פלישה (מקרקעין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "סקוואט" מפנה לכאן. לערך העוסק בתרגיל כוח, ראו הרמת כוח.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך לוקה בתרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סקווט בלוזאן בבית חולים נטוש.

פלישה למקרקעין, הסגת גבול, או סקווטינגאנגלית Squatting) היא פעולה של התיישבות של אנשים בבניין או בשטח נטוש, או שאינו נמצא בשימוש, מבלי שהפולש מבצע קניה, שכירה או קבלת הסכמה בדרך אחרת. הסופר רוברט נויברט (Robert Neuwirth) טען כי ברחבי העולם קיימים כמיליארד פולשים (סקווטרים), או אחד מכל שישה אנשים. עד 2030 הוא טוען, יהיו 2 מיליארד פולשים, או אחד מכל ארבעה אנשים, ועד 2050 הוא חוזה שלושה מיליארד פולשים למקרקעין, או אחד מכל שלושה אנשים.‏[1]

לעתים קרובות נעשה שימוש בבניין למגורים או למרכז חברתי. פעולת הפלישה נעשית בדרך כלל על ידי חסרי בית, אך לעתים גם על ידי אנשים המשייכים עצמם לזרם האנרכיזם.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרפיטי במאלגה, ספרד של סמל הסקווטרים הבינלאומי.

ברוב המדינות העניות בעולם קיימיים שיכוני עוני או עיירות פחונים נרחבות. לרוב עיירות אלו בנויית בשוליים של ערים גדולות ומורכבות כמעט אך ורק ממבנים שנבנו באופן עצמאי על ידי הדיירים על שטחי קרקע שנתפסו או נלקחו באופן בלתי חוקי. עם הזמן, עיירות אלו יכולות להפוך לחוקיות ולהדמות לשכונות נורמליות, ועם זאת הן מתחילות כפלישה למקרקעין עם תשתית מינימלית. כך, אין מערכת ביוב, יש להביא מי שתייה מספקים או לסחוב אותם מברז סמוך ואם יש חשמל, הוא נגנב בדרך כלל מכבל חשמלי קרוב.

במדינות רבות, עצם ביצוע הפלישה כשלעצמו הוא פשע; באחרות הוא נתפס רק כסכסוך אזרחי בין הבעלים לבין הפולשים. דיני קניין והמדינה העדיפו באופן מסורתי את בעלי הנכס. ועם זאת, במקרים רבים בהם לפולשים הייתה בעלות דה פאקטו, שונו החוקים כדי לתת לגיטימציה למצבם. לרוב, פולשים טוענים לזכויות על המקומות בהם התיישבו בחסד ההחזקה, במקום הבעלות; במובן זה, פלישה למקרקעין דומה במקרים אלה ואף עשויה להיות תנאי הכרחי ל חזקה פגומה (Adverse possession), לפיה יכול המחזיק בנכס ממשי ללא שיש לו תואר לקניין, להשיג בסופו של דבר חזקה חוקית לנכס המוחשי.

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות קהילות גדולות של פולשים (סקווטרים) בקניה כמו "קיברה" בניירובי. כתב של הבי.בי.סי תיאר זאת כך: "הדבר הראשון שמכה בך כאן היא הצחנה העשירה של כמעט מיליון אנשים שחיים בשוחה זאת - בבקתות בוץ, ללא צינורות ביוב, ללא כבישים, ללא מים, ללא בתי שימוש, למעשה ללא שירותים מכל סוג שהוא"‏[2]

הערכה היא שכ-1000 איש חיים במלון ביירה (Beira) במוזמביק.

בדרום אפריקה, פולשים חיים בדרך כלל ב"יישובים לא פורמליים" או "מחנות סקווטרים" בפאתי הערים הגדולות. על פי הערכה משנת 1994, מתוך 44 מיליון התושבים של דרום אפריקה 7.7 מיליון גרים ביישובים אלה‏[3] פולשים תפסו גם מבנים רבים, במיוחד בעיר הפנימית של יוהנסבורג. בעלי הנכס או רשויות ממשלתיות יכולים בדרך כלל לפנות פולשים לאחר ביצוע של כמה פרוצדורות משפטיות.

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרי רחוב במומבאי

במומבאי, יש על פי הערכה 10 עד 12 מיליון תושבים, ושישה מיליון מהם הם פולשים. הפולשים חיים במגוון דרכים. חלק מהם מתגוררים בבתים בני 2-3 קומות הבנויות מלבנים ומלט וניתן לגור בהם במשך שנים. גטה נגר (Geeta Nagar) הוא כפר לא מוכר שנמצא ליד בסיס הצי ההודי בקולבה (Colaba). ישנה מושבה סקווטרית (שנפלשה כולה) במזרח מאלד (Malad) מאז 1962 וכיום אנשים החיים שם משלמים שכר דירה למועצת העיר בסך 100 רופי הודי בחודש. דהרבי (Dharavi) היא יישוב של מיליון פולשים. החנויות והמפעלים שהוקמו שם הם ברובם הגדול בלתי חוקיים ולכן אינם נמצאים תחת פיקוח. ‏[4]

פולשים אחרים גרים בבקתות, הנמצאות באופן מעשי על המדרכה ליד הכביש, עם רכוש מועט מאוד בתוכן. פעילים כמו יוהכין ארפוטהם (Jockin Arputham) עובדים כדי להשיג תנאי מחיה טובים יותר עבור תושבי שכונות העוני.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 נמנו בישראל 140 כפרים בלתי-מוכרים, כולם יישובים ערביים. 110 מהם יישובים בדואים בנגב. על-פי ההערכות, ביישובים אלה חיו באותה שנה כ-100 אלף תושבים. ביישובים הבדואים הלא-מוכרים בנגב חיו כ-70 אלף תושבים, שהם כמחצית האוכלוסייה הבדואית בנגב"‏[5]. תושבי הכפרים הבלתי מוכרים חיים ללא חיבור לרשת החשמל הארצית, ביוב, מים או שרותי רפואה. רק חלק מהכפרים הבלתי מוכרים עונים על ההגדרה של פלישה למקרקעין (סקווטינג), היות שחלקם קיימים מזה שנים רבות וחלקם הוקמו על אדמות שבבעלות התושבים.

חלק מהבנייה בלתי חוקית של מבנים, ביישובים ערביים במשולש ובצפון, ובערים המעורבות רמלה, לוד וירושלים.‏[6] היא פלישה למקרקעין בעוד שרוב הבניה הזו היא בניה לא חוקית על אדמות שבחזקת הבונים.

בתחומי יהודה ושומרון קיימים מאחזים בלתי מורשים של מתנחלים יהודים. סוג נוסף של פלישה למקרקעין היא מדינת אכזיב. בתל אביב-יפו התקיימו מספר פלישות למקרקעין על ידי פאנקיסטים, אנרכיסטים או חסרי בית, שפונו בדרך כלל על ידי המשטרה. גם את התיישבות מפגינים והקמת אוהלי מגורים במשך זמן ממושך בכיכר הלחם ניתן לראות כפלישה למקרקעין. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקמו אוהלי מגורים בגן הסנהדרין בסמיכות לשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות אירופאיות רבות קיימים פולשים בבתים וכן פרויקטי פלישה גדולים בהם אנשים חיים ועובדים. דוגמאות לסוג האחרון כוללות בית חולים ישן למצורעים ליד ברצלונה בשם קן מסדו (Can Masdeu) ומחנות צבא ישנים כמו העיר החופשית קריסטיאנה בדנמרק ומטלקובה (Metelkova) בסלובניה. באיטליה קיימת בוסאנה וקיה (Bussana Vecchia), עיירת רפאים בליגוריה, שננטשה ב-1887 בעקבות רעידת אדמה ועברה פלישה בשנות ה-60 של המאה ה-20.

אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקווט מרכז חברתי בכיכר ראסל

באנגליה ובויילס, המונח פלישה למקרקעין (סקווטינג) מתייחס בדרך כלל להתיישבות בבית ריק בתוך העיר. בעל הבית צריך לעבור מיני הליכים משפטיים לפני שהוא יכול לפנות את הפולשים. פלישה למקרקעין נתפסת כעניין של חוק אזרחי ולא מעשה פלילי.‏[7] הפולש לבית עשה זאת מבלי לעבור על החוק, כביכול. ואז בעלי הנכס חייבים להוכיח בבית משפט שיש להם זכות בנכס וכי לפולש אין זכות, בעוד שלפולש יש הזדמנות לטעון שאין הוכחה מספקת כזו, או שלא ננקטו ההליכים המשפטיים הנאותים.

בלונדון, קבוצה בשם "שרות הייעוץ לפולשים לבתים" הקימה שרות ייעוץ התנדבותי כדי לעזור לפולשים, היא מפרסמת את "ספר השימוש לסקווטר (לפולש)".

מספר הבתים הריקים הרב ביותר מבין ערי אנגליה הוא בברמינגהאם (17,490), ליברפול (15,692) ומנצ'סטר (14,017). באזור הצפון מערבי של אנגליה יש את המספר הגדול ביותר של בתים ריקים (135,106) מספר העומד על קרוב ל-5% מהבתים. המספר הנמוך ביותר של בתים ריקים באנגליה נמצא בדרום-מזרח אנגליה ובמזרחה.

גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל העסקים במזרח גרמניה היו בבעלות הממשלה. לאחד איחוד גרמניה, נסגרו הרבה חברות ממשלתיות והותירו מאחוריהן בניינים נטושים, שרובם נתפסו על ידי פולשים. חלק מהבניינים ממוקמים במקומות מבוקשים של מרכז ברלין כמו שכונת מיטה וקרויצברג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Neuwirth, R (2004) Shadow Cities: A Billion Squatters, A New Urban World, Routledge ISBN 0415933196
  2. ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/4261846.stm Living amidst the rubbish of Kenya's slum
  3. ^ http://www.sli.unimelb.edu.au/informal/inform_set.html יישובים לא פורמליים בדרום אפריקה
  4. ^ Pages 110-114 Neuwirth, R (2004) Shadow Cities: A Billion Squatters, A New Urban World, Routledge ISBN 0415933196
  5. ^ הארץ" 23/8/2001
  6. ^ פלישה לקרקעות ולמבנים באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 28 ביולי 2004.
  7. ^ Anonymous, (12th edition, 2004)Squatter's Handbook, Advisory Service for Squatters ISBN 0950776955