שמעון הלקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

שמעון הַלְקין (כ"ו בחשוון תר"ס, 30 באוקטובר 1899כ"ז בחשוון תשמ"ח, 19 בנובמבר 1987) היה סופר ומשורר עברי, מתרגם, עורך, מורה וחוקר ספרות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון הלקין נולד ברוסיה (באזור שכיום נמצא בבלארוס) בשנת תר"ס-1899. בשנת 1914, בעודו נער, היגר עם משפחתו לארצות הברית. הלקין השלים לימודיו באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1928. משנת 1920, עוד בהיותו סטודנט, החל ללמד במוסדות יהודיים בארצות הברית. עלה לארץ לראשונה בשנת 1932, ושהה בארץ כשבע שנים כמורה בבתי ספר תיכוניים בתל אביב. בשנת 1939 חזר לארצות הברית, שם לימד במוסדות שונים והגיע למעלת פרופסור ללשון וספרות עברית. בשנת 1949 נקרא לירושלים בידי פרנסי האוניברסיטה העברית, לשמש שם כפרופסור לספרות עברית חדשה.

הלקין הורה באוניברסיטה העברית עד לאחר פרישתו. היה ראש החוג לספרות עברית בירושלים במשך שנים רבות והעמיד מאות רבות של תלמידים. לאחר יציאתו לגמלאות חזר כפרופסור למדעי היהדות בסמינר היהודי התאולוגי בניו-יורק. הוא היה מורה מעולה, חוקר ספרות מקורי, מתרגם מצוין שתרגומיו מהספרות האנגלית מוכרים עד היום. היה במשך שנים רבות מראשי המדברים בתחום הספרות העברית ובשל פועלו אף זכה לפרס ישראל, בשנת 1975, בתחום הספרות היפה.

שמעון הלקין היה משורר עברי מקורי. כתב שירה קשה ואינטלקטואלית, שהייתה רחוקה מהשירה העברית הארצישראלית. השוני בטעם והמרחק הגאוגרפי לא הקלו את התקבלותו כמשורר מוכר. ביצירתו השירית בולטת בייחודה הפואמה "יעקב רבינוביץ' בירמות". זוהי פואמה פארפסיכולוגית מקורית ומפתיעה, שלא נכתבו כמוה בספרותנו מאז ועד היום. הלקין כתב גם פרוזה עברית מקורית ולא קלה. הטרילוגיה שלו על חיי מהגר אינטלקטואל, "יחיאל ההגרי", היא יצירה מורכבת שלא זכתה להימנות עם הספרים שהתחבבו על קוראי העברית. באופן כללי ניתן לומר ששירתו המקורית והפרוזה המקורית שלו, היו "ספרות לסופרים", נתקבלו רק על ידי מיעוט מובחר של קוראים ולא חילחלו לרשימות הקריאה של הדור.

בתחום התרגום פרץ הלקין והפך למתרגם מוכר וידוע, בעיקר בזכות תרגומו המופלא ל"עלי עשב" של המשורר האמריקאי וולט ויטמן. שיריו של ויטמן, דרך תרגומו של הלקין, השפיעו על כתיבת השירה העברית באותן שנים, ובמיוחד ניכר הדבר בשירתו של ע. הלל הצעיר. כמו כן, תרגם לעברית גם את שיריו של בן-דודו, משורר היידיש הסובייטי שמואל הלקין. זכה פעמיים בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (1952 ו-1977).

בשנת 1970 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

התגורר בשכונת רחביה בירושלים. בשנת תשמ"ח-1987 הלך לעולמו והוא בן 88.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הוא הפרמקולוג פרופ' הלל הלקין. נכדו הוא ד"ר אמיר הלקין, קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי איכילוב. אחיו של שמעון הלקין הוא ההיסטוריון והחוקר פרופ' אברהם הלקין, שהיה נשוי לבתו של הרב מאיר בר-אילן. בנו של פרופ' אברהם הלקין הוא הסופר והמתרגם הלל הלקין.

מספרי שמעון הלקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוך בן נריה, פואמה, תל אביב, 1934.
  • דברים וצדי דברים בספרות, ביקורת הספרות, 1984.
  • דרכים וצדי דרכים בספרות, ביקורת ופרשנות, 1969.
  • יחיאל ההגרי, רומן, שטיבל, 1936.
  • מעבר יבוק, מבחר שירים, עם עובד, 1965.
  • משירת שמואל האלקין, תרגומים מיידיש, עקד, 1982.
  • נכר, סיפורים, מוסד ביאליק, 1972.
  • עד משבר, רומן, עם עובד, 1945.
  • על האי, שירים, מוסד ביאליק, 1946.
  • עראי וקבע, עיונים בספרות, ניו יורק, 1942.
  • שירים, תרע"ז - תשל"ג, מוסד ביאליק, 1977.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעז שכביץ ומנחם פרי (עורכים), ספר היובל לשמעון הלקין: במלאת לו שבעים וחמש שנים / עורכים: . ‫ ירושלים: ר. מס, תשל"ה–1975.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרי ביקורת רבים מאוד נדפסו על יצירתו של הלקין. כאן מובאת רשימה קצרה בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
זלמן שזר, ישראל אפרת
פרס ביאליק לספרות יפה
1967
הבא:
עזרא זוסמן