אורות התורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אורות התורה הוא ספר בן שלושה עשר פרקים על ערך התורה, לימודה והדרכתה, שליקט הרב צבי יהודה הכהן קוק מכתבי אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
הספר יצא לראשונה בהוצאת ישיבת מרכז הרב בירושלים בשנת ה'ת"ש. בהקדמה לספר, מתייחס הרצי"ה למאורעות השעה, של אותו זמן, זמן מלחמת העולם השנייה. מאז יצא הספר במהדורות רבות נוספות. קהילת אורות התורה בעיר בת ים קרויה על שם הספר.

מבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרק א: תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
  • פרק ב: תורה לשמה.
  • פרק ג: פרטי התורה וכללותיה.
  • פרק ד: כל התורה כולה.
  • פרק ה: אותיות התורה.
  • פרק ו: לימוד התורה.
  • פרק ז: צער ביטול תורה.
  • פרק ח: הלמוד והמעשה.
  • פרק ט: דרכי תורה ונתיבותיה.
  • פרק י: לסתרי תורה ורזיה.
  • פרק יא: פעולת התורה והדרכתה.
  • פרק יב: התורה לישראל ולעולם.
  • פרק יג: תורת חוץ לארץ ותורת ארץ ישראל.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתו של הספר עוסקת במהות התורה לפי השקפת הרב קוק. אחד הדגשים שיש לזכור לדעתו בעת לימוד התורה הוא הגישה אל פרטי התורה מתוך כללי התורה.

בפרק השני עוסק הרב בלימוד התורה לשמה, ויש בדבריו הרחבה של דברי נפש החיים, שדגל בלימוד התורה לשם הלימוד וההבנה. לדברי הרב קוק תיקון העולם נעשה על ידי הרחבת ידיעות התורה בקרב עם ישראל.

בפרק השישי עוסק הרב בנושא לימוד התורה בחשיבותו ובהתעלות הפנימית והדבקות שישיג לומד התורה מלימודו.

בפרק התשיעי (דרכי תורה ונתיבותיה) עוסק הרב קוק בדרך לימוד בהלכה לפי השקפתו. מובאת בו הנחיה מפורטת לדרך לימוד לתלמיד חכם בינוני בכשרונותיו. לימוד זה מובנה מהתמדה בלימוד גמרא עם קביעות בלימוד פירוש הרי"ף והכרת ההלכה ממקורותיה.

בפרק העשירי מדבר הרב קוק על לימוד קבלה כאשר השקפתו בנושא היא שלימוד הקבלה תלוי בהרגשה פנימית, על האדם להרגיש שהוא מוכן ללימוד הקבלה ולא לבוא ללימוד הקבלה כ"עוד לימוד", אלא מתוך תחושת צמא רוחני, ולאחר שניסה להרוות את צמאונו הרוחני בלימודי אמונה אחרים. מאידך הוא מזהיר שם שלא להימנע מלימוד זה כאשר הוא הדרך היחידה של הלומד להגיע למילוי ביראת שמים.

הספר מסתיים בדבריו הידועים של הרב קוק על תורת ארץ ישראל מעלה מיוחדת זו נקשרת גם אל התלמוד הירושלמי. לדבריו, הקישור של כל חלקי התורה השונים, יכול להתרחש רק על אדמת הקודש של ארץ ישראל, והוא הכרחי בדור זה של אתחלתא דגאולה.

בחלק ממהדורות הספר לאחר הפרק האחרון מובאת "הרצאת הרב" - דרשת הרב קוק לחיזוק לימוד התורה, וכן ליקוטים מאגרותיו בנושא הדרכות בלימוד. מהדורה כזו בגודל מהדורת כיס בכריכה קשה, הכין לדפוס בתשכ"א הרב צפניה דרורי, מבכירי תלמידיו של הרב צבי יהודה.

ביאורים לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]