מאמר הדור

מאמר הדור

מהדורה ראשונה של החוברת "עקבי הצאן", יפו, תרס"ו. בחוברת זו נדפס לראשונה מאמר הדור
מידע כללי
מאת	אברהם יצחק הכהן קוק
שפת המקור	עברית
הוצאה
הוצאה	מוסד הרב קוק
תאריך הוצאה	1906

מַאֲמַר הַדּוֹר הוא מאמר מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנכתב בשנת 1906. המאמר עוסק בשאלת היחס המתבקש של החברה היהודית הדתית המסורתית אל גלי החילון שפקדו את החברה היהודית בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, ובגורמים המרכזיים לתהליך זה. בנוסף עוסק המאמר בניתוח מאפייניה הייחודיים של היהדות כאשר העם היהודי חי בארצו, לעומת מאפייניה בתקופת הגלות. המאמר יצא לאור בתוך ספרו "עקבי הצאן" שפורסם לראשונה בשנת תרס"ו (1906). בימינו, מצורף הספר עקבי הצאן לספר 'אדר היקר' (במהדורת תשכ"ז מאמר הדור הודפס בעמ' קז).

המאמר

הגדרת מהות הדור

המאמר פותח בקונפליקט הניצב בפני יהודי מאמין ושומר תורה, לנוכח הדור החדש שקם בעם היהודי, שחלקים גדולים ממנו הם "פורקי עול תורה ומצוות". במאמר מתייחס הרב קוק ליהודים החילונים באהדה, ואף משבח הן את רמתם המחשבתית המפותחת יחסית לדורות שקדמו, והן את המוטיבציות המוסריות שלהם.

טענתו המרכזית של הרב קוק במאמר היא שחלק ניכר מהחילוניות אינו נובע מקלקול מוסרי וירידה רוחנית. לדבריו, הדבר נובע דווקא מהתעלותו של הדור הצעיר למדרגה מוסרית ואינטלקטואלית נעלה יותר מקודמיו. מאפייניה המסתגרים והחלשים של היהדות הגלותית בדורות שקדמו לגל החילון, יחד עם הזנחת העיסוק התורני בתחומים הגותיים, יצרו יחד מצב בו הדור הצעיר ("הבנים") אינו מוצא מענה לתביעותיו המוסריות והאינטלקטואליות בתוך תחומי היהדות המסורתית. גל החילון, לדברי הרב קוק, הוא תוצאה של הפער בין תביעותיו הכמוסות של הדור הצעיר לבין הסגנון שלבשה היהדות המסורתית בגלות. מכח שינויים מנטליים אלה נובע לדברי הרב קוק הבדל נוסף דורו בין דורו לבין הדורות שקדמו לו- בשל דרגתו הגבוהה, שיטת החינוך המתאימה לו אינה באמצעות פחדים ו"איומים" רוחניים או חומריים, שמהם הוא אינו מורתע. לדבריו, דור זה, בעל שאיפות אידיאליסטיות, אינו יכול לקבל חינוך המבוסס בעיקרו על יראה, כי אם על אהבה והזדהות עם עולם ערכי. בהמשך המאמר, מסביר הרב קוק כי רק השיבה לארץ ישראל יכולה להוות פיתרון שלם לחילון. לדבריו, אופי החיים הרוחניים בגלות הוא כזה שמכריח את הדחקת חלק מכוחות החיים הנפשיים הטבעיים של האדם על מנת לשמור רמתו המוסרית ("דרך הכובש"), בעוד נתינת דרור לכל כוחות הנפש תוביל כמעט בהכרח לירידה מוסרית. בארץ ישראל, לעומת זאת, אופי החיים הרוחניים הוא כזה שכל כוחות החיים יכולים לבוא לידי ביטוי באופן מאוזן ומוסרי ("דרך הישר"). על כן, תביעותיהם של בני הדור הצעיר להרחבת עוז החיים הטבעיים, יחד עם תביעותיהם להרחבת האופק המוסרי והאינטלקטואלי, יקבלו מענה שלם מתוך המסורת היהודית רק בארץ ישראל.

הרב קוק קורא לשוב לעסוק בתחומי ההגות התורנית, ולפתח ולהרחיב את השפה המחשבתית הדתית, ולעבד את הרעיונות הדתיים היותר עמוקים לשפה המותאמת ליכולת ההבנה והתפישה של ההמון; הגות יהודית ש"מדברת על כל הנשגב שביהדות בשפה ברורה ופשוטה".

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר

• "התחיה של "השבת לב אבות אל בנים ולב בנים אל אבותם" אי-אפשר להיות כי-אם דווקא על ידי אוירא דארץ-ישראל [-אוויר של ארץ ישראל]"
• "כנסת ישראל התנערה לתחיה ביחס להרצון של הדור הצעיר". (עקבי הצאן, עמוד קיד)
• "דורנו, הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמה בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד, גם רם ונישא; הוא כולו חייב גם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו" (עקבי הצאן, עמוד קח)
• "אבל זה הוא דבר מוחש וגלוי לעיניים, כי אור הצדק הפנימי, היושר הכללי והאהבה הלאומית הטהורה ברשפיה רשפי אש נתרבה ונתעלה בלב הדור הצעיר, במעולה שבו"
• "כשיתרבו בנו עובדי עבודת הקדש באמת... עד מהרה יגלה ויראה לפנינו הודו והדרו של דור בנינו אלה. אהבתם העזה של הבנים היקרים לעמנו ולארץ קדשנו, תופיע ותאיר גם כן, כשתתפרש ותתרומם ותמלא הכרה ורגש אמת, על אהבת דודנו רוענו רועה ישראל, אלהי עולם, צור יעקב "אמצאך בשוק אשקך גם לא יבוזו לי", ואהבת תורת חיים. זאת אות הברית, לארץ חיים ולעם סגולה"

בדורנו

בין ממשיכי דרכו של הרב קוק חלוקות הדעות בנוגע לרלוונטיות של מאמר הדור לדורות שלאחר כתיבתו (בעיית "מאמר הדור - לדורו או לדורות?"). האם ניתן להשוות בין החברה בה חזה הרב קוק בתקופת ראשית העלייה השנייה, בה שלטו הלכי הרוח סוציאליסטיים ומודרניסטיים, לבין החברה האינדיבידואליסטית של היום, בה שולטים הלכי רוח פוסט מודרניים, המביאים רבים לתחושה של אובדן ערכים קולקטיבי. יש המסבירים כי אובדן ערכים זה נובע דווקא מחקירה והתפתחות של הדור אשר, בניגוד לדור הקודם, אינו מקבל את הערכים כמובנים מאליהם, אלא חוקר ובוחן את סולם ערכיו. בקרב חוגי ישיבת מרכז הרב והזרם שלה מתייחסים למאמר כרלוונטי ואקטואלי אף בדורנו. ולעומתם - בקרב תלמידי ישיבת הר המור, ומנגד בקצה השני - בחלקים המודרניים והיותר ליברליים שבציונות הדתית, מתייחסים בהסתייגות לשייכות תובנותיו של הרב קוק לדורות הבאים.

לקריאה נוספת

• הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר הדור מאת (מהדורה שלישית) הוצאת בנין תורה, ירושלים תשס"ט.
• הרב בנימין אלון, מאמר הדור (מפורש ומבואר), ספריית בית־אל, 1990.
• הרב ירחמיאל וייס, שיעורים במאמר הדור, בהוצאת ישיבת ירושלים לצעירים, ירושלים ה'תשע"ה.

קישורים חיצוניים

• הרב הראל כהן, 8 שיעורים על כל מאמר הדור
• שיעורים בנושא מאמר הדור באתר בני דוד עלי(הקישור אינו פעיל)
• שיעורי שמע במאמר הדור ותוקפו לדורינו מאת הרב אלישע אבינר, באתר ישיבת מרכז הרב
• משמעותו של מאמר הדור בדורינו, מאת הרב יהודה בהרב, באתר אסיף מתוך כתב עת אורות עציון לג.
• שיעורים במאמר הדור, רבנים שונים, באתר ישיבה
• שיעור בנושא מאמר הדור באתר קריית הישיבה בית-אל
• שיעורים בנושא מאמר הדור מאת הרב חגי לונדין באתר מכון מאיר
• הרב אליעזר מלמד, מאמר הדורות, באתר ישיבה. פורסם בעיתון בשבע, בגיליון 106 (ב' באלול ה'תשס"ד), ואחר כך יצא לאור בספר רביבים כרך א' עמ' 18-24.
• הרב יובל שרלו, מאמר הדור בדורנו, אתר ישיבת אמי"ת אורות שאול