שי חרמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שי חרמש
שי חרמש
שי חרמש
לידה 23 במרץ 1944 (בן 80)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה קדימה עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הכנסת
28 באפריל 20065 בפברואר 2013
(6 שנים ו־40 שבועות)
כנסות 17 - 18
ראש מועצה אזורית שער הנגב
19882002
(כ־14 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שי חרמש בכנס שדרות לחברה במכללה האקדמית ספיר, 2015
שי חרמש בהריסות ביתו בכפר עזה. מספר ימים לאחר הטבח הגיע לקיבוץ ומצא בהריסות הבית את התפילין שלו וחנוכיית המשפחה.

שי חרמש (נולד ב-23 במרץ 1944) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש המועצה האזורית שער הנגב (1988–2002) וכחבר הכנסת מטעם סיעת קדימה (2006–2013).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שי שכנאי חרמש גדל בתל אביב, התחנך בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון, סיים את לימודיו בתיכון חדש והתגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל "יגב" של הנוער העובד והלומד, והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר[1]. בהמשך הצטרף לקיבוץ כפר עזה. בשירות מילואים שירת כצנחן בגדוד 71 בחטיבת הצנחנים 55, ולחם בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים[2].

את לימודיו הגבוהים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה ובהמשך לתואר שני בבית הספר למינהל עסקים. חרמש החל בלימודי הדוקטורט בהיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה באוניברסיטת תל אביב, אך הפסיקם כשהתמנה בשלהי שנת 1987 לתפקיד ראש המועצה האזורית שער הנגב, וליו"ר הוועד המנהל של מכללת הנגב – ולימים, המכללה האקדמית ספיר. כראש מועצה הוא נאבק למען הקמת גדר הפרדה ומכשול סביב רצועת עזה[3] ולמען נסיגה מרצועת עזה, בהסכם או בלי הסכם[4].

שי חרמש זכה בתואר ”אביר איכות השלטון” בקטגוריית "הרשות המקומית" מטעם התנועה לאיכות השלטון לשנת 2002.

מכהן כדירקטור בחברת כפרית תעשיות ובבנק לאומי.

פעילות ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרמש התמודד בבחירות המקדימות במפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת הארבע עשרה בשנת 1996 על מקום משוריין לנציגי מגזר הקיבוצים והגיע רביעי מתוך חמישה עם 5,797 קולות ושובץ במקום לא ריאלי ברשימת מפלגת העבודה לכנסת ה-14.

בטרם פרוץ האינתיפאדה בשנת 2000, קידם תוכניות פיתוח אזוריות משותפות עם הפלסטינים ברצועת עזה, ובהן: הקמת פארק תעשייה על גבול הרצועה, ניצול משותף של מי ביוב מושבים ותוכניות להכשרת כח אדם מקצועי עבור הרשות הפלסטינית במסגרת קורסים שהתקיימו במכללה ובעזה בהם נטלו חלק מאות צעירים פלסטינים.

בשנת 2002, מונה חרמש לגזבר הסוכנות היהודית והוחלף בראשות המועצה באלון שוסטר[5]. כן כיהן חרמש כיו"ר הקונגרס הציוני העולמי בישראל וסגן נשיא עולמי.

חרמש היה פעיל במוסדותיה הבכירים של מפלגת העבודה. הוא שימש בתפקידים ציבוריים מגוונים ובהם חברות במועצת הביטוח הלאומי, דירקטוריון "הפועל", מליאת רשות השידור, הרשות לפיתוח הנגב, רשות הגנים הלאומיים, מוסדות הנהגת התנועה הקיבוצית והנהגת ההסתדרות החדשה. הוא כיהן כיו"ר וכחבר בוועדות חקירה במינויי שר הפנים וכחבר במספר דירקטוריונים של חברות ציבוריות. הוא נחשב לאחד האנשים המקורבים לאריק שרון.

חרמש מוקם במקום ה-30 ברשימת מפלגת קדימה בבחירות לכנסת ה-17 בתחילת 2006, וקדימה זכתה ב-29 מנדטים. כשבועיים לאחר הבחירות, פרש אוריאל רייכמן מהכנסת וחרמש נכנס במקומו לכנסת. כיהן בכנסת בעיקר כחבר ועדת הכספים. במהלך כהונתו הוא נאבק למען הקמת חדרים ממוגנים על חשבון המדינה ביישובי עוטף עזה[6].

הגיע למקום ה-24 ברשימת קדימה לכנסת ה-18. במהלך הבחירות לכנסת ה-18 היה ראש מטה ההתיישבות העובדת של קדימה; בבחירות עצמן, המפלגה זכתה בקלפיות ההתיישבות העובדת ברוב קולות תוך שהיא עוקפת את מפלגת העבודה ומרצ, המפלגות המזוהות בדרך כלל עם ההתיישבות העובדת. בכנסת ה-18 כיהן חרמש בעיקר כחבר בוועדת הכספים והיה יו"ר השדולה החקלאית והשדולה ליחסים בינלאומיים בכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 מוקם במקום החמישי של רשימת קדימה, אך לא נבחר לכנסת (קדימה זכתה בשני מושבים בלבד).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרמש מתגורר בקיבוץ כפר עזה. הוא נשוי ואב לחמישה ילדים. בנו, עומר, נרצח בכפר עזה בעת מתקפת הפתע על ישראל בשמחת תורה 2023[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שי חרמש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרני עם עד, מי בקדימה, "אתר הקיבוצים", ‏ 23 בנובמבר 2006.
  2. ^ סטיבן פרספילד, "שער האריות", ידיעות ספרים, 2017,עמוד 326.
  3. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏"פקיד ממש בכיר אמר לי בשקט: יום אחרי שיקרה אסון גדול, הכל ייפתר", באתר גלובס, 22 בנובמבר 2006
  4. ^ רונית ויס ברקוביץ, גס הפדאיון עברו מגניבות לרצח, חדשות, 14 באפריל 1993
  5. ^ כתב גלובס, ‏שי חרמש נבחר לגזבר הסוכנות, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2002
  6. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏"פקיד ממש בכיר אמר לי בשקט: יום אחרי שיקרה אסון גדול, הכל ייפתר", באתר גלובס, 22 בנובמבר 2006
  7. ^ מתן צורי, אחרי שאיבד את בנו וביתו נחרב, שי חזר להריסות בכפר עזה: "נבנה מחדש", באתר ynet, 16 בנובמבר 2023