שמעון הלקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעון הלקין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 באוקטובר 1898
דובסק, האימפריה הרוסית בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בנובמבר 1987 (בגיל 89)
ירושלים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמעון הַלְקין (י"ב בחשוון תרנ"ט, 28 באוקטובר 1898כ"ז בחשוון תשמ"ח, 19 בנובמבר 1987) היה סופר ומשורר עברי, מתרגם, עורך, מורה וחוקר ספרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון הלקין נולד למשפחה חב"דית בדובסק, פלך מוהילב, ברוסיה (באזור שכיום נמצא בבלארוס) בשנת תרנ"ט-1898. בשנת 1914, נכנס לגיל חינוך ותלמוד תורה בעיירה ביחוב-חדש. בעודו נער, היגר עם משפחתו לארצות הברית. הלקין השלים לימודיו באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1928. משנת 1920, עוד בהיותו סטודנט, החל ללמד במוסדות יהודיים בארצות הברית. בשנים 19231924 לימד את תולדות הספרות העברית החדשה ושירת ימי-הביניים בבית המדרש למורים "תרבות" שהיה קיים בניו יורק בזמן ההוא. עלה לארץ לראשונה בנובמבר 1928, ושהה בארץ כעשור כמורה בבתי ספר תיכוניים בתל אביב, בין השאר לימד אנגלית בבית הספר התיכוני למסחר בתל אביב. בשנת 1939 חזר לארצות הברית, שם לימד במוסדות שונים והגיע למעלת פרופסור ללשון וספרות עברית. בשנת 1949 נקרא לירושלים בידי פרנסי האוניברסיטה העברית, לשמש שם כפרופסור לספרות עברית חדשה.

הלקין הורה באוניברסיטה העברית עד לאחר פרישתו. היה ראש החוג לספרות עברית בירושלים במשך שנים רבות והעמיד מאות רבות של תלמידים. לאחר יציאתו לגמלאות חזר כפרופסור למדעי היהדות בסמינר היהודי התאולוגי בניו-יורק. היה במשך שנים רבות מראשי המדברים בתחום הספרות העברית ובשל פועלו אף זכה לפרס ישראל, בשנת 1975, בתחום הספרות היפה.

שמעון הלקין היה משורר עברי מקורי. כתב שירה קשה ואינטלקטואלית, שהייתה רחוקה מהשירה העברית הארצישראלית. השוני בטעם והמרחק הגאוגרפי לא הקלו את התקבלותו כמשורר מוכר. הלקין כתב גם פרוזה עברית מקורית ולא קלה. הטרילוגיה שלו על חיי מהגר אינטלקטואל, "יחיאל ההגרי", היא יצירה מורכבת שלא זכתה להימנות עם הספרים שהתחבבו על קוראי העברית. באופן כללי ניתן לומר ששירתו המקורית והפרוזה המקורית שלו, היו "ספרות לסופרים", נתקבלו רק על ידי מיעוט מובחר של קוראים ולא חלחלו לרשימות הקריאה של הדור.

בתחום התרגום פרץ הלקין והפך למתרגם מוכר וידוע, בעיקר בזכות תרגומו ל"עלי עשב" של המשורר האמריקאי וולט ויטמן. שיריו של ויטמן, דרך תרגומו של הלקין, השפיעו על כתיבת השירה העברית באותן שנים, ובמיוחד ניכר הדבר בשירתו של ע. הלל הצעיר. כמו כן, תרגם לעברית גם את שיריו של בן-דודו, משורר היידיש הסובייטי שמואל הלקין. זכה פעמיים בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (1952 ו-1977).

הלקין התגורר בשכונת רחביה בירושלים, ובשנת 1970 בשל פועלו הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

בשנת תשמ"ח-1987 הלך לעולמו והוא בן 89. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים.[1]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו של שמעון הלקין הוא ההיסטוריון והחוקר פרופ' אברהם הלקין, שהיה נשוי לבתו של הרב מאיר בר-אילן. בנו של פרופ' אברהם הלקין הוא הסופר והמתרגם הלל הלקין.

מספרי שמעון הלקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על חוף סנטה ברברה, פואמה, 1927.[2]
  • יחיאל ההגרי, רומן, שטיבל, 1928.
  • בימים שישה ולילות שבעה, סונטות, 1929.
  • ברוך בן נריה, פואמה, תל אביב, 1934.
  • דברים וצדי דברים בספרות, ביקורת הספרות, 1984.
  • דרכים וצדי דרכים בספרות, ביקורת ופרשנות, 1969.
  • מעבר יבוק, מבחר שירים, עם עובד, 1965.
  • משירת שמואל האלקין, תרגומים מיידיש, עקד, 1982.
  • נכר, סיפורים, מוסד ביאליק, 1972.
  • עד משבר, (שלושה כרכים), רומן, עם עובד, 1945.
  • על האי, שירים, מוסד ביאליק, 1946.
  • עראי וקבע, עיונים בספרות, ניו יורק, 1942.
  • שירים, תרע"ז - תשל"ג, מוסד ביאליק, 1977.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לפני היות האדם, ג'ק לונדון תרגום עברי בהוצאת שטיבל
  • זאב הים, ג'ק לונדון, תרגום עברי 1924
  • הציפור הכחולה, מחזה מאת מוריס מטרלינק, תרגום עברי בהוצאת שטיבל, 1928
  • עלי עשב, אוסף שירי המשורר האמריקאי וולט ויטמן, הוצאת פועלים, 1952

ספר יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרי ביקורת רבים מאוד נדפסו על יצירתו של הלקין. כאן מובאת רשימה קצרה בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמעון הלקין באתר GRAVEZ
  2. ^ גנזים - אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, 108-109, ניסן תשנ"א, כרך ט' שנה 19, ערך: שמעון הלקין, עמוד 73–89


הקודם:
זלמן שזר, ישראל אפרת
פרס ביאליק לספרות יפה
1967
הבא:
עזרא זוסמן