עין איה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עין איה הוא חיבור הגותי של הרב קוק, הנסוב על את אגדות התלמוד הבבלי והמשניות במסכתות ברכות, שבת ומשניות סדר זרעים (הנזכרות בעין יעקב). הביאור מובא בפסקאות ממוספרות ללשון הטקסט התלמודי, ומהן מתרחבים נושאים רבים ומגוונים בסגנון אלגורי. החיבור יצא לאור בארבעה כרכים, בעריכת הרב יעקב הלוי פילבר ובהוצאת מכון הרצי"ה.

כתיבת החיבור וניסיונות הוצאתו לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קוק החל לכתוב את החיבור בהיותו רבה של זוימל.[1] בהיותו רבה של בויסק החל לתכנן את הדפסתו.[2] בשנת ה'תרס"ו (1906), בעודו רבה של יפו, ציין באגרת כי הוא עומד בפרק "במה בהמה", הפרק החמישי במסכת שבת (דף נא – דף נו).[3] בשנת ה'תרס"ח (1908) ציין באגרת נוספת כי טרם הדפיס את החיבור "מחוסר אמצעים".[4] בשנת 'התרע"ד כתב לתלמידו משה זיידל כי לצד השאלה הכספית, "עבודתי ב"עין יעקב" צריכה להרחבת דעת".[5] באותה עת, ביפו, החל מסיבה שאינה ברורה לכתוב מהדורה נוספת של עין איה הנקראת "מהדורה בתרא". במהדורה זו מצוי פירוש חדש על שלושת העמודים הראשונים של מסכת ברכות (18 פיסקאות).

כתיבת החיבור נמשכה בשנות רבנותו של הרב קוק בירושלים. בשבט ה'תרפ"ג (1923) כתב הרצי"ה לרב יחיאל מיכל חרל"פ, בנו של הרב יעקב משה חרל"פ: "הביאור על ה"עין יעקב" איננו מסודר עדיין לגמרי לדפוס ... בראש ובראשונה צריכים להדפיס ספר גדול של שו"ת, ואחריו ה"עין יעקב", "ביאור הגר"א" וה"אורות הקודש" הגדול. את ה"עין יעקב" ראוי להדפיס עם פנים הגמרא ופירש"י".[6]

בפתק שהוצמד למחברת האחרונה בכתב היד, שהגיע עד דף קח במסכת שבת, צוין: "כרך אחרון – ירושלים תרצ"ד. לא נגמר!". בשנת ה'תרצ"ה ציין תלמידו הרב שמואל ברוך שולמן כי החיבור על מסכתות ברכות ושבת צפוי לצאת לאור "בשלושה כרכים".[7] בחודש טבת ה'תרצ"ז (1936), בישיבת האגודה להוצאת כתבי הראי"ה, הכריע הרצי"ה להקדים את הדפסת עולת ראיה שהיה מוכן לדפוס, להדפסת ספר עין איה אשר חלקו הראשון עודו "טעון עיבוד וסידור".[8] בניסן ה'תרצ"ח (1938) דווח כי החיבור, לצד עולת ראיה, מוכן לדפוס ועתיד לצאת לאור במשך הקיץ.[9]

סביב תחילת שנות השישים נעתר הרצי"ה קוק להפצרות תלמידו הרב צפניה דרורי, ערך את דפי ה"מהדורא בתרא" לדפוס, אולם ביקש שיודפס במתכונת הדומה להדפסת התלמוד הבבלי: באמצע העמוד דברי הגמרא, לצדו פירוש רש"י ולמטה פירוש עין איה. העתק השמש לא עלה יפה ולפיכך נזנחה העבודה. באותה עת אבד כתב היד של ה"מהדורה בתרא" ונתגלה כעבור שנים, רק לאחר הדפסת הכרך השלישי של החיבור.[10]

קודם להדפסתו, נדפסו פסקאות מן החיבור בידי הרצי"ה בתוך הסידור עולת ראיה, על פי רוב תוך עריכה שלהן. לצד זאת, לאורך שנים פורסמו פסקאות אחדות במהדורה השנייה של הספר חבש פאר, בספר ארץ חפץ וכן במקומות נוספים.[11]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם הוא בפסוק בספר איוב (כ"ח, ז'): "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה". איה הוא עוף בעל ראייה חדה. השם רומז לכך שהמחבר סולל כאן במידה מסוימת דרך חדשה ללימוד אגדה כדבריו בהקדמה, ויש בו גם רמיזה לשם המחבר ("אי"ה" בראשי תיבות הוא אברהם יצחק הכהן) ולשמו של הספר "עין יעקב" - שהוא ליקוט אגדות התלמוד עם ביאורים, המשמש בסיס לביאור של הרב קוק בספרו זה.

ההוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנת ה'תשמ"ו (1986) הוציא לאור הרב יעקב הלוי פילבר, מתלמידיו של הרצי"ה קוק, את הכרך הראשון של החיבור לאור, בהוצאת מכון הרצי"ה. הכרך השני של החיבור נדפס בשנת ה'תש"ן. מהדורה שנייה ומתוקנת של כרכים אלה, בתוספת ה"מהדורה בתרא" בכרך הראשון, נדפסה בשנת ה'תשנ"ה. בשנת ה'תשנ"ד נדפס הכרך השלישי, ומהדורה מתוקנת בשנה שלאחר מכן. בשנת ה'תש"ס הושלמה הסדרה עם צאת הכרך הרביעי לאור.

מהדורת הדפוס של הספר כוללת ארבעה כרכים.

  • א – ההקדמה, מסכת ברכות פרקים א-ה (דף ב – דף לד), וכן ה"מהדורה בתרא" של תחילת החיבור. בסך הכל כולל הספר 508 פיסקאות ב-178 עמודים.
  • ב – מסכת ברכות פרקים ו-ט (דף לה – דף סד), וכן על משניות מסדר זרעים (פאה, דמאי, שביעית, מעשר שני וביכורים). בסך הכל כולל 543 פיסקאות ב-363 עמודים.
  • גמסכת שבת פרקים א-ב (דף ב – דף מ). בסך הכל כולל הספר 387 פיסקאות ב-229 עמודים.
  • ד – על מסכת שבת פרקים ג-יד (דף מא – דף קח). בסך הכל כולל הספר 539 פיסקאות ב-292 עמודים.

בפתח כל כרך נדפסה הקדמה קצרה מאת העורכים, וכן תוכן עניינים מפורט, המציין את נושאי הפרקים השונים בכרך. כמו כן, בחתימת כל כרך הובא מפתח עניינים מפורט לתכני הכרך. בהקדמה שנדפסה בפתח השער הרביעי ציינו עורכי מכון הרצי"ה, כי בכוונתם "להוציא לאור גם כרך מילואים, שיכלול ליקוטים מדברי הראי"ה בדפוס ובכתב יד על עין יעקב". כרך מילואים זה מעולם לא נדפס.

תוכני החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמת הספר מנוסחת בהקדמה, שרבים מייחסים לה חשיבות גם ללא קשר לתכני הספר. בין השאר מציג בה הרב קוק תפיסה היסטורית ופילוסופית של תקופת בית המקדש השני. בהקדמת הספר כותב המחבר כי בא לכתוב ספר זה בגלל המיעוט (באיכות ובכמות) של ספרי יהדות "קלים לקריאה" בתקופתו.

אופי החיבור ומקומו בכתבי הראי"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי הנראה תכנן הראי"ה לכתוב פירוש מקיף על כל אגדות התלמוד הבבלי. כתוצאה מן העיכובים במשך השנים, ניכרים הבדלים משמעותיים בסגנון ובאופי הכתיבה לאורך הספר. לדברי הרב משה צבי נריה, תלמידו של הרב קוק, "המעיין בביאורו של הרב לעין יעקב, עין איה, יווכח מיד באיזו מידה סיגל הרב לעצמו את סגנון המהר"ל וגישתו לביאור מאמרי חז"ל".[12]

יש רבנים הממליצים להתחיל ללמוד את כתבי הראי"ה דווקא מחיבור זה.[13]

עין איה על מסכתות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מאמרי הראיה הובאו 15 פרקים מתוך עין איה על אגדות רבה בר בר חנה שבמסכת בבא בתרא.[14]

כמו כן, באייר ה'תש"ע (2010) לרגל חתונה משפחתית, נדפסה החוברת "כהונת רפאל" – מתורתו של הרב רפאל קוק, אחיינו של הראי"ה, ובה בין השאר שישה עשר פיסקאות מעין איה על סדר נשים (מסכתות כתובות ויבמות). פסקאות אלה נדפסו בכרך השישי של אוצרות הראי"ה.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אמיר דומן, מפתח עין איה – מפתח נושאים, סוגיות ושיטות, הוצאת אשיחה, כוכב השחר ה'תשע"א
  • הרב גיל דביר, עיוני אי"ה – ביאור לפסקאות נבחרות מעין אי"ה על סדר פרשת השבוע, ה'תשע"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי עדות בנו הרצי"ה (ראו: לשלושה באלול, ירושלים תשס"ג, עמ' ק; הראל כהן, מציאות קטן, ירושלים תשע"ח, מבוא, עמ' 36, הערה 82).
  2. ^ ראו אגרת חותנו האדר"ת משנת ה'תרס"ב (אדר היקר – אגרות האדר"ת, אגרת ח). ד"ר יהודה מירסקי העריך כי באגרת זו הוצע להדפיס את מסכת ברכות, שהושלמה באותה עת ('הרמב"ם והראי"ה קוק: בחינה מחודשת', איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות, כרך א, תשס"ה, עמ' 399 הערה 10).
  3. ^ ראו הקדמת הרב יעקב פילבר לעין איה, עמ' ד.
  4. ^ אגרות הראיה, כרך א, קיג, עמ' קמד.
  5. ^ אגרות הראיה, כרך ב, תרמה.
  6. ^ ארי שלמה זץ, זבד טוב – לכבוד הרב זבולון חרל"פ, ישיבה אוניברסיטה תשס"ח, עמ' קיט
  7. ^ שמואל ברוך שולמן, אגרות ראיה, ירושלים תרצ"ה, עמ' 14.
  8. ^ הרב פרופ' נריה גוטל, 'פרוטוקול האגודה להוצאת כתבי הרב קוק', סיני, קכ-ז, תש"ס-תשס"א, עמ' שמט.
  9. ^ ספר חדש מהרב קוק ז"ל, הצופה, 18 באפריל 1938
  10. ^ הרב יעקב הלוי פילבר, לאורו, ירושלים תשנ"ה, עמ' רלז-רמג; שמחה רז והילה וולברשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 168; ראו עוד: הרב ישעיהו הדרי, ראי"ה קוק מאה שנים להולדתו: קטלוג תערוכת היובל, ירושלים תשכ"ה, עמ' 19 סעיף 62.
  11. ^ ראו: הדביר [ז-ט], ירושלים, ניסן-סיון תרפ"א, עמ' א-ו [הקדמת עין איה]; נתיבה, תר"צ; ההד, ה'תר"ץ, חוברת ג; ספר היובלהארי פישל, ירושלים תרצ"ה, עמ' קלו-קמג); קובץ מאמרים – מאת הראי"ה, שנדפסו בעיתון היסוד בין השנים תרצ"ב-תרצ"ה, ירושלים תרצ"ו, עמ' 41–48; כבוד חכמים – ספר היובל לרב דב אריה לוינטל, פילדלפיה תרצ"ה, עמ' קכה-קכט.
  12. ^ הרב משה צבי נריה, בשדה הראי"ה, ירושלים תשע"ה, עמ' 170.
  13. ^ הרב אליהו זייני מלמד ספר זה כמבוא לתורת הרב קוק; הרב יובל שרלו (בנספח לספרו "וארשתיך לי") ממליץ לבכר את הלימוד בעין איה על הלימוד באגרות הראי"ה.
  14. ^ מאמרי הראיה, ירושלים תשמ"ד, עמ' 421–448.
  15. ^ אוצרות הראי"ה, ראשון לציון תשע"ה, כרך ו, עמ' 136–145.