עודד תאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עודד תאומי
עודד תאומי, 2000
עודד תאומי, 2000
לידה 20 ביוני 1937
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 1 במרץ 2019 (בגיל 81)
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19442019 (כ־75 שנים)
עיסוק שחקן
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עודד תאומי ונינט דינר בסצנה מן הסרט "הם היו עשרה", 1960

עודד תאומי (20 ביוני 19371 במרץ 2019) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי. שימש כמרצה בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודד תאומי, 2010

תאומי נולד בתל אביב וסיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה הרצליה. הוא דור שני לבמת התיאטרון: אביו, מאיר תאומי, היה שחקן תיאטרון "האוהל" שנרצח באירוע הידוע כרצח בגן הוואי ב-10 באוגוסט 1947, ודודו, יעקב טימן, היה שחקן תיאטרון "המטאטא". טימן אף דאג לשבץ את עודד אחיינו בתפקידי ילד בהצגות התיאטרון.

עודד תאומי שירת בצה"ל בלהקת פיקוד המרכז, ובשנת 1958 הצטרף לתיאטרון הקאמרי וגילם מאז עשרות תפקידים, רובם ב"קאמרי" אך גם בתיאטרון הבימה, בתיאטרון האוהל ובתיאטרון בית ליסין. במחזות השקספיריים הוא גילם את ז'אק ב"כטוב בעיניכם", את יאגו ב"אותלו", את ריצ'רד ב"ריצ'רד השלישי" ואת קוריולנוס. במחזות ידועים אחרים הוא היה ג'ון ב"אוליאנה", טריגורין ב"השחף", ד"ר אסטרוב ב"הדוד וניה", סליירי ב"אמדאוס", ד"ר סטוקמן ב"אויב העם", נילס בוהר ב"קופנהגן", וילי ברנדט ב"דמוקרטיה", פרופ' היגינס במחזמר "גבירתי הנאווה", סולנס ב"אלוף הבונים" ועוד. במחזאות העברית הוא גילם את ישראל קסטנר בהצגה "קסטנר", וכן שיחק ב"כנרת כנרת", "ערפל" ו"צור וירושלים".

בראשית שנות ה-70 השתתף גם בשני מופעים לילדים: במופע עם נעמי שמר שנקרא "נעמי שמר שרה לילדים ועודד תאומי עושה להם הצגות", שבו ביצע לראשונה את השיר "אלף בית", ולאחר מכן במופע עם חוה אלברשטיין בשם "חוה ועודד בארץ הקסמים". שני המופעים הועלו על גבי תקליטים.

במהלך שנות ה-70 העלה תאומי שלוש הצגות יחיד פרי עטו שעסקו בספיריטואליזם - "מעל ומעבר", "אותות ומופתים" ו"על החיים ועל המוות"[1].

תאומי שיחק במספר סרטי קולנוע ישראליים, בהם: "חולות לוהטים", "הם היו עשרה", "חבורה שכזאת", "תעלת בלאומילך", "מרגו שלי", "המניע לרצח", "מבצע יונתן", "החוב" ו"סוף שבוע בגליל". הוא הנחה את סדרת הטלוויזיה לילדים "הספינה המזמרת" בשנת 1973, שיחק בסדרת הטלוויזיה "כתב פלילי". גילם בפרק "מסדר הזיהוי" מתוך הסדרה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת" אדם שנקלע במקרה למסדר זיהוי משטרתי ומואשם ברצח. השתתף בדרמות הטלוויזיה האמריקאיות "סיפורו של דוד" (1976), ו"אישה ושמה גולדה" (1982). בשנת 1996 שיחק תאומי את תפקיד המנצח וילהלם פורטוונגלר שנחשד בקשרים עם המפלגה הנאצית בהצגה שעלתה בתיאטרון הקאמרי. הופיע בתפקידים קטנים בסרטים האמריקאיים "The Long Shadow" מ-1992, "קוד אומגה" (1999) ו"מינכן" (2005).

בדצמבר 2008 קיבל את פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה על מפעל חיים[2].

תאומי הוא זוכה פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2010 על מפעל חיים.[3][4]

בשנת 2015 שיחק בתפקיד ראשי לצד גילה אלמגור ומרים זוהר בסרט "ציפורי חול" בבימויו של אמיר וולף. על תפקידו בסרט היה מועמד לפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2015.

בשנת 2017 ערך תיאטרון הקאמרי מופע מחווה בעקבות הידרדרות במצבו הבריאותי של תאומי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 התגלה בגופו סרטן שלפוחית השתן[5], ממנו החלים[6]. רעייתו, חוה, נפטרה מלוקמיה ב-2012. תאומי נפטר מדום לב בשנתו ב-1 במרץ 2019, בגיל 81[7][8]. הותיר אחריו שתי בנות ונכדים. בתו אמירה תאומי היא מנכ"לית להקת המחול הקיבוצית, ובתו עינת תאומי היא פסיכולוגית קלינית בכירה בכללית.

הצגות בהשתתפותו (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע

בטלוויזיה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עודד תאומי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2009 - יהושע סובול
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים
2010 - עודד תאומי
הבא:
2011 - יוסי גרבר