עין איה
עין איה הוא חיבור הגותי של הרב קוק אשר מבאר את אגדות התלמוד: מסכת ברכות, מסכת שבת ומשניות מסדר זרעים (הנזכרות בעין יעקב). בהקדמת הספר המחבר כותב כי בא לכתוב ספר זה בגלל המיעוט (באיכות ובכמות) של ספרי יהדות "קלים לקריאה" בתקופתו. הביאור מובא בפסקאות ממוספרות ללשון הטקסט התלמודי, ומהן מתרחבים נושאים רבים ומגוונים בסגנון אלגורי.
מגמת הספר מנוסחת בהקדמה, שרבים מייחסים לה חשיבות גם ללא קשר לתכני הספר. בין השאר מציג בה הרב קוק תפיסה היסטורית ופילוסופית של תקופת בית המקדש השני.
על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב קוק החל לכתוב את הספר בגיל 18. נראה שכוונתו המקורית הייתה לכתוב פירוש מקיף על כל אגדות התלמוד. כתיבת הספר התעכבה מסיבות רבות לאורך השנים. כתוצאה מכך, ניכרים הבדלים משמעותיים בסגנון ובאופי הכתיבה לאורך הספר. רובו של הספר נכתב בתקופת רבנותו בזיימל ובבויסק שבלטביה[1], ומיעוטו לאחר עלייתו לארץ ישראל[2]. יש רבנים הממליצים להתחיל ללמוד את כתבי הראי"ה דווקא ממנו[3].
מהדורת הדפוס של הספר כוללת ארבעה כרכים. כתב היד של הספר נערך כמה פעמים לקראת הוצאתו לאור; האחת, במזרח אירופה והשנייה ביפו (מהדורת יפו יצאה לאור במלואה על ידי מכון הרצי"ה). באחרית חייו החל הרב קוק לכתוב מהדורה נוספת של הספר, שכללה פירוש על שלושה דפי גמרא. פירוש זה נקרא "מהדורה בתרא" והוא בעל חשיבות. הוא מובא בהדפסות החדשות בסוף הכרך הרביעי, ובישנות בסוף הכרך הראשון.
מקור השם הוא בפסוק בספר איוב (כ"ח, ז'): "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה". איה הוא עוף בעל ראייה חדה. השם רומז לכך שהמחבר סולל כאן במידה מסוימת דרך חדשה ללימוד אגדה כדבריו בהקדמה, ויש בו גם רמיזה לשם המחבר ("אי"ה" בראשי תיבות הוא אברהם יצחק הכהן) ולשמו של הספר "עין יעקב" - שהוא ליקוט אגדות התלמוד עם ביאורים, המשמש בסיס לביאור של הרב קוק בספרו זה.
בשנת ה'תשע"ט פרסם הרב גיל דביר את הספר "עיוני אי"ה" ובו ביאור לפסקאות נבחרות מעין אי"ה, על סדר פרשת השבוע.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקסט בוויקיטקסט: - שיעורים בעין איה מאתר מכון מאיר
- מנוע חיפוש בעין איה לפי נושאים שפותח בידי הרב אמיר דומן ויצחק קרומביין
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אדר היקר, יפו, 1906 – אגרות אדר"ת, איגרת ח
- ^ על פי איגרת מתקופת רבנות הרב קוק ביפו, הוא עסק אז בכתיבת עין איה על חלקה השני של מסכת שבת.
- ^ הרב אליהו זייני מלמד ספר זה כמבוא לתורת הרב קוק; הרב יובל שרלו (בנספח לספרו "וארשתיך לי") ממליץ לבכר את הלימוד בעין איה על הלימוד באגרות הראי"ה.
| הרב אברהם יצחק הכהן קוק | ||
|---|---|---|
| כתביו | אגרות הראי"ה • אורות • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • עולת ראיה • עין איה • מאמרי הראי"ה •
דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • כתבים נוספים |
 |
| ממשנתו ושיריו | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • יסוד כסא השם בעולם • שיר האמונה • לחשי ההויה • כנפי רוח | |
| תלמידיו | הרב צבי יהודה קוק (בנו) • הרב יעקב משה חרל"פ • הרב הנזיר • הרב שלום נתן רענן (חתנו) • הרב יצחק אריאלי • הרב אריה לוין •
הרב שאול ישראלי • האדמו"ר החלוץ • הרב משה צבי נריה • הרב יצחק הוטנר • תלמידים נוספים | |
| מוסדותיו | הרבנות הראשית לישראל • ישיבת מרכז הרב • מכון הלכה ברורה ובירור הלכה • תנועת דגל ירושלים | |
| הנצחתו | בית הרב קוק • כפר הרא"ה • מוסד הרב קוק • פרס הרב קוק לספרות תורנית • פרס ירושלים לספרות תורנית • קבוצת אברהם | |
| ציונות דתית • תורת ארץ ישראל • מועדי הראי"ה • משפחתו • תלמידי הרצי"ה • עוד | ||
| כתבי הראי"ה | ||
|---|---|---|
| בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
| בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
| סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
| כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראי"ה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב | |
| שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
| הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". | ||