אבולישניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אַבּוֹלִישֵׁנִיזְם (Abolitionism), המכונה לעיתים גם התנועה לשחרור בעלי חיים, היא תנועה חברתית הדוגלת במימוש זכויות בעלי חיים באמצעות שלילת כל שימוש בבעלי חיים על ידי בני אדם, מתוך השקפה לפיה לכל היצורים החיים, בני אדם ובעלי חיים כאחד, יש זכות יסוד והיא: הזכות שלא להתייחס אליהם כאל רכוש של אחרים. בין הדוברים הבולטים של תפישה זו הם גארי פרנציון, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ראטגרס, והפילוסוף האמריקאי טום ריגן.

שם התנועה לקוח משמה האנגלי של התנועה לביטול העבדות, שתבעה לשים קץ לבעלות האדם על בני אדם אחרים. האבולישניזם מתנגדת לרווחת בעלי חיים בטענה שגישה זו מעגנת את זכות הקניין על בעלי חיים במקום להתנגד לה. ביטוי לכך הוא בדבריו של ריגן: ""התנועה לשחרור בעלי חיים רוצה כלובים ריקים, לא כלובים גדולים יותר."" מטרת הדוגלים באבולישניזם היא ליצור שינוי בתפישה המוסרית והמשפטית המקובלת, שתגרום לשינוי המעמד המשפטי של בעלי חיים, והם לא ייחשבו יותר כחפצים שאפשר לרכוש אותם ולהשתמש בהם.

עיקרי האבולישניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילי האבולישניזם קוראים לאתגר את התפישה המקובלת לפיה בעלי חיים מיועדים לשימוש ולניצול, על ידי קידום טבעונות ופתיחת דיון חברתי רחב בנושא זכויות בעלי החיים.

התנועה קבעה לעצמה שישה עקרונות יסוד:[1]

  • האבולישניסטים גורסים כי לכל היצורים החיים, בני אדם ובעלי חיים, יש את הזכות הבסיסית שלא יתייחסו אליהם כאל רכוש של אחרים.
  • בעקבות ההכרה בעיקרון הראשון, יש לבטל כל ניצול ממוסד של בעלי חיים, ולא לתמוך בפעילויות נקודתיות המקדמות את רווחת בעלי החיים.
  • האבולישניסטים גורסים כי טבעונות היא הבסיס המוסרי לתפיסתם, ומימושה יתרחש באמצעים חינוכיים לא אלימים.
  • על פי האבולישניסטים, לכל בעלי החיים מעמד מוסרי שווה, רק על בסיס היותם בעלי תחושתיות וללא תלות במאפיינים קוגניטיביים אחרים.
  • האבולישניסטים דוחים את כל צורות האפליה, בהן גזענות, סקסיזם, אפליית להט"ב, גילנות, יכולתנות, ואפליה מעמדית - כשם שהם דוחים סוגנות.
  • האבולישניסטים מכירים בעיקרון אי-האלימות כעיקרון ליבה של התנועה לזכויות בעלי החיים.

פרנציון טוען שארגונים כמו "אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים", הדואגים לזכויות בעלי החיים אך גם לרווחת בעלי חיים, גורמים לציבור הרחב להרגיש בנוח עם התפישה לפיה בעלי החיים הם רכוש המיועד לניצול. לטענתו אין הבדל גדול בין ארגונים אלה לארגונים ותיקים, כמו עמותות צער בעלי חיים, שמטרתן העיקרית היא מניעת צער וסבל מבעלי חיים אך אינן מעוניינות בשחרורם.

יש הטוענים כי אין סתירה לוגית או מעשית בין שתי הגישות. תומכי גישת ה"רווחה" רואים את פעולותיהם כצעדים הדרגתיים למען אותה מטרה, אשר תושג בטווח הארוך, בזמן שבטווח הקצר הם מתמקדים בהפחתת הסבל של בעלי חיים, מטרה שלרוב הציבור קל יותר להזדהות איתה.

בישראל, תנועת שב"י אימצה את עקרונות התנועה לשחרור בעלי חיים, ופועלת באופן דומה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גארי פרנציון ואנה צ'רלטון, The Six Principles of the Abolitionist Approach to Animal Rights, באתר התנועה האבולישניסטית (באנגלית).