שלמה וישינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה וישינסקי
Shlomo Vishinsky.jpg
שלמה וישינסקי בפסטיגל 2008, חיפה
סוגה ושפה מועדפות: עברית
תאריך לידה: 29 באוקטובר 1943 (בן 70)
מקום לידה: תל אביב, ישראל
שנות הפעילות: 1963-היום
פרסים: זכה בפרס מפעל חיים מטעם אמי לשנת 2013
פרופיל ב-IMDb

שלמה וישינסקי (נולד ב-29 באוקטובר 1943), שחקן ובמאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וישינסקי נולד, גדל והתחנך בתל אביב. את שירותו הצבאי בצה"ל עשה בלהקה צבאית ב"להקת פיקוד מרכז", בתוכנית "למה כובע", שם היה מפקד הלהקה. לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1964 החל ללמוד משחק ותיאטרון בבית ספר למשחק. לאחר שסיים את לימודי המשחק בשנת 1967 החל לשחק בתיאטרון הקאמרי ומאז ועד היום שיחק בהצגות רבות, גם בתיאטרון בית ליסין ובתיאטרון החאן.

בין ההצגות בהן שיחק ב"תיאטרון הקאמרי": "החילוני האחרון", גילם רב-סמל ב"אמא קוראז'", רוס ב"לשבור את הצופן", המשרת ב"עוץ לי גוץ לי", קובייל ב"גם הוא באצילים", הילד ב"הילד", דוליטל ב"פיגמליון", הונד ב"פליישר", גובו ב"הסוחר מוונציה", אלויס ב"קפריסין", שופט ב"אדון וולף". בתיאטרון בית ליסין - אדי בוכניק ב"קול קטן" ו"החולה ההודי". כמו כן ביים את ההצגה "עוץ לי גוץ לי" בהפקה שהעלה אברהם דשא (פשנל) בשנת 1985.

וישינסקי השתתף במספר תוכניות טלוויזיה, ובהן: תוכנית הילדים "קרוסלה", בתפקיד שלמה, ובסדרה הקומית "החיים זה לא הכל" בתפקיד מאיר נוימן. גילם את רוני ויגלר בסדרה "15 דקות". כמו כן השתתף בסרטי הקולנוע "שמיכה חשמלית ושמה משה" (1995), "הקוסם מלובלין" (1979), "מבצע יונתן" (1977)' "בובה" (1987) ו"סוף שבוע בתל אביב" (2008). ב-1986 דיבב את החתול צ'אר בסרט "עליסה בארץ הפלאות".

בשנת 2011 החל להופיע בהצגה "זהר", המבוססת על חייו של זוהר ארגוב ובה הוא משחק את אמרגנו של זוהר.

בשנת 2012 הופיע בתפקיד פלדמן בהפקה המחודשת של "קזבלן" בתיאטרון הקאמרי.

ב-2013 זכה בפרס מפעל חיים מטעם אמ"י.

חיים פרטיים ופעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וישינסקי היה נשוי לשחקנית אסנת וישינסקי ולהם שני ילדים.‏[1]

ב-12 במאי 2004 שכל את בנו ליאור, לוחם צוות המנהרות בפעילות מבצעית ברפיח, כשנגמ"ש עמוס חומרי נפץ בו נסע, התפוצץ בציר פילדלפי מפגיעת טיל פלסטיני.

מיד לאחר האסון החל וישינסקי להתבטא בציבור ובאמצעי התקשורת נגד הנוכחות של ישראל ברצועת עזה ובעד ההתנתקות. התבטאויות אלו זכו לתגובות אוהדות בקרב התומכים בהתנתקות, אך מנגד עוררו כעס בקרב המתנגדים, וכתוצאה מכך סבל מהתנכלויות אישיות ופגיעה ברכושו. מאוחר יותר הצטרף למאבק שהתנהל נגד משתמטים מגיוס ונשא דברים בגנותם וכן הביע עמדות פוליטיות אשר סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת. הוא עזר להקים את "קרן ליאור"‏[2], שנועדה לקרב את התרבות והאמנות לחיילי צה"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]