שעון קיץ – הבדלי גרסאות
נתנאל-משני (שיחה | תרומות) ←סיבות כלכליות: שיפור מוכח במחזור עסקי של בתי עסק בתקופת שעון הקיץ |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
[[קובץ:Daylightsavings.png|שמאל|ממוזער|175px|תזכורת לסיום שעון קיץ בארצות הברית בשנת [[2001]]: "לא תוכל לעצור את הזמן... אבל תוכל להחזירו שעה לאחור בשעה 2 ב-28 באוקטובר..."]] |
[[קובץ:Daylightsavings.png|שמאל|ממוזער|175px|תזכורת לסיום שעון קיץ בארצות הברית בשנת [[2001]]: "לא תוכל לעצור את הזמן... אבל תוכל להחזירו שעה לאחור בשעה 2 ב-28 באוקטובר..."]] |
||
עם זאת, כיום השימוש בתאורה מלאכותית ובמכשירים חשמליים נעשה כה נפוץ, הן ביום והן בלילה, עד שקשה להעריך את מידת התרומה של שעון הקיץ לחיסכון: מחד, השימוש בתאורה מלאכותית עולה, ומאידך העובדה שבבנייני [[משרד]]ים גדולים משתמשים בה גם בשעות היום, מפחיתה את יעילותו של שעון הקיץ. בכל אופן, בניגוד למצב בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]], שוב אין תאורה מלאכותית אחראית לעיקר צריכת החשמל<ref>[http://commdocs.house.gov/committees/science/hsy73325.000/hsy73325_0.HTM ENERGY CONSERVATION POTENTIAL OF EXTENDED AND DOUBLE DAYLIGHT SAVING TIME]</ref>, ומאידך, לדוגמה, השימוש ההולך וגובר ב[[מזגן|מזגנים]] תופס נתח גדל והולך בצריכת האנרגיה. השינויים בהרגלי צריכת האנרגיה, כמו גם מחסור במחקרים עדכניים וחד-משמעיים, מקשים על הערכת יעילותו של שעון הקיץ. מחקר שנערך ב[[מערב אוסטרליה]] בעת הנהגת שעון הקיץ בשנים [[2006]]-[[2007]], אף טען לעלייה של 0.6% בצריכת האנרגיה<ref>[http://westernpower.com.au/subContent/aboutUs/mediaCentre/mediaReleases/2007/The_facts_on_electricity_consumption_and_Daylight_Saving.html The facts on electricity consumption and Daylight Saving]</ref>. |
עם זאת, כיום השימוש בתאורה מלאכותית ובמכשירים חשמליים נעשה כה נפוץ, הן ביום והן בלילה, עד שקשה להעריך את מידת התרומה של שעון הקיץ לחיסכון: מחד, השימוש בתאורה מלאכותית עולה, ומאידך העובדה שבבנייני [[משרד]]ים גדולים משתמשים בה גם בשעות היום, מפחיתה את יעילותו של שעון הקיץ. בכל אופן, בניגוד למצב בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת [[המאה ה-20]], שוב אין תאורה מלאכותית אחראית לעיקר צריכת החשמל<ref>[http://commdocs.house.gov/committees/science/hsy73325.000/hsy73325_0.HTM ENERGY CONSERVATION POTENTIAL OF EXTENDED AND DOUBLE DAYLIGHT SAVING TIME]</ref>, ומאידך, לדוגמה, השימוש ההולך וגובר ב[[מזגן|מזגנים]] תופס נתח גדל והולך בצריכת האנרגיה. השינויים בהרגלי צריכת האנרגיה, כמו גם מחסור במחקרים עדכניים וחד-משמעיים, מקשים על הערכת יעילותו של שעון הקיץ. מחקר שנערך ב[[מערב אוסטרליה]] בעת הנהגת שעון הקיץ בשנים [[2006]]-[[2007]], אף טען לעלייה של 0.6% בצריכת האנרגיה<ref>[http://westernpower.com.au/subContent/aboutUs/mediaCentre/mediaReleases/2007/The_facts_on_electricity_consumption_and_Daylight_Saving.html The facts on electricity consumption and Daylight Saving]</ref>. |
||
לשעון קיץ השפעה מוכחת על מחזור העסקים של בתי עסק, שכן אנשים נוטים לערוך קניות רבות יותר בשעות אור מאשר בשעות חושך{{הערה|[http://www.bukisa.com/articles/262778_the-advantages-and-disadvantages-of-daylight-saving-time] {{אנגלית}}}}. |
|||
=== בריאות הציבור ואיכות חיים === |
=== בריאות הציבור ואיכות חיים === |
||
גרסה מ־00:26, 12 בספטמבר 2010
שעון קיץ הוא השעון הנהוג באופן מקומי למשך תקופה מסוימת בשנה, בדרך כלל מהאביב ועד הסתיו, בשונה מן השעון הנהוג באותו מקום בשאר השנה לפי הזמן האוניברסלי המתואם. השינוי מתבטא לרוב בהזזת השעון שעה אחת. בתחילת תקופת שעון הקיץ מוזזים מחוגי השעון שעה אחת קדימה, ובסיומה הם מוחזרים שעה אחורה. מטרתה העיקרית של הנהגת שעון הקיץ, היא שיותר שעות המקובלות כשעות פעילות של בני האדם יהיו במהלך היום, בחופף לאור היום טבעי, ובכך יופחת הצורך בתאורה מלאכותית. עם זאת, קיימים מחקרים החולקים על כך ששעון הקיץ אכן מוביל לחיסכון משמעותי באנרגיה[1], וגורמים שונים הביעו התנגדות לרעיון מסיבות כלכליות, חברתיות, דתיות או בריאותיות. בתקופה שבה לא חל שעון הקיץ, הזמן התקני מכונה גם "שעון חורף".
היסטוריה
התאמת השעון לשעות האור הטבעי רווחה במספר מקומות בעת העתיקה, והדבר נבע, בין היתר, ממעמדה המרכזי של החקלאות בחברה, אשר הושפע בתורו משעות האור. ברומא העתיקה, למשל, חולקו שעות האור לשתים-עשרה יחידות שוות, והראשונה החלה בזריחה[2]. דבר זה חייב לשנות את אורך ה"שעות" בהתאם לעונת השנה - בקיץ הן הגיעו למשך מרבי של 75 דקות מודרניות, ובחורף הן הצטמצמו כדי 44 דקות בלבד.
ב-1784, בעת שכיהן כשגריר ארצות הברית בצרפת, הציע בנג'מין פרנקלין לצרפתים, לחסוך בנרות בדרך של קימה מוקדמת עם הזריחה[3]. פרנקלין חישב בחיבורו ומצא כי אם כל 100,000 תושבי פריז ינהגו לפי הצעתו, יחסכו 64,050,000 אונקיות של שעוות נרות, וסכום של 96,075,000 לירות. עם זאת, לא דובר בהצעה לשינוי במובנו המקובל של שעון קיץ.
עד אמצע המאה ה-19 ואף לאחר מכן, קביעת השעה נעשתה בכל עיר בנפרד, והיא הייתה גמישה והסתמכה על מיקום השמש בשמים. בנוסף, עובדים רבים עדיין עבדו סמוך לבתיהם בשעות שקבעו לעצמם. עם הנהגת הזמן התקני (Standard Time) בארצות הברית ובאירופה, והתגברות התיעוש, כך שרוב העובדים עבדו במפעלים ובמשרדים לפי סדר יום אחיד, נוצר פער בין שעת זריחת השמש לשעת תחילת העבודה. פער זה הביא להגברת השימוש בתאורה מלאכותית בשעות הערב ולבזבוז אנרגיה.
הראשון שהעלה את הנהגתו של שעון קיץ כפי שהוא מוכר כיום, היה הניו זילנדי ג'ורג' ורנון האדסון (George Vernon Hudson), אשר, ב-16 באוקטובר 1895, הציע להקדים את השעה בשעתיים במשך חודשי הקיץ[4]. ב-1907 הועלה הרעיון גם בבריטניה על ידי ויליאם וילט[5], שהשקיע מאמץ רב בקידומו עד מותו ב-1915, אך ללא הצלחה. ב-1909 הוגשה הצעת חוק בנושא לפרלמנט הבריטי אולם היא נדחתה, וכך קרה גם בשנים 1911 עד 1914. גם בארצות הברית נדחתה הצעה דומה ב-1909.
רק המחסור בפחם, שהורגש ביתר שאת בימי מלחמת העולם הראשונה, הביא את גרמניה לאמץ בפעם הראשונה את רעיון שעון הקיץ. זה הונהג בשטחה של גרמניה ובשטחים שכבשה באירופה ב-30 באפריל 1916. בריטניה אמצה את הרעיון זמן קצר אחר כך, ב-21 במאי 1916, כדי לחסוך בפחם ובשל שעות ההאפלה הארוכות בעת המלחמה. רוסיה הצטרפה ב-1 באפריל 1917 ובארצות הברית שותקה ההתנגדות לשעון קיץ לאחר הצטרפותה למלחמה ב-1917, ומחוגי השעון הוזזו בה קדימה לראשונה באביב 1918. לאחר המלחמה חדלו מספר מדינות מהנהגת שעון קיץ, וארצות הברית לדוגמה, לא שבה להנהיגו במישור הלאומי כבר ב-1919, אם כי מספר ערים אמריקאיות הנהיגו שעון קיץ באופן מקומי. לעומת זאת בבריטניה נוהג שעון קיץ ללא הפסקה מאז 1916. סוגיית שעון הקיץ עלתה לדיון שוב ושוב במדינות רבות במהלך המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, וזה הונהג ובוטל חליפות באזורים שונים. כיום נוהג שעון קיץ כמעט בכל מדינות אירופה, בצפון אמריקה, באוסטרליה, בניו זילנד, ובמספר מדינות בדרום אמריקה ובמזרח התיכון.
באירופה, ברוסיה ובצפון אמריקה מונהג כיום שעון הקיץ במרבית ימי השנה - כשבעה חודשים לפחות. במדינות מסוימות, כמו איסלנד, שונה אזור הזמן לחלוטין, כך שכביכול נוהג בהן "שעון קיץ" בכל ימות השנה. בארצות הברית היה נהוג עד שנות ה-80 של המאה ה-20 שעון קיץ מסוף אפריל עד סוף אוקטובר. מאז הונהג שעון הקיץ מתחילת אפריל, והחל מ-2007 הוא הונהג מאמצע מרץ עד תחילת נובמבר. במרכז אירופה היה נהוג שעון קיץ מסוף מרץ עד סוף ספטמבר, אך בשנות ה-90 החלו להנהיגו עד סוף אוקטובר.
סיבות, יתרונות וחסרונות
סיבות כלכליות
הסיבות להנהגת שעון קיץ הן בעיקר כלכליות: חיסכון באנרגיה והגברת פריון העבודה. שעון הקיץ גורם לאנשים להקדים את שעות השינה, כך שהם קמים סמוך יותר לשעת זריחת השמש. אם אדם נוהג לקום בשעה 6:00 בבוקר, בעוד השמש זורחת ב-5:00, הוא מבזבז שעת אור-יום בשינה. אם מזיזים את השעון שעה קדימה, שעת הזריחה נקבעת ל-00:6 בבוקר, כך שהאדם מתעורר עם הזריחה. כיוון שהעבודה מסתיימת שעה מוקדם יותר על-פי שעון הקיץ, ניתן לנצל את הזמן שנותר עד השקיעה לפעולות באור יום, ואין צורך בחשמל לתאורה. הנהגת שעון קיץ נעשתה נפוצה יותר בשנות ה-60 ובשנות ה-70, ותקופת הנהגתו התארכה בהדרגה באירופה ובארצות הברית. הסיבות לכך מגוונות: השימוש בנפט ובפחם לצורך הפקת חשמל גדל במידה ניכרת ומחירי הנפט עלו במידה רבה, בייחוד במהלך שנות ה-70. שעות העבודה, המסחר והבילוי השתנו בהדרגה החל משנות ה-60, עת החלה הגמשה בשעות העבודה כדי למנוע עומסי תנועה בשעות הבוקר ובשעות הערב המוקדמות. במשך הזמן גילו מקומות עבודה כי שעות עבודה מאוחרות עדיפות להם. כיום הדבר נפוץ בייחוד בחברות היי טק. איחור שעות העבודה מביא להגדלת הפער בין שעת הזריחה לבין שעת תחילת העבודה, ולפיכך לשימוש יתר בתאורה מלאכותית בשעות הערב. שעון הקיץ נעשה, אם כן, יעיל למשך תקופה ממושכת יותר בשנה.
עם זאת, כיום השימוש בתאורה מלאכותית ובמכשירים חשמליים נעשה כה נפוץ, הן ביום והן בלילה, עד שקשה להעריך את מידת התרומה של שעון הקיץ לחיסכון: מחד, השימוש בתאורה מלאכותית עולה, ומאידך העובדה שבבנייני משרדים גדולים משתמשים בה גם בשעות היום, מפחיתה את יעילותו של שעון הקיץ. בכל אופן, בניגוד למצב בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, שוב אין תאורה מלאכותית אחראית לעיקר צריכת החשמל[6], ומאידך, לדוגמה, השימוש ההולך וגובר במזגנים תופס נתח גדל והולך בצריכת האנרגיה. השינויים בהרגלי צריכת האנרגיה, כמו גם מחסור במחקרים עדכניים וחד-משמעיים, מקשים על הערכת יעילותו של שעון הקיץ. מחקר שנערך במערב אוסטרליה בעת הנהגת שעון הקיץ בשנים 2006-2007, אף טען לעלייה של 0.6% בצריכת האנרגיה[7].
לשעון קיץ השפעה מוכחת על מחזור העסקים של בתי עסק, שכן אנשים נוטים לערוך קניות רבות יותר בשעות אור מאשר בשעות חושך[8].
בריאות הציבור ואיכות חיים
מעבר לתוספת שעות האור לאחר יום העבודה, דבר המעודד פעילויות פנאי מחוץ לבית, נטען כי שעון הקיץ משפר את איכות השינה, כיוון שהוא מאפשר שינה ממושכת יותר בשעות החשכה שבהן השינה עמוקה יותר. עובדה זאת משפרת לכאורה את העירנות ואת פריון העבודה. מידת השפעתו של שעון קיץ על הלוקים בדיכאון עונתי נמצאת עדיין במחלוקת בקרב חוקרים. עוד נטען כי בעת הפעלת שעון קיץ יש יותר אור שמש בשעות שבהן הכבישים עמוסים, ועל-כן ההערכה היא שבכוחו של שעון הקיץ לסייע גם במלחמה בתאונות הדרכים, משום שבשעות אור סכנת התאונות פחותה מבזמן חשכה. גם כאן, מחקרים הראו על תוצאות מגוונות ולא החלטיות, ובנוסף, קיימת סכנה מוגברת לתאונות דרכים בימים הראשונים שלאחר שינוי השעה, כיוון שהנהגים עלולים לסבול מחוסר שינה בטרם התרגלו לשעון החדש.
ואכן, השפעת הזזת מחוגי השעון כשלעצמה נחקרה גם היא במספר מחקרים, אשר גילו, כי היא עשויה להשפיע על השעון הביולוגי משך מספר שבועות. מחקרים שונים טענו כי עצם השינוי מעלה את שכיחותם של התקפי לב[9] ושל מקרי התאבדות, וממשלת קזחסטן ביטלה את שעון הקיץ לחלוטין ב-2005, כאשר טענה כי הוא מביא לעלייה בתחלואה, בעיקר בקרב זקנים וילדים, ולעלייה בשכיחות תאונות עבודה[10]. טענות נוספות נוגעות לטרחה ולשכחה שבשינוי השעה. בשנת 1999 הסתיימה תקופת שעון הקיץ בישראל ב-3 בספטמבר. יומיים לאחר מכן התפוצצו שתי מכוניות תופת והרגו שלושה מחבלים. תחקיר האירוע העלה, כי המחבלים אשר לא היו מודעים לשינוי השעה, היו עדיין בתנועה בכלי הרכב לעבר יעדם בעת הפיצוץ. בגין האירוע הוענק להם פרס דרווין ההיתולי.[11]
שעון קיץ בעולם
שעון הקיץ התקבל ברוב המדינות המתועשות. עם זאת, הוא פחות מקובל במזרח הרחוק, וביפן הוא אינו נוהג כלל. שעון הקיץ אינו מקובל באזורים חקלאיים, שכן בהם ממילא שעות העבודה אינן קבועות, והעבודה החקלאית מתחילה סמוך ככל האפשר לזריחת השמש, בלא תלות בשעה הרשמית, והיא גם תלויה בעונות השנה. חקלאים מתלוננים ששעון הקיץ מסב להם אי-נוחות רבה, והם אינם מפיקים ממנו כל תועלת. שעון הקיץ אינו מונהג במדינות הקרובות לקו המשווה, משום שבהן אין כמעט הבדל בין אורך היום לבין אורך הלילה במשך כל ימות השנה.
בארצות הברית ובקנדה (למעט אריזונה, הוואי, ססקצ'ואן, ומספר אזורים נוספים) - שעון הקיץ מונהג מאז 2007, מיום ראשון השני של חודש מרץ עד ליום ראשון הראשון של חודש נובמבר. חוק שהתקבל בארצות הברית ב-1966 קבע, כי כל מדינה רשאית להחליט האם להנהיג שעון קיץ, אולם היא חייבת לדבוק במועדים הקבועים, כדי למנוע בלבול בתיאום הזמן בין המדינות השונות. ב-29 ביולי 2005, עקב העלייה התלולה במחירי הנפט, הועבר בארצות הברית חוק שנועד לעודד חיסכון באנרגיה באמצעים שונים. בין היתר, האריך החוק את תקופת שעון הקיץ משנת 2007 ואילך (עד אז חל שעון הקיץ מיום ראשון הראשון של אפריל עד יום ראשון האחרון של אוקטובר). קנדה, שמערכת קביעת הזמן שלה מתואמת עם זו של ארצות הברית, אימצה את השינוי, אולם מקסיקו, שעד אז הייתה מתואמת עם שכנותיה מצפון, עדיין נוהגת לפי הכללים הישנים.
באירופה (למעט איסלנד) וברוסיה, שעון הקיץ מונהג החל מיום ראשון האחרון של חודש מרץ ועד יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר. בבריטניה ובאירלנד הונהג שעון קיץ משך כל השנה בין השנים 1968 עד 1971, אך הנוהג פסק בשל מחאה ציבורית[12].
במצרים מונהג שעון קיץ מיום שישי האחרון בחודש אפריל ועד יום שישי האחרון בספטמבר, או הראשון באוקטובר. בירדן אין מועדים קבועים לשעון הקיץ, אולם הוא מונהג בדרך כלל מסוף מרץ עד אמצע אוקטובר. טורקיה ולבנון אימצו את מועדי שעון הקיץ של אירופה, אך קיימת בטורקיה יוזמה שמטרתה להנהיג זמן אחיד ייחודי לה במשך כל ימות השנה (UTC+2.5) ולבטל את הנהגתו של שעון הקיץ[13]. בסוריה ובעיראק מונהג שעון הקיץ מ-1 באפריל ועד 1 באוקטובר. בשנים 2006 - 2007 הוקדמה החזרה לשעון חורף במצרים, בסוריה ובירדן בשל צום הרמדאן שהחל בחודש ספטמבר. במצרים הוקדמה החזרה לשעון חורף מסיבה זו גם בשנת 2008, וחלה בסוף אוגוסט במקום בסוף ספטמבר.
מרוקו ופקיסטן, שתי מדינות שבהן לא מונהג בדרך-כלל שעון קיץ, החליטו ב-2008 להנהיגו בתקופת שיא הקיץ עקב העלייה התלולה במחירי הנפט. ממשלת מרוקו הודיעה כי שעון קיץ יונהג למשך כארבעה חודשים מ-1 ביוני ועד 27 בספטמבר 2008, אולם בסוף אוגוסט הודיעה הממשלה על קיצור התקופה וחזרה לשעון חורף כבר ב-1 בספטמבר[14]. כדי למנוע בעיות בתיאום לוח הטיסות למרוקו וממנה, הוסיפו חברות התעופה של מרוקו לנהוג לפי שעון קיץ עד התאריך המקורי - 27 בספטמבר. ממשלת פקיסטן הנהיגה את שעון הקיץ משך שלושה חודשים, מ-1 ביוני עד 30 באוגוסט 2008.
סין הנהיגה שעון קיץ החל ב-1986 אך נטשה את הרעיון ב-1992. מאחר שלמרות גודלה, נמצאת סין כולה באזור זמן אחד (UTC+8), הלכה למעשה נוהג ברוב שטחה שעון קיץ קבוע במשך כל ימות השנה, ובמערבה מקדימה השעה את האורך הגאוגרפי בעד שלוש שעות.
בחצי הכדור הדרומי מתחיל האביב בחודש ספטמבר, והסתיו - בסוף מרץ. באוסטרליה מונהג שעון הקיץ רק בחלק מהמדינות, מיום ראשון הראשון באוקטובר עד יום ראשון הראשון באפריל. בניו זילנד מונהג שעון קיץ מסוף ספטמבר עד תחילת אפריל. בעשר מהמדינות הדרומיות של ברזיל ובבירה ברזיליה, מונהג שעון הקיץ מאמצע אוקטובר ועד אמצע פברואר. שעון קיץ נוהג בדרום אמריקה גם בצ'ילה, אורוגוואי, פרגוואי ובאיי פוקלנד, וכן נהג בחלק משטחה של ארגנטינה בשנים 2007 עד 2009. עם זאת, שעון הקיץ בארגנטינה לא יתחדש בקיץ 2009-2010[15]. בדרום אפריקה לא נהוג שעון קיץ, אך בנמיביה הסמוכה הוא מתחיל ביום ראשון הראשון בחודש ספטמבר ומסתיים ביום ראשון הראשון בחודש אפריל.
הלכה למעשה
שעון הקיץ מתחיל ומסתיים בדרך כלל ביום המנוחה לפנות בוקר, וזאת כדי למזער את אי-הנוחות הנובעת משינוי השעה. בעיה מיוחדת קיימת בתיאום לוחות הזמנים של חברות התעופה, וכן קיימת סכנה כי אנשים יסבלו מחוסר שינה בימים הראשונים לאחר השינוי. לפיכך, נעשה השינוי בשעות שבהן מידת הפעילות של התחבורה ומקומות העבודה היא מזערית. היממה בה מתרחש המעבר לשעון קיץ היא יממה קצרה שאורכה 23 שעות, ואילו היממה בה מוחזרים מחוגי השעון לאחור נמשכת 25 שעות. באירופה ובארצות הברית השינוי מתבצע בין שני ימי סוף השבוע, כלומר בין יום שבת ליום ראשון. בישראל, בה מסיבות דתיות קיימת בעיה לבצע את העברה בין שני ימי סוף השבוע (ליל שבת), היה נהוג בעבר לערוך את השינוי בשעת חצות של מוצאי שבת. מהסיבות שלעיל, ולאור העובדה שבמקומות עבודה רבים הונהג שבוע עבודה מקוצר, הוחלט לקבוע את המעבר לשעון קיץ לשעה 02:00 בלילה שבין יום חמישי ליום שישי. המעבר לשעון חורף מתרחש באותה שעה במוצאי שבת. ברוב המדינות המנהיגות שעון קיץ, מקובל שינוי של שעה בודדת קדימה או אחורה, אך באי הלורד האו שבאוסטרליה, נוהג שינוי של חצי שעה בלבד. בחלק מקיץ 1948 הונהג בישראל שעון קיץ שהקדים את הזמן האוניברסלי המתואם בשעתיים ולא בשעה בודדת.
שעון הקיץ בישראל
בתקופת המנדט הבריטי
מדינת ישראל ממוקמת קרוב יחסית לקו המשווה. מספר שעות האור בישראל הוא כ-10 בשיא החורף, ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ. מאז ימי המנדט הבריטי מתואמת השעה בארץ עם השעה במצרים וביוון שנמצאות ממערב לה, כלומר ישראל שוכנת בחלק המזרחי של אזור הזמן שלה. לפיכך, שעת זריחת השמש מוקדמת ממילא, אפילו בחורף, ובשיא הקיץ זורחת השמש מעט אחרי השעה 04:30 על-פי שעון החורף. הפעלת שעון הקיץ לתקופה ממושכת מאזנת את המצב הזה, מאפשרת חיסכון בתאורה מלאכותית, ובמיוחד - מקלה על הרגלי השינה של הציבור[דרוש מקור].
בתקופת המנדט הבריטי הונהגו בארץ הסדרי קביעת הזמן המקובלים בבריטניה, ביניהם גם הנהגת שעון קיץ. מועדי שעון הקיץ לא היו קבועים, והם נקבעו על ידי הנציב העליון, בדרך-כלל מאפריל עד ספטמבר. בחלק מתקופת מלחמת העולם השנייה, בין ה-1 ביוני 1940 ל-31 בדצמבר 1942 הונהג שעון קיץ ברציפות, גם בחורף, כדי להגביר את החיסכון באנרגיה. גם בתום התקופה הזאת הונהג שעון קיץ ארוך מהרגיל: בשנים 1943-1944 הונהג שעון קיץ מ-1 באפריל עד 31 באוקטובר, ובשנים 1945-1946 מ-16 באפריל עד 31 באוקטובר. ב-1947 לא הונהג שעון קיץ, וב-1948 הוא הונהג רק לאחר הקמת מדינת ישראל.
מקום המדינה ועד תיקון החוק ב-2005
עם הקמת המדינה עברה הסמכות לקבוע את השעה הרשמית למשרד הפנים, וכך גם קביעת מועדי שעון הקיץ. מיד לאחר הכרזת המדינה, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הונהג שעון קיץ בכל רחבי המדינה. בירושלים, שהייתה נתונה במצור, כוונו השעונים שעתיים קדימה. ב-22 במאי 1948 הונהג שעון קיץ כפול גם ביתר חלקי המדינה. ב-1 בספטמבר 1948 עברה כל המדינה לשעון קיץ רגיל של שעה אחת, וב-31 באוקטובר הוחזר שעון החורף[16].
שעון הקיץ הפך בישראל לנושא למחלוקת בין חילונים לדתיים. המניע העיקרי להתנגדות הדתיים אליו הוא העובדה ששעון קיץ מגביר חילול שבת.[דרוש מקור] על פי שעון הקיץ השבת יוצאת סמוך לשעה 20:00, בעוד התחבורה הציבורית ושירותים אחרים צריכים לחדש את פעילותם בשעה מוקדמת יותר. בעיה נוספת היא הקושי ששעון הקיץ יוצר למתפללים בתקופת אמירת "סליחות". הקושי קיים בעיקר בקרב הספרדים, כיוון שהם נוהגים לומר "סליחות" מראש חודש אלול (שחל בדרך כלל בין סוף אוגוסט לתחילת ספטמבר). על פי מנהג הספרדים יש לומר "סליחות" בזמן כלשהו בין אמצע הלילה לעלות השחר. כשאמצע הלילה חל בשעה 23:30 (לפי שעון החורף), אפשר לומר "סליחות" לפני השינה, אך לא כן כשאמצע הלילה חל בשעה 00:30 (לפי שעון הקיץ). קושי נוסף שמעלים הדתיים הוא צומות תשעה באב ויום הכיפורים. צומות אלה נמשכים בכל מקרה כ-25 שעות, אולם קל יותר לצום בערב לפני השינה, וקשה יותר בבוקר. שעון הקיץ גורם לאנשים להקדים לישון בערב ולהקדים לקום בבוקר, וכך מקשה עליהם את הצום. עם זאת, קיימות נקודות זכות לשעון הקיץ בקרב החלקים הצעירים של הציבור הדתי: בזכות הזזת כל תחומי הזמן שעה קדימה, אפשר לקום שעה מאוחר יותר לתפילת שחרית ואף לסליחות של חודש אלול. כמו כן יש זמן רב יותר להתכונן לשבת ולחגים, כי כניסת השבת או החג מתאחרת בשעה לפי השעון הרשמי.
שעון הקיץ יוצר קונפליקט בין האינטרס של אנשים פרטיים לבין בעלי העסקים והמערכות הממשלתיות: בזכות שעון הקיץ, העבודה והלימודים מתחילים בשעות הקרירות יותר של הבוקר, וכך אפשר לחסוך שעה שלמה בהפעלת המזגנים היקרה במקומות העבודה ובבתי הספר - חיסכון שממנו נהנים המעסיקים והממשלה. מאידך, שעת כיבוי המזגנים לפנות ערב מתאחרת בשעה כאשר רוב האנשים בביתם וכך הם נאלצים לשלם עבור שעה נוספת של מיזוג אוויר יקר.
שעון קיץ הונהג בישראל בין השנים 1948-1957, אולם משך תקופת שעון הקיץ השתנה במידה ניכרת משנה לשנה. בשנים 1951 - 1952 הוא הונהג למשך שבעה חודשים בערך, ואילו בשנים 1953 - 1954 למשך כשלושה חודשים בלבד. בשנת 1958 בוטל שעון הקיץ. הנהגתו חודשה בשנים 1974 - 1975 עקב המשבר הכלכלי שחוללו מלחמת יום הכיפורים ומשבר האנרגיה העולמי.
בשנת 1976 החליט שר הפנים יוסף בורג (ראש המפד"ל) שלא להנהיג עוד את שעון הקיץ. הדבר עורר התמרמרות, בעיקר בקרב הציבור החילוני. בשנת 1980 קבע בג"ץ, בעקבות עתירה בנושא, ששר הפנים רשאי להחליט על מועדי שעון הקיץ, אך אינו רשאי לבטלו. לפיכך הונהג שעון קיץ באותה שנה למשך חודש וחצי, והחוק תוקן כך שיאפשר את ביטול שעון הקיץ.
ב-1984 החליטה הממשלה להנהיג את שעון הקיץ מחדש, בניסוי שהתקיים במשך שנתיים. הטיעון העיקרי בזכותו היה המצב הכלכלי הקשה ששרר אז במדינה, שחייב חיסכון בהוצאות הציבוריות. ב-1986 החליט שר הפנים, יו"ר ש"ס, הרב יצחק חיים פרץ, לחדול מהנהגת שעון הקיץ. בעקבות החלטתו הודיעו מפעלים שונים על שינוי שעות העבודה כך שיתאימו לשעון קיץ. עיריית אילת הודיעה באפריל שהיא מתחילה להפעיל את שירותיה לאזרחים לפי שעון קיץ, ושר החינוך שקל הפעלת שעון קיץ במערכת החינוך. לנוכח המצב, החליטה הממשלה להפוך את החלטת שר הפנים ולהורות על הפעלת שעון הקיץ. מאז הונהג שעון קיץ בכל שנה, אולם מועדי הפעלתו עוררו בכל שנה ויכוחים סוערים. חרף התנגדות הדתיים, ובפרט הספרדים שבהם, לשעון הקיץ, פעל שר הפנים מטעם ש"ס, אריה דרעי, לביסוסו של שעון הקיץ בישראל, משום שראה לנכון להתחשב בעמדת רוב הציבור. עם זאת, הוא הקפיד לקבוע את סיומו בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר כדי לצמצם ככל האפשר את הקושי לאומרי "סליחות" וכך למעשה המשיך הוויכוח בנוגע לאורכה של תקופת שעון הקיץ בישראל.
חקיקת "חוק קביעת הזמן" ב-1992 במקום החקיקה המנדטורית הישנה, קבעה סופית ששעון הקיץ יופעל מדי שנה למשך חמישה חודשים לפחות. עם זאת לא הוגדרו מועדים קבועים להפעלתו. ההחלטה על מועדים אלה הייתה בסמכותו של שר הפנים, באישור ועדת הפנים של הכנסת, והוא פרסם אותם כהחלטה לשנה מסוימת, או לשנים אחדות מראש. התוצאה הייתה ששעון הקיץ הופעל לתקופה קצרה כאשר משרד הפנים נמצא בשליטת מפלגה חרדית, ולתקופה ארוכה כששר הפנים היה חילוני, ועורר חוסר ודאות מדי שנה, עקב חילופי השרים הרבים לקראת סוף העשור ותחילת שנות ה-2000. בשנת 2000 הוקדם סיום שעון הקיץ בשלושה שבועות לאחר שכבר הופעל. בשנת 2002 שוב עלתה הצעה לקצר את שעון הקיץ לאחר שכבר נכנס לתוקף, אולם היא לא התקבלה. מצב זה יצר בעיות בתיאום לוח הטיסות בנמלי התעופה, על פי דבריו של נציג נמל התעופה בן-גוריון בוועדת הפנים של הכנסת[17].
החוק הנוכחי
בתחילת שנת 2005 הגיעה הכנסת להסכמה על מועדים קבועים בחוק לשעון הקיץ, בעקבות הצעת תיקון לחוק קביעת הזמן שהגישו חברי הכנסת דוד אזולאי (ש"ס) ואלי אפללו (הליכוד). לפי הצעת החוק המקורית היה אמור שעון הקיץ להתחיל במוצאי ראשון של פסח, ולהסתיים במוצאי שבת שלפני יום כיפור. לבסוף הגיעה הכנסת ביום 1 במרץ 2005 להסכמה, לפי הצעתו של ח"כ חיים אורון (מרצ-יחד) לפיה מתחולת החוק ואילך:
"בכל שנה, בין יום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי, בשעה 02:00, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות."[18]
כתוצאה מכלל זה, מספר הימים שבהם חל שעון קיץ משתנה משנה לשנה, והוא מונה בין 163 ל-198 יום, או בממוצע כ-180 יום בשנה. התאריך המוקדם ביותר להפעלת שעון הקיץ הוא 26 במרץ, והמאוחר ביותר - 1 באפריל. התאריך המוקדם ביותר לחזרה לשעון חורף הוא 8 בספטמבר והמאוחר ביותר הוא 13 באוקטובר.
מועדי שעון הקיץ בשנים הבאות
| שנה | ישראל | אירופה ורוסיה | ארצות הברית וקנדה | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך התחלה | תאריך סיום | מספר ימים | תאריך התחלה | תאריך סיום | תאריך התחלה | תאריך סיום | |
| 2010 | 26 במרץ | 12 בספטמבר | 170 | 28 במרץ | 31 באוקטובר | 14 במרץ | 7 בנובמבר |
| 2011 | 1 באפריל | 2 באוקטובר | 185 | 27 במרץ | 30 באוקטובר | 13 במרץ | 6 בנובמבר |
| 2012 | 30 במרץ | 23 בספטמבר | 177 | 25 במרץ | 28 באוקטובר | 11 במרץ | 4 בנובמבר |
| 2013 | 29 במרץ | 8 בספטמבר | 163 | - | - | - | - |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- למה שעון קיץ? הסבר חזותי
- חוק קביעת הזמן (תיקון), התשס"ה―2005
באתר הכנסת - מיה בנגל, הכנסת אישרה שעון קיץ קבוע, באתר nrg מעריב, 1 במרץ 2005
- ירון דרוקמן, מבן-גוריון ועד ישי: תולדות הוויכוח על שעון הקיץ, באתר ynet, 11 בספטמבר 2010
- מדריך לעדכון שעון קיץ במחשב
- שעון הקיץ בישראל מקום המדינה ועד שנת 2011
- אתר אמריקני עם הסברים על שעון הקיץ (באנגלית)
- גרף המשווה בין אזורי זמן בהתחשב בשעון קיץ וחורף
- צ'ארלס ק' צ'ואי, הקץ לשעון הקיץ? - ספק אם שעון הקיץ אכן חוסך אנרגיה, סיינטיפיק אמריקן ישראל, יוני - יולי 2009
הערות שוליים
- ^ The effect of Daylight Saving Time on lighting energy use: a literature review
- ^ Roman Time Keeping
- ^ חיבורו של בנג'מין פרנקלין על שעון קיץ
- ^ Hudson, George Vernon
- ^ Spring Forward: 100 years of British Summer Time
- ^ ENERGY CONSERVATION POTENTIAL OF EXTENDED AND DOUBLE DAYLIGHT SAVING TIME
- ^ The facts on electricity consumption and Daylight Saving
- ^ [1] (באנגלית)
- ^ Shifts to and from Daylight Saving Time and Incidence of Myocardial Infarction
- ^ Kazakhstan canceled shifting to the "summer" and "winter" time
- ^ Living on Zionist Time
- ^ s it time to lighten our darkness?
- ^ Turkey to abandon daylight saving time in 2011
- ^ Morocco’s Daylight Saving Ends Earlier than Expected
- ^ worldtimezone
- ^ מועדי שעון קיץ משנת 1948 - ועד 2011
- ^ הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון)(מועדים קבועים להקדמת הזמן בישראל), התשס"ה-2004
- ^ משרד הפנים
