שלמה בובר

שלמה בובר

לידה	2 בפברואר 1827 לבוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	28 בדצמבר 1906 (בגיל 79) לבוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית
בן או בת זוג	אדל בובר

שלמה בן ישעיהו אברהם הלוי בּוּבֶּר (בכתיב יידי: באָבער; ה' בשבט תקפ"ז, 2 בפברואר 1827 – י"א בטבת תרס"ז, 28 בדצמבר 1906) היה מלומד יהודי, חוקר ומהדיר של מדרשים, שעבד לפרנסתו כבנקאי; חי כל חייו בעיר למברג (לבוב); סבו של מרטין בובר.

תולדות חייו

שלמה בובר נולד למשפחה אורתודוקסית בעיר למברג. אביו, ישעיה אברהם הלוי, שהיה נצר למשפחת רבנים ותלמיד חכם בזכות עצמו, הקנה לבנו חינוך תורני. חינוך זה איפשר בהמשך את מפעלו הספרותי האדיר. בצעירותו הושפע שלמה בובר מחיבורים של אנשי חכמת ישראל כדוגמת יום-טוב ליפמן צונץ ונחמן קרוכמל.

בובר התמקד בלימוד ספרות המדרשים והאגדה מתקופת התלמוד ואילך. הוא קיבל על עצמו להוציא לאור שורה של מדרשים מתקופה זאת במהדורה מוגהת ומפורשת באופן מדעי; לשם כך עמד בקשרי מחקר עם אישים כמו אליקים כרמולי ושד"ל.

שלמה בובר היה יהודי שומר תורה ומצוות. בספר "רקוויאם גרמני" מתאר עמוס אילון את שלמה בובר ואשתו (עקב היותם סבו וסבתו של מרטין בובר) באופן הבא:

"כמו יהודים פולנים רבים אחרים, היו גם סבו וסבתו של מרטין בובר חסידי התרבות הגרמנית. הם לימדו אותו להעריץ גם שירה גרמנית וגם פולקלור ומסורת יהודיים."

— "רקוויאם גרמני", עמ' 238

לצד תיאור זה, אנו מוצאים בדבריו של מרטין בובר עצמו את תיאור דמותו של סבו, רבי שלמה בובר, באופן הנוטה להדגיש דווקא את הצד המסורתי שבו:

"המדרש היה העולם בו חי שלמה בובר, מתוך ריכוז נפשי מפליא, מתוך עצימות מופלאה של עבודתו, הוא הוציא לאור טקסט אחר טקסט...

הוא עיבד את כתבי היד מבלי שאימץ לו את שיטות הפילולוגיה המערבית, ועשה זאת במהימנות האופיינית לחוקר מודרני, וגם מתוך הפגנת ידע היאה לרב אמן בתלמוד, מי שיש בידו כל אוצר ההבאות מן הספרות כולה כדי להאיר כל פסוק וכל מילה – לא בלבד כחומר חרות בזיכרון, אלא כקניין אורגני של האישיות כולה.

התלהבותו הרוחנית, כפי שנתגלתה במסירותו ללא לאות לעבודתו, נתערבה במין ילדותיות ערטילאית, נקייה מסטיות, מיוחדת לטבעה של אישיות טהורה וישות יהודית מברייתה. בדברו עברית (וזאת עשה תכופות כשביקרוהו אורחים דוברי לשונות זרות) צלצול דיבורו היה כשל נסיך ששב מגלותו. הוא לא הרבה הרהורים על היהדות אך זו הייתה שרויה בתוך תוכו"

— מרטין בובר, מתוך המאמר 'דרכי אל החסידות' (תרגם מגרמנית: שמואל שביב), מובא בתוך תקוה לשעה זו, עמ' 105–106

שלמה בובר גם עסק בצורכי הקהילה היהודית בעירו, ושימש כחבר בנשיאות הקהילה היהודית בלמברג מאז שנת 1870. כמו כן נמנה עם הכותבים הבולטים בכתב העת עברי אנכי.

לפרנסתו עבד כבנקאי וכלכלן. עובדה זאת מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה שלצד מפעליו בתחום המדרש, היה שלמה בובר גם בנקאי חשוב בתקופתו: הוא היה חבר במועצת המנהלים של הבנק 'האוסטרי-הונגרי' ושל 'קופת החיסכון הגליציאנית'. כמו כן היה יושב ראש לשכת המסחר של עירו למברג. כהוקרה על פועלו בתחום הכלכלי קיבל שלמה בובר את תואר הכבוד Kaiserlicher Rat (שמשמעו "יועץ הקיסר") מהקיסר האוסטרו-הונגרי.

הערכת פועלו בתחום המדרש וספרות הראשונים

לצד ההערכה הרבה שזכה לה בקרב אנשי חכמת ישראל בזכות פרסומיו וחיבוריו, זכה שלמה בובר להערכה גם בקרב הציבור המסורתי. דבריו מובאים לעיתים גם בספרות התורנית, ותמיהה שכתב בביאורו לפסיקתא דרב כהנא הובאה גם בחיבור קלאסי כמשנה ברורה בשם 'המבאר'. בחיבור אשר נכתב על רבי דוד לוריא (רד"ל), שהיה אחד מגדולי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19, כתב קרוב משפחתו - ר' שלמה לוריא כך:

"לו היה [רד"ל] ז"ל בימינו אשר חננו ה' לזכות לאור הפסיקתא ועוד כמה חיבורים מתנאים ואמוראים וגדולי הראשונים על ידי הרה"ג [=הרב הגדול] האדיר החכם הכולל כי' שלמה באבער נ"י [=נרו יאיר] אשר השליך נפשו ומאודו להוציאם לאור מתוך הרבה כ"י [=כתבי יד] שהעלה ה' בידו הגדולה להשיגם. לא אפון, אשר מרוב התפעלות שמחתו הרבה בהם יותר מכל חמודות תבל וכל חללי דעלמא, היה מכתת רגליו לעמבערג לברכו במאור פנים ולהודות לו על טוב חסדו לכל בית ישראל"

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית.

ספריו

המדרשים שההדיר והוציא לאור

• מדרש תנחומא (השונה מהנדפס לפניו), על-פי כתב-יד אוקספורד
• מדרש לקח טוב המכונה 'פסיקתא זוטרתי' לרבי טוביה בן אליעזר
• מדרש שכל טוב לרבי מנחם ברבי שלמה
• מדרש אגדה על התורה (ע"פ כתב יד מחלב)
• מדרש אגדת בראשית - אוסף של עשרים ושמונה דרשות לספר בראשית, אשר ערוכות לפי סדר הקריאה בתורה של בני ארץ ישראל
• ליקוטים ממדרש אבכיר
• ליקוטים ממדרש אלה הדברים זוטא
• פסיקתא דרב כהנא - מבוסס על ארבעה כתבי-יד
• מדרש זוטא לשיר השירים, רות, איכה וקהלת
• ילקוט למגילת איכה
• ספרי דאגדתא – קובץ מדרשים על מגילת אסתר: מדרש אבא גוריון על מגילת אסתר ע"פ 5 כתבי יד, מדרשי פנים אחרים א ופנים אחרים ב, פירוש לקח טוב לרבי טוביה ברבי אליעזר למגילת אסתר
• ילקוט אגדת אסתר – ילקוט תימני למגילת אסתר (אולי מקביל למדרש הגדול לתורה)
• מעין גנים - מדרש של רבי שמואל מסנות לספר איוב. החל בהדרת פירושו לספר בראשית בשם בראשית זוטא.
• מדרש תהילים על פי כתב יד פארמה
• מדרש משלי על פי כתב יד פריז ודפוס קושטנטינא
• מדרש שמואל על פי דפוס קושטנטינא

ספרי ראשונים שההדיר והוציא לאור

• ספר האורה, המיוחס לרש"י
• סידור רש"י
• שיבולי הלקט השלם לרבי צדקיה ברבי אברהם מן הענוים
• אגור – הוספות ותיקונים לספר הערוך לרבי נתן בן יחיאל מרומי מאת רבי שמואל אבן ג'אמע.
• פשר דבר - פירוש של רבי סעדיה גאון לתשעים מילים במקרא
• שערי ציון - חיבור היסטורי על כלל הספרות התורנית עד למאה ה-14 לרבי יצחק ברבי יעקב לאטש מפרובאנס.

מחקריו ההיסטוריים

• "אנשי שם" – חיבור היסטורי על הרבנים, הדיינים הפרנסים והמנהגים בקהילה היהודית בלבוב בין השנים 1500 ל-1800.
• "קריה נשגבה" – חיבור היסטורי דומה במתכונתו ל"אנשי שם" על העיר זאלקווא (ז'ולקווה)

לקריאה נוספת

• שמעון פדרבוש (עורך), חכמת-ישראל באירופה, ע' 41–58, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1965.

קישורים חיצוניים

• כתבי שלמה בובר בפרויקט בן-יהודה
• שלמה בובר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• בן-ציון אייזנשטט, באבער, שלמה הלוי, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 13, באתר היברובוקס
• משה ריינעס, דור וחכמיו: לחקר תולדות ספרות ישראל וגדולי סופריה בדור הזה. חלק א. קראקא, תר"ן. עמ' 28–40.
• "שלמה בובר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• דיוקנו מ-1890(הקישור אינו פעיל) ודיוקן מ-1900–1906, מתוך הארכיון הציוני (דרך ספריית אוניברסיטת הרווארד)
• שלמה בובר (1827-1906), דף שער בספרייה הלאומית
• שלמה בובר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

חיבוריו

• תולדות אליהו התשבי - החכם המדקדק הגדול ר' אליהו בחור, קורות חייו וספריו, לפסיא תרט"ז, באתר היברובוקס
• אנשי שם - על רבני העיר לבוב, קראקא תרנ"ה, באתר היברובוקס
• יריעות שלמה - הערות והוספות לספר "רב פעלים" של הרב אברהם בן הגר"א, ווארשא, תרנ״ו / 1896, באתר היברובוקס
• קריה נשגבה - היא העיר זאלקווא, קראקא תרס"ג, באתר היברובוקס
• ירושלים הבנויה - אודות מאמרים המובאים בקדמונים בשם הירושלמי, ירושלים תרס"ו, באתר היברובוקס
• מדרש זוטא על שיר השירים, רות, איכה וקהלת, על-פי כתב-יד, ואליהם נלווה ילקוט שמעוני על איכה, ווילנה תרפ"ה, באתר היברובוקס
• לקוטים, מדרשים שונים לספר דברים. פרשבורג, תרמ"ה/ 1885, באתר היברובוקס