אוהד אזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוהד אזרחי בכנס רבני היהדות המתחדשת בבולדר, קולורדו

אוהד (פלא) אזרחי (נולד בישראל, 1965) הוא מורה לנאו-שמאניזם, שמאניזם מיני, מורה בכיר בבית הספר לשמאניזם מיני איסתה, ורבי בתנועה להתחדשות יהודית. משלב בעבודתו קבלה, חסידות ויסודות מדתות העולם, טנטרה וזן בודהיזם. פרסם מספר ספרים בתחומים אלו. בעבר ייסד את "קהילת המקום" וה'ישיבאשראם' במצוקי דרגות שבמדבר יהודה, את "הגן - בית הספר לאהבה וקבלה" ואת "נביעה - האקדמיה העברית של הרוח", והוא מייסד שותף ב-Ashram of love במלטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים, חזרה בתשובה ותקופת בת עין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי נולד בקריית מוצקין בשנת 1965 בבית חילוני. מצד אמו הוא נצר למשפחת עבו מצפת [דרוש מקור]. למד בבית הספר התיכון לחינוך סביבתי שבמדרשת בן גוריון. עוד בתיכון החל להתעניין בדרך תרבויות האדמה האינדיאניות, הבודהיזם, והזן. בסוף ימי התיכון, בעקבות קריאה בכתבי מרטין בובר, התקרב אל המחשבה החסידית וחזר בתשובה, בהדרכת ישראל חברוני [דרוש מקור]. אזרחי הצטרף לחסידי בעלז, והאדמו"ר רבי ישכר דב רוקח ערך את חתונתו עם חברתו מימי התיכון, רות. לאחר כמה שנים בהם למד תלמוד והלכה שלחו האדמו"ר ללמוד בישיבת המקובלים 'שער השמים' [דרוש מקור].

אזרחי השתלם בענפי החסידות השונים, בקבלה ובקבלת האר"י, למד אצל הרב אשר לוסטיגמן, המשיך כתלמידו של הרב שג"ר, והיה תלמידו הקרוב ומזכירו האישי של הרב יצחק גינזבורג. בשנת 1989 היו בני הזוג אזרחי חלק מגרעין של שבע משפחות מתלמידי הרב גינזבורג, ויחד ייסדו את היישוב בת עין בגוש עציון, שם חיו עד שנת 2000. הזוג אימץ שתי בנות, ולאחר זמן נולד בנם המשותף יהוא-שלם [דרוש מקור]. אזרחי לימד ב"מדרשת בת עין", בארגון גל עיני של הרב גינזבורג, בישיבת ההסדר עתניאל, בישיבת ההסדר רמת גן, בישיבת שיח יצחק ועוד [1] [2].

בשנת 1994 פרסם את הקונטרס "עולמות הספק", ביאור למערכת האמונות והדעות של הדמויות בספר איוב. הספר ספג ביקורת מצד רבנים, שלא אהבו את הגישה שאותה נקט אזרחי, המאדירה את החיפוש והטלת הספק על-פני המסורת והאמונה [דרוש מקור].

בשנת 1997 עסק יחד עם ד"ר יצחק חיות-מן[3] בפיתוח חזון של ירושלים והמקדש שבתוכה כמקדש עתידי לכל העמים. השניים יזמו ותכננו תוכנות מחשב המוקדשות למדיטציה קבלית, ואף הצעה להקמת מקדש וירטואלי באינטרנט, תוך שימוש במציאות מדומה. יחד פרסמו את הספר "הישן יתחדש והחדש יתקדש". בספר פיתח אזרחי את הרעיון הרואה בארוטיקה בסיס לתפיסת הקדושה כפי שהתבטאה, לטענתו, במקדש העברי בירושלים ובמגילת שיר השירים.

עזיבת העולם האורתודוקסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות התשעים קרא אזרחי ליתר פתיחות של היהדות כלפי השפעה בין-דתית, בפרט זו הבאה מדתות המזרח, וליתר פתיחות בתחום המיני, דבר שעורר עליו מחלוקות רבות וגרם להוצאתו מן הקונצנזוס הרבני. אזרחי טען כי על-פי ההלכה עצמה, אין הכרח להימנעות מיחסי מין לפני הנישואין, ושניתן לעשות זאת במסגרת של ההיתר ההלכתי של פילגשות, הניתנת להבנה כיחסי "חבר-וחברה" הנהוגים כיום בין בני זוג שאינם נשואים. הוא טען כי המצב בו בני הישיבות מגיעים לבגרות מינית בגילאי העשרה אך אינם מורשים לקיים כל מגע של קרבה בין המינים לפני החתונה, המתרחשת בגיל מבוגר יותר, איננו מצב בריא, ואין בו גם משום צניעות. בעקבות מאמר שכתב על כך יאיר שלג במקומון כל העיר, דרשו ממנו רבני ישיבת שיח יצחק, בה לימד, לחזור בו בפומבי או לעזוב את הישיבה. אזרחי בחר לעזוב, ופנה ללמד מחוץ למוסדות העולם האורתודקסי [דרוש מקור].

אזרחי הצטרף למכון מיל"ה בירושלים, שאותו ניהל מרדכי גפני [4]. במכון מיל"ה לימד אזרחי ועסק במחקר היחס לריקוד ולעבודה עם הגוף במחשבה היהודית לדורותיה. לאחר עזיבתו של גפני את ישראל בעקבות טענות שתקף מינית, ניתק אזרחי את קשריו עם גפני [דרוש מקור].

בעקבות הרצאה שהעביר בירושלים על יהדות ואקופמיניזם, הוזמן על ידי פרופסור איירין דיאמונד להצטרף כעמית מחקר בתחום האקופמיניזם באוניברסיטת אורגון [דרוש מקור]. בתקופתו שם נסמך על ידי רבי זלמן שחטר-שלומי לרב בתנועה להתחדשות יהודית [5].

קהילת המקום ("ישיבאשראם")[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, לאחר תקופה שבה כיהן כעמית מחקר באוניברסיטת אורגון, שב אזרחי לארץ והקים את "קהילת המקום", שכונתה גם "ישיבאשראם" (הלחם של "ישיבה" ו"אשראם") במצוקי דרגות שבמדבר יהודה[5].

אזרחי הגה במקום תוכניות לייסודה של יהדות רוחנית חדשה, והאשראם היווה מעין מעבדה אנושית לבחינתה. הקהילה הביאה לארץ את שיטת "מעגלי הקשבה". בנוסף עסקה הקהילה במפגשי הידברות עם ערבים על בסיס רוחני, וייסדה את "מפגש השלום והזיכרון המשותף ליהודים ולערבים ביום הזיכרון, יום העצמאות והנכבה". קהילת המקום העניקה ליווי רוחני לחולים סופניים והכשירה מתנדבים בתחום, שקיבלו הדרכה רוחנית - יהודית, בודהיסטית ומדיטטיבית [דרוש מקור].

בהשפעת קהילות אחיות מהעולם, כדוגמת קהילת תמרה (Tamera) שבפורטוגל, ובעידוד אזרחי, פנו חברי הקהילה לבחון מחדש את נושא המשפחה והזוגיות בתוך קהילה אינטימית, ובפרט בחנו רעיונות של יחסי מין חופשיים בתוך הקהילה. ניסויים אלה לא התקבלו יפה על ידי חלק מבני קהילתו של אזרחי, שנמשכו באותם ימים אחר מורה רוחנית אחרת, קטיה סידר ממושב אודים. בשנת 2005 הודיע אזרחי על סיום הניסוי של הישיבאשראם ופירוק קהילת המקום. חלק מחברי הקהילה שרצו להמשיך באורח חיים של יחסי מין חופשיים עברו לחיות בקהילת תמרה בפורטוגל, ויחד עם אחרים הקימו את היוזמה להקמת "הכפר לחקר השלום" (PRV) [דרוש מקור].

בתקופתו בקהילת המקום הכיר אזרחי את בת זוגו כיום, דון שרי (אז בראונוויט), שהצטרפה אל הקהילה בשנת 2003 [דרוש מקור].

לאחר התפרקות קהילת המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 עברו אזרחי ובת זוגו לראש פינה, שם הקימו את "בית-הספר לאהבה וקבלה", המתמקד בהוראה של אהבה כאורח-חיים, פוליאמוריה ותרגול של רוחניות מינית, בהשראת מקורות קבליים ואחרים. במסגרת זו הוציא לאור את ספריו של דייוויד דיידה. בפתיח לאתר של בית-הספר הציג אזרחי את שיטתו:

"...שואבת ממקורות קבליים ראדיקליים, שצונזרו על ידי הממסד הרבני וסומנו לרוב כ"כופרים". היא מתחברת מחדש לאנושות כולה, בלי הבדלי דת, לאום ומין. היא מתחברת מחדש לטבע הפראי שלנו, ולאסכולות רוח מהעולם כולו: טנטרה, שמאניזם, סופיזם, הינדואזם והבודהיזם. הקבלה שלנו מקבלת את האדם כולו, מהכתר ועד המלכות, לכן היא עוסקת הרבה גם במיניות — היסוד שרבים וטובים הסתבכו איתו קשות — ומכניסה גם אותו לאינטגרציה מלאה עם הלב והתודעה"[6].

בראש פינה ניהלו אזרחי ודון מרכז רוחני בשם "בית מרחב-יה", שפעל כשלוש שנים. בשנת 2009 עבר יחד עם חלק מבני קהילתו, שנודעה בשם "השבט העברי המתחדש", למושבה יבנאל, ולאחר כשנה עברו אזרחי ודון לקיבוץ בית אורן, שם התגוררו עד 2019 [דרוש מקור].

בשנת 2011 הקימו תלמידיו של אזרחי את "נביעה - האקדמיה העברית של הרוח", בתל אביב. אזרחי ושותפו לדרך, השמאן העברי שמואל שאול, לימדו במקום את תפישתם ביחס לקיומה של דרך רוחנית עברית, הקרובה יותר לשמאניזם מאשר ליהדות של היום. אזרחי הדגיש בהרצאותיו את הצורך "לנקות את היהדות" משלושה גורמים שאותם הוא מכנה "שלושה וירוסים פוסט-טראומטיים שהשתלטו על המנגנון היהודי":

  • התנשאות על הגויים (גזענות יהודית)
  • ריחוק וניכור מהטבע
  • דיכוי היסוד הנשי בעולם, רתיעה מארוס ומהמתח הבריא שנוצר בין יסודות הקיום הזכריים והנקביים (אשר שניהם גם יחד מותנו והוקטנו ביהדות כדי להקטין את עוצמת המתח האירוטי) [דרוש מקור].

את השורש לתופעות הפוסט-טראומטיות הללו רואה אזרחי ברפורמה הפולחנית של יאשיהו מלך יהודה, אשר כפה מהפכה מונותאיסטית בכוח החרב, מהפכה שתרמה לדעתו של אזרחי לחורבנה של יהודה ולחורבן הבית הראשון. הטראומה של החורבן נטמעה בעם היהודי השב מן הגולה על ידי פעולותיהם של עזרא הסופר ומנהיגי שיבת ציון, אשר יצרו את יסודותיה של הדת 'היהודית', השונה מאוד מן המצע העברי הקדום עליה צמחה ושבסמליה ובשפתה היא משתמשת. את משנתו שטח אזרחי בהקדמה לספרו "חגיגה" ובחלקו הראשון של הרומן ההיסטורי "קדשה - שובן של כוהנות האהבה".

אזרחי העביר שתי עונות של שיעורי קבלה על זוגיות ואהבה בתוכנית "התחדשות" של ערוץ החיים הטובים, ופרסם מאמרים בירחון "חיים אחרים", באתר האינטרנט של ארגון "מהות החיים" ובאתר nrg של מעריב [7].

פעילותו כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הוזמנו אזרחי ודון להרצות בכנס איסתה באריזונה, לצד מרצים ומורים למיניות מכל העולם, בהם מנטק צ'יה, באבא-דז ניקולס וברוס ליון. ב-2012 החלו שניהם ללמד בסמינרים של הארגון, המאגד מורים למיניות מודעת ולשמאניזם מיני מכל העולם, ומלמד ארבעה סמינרים שונים העוסקים בשמאניזם מיני והתפתחות התודעה [דרוש מקור].

ב-2013 הפך אזרחי למורה בכיר בארגון, ובמסגרת זו לימד בסמינרים ברחבי העולם – בישראל וביפן, בדרום אפריקה ובאירופה, במרכז אמריקה ובצפונה. אזרחי השתתף בכתיבת חלק מתוכני הסמינרים, פעל בהתנדבות בתפקידי ניהול עד 2021, והכשיר חלק גדול מהמורים בארגון כיום [דרוש מקור].

לצד פעילותו ב-איסתה, אזרחי משמש כשותף בבית הספר למסתורין Highden[8] שבניו זילנד, ושותף להקמת [9]Ashram of Love במלטה. במסגרת זו הוא עוסק בפקרטיקות של טקסים שמאניים-מיניים המשלבים שימוש בסמים פסיכדליים [10].

משנת 2019 הוא אינו מתגורר בישראל, ונודד בעולם במסגרת פעילותו. נכון ל-2022, הוא שותף להקמת כפר בפורטוגל, והוא מחזיק באזרחות פורטוגזית [דרוש מקור].

טענות לפגיעה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתבה שהתפרסמה בעיתון "הארץ", נטען כנגד אזרחי שעשה שימוש לרעה בכוח שיש לו בתור מורה רוחני ומנחה סדנה, חצה גבולות מיניים והשפיל את אחת מהמשתתפות של סמינר איסתה באריזונה בשנת 2021 [11].

מעמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריות ונשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתומך של סגנון הגבריות המהותני שמציע דיוויד דיידה (אנ') כתב אזרחי: "ההתפתחות הרוחנית מצד אחד והסלידה שלנו מהמאצ'ואיזם מצד שני, גרמו לגברים רבים לפתח צדדים נשיים באישיותם (וזה חשוב מאוד)... אבל הנשים שלצדם מרגישות הרבה פעמים שאין פה אף גבר בסביבה, וזה מסב להן תסכול גדול", והוסיף כי "אישה עם פוטנציאל נשי גדול זקוקה להעניק את מתנת הנשיות שלה, להשתחרר, לחגוג, להיות ג'וּסית ומלאת תשוקה ולהתמסר... הנשיות שלה קשורה גם ליכולתה לשחרר מצבי רוח בעוצמות גדולות – לפעמים מתוקים כמו דבש ולפעמים כואבים כמו עוקץ הדבורה" [12].

יחסי מין בין מורה רוחני לתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי אינו שולל קשר רומנטי ומיני בין מורה רוחני לתלמידיו. זאת למרות שקשרים כאלה נחשבים לבעייתיים ובעלי פוטנציאל רב לפגיעה בתלמיד בשל פערי הכוחות בין המורה לתלמיד והסכנה שבניצול לרעה של יחסים אלה [13]. אזרחי דיבר בפומבי על תפיסות אלה ותיאר קשר כזה שניהל: "לימדתי באנגליה, ובאה מישהי יפיפיה ומקסימה ואמרה לי 'תשמע אני נורא נמשכת אליך ואני רוצה להיות איתך - ואני יודעת לזה שאולי אתה המורה ואני פה באשליות וזה וזה'. אז אמרתי לה: 'איזה יופי, בואי תתייעצי עם 2 המורות האחרות... פשוט תלכי, תתייעצי איתן, ותראי מה הן אומרות ותראי אם זה נראה להן בעייתי, אם זה נראה לך בעייתי'. אז היא באמת הלכה והתייעצה איתן והן דיברו איתי והן דיברו איתה, והן אמרו - 'נראה לנו סבבה - לא נראה לנו שיש כאן בעיה'. ובאמת יש לנו קשר עד היום. הקשר נוצר אז והוא קשר חברי והוא גם קשר מיני אחת לכמה זמן אבל באמת אנחנו מיודדים לעומק, ואני מלווה אותה והיא מלווה אותי בדרכים שונות, והוא לא קשר היררכי. אז זה מה שנקרא הקשבה, ושקיפות״ [14].

פגיעה מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר העוסק בפגיעה מינית דרך הפרספקטיבה של משולש הדרמה [15] של סטיבן קרפמן, כתב אזרחי כי במקרים של פגיעה מינית צריך לבדוק האם המעשה הפסול נעשה מתוך כוונה או שנעשה בטעות. זאת מתוך הנחה שפגיעה מינית שנעשתה בטעות היא פחות חמורה מכזאת שנעשתה בכוונה ושמעשים שנעשו בצורה לא מודעת הם פחות חמורים מכאלה שכן.

כמו כן הוא הדגיש שישנה אחריות משותפת של הפוגע וגם של הנפגע על הדינמיקה שנוצרה ביניהם ושהובילה לפגיעה. בתוך כך, לדעתו של אזרחילשני הצדדים יש אחריות משותפת ושגם הקורבן הוא אדם ריבוני אשר יכל לתרום לפגיעה בו.

בחלק אחר של המאמר אזרחי יוצא נגד פעילות המוקיעה בצורה פומבית ברשתות החברתיות אנשים שמואשמים בתקיפה מינית, תוך שימוש בטענה שהמבקרים אינם לוקחים אחריות על חלקם בסיטואציה.

פעילות מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2011 יצא לאור אלבומו הראשון של אזרחי, 'מתוהו ממש'[16]. באלבום הלחין אזרחי טקסטים מקוריים לצד טקסטים מהמקורות. בהקלטת האלבום השתתפו יאיר דלאל, וחברים של אזרחי. שיר הנושא, 'מתוהו ממש', זכה לקאבר של להקת 'אורות' [17].

אלבום זה גם כולל את השיר 'מקדש' אשר מוקדש לטקסים של התבוננות קבוצתית בפות [18].

בספטמבר 2017 יצא אלבומו השני[19],Cosmic Snake.

באפריל 2020 יצא לאור האלבום 'מתפלש באור'[20], ספוקן וורד של שירה ארוטית בליווי מוזיקלי.

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונטרס "עולמות הספק", על ודאות ואי-ודאות בחויה הדתית, הוצאת "אולפני בראשית", בת עין, 1994
  • "הישן יתחדש והחדש יתקדש", יחד עם ד"ר יצחק חיות-מן, הוצאת "האקדמיה לירושלים", ירושלים, 1997
  • קונטרס "דרכים של עוצמה", פירוש על סיפור מאת רבי נחמן מברסלב, הוצאת "אולפני בראשית", מצוקי דרגות, 2003
  • "קלפי מעשיות ברסלב", פיתוח קלפים לעבודה פנימית המבוססים על סיפורים של רבי נחמן מברסלב, הוצאת "אולפני בראשית", מצוקי דרגות, 2003
  • "בסוד לויתן", נכתב עם ד"ר מיכה אנקורי. עיון מיתולוגי פסיכולוגי במחשבת ישראל, מודן הוצאה לאור, 2004
  • "מי מפחד מלילית", מודן הוצאה לאור, 2005, עם מרדכי גפני
  • "חגיגה - מבט חדש לחכמת הלוח העברי ומשמעות חגי ישראל", הוצאת דופן, 2013, מהדורה מחודשת 2022
  • "קדשה - שובן של כוהנות האהבה" - רומן היסטורי, העוסק בתקופת המלך יאשיהו. הוצאת דופן, 2016, מהדורה שנייה 2021 יצא באנגלית בשנת 2018, תחת השם 'Kedesha: A Timeless Tale of a Love Priestes'[21].
  • "קדשה - אפלה זוהרת" - רומן היסטורי, העוסק בפרשת יעקב פרנק, הוצאת דופן, 2020 חלק שלישי בטרילוגיה "קדשה" נמצא בשלבי כתיבה בימים אלו.
  • פרק אוטוביוגרפי בספר Sex Shamans: True Stories of Sacred Sexuality and Awakening בעריכת קמלה דוי מקלואר

אזרחי השתתף בתרגום ובהוצאה לאור של ספרי דייוויד דיידה בעברית:

  • דייוויד דיידה, "לילות פרא", בתרגום אוהד אזרחי, הוצאת דופן, 2007
  • דייוויד דיידה, "דרך גבר", בתרגום טלי אלוהב, עריכה אוהד אזרחי, הוצאת דופן, 2007
  • דייוויד דיידה, "דרך המין לאלוהים", בתרגום אריה לייב ואוהד אזרחי, הוצאת דופן, 2021

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוהד אזרחי בוויקישיתוף

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר שלג, משנה מקום, הארץ, ‏28.04.2005
  2. ^ רפיק ידידיה, אני מעריץ אנשים שמעיזים, מקור ראשון, ‏06.12.2007
  3. ^ Davis, Joshua. "Apocalypse Now". Wired (בAmerican English). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2022-05-09.
  4. ^ מרדכי גפני, סופר, סימניה
  5. ^ 1 2 יותם יזרעאלי, אזרח העולם, ‏אפריל 2014, באתר בית אבי חי
  6. ^ אוהד אזרחי, הקבלה של אוהד אזרחי, www.kabalove.org
  7. ^ דביר בר, ערוץ החיים הטובים יפיק עונה שלישית ל"התחדשות", NEWS1, ‏17/07/2007
  8. ^ Highden Temple Mystery School New Zealand, Highden Temple (באנגלית)
  9. ^ Home, Ashram of Love (באנגלית)
  10. ^ The Shaera Intensive Training, Ashram of Love
  11. ^ נטע הלפרין, "הוא אמר לי שאם אלטף אותו גברים ירצו אותי": האמת האפלה של קהילת המיניות המקודשת, הארץ, ‏27.07.2022
  12. ^ קרן להמן, למה הניו-אייג' רוצה להחזיר את הנשים למטבח, NRG
  13. ^ Lucia, A, Guru sex: charisma, proxemic desire, and the haptic logics of the guru-disciple relationship., Journal of the American Academy of Religion
  14. ^ ארני שומר, ראיון עם אוהד פלא אזרחי על שמאניזם מיני, אם נרצה, ‏03.02.2019
  15. ^ אוהד אזרחי, לקיחת אחריות משותפת לשם החלצות ממשולש הדרמה, הגן - בית הספר לאהבה וקבלה
  16. ^ Something Out of Chaos, by Ohad Ezrahi, Dawn Cherie and the Neviah ensemble, Ohad Pele Ezrahi with Dawn Cherie (באנגלית)
  17. ^ orot יצר מתוהו ממש | אורות, Youtube
  18. ^ PELE (OHAD), International School of Temple Arts
  19. ^ Cosmic Snake, by Ohad Pelle Ezrahi with Dawn Cherie, Ohad Pele Ezrahi with Dawn Cherie (באנגלית)
  20. ^ Splashing in the Light, by Ohad Pele, Ohad Pele Ezrahi with Dawn Cherie (באנגלית)
  21. ^ Ohad Pele Ezrahi, Kedesha: A Timeless Tale of a Love Priestess. (בenglish)