קרב ליטל ביגהורן
| יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. ראו פירוט בדף השיחה. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
| קרב ליטל ביגהורן | |||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||||||||||||||||||||||
קרב ליטל ביגהורן (באנגלית: Battle of the Little Bighorn),מכונה גם עמידתו האחרונה של קסטר, ועל ידי האינדיאנים המעורבים בתור קרב הדשא השמנוני, היה מאבק מזוין בין הכוחות המשולבים של לקוטה, צפון שאיין, ואנשי אראפאהו נגד גדוד הפרשים השביעי של צבא ארצות הברית. הקרב התרחש ב-25 ו-26 ביוני 1876 באזור נהר ליטל ביגהורן במזרח מונטנה והיה הקרב המפורסם ביותר ממערכת בלק הילס. לוחמי השבטים האינדיאנים בראשות מספר מנהיגים, ביניהם סוס משוגע וגאל, בהשראת החזיונות של שור יושב, השמידו לחלוטין חמש משבע הפלוגות של גדוד הפרשים השביעי בפיקודו של ג'ורג' ארמסטרונג קסטר שהשתתפו בקרב.
הקרב מפורסם בעיקר בשל העובדה שנהרג בו גורג' קסטר, מפקד גדוד הפרשים השביעי, שהחליט לתקוף את האינדיאנים למרות נחיתותו המספרית, בכך הפך לדמות נערצת ונהנה ממעמד גיבור מלחמה בקרב הציבור האמריקאי.
הידיעות על הקרב ותוצאותיו התפרסמו ב-4 ביולי 1876, במהלך חגיגות יום העצמאות ה-100 של ארצות הברית והעיבו על החגיגות. כשנתפרסמו תוצאות הקרב ונודעו ממדי האסון דרש הציבור האמריקאי נקמה והקונגרס נאלץ לאשר את הגדלת חיל הפרשים על ידי גיוס 2,500 חיילים נוספים.
הקרב תואר בקולנוע בסרטו של ראול וולש "הם מתו עם מגפיהם על רגליהם" (They Died with Their Boots On ; 1941) בו שיחק ארול פלין את קאסטר, ובמבט אירוני בסרטו של ארתור פן "איש קטן גדול" (Little Big Man; 1970) ששמו מהווה משחק מילים על שם הקרב. הסרט מבוסס על ספרו של תומאס ברגר משנת 1964 הנושא את אותו השם.
[עריכה] קישורים חיצוניים