אוהד אזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אהד אזרחי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוהד אזרחי בכנס רבני היהדות המתחדשת בבולדר, קולורדו

אוהד אזרחי (נולד ב-1965) - הוא רב בתנועה להתחדשות יהודית, מורה רוחני לשמאניזם מיני והתפתחות התודעה, המשלב בעבודתו קבלה, חסידות ויסודות מדתות העולם, טנטרה וזן בודהיזם. ייסד את "קהילת המקום" וה'ישיבאשראם' במצוקי דרגות שבמדבר יהודה, את "הגן - בית הספר לאהבה וקבלה" ואת "נביעה - האקדמיה העברית של הרוח".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים, חזרה בתשובה ותקופת בת עין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי נולד בקריית מוצקין בשנת 1965 בבית חילוני. מצד אמו הוא נצר למשפחת עבו מצפת. את לימודי התיכון שלו עשה בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי שבמדרשת שדה בוקר. עוד בתיכון החל להתעניין בדרך תרבויות האדמה האינדיאניות, הבודהיזם, והזן. בסוף ימי התיכון בעקבות קריאה בכתבי מרטין בובר התקרב אל המחשבה החסידית וחזר בתשובה, בהדרכת ישראל חברוני. הוא הצטרף לישיבה החרדית "תורה ואמונה" בירושלים. אזרחי הצטרף לחסידי בעלז. האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח ערך את חתונתו עם חברתו מימי התיכון, רות, ושלחו ללמוד בישיבת המקובלים שער השמים.

חיפושיו הרוחניים הוליכו אותו גם לחצרות ברסלב וחב"ד. לאחר שנים אזרחי היה לתלמידו של הרב שג"ר, ואחר כך לתלמידו של הרב יצחק גינזבורג. בשנת 1989 היו בני הזוג אזרחי בגרעין של שבע משפחות מתלמידי הרב גינזבורג, שייסדו את היישוב בת עין בגוש עציון, שם חיו עד שנת 2000. הזוג אימץ שתי בנות, ולאחר זמן נולד להם גם בן ביולוגי בשם יהוא. אזרחי לימד ב"מדרשת בת עין", בארגון גל עיני של הרב גינזבורג, בישיבת ההסדר עתניאל, שבה מסר שיעורי קבלה לקבוצת התלמידים הבוגרים בישיבת ההסדר רמת גן, בישיבת שיח יצחק ועוד.

בשנת 1994 פרסם את ספרו הראשון, "עולמות הספק", ביאור למערכת האמונות והדעות של הדמויות בספר איוב. הספר ספג ביקורת מצד רבנים, שלא אהבו את הגישה שבה נקט אזרחי, המאדירה את החיפוש והטלת הספק על פני המסורת והאמונה.

בשנת 1997 עסק יחד עם ד"ר יצחק חיותמן בפיתוח חזון של ירושלים והמקדש שבתוכה כמקדש עתידי לכל העמים. השניים יזמו ותכננו תוכנות מחשב המוקדשות למדיטציה קבלית, ואף הצעה להקמת מקדש וירטואלי באינטרנט, תוך שימוש בטכנולוגיה של "מציאות מדומה". יחד פרסמו את הספר "הישן יתחדש והחדש יתקדש" המכיל מאמרים מפרי עטם. אזרחי פיתח שם לראשונה את "התפיסה הארוטית" כבסיס לתפיסת הקדושה, כפי שהתבטאה, לטענתו, במקדש העברי בירושלים ובמגילת שיר השירים.

עזיבת העולם האורתודוקסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות התשעים קרא אזרחי ליתר פתיחות של היהדות כלפי השפעה בין דתית, בפרט זו הבאה מדתות המזרח, וליתר פתיחות בתחום המיני, דבר שעורר עליו מחלוקות רבות וגרם להוצאתו מן הקונצנזוס הרבני. אזרחי טען כי על פי ההלכה עצמה אין הכרח להימנעות מיחסי מין לפני הנישואין, ושניתן לעשות זאת במסגרת של ההיתר ההלכתי של פילגשות, הניתנת להבנה כיחסי "חבר-וחברה" הנהוגים כיום בין בני זוג שאינם נשואים. הוא טען כי המצב בו בני הישיבות מגיעים לבגרות מינית בגילאי העשרה, אך אינם מורשים לקיים כל מגע של קרבה בין המינים לפני החתונה, שמתרחשת בגיל מבוגר יותר איננו מצב בריא, ואין בו גם משום צניעות. בעקבות מאמר שכתב על כך יאיר שלג בכל העיר התבקש אזרחי על ידי רבני ישיבת שיח יצחק שבה לימד לחזור בו בפומבי או לעזוב את הישיבה. אזרחי בחר בתגובה להודיע על פרישתו מהעולם האורתודוקסי והצטרפותו לחוגי היהדות המתחדשת בארצות הברית, בראשותו של רבי זלמן שחטר-שלומי, שהסמיך את אזרחי כרבי.

אזרחי החל להעביר שיעורים לציבור החילוני, והצטרף למכון מיל"ה בירושלים, שאותו ניהל מרדכי גפני. במכון מיל"ה לימד אזרחי ועסק במחקר מקורות בתחום היחס לעבודה עם הגוף ולריקוד במחשבה היהודית לדורותיה. כאשר פוטר גפני ממכון מיל"ה פרש איתו אזרחי כאות סולידריות, ואף עזר לו לכתוב את התוכן לתוכניות הטלוויזיה "תחת גפנו" ששודרו בערוץ השני. לאחר מספר שנים ניתק אזרחי את קשריו עם גפני.

קהילת המקום ("ישיבאשראם")[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, לאחר תקופה בה כיהן כעמית מחקר באוניברסיטת אורגון בתחום הפמיניזם, האקולוגיה והדתות, שב אזרחי לארץ והקים את "קהילת המקום", שכונתה גם "ישיבאשראם" (הלחם של "ישיבה" ו"אשראם") במצוקי דרגות שבמדבר יהודה. הקהילה משכה מבקרים ומבקרות מהארץ ומחו"ל, שלקחו חלק בתוכניות הלימוד, כמו גם בטקסי החגים שלוו במדיטציה, שירה וריקוד.

אזרחי הגה במקום תוכניות לייסודה של יהדות רוחנית חדשה, והאשראם היווה כעין מעבדה אנושית לבחינתה. הקהילה הביאה לארץ לראשונה את שיטת "council", המכונה בישראל "מעגלי הקשבה". הקהילה עסקה בפעילות שלום עם ערבים על בסיס רוחני וייסדה את "מפגש השלום והזיכרון המשותף ליהודים ולערבים ביום הזיכרון, יום העצמאות והנאכבה. עוד השיקה הקהילה בארץ את רעיון הליווי הרוחני לחולים סופניים והכשירה מתנדבים בתחום, שקיבלו הדרכה רוחנית - יהודית, בודהיסטית ומדיטטיבית.

בהשפעת קהילות אחיות מהעולם, כדוגמת קהילת תמרה (Tamera) מפורטוגל, ובעידוד אזרחי, רצו חברי הקהילה לבחון מחדש את נושא המשפחה, הזוגיות בתוך קהילה אינטימית, ובפרט בחנו רעיונות של יחסי מין חופשיים בתוך הקהילה. ניסויים אלה לא התקבלו יפה על ידי חלק מבני קהילתו של אזרחי, שנמשכו באותם ימים אחר מורה רוחנית אחרת, קטיה סידר ממושב אודים. בשנת 2005 הודיע אזרחי על סיום הניסוי של הישיבאשראם ופירוק קהילת המקום. חלק מחברי הקהילה שרצו להמשיך באורח חיים של יחסי מין חופשיים עברו לחיות בקהילת תמרה בפורטוגל, ויחד עם אחרים הקימו את היוזמה להקמת "הכפר לחקר השלום" (PRV).

משנת 2006 והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הקים אזרחי יחד עם זוגתו דון-שרי אזרחי את "בית הספר לאהבה וקבלה", המתמקד בהוראה של אהבה כאורח חיים, מערכות יחסים עם יותר משותף אחד ותרגול של רוחניות מינית, בהשראת מקורות קבליים ואחרים. במסגרת זו תרגם אזרחי לעברית והוציא לאור את ספריו של המורה לרוחניות מינית דייוויד דיידה. בפתיח לאתר של בית הספר מציג אזרחי את שיטתו:

שואבת ממקורות קבליים ראדיקליים, שצונזרו על ידי הממסד הרבני וסומנו לרוב כ"כופרים". היא מתחברת מחדש לאנושות כולה, בלי הבדלי דת, לאום ומין. היא מתחברת מחדש לטבע הפראי שלנו, ולאסכולות רוח מהעולם כולו: טנטרה,  שמאניזם, סופיזם, הינדואזם והבודהיזם. הקבלה שלנו מקבלת את האדם כולו, מהכתר ועד המלכות, לכן היא עוסקת הרבה גם במיניות — היסוד שרבים וטובים הסתבכו איתו קשות — ומכניסה גם אותו לאינטגרציה מלאה עם הלב והתודעה".[1]

בני הזוג אזרחי עברו לגור בראש פינה, שם ניהלו במשך שלוש שנים מרכז רוחני בשם "בית מרחב-יה". בשנת 2009 עבר יחד עם חלק מבני קהילתו, שנודעה בשם "השבט העברי המתחדש" למושבה יבנאל. בקיץ 2010 עברו בני הזוג לקיבוץ בית אורן.

בשנת 2011 הקים אזרחי בתל אביב, יחד עם שותפו לדרך השמאן שמואל שאול, את "נביעה - האקדמיה העברית של הרוח". הם ניסו להנחיל את תפיסתם ביחס לקיומה של דרך רוחנית עברית, הקרובה יותר לשמאניזם מאשר ליהדות של היום. אזרחי הדגיש בהרצאותיו את הצורך "לנקות את היהדות" משלושה גורמים שאותם הוא מכנה "שלושה וירוסים פוסט-טראומטיים שהשתלטו על המנגנון היהודי":

  • התנשאות על הגויים (= גזענות יהודית)
  • ריחוק וניכור מהטבע
  • רתיעה מהארוס ומהמתח הבריא שנוצר בין יסודות הקיום הזכריים והנקביים (אשר שניהם גם יחד מותנו והוקטנו ביהדות כדי להקטין את עוצמת המתח האירוטי).

את השורש לתופעות הפוסט-טראומטיות הללו רואה אזרחי ברפורמה הפולחנית של יאשיהו מלך יהודה, אשר ערך מהפכה מונותאיסטית בכוח החרב, מהפכה שתרמה לדעתו של אזרחי לחורבנה של יהודה. הטראומה של החורבן נטמעה בעם היהודי השב מן הגולה על ידי פעולותיהם של עזרא הסופר ומנהיגי שיבת ציון, אשר יצרו את יסודותיה של "הדת היהודית", השונה מאוד מן המצע העברי הקדום עליה היא צמחה ושבסמליה ובשפתה היא משתמשת. את משנתו שטח אזרחי בהקדמה הנרחבת לספרו "חגיגה" וכן ברומן ההיסטורי "קדשה".

"נביעה" פעלה בתל אביב במשך שנתיים ונסגרה בשנת 2013. בשנת 2013 צורפו אזרחי וזוגתו לצוות המורים של ISTA (קיצור של International School of Temple Arts) אשר הוקם בשנת 2007 בעיר סדונה שבמדינת אריזונה. אזרחי משמש שם כמורה בינלאומי בכיר.

אזרחי מלמד בכמה מסגרות בישראל ומחוצה לה. הוא העביר שתי עונות של שיעורי קבלה על זוגיות ואהבה בתוכנית "התחדשות" של ערוץ החיים הטובים. כתב בירחון "חיים אחרים", באתר האינטרנט של ארגון "מהות החיים" ובאתר nrg של מעריב. לקראת הבחירות ב-2009 הוצב במקום העשרים ברשימת מפלגת התנועה הירוקה [1].

פעילות מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2011 יצא לאור אלבום שירים של אזרחי, מתוהו ממש. הקלטת האלבום נעשתה מול קהל באולפן עם חבריו ותלמידיו של אזרחי מהאקדמיה "נביעה". את האלבום מלווה בנגינתם של יאיר דלאל (עוד וכינור), מיכאל בן יוסף (קלרינט טורקי), ויקראם רונן (קלידים), תומר אלוני (תופים), אורי רגב (עריכה מוזיקלית וגיטרה), לילך שמיר (שירה), יניב קקון (ניי), ועופר גולני (גיטרה באס). שירה: דון-שרי ואוהד אזרחי.

האלבום כולל שירים וקטעים אינסטרומנטלים, כולם מלחניו של אזרחי. לצד מילים מן התנ"ך, ישנם גם שירים המבוססים על ספר הזהר, ספר יצירה ואף על מילותיו של המיסטיקן השבתאי מן המאה הי"ח יעקב פרנק.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עולמות הספק" על ודאות ואי ודאות בחויה הדתית, הוצאת "אולפני בראשית", בת עין (1994)
  • "הישן יתחדש והחדש יתקדש", יחד עם ד"ר יצחק חיות-מן, הוצאת "האקדמיה לירושלים", י-ם (1997)
  • "דרכים של עוצמה" פירוש על סיפור מאת רבי נחמן מברסלב, הוצאת "אולפני בראשית", מצוקי דרגות, מדבר יהודה (2003)
  • "קלפי מעשיות ברסלב" פיתוח קלפים לעבודה פנימית המבוססים על סיפורים של רבי נחמן מברסלב, הוצאת "אולפני בראשית", מצוקי דרגות, מדבר יהודה (2003)
  • "בסוד לויתן", נכתב עם ד"ר מיכה אנקורי. עיון מיתולוגי פסיכולוגי במחשבת ישראל, מודן הוצאה לאור, (2004)
  • "מי מפחד מלילית", מודן הוצאה לאור, (2005), עם מרדכי גפני
  • "ארבעה עולמות באהבה - על התפתחות התרגול הרוחני-מיני בארבעת העולמות של הקבלה", הוצאת בית הספר "הגן", בית אורן (2010)
  • "חגיגה" - מבט חדש לחכמת הלוח העברי ומשמעות חגי ישראל", הוצאת דופן (2013)
  • "קדשה" - רומן היסטורי, העוסק בתקופת המלך יאשיהו. הוצאת דופן, 2016

אזרחי השתתף גם בהוצאתם לאור של ספריו של דייוויד דיידה בעברית:

  • דייוויד דיידה, "לילות פרא", בתרגום אוהד אזרחי, הוצאת דופן (2007)
  • דייוויד דיידה, "דרך גבר", בתרגום טלי אלוהב, עריכה אוהד אזרחי, הוצאת דופן, (2007)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוהד אזרחי בוויקישיתוף

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוהד אזרחי, הקבלה של אוהד אזרחי, www.kabalove.org