ישיבת רמת גן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישיבת ההסדר רמת גן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת ההסדר ברמת גן
Ramat Gan Yeshiva.jpg
ביהמ"ד החדש ברחוב האצ"ל ברמת עמידר
ישיבה
השתייכות ציונות דתית
מייסדים הרב יהושע שפירא, הרב יעקב אריאל
מנהל אורי פינסקי
ראש הישיבה הרב יהושע שפירא
תלמידים כמאתיים
מיקום רמת גן, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 32°04′05″N 34°50′12″E / 32.068194444444°N 34.836666666667°E / 32.068194444444; 34.836666666667 קואורדינטות: 32°04′05″N 34°50′12″E / 32.068194444444°N 34.836666666667°E / 32.068194444444; 34.836666666667 
http://www.yrg.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת רמת גן היא ישיבת הסדר ציונית דתית חסידית, חלוצת הישיבות הציוניות בגוש דן, שהוקמה בשנת ה'תשנ"ד. הישיבה נמצאת בשכונת רמת עמידר ברמת גן. בראשות הישיבה עומד הרב יהושע שפירא ובנשיאותה עומד רב העיר הרב יעקב אריאל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשנ"ד על ידי הרב יהושע שפירא, לבקשתו ובליוויו הצמוד של רב העיר רמת גן, הרב יעקב אריאל. בתחילה נקבע משכנה בבית הכנסת האשכנזי הגדול בשכונת רמת עמידר. התלמידים הראשונים הגיעו מישיבת מרכז הרב ומהישיבה לצעירים שעל ידה (ישל"צ), שם לימד בעבר הרב שפירא.

בשנת ה'תשס"ה החלה בניית מבנה הקבע במקום שבו עמד בית הכנסת האשכנזי. במהלך הבנייה הועברו הלימודים לבית הכנסת של שיכון הפועל המזרחי הסמוך. בחודש אדר ה'תשס"ז חנכה הישיבה את משכנה החדש ברחוב האצ"ל ברמת גן[1].

בישיבה כמאתיים בחורים ואברכים, רובם בוגרי ישיבות תיכוניות וישיבות קטנות.

הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודה של הישיבה בשילוב לימוד חסידות ואווירה חסידית יחד עם לימוד גמרא, הלכה ואמונה המקובלים בישיבות ציוניות. בתחילת דרכה לא היה נפוץ לימוד החסידות בישיבות אלו. היא מאופיינת בשמחה המבוטאת בין השאר בריקוד והתוועדויות. הר"מים הם בוגרי ישיבות מרכז הרב, הר המור ועוד. בנוסף ללימוד הרגיל, קיים בה כולל עיון בראשות הרב אבשלום ולד, כולל רבנות בראשות הרב אברהם וסרמן, כולל דיינות בראשות הרב יעקב אריאל והרב בנציון אלגאזי ומכון הוראה. בתחום לימודי האמונה נלמדים בעיקר תורת הרב קוק ותורת החסידות.

הפצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידי ישיבת ההסדר ברמת גן חוגגים ברחוב את הדלקת הנר הראשון של חנוכה שנת תשע"א

תחום נוסף שבו נחשבת בולטת הישיבה הוא הפצות, דהיינו יציאה לציבור הרחב על מנת להפיץ יהדות. סיסמתה היא: 'להאיר את העיר'.

תלמידי הישיבה יוצאים לדוכנים ברחבי הערים רמת גן ותל אביב, שם הם מניחים תפילין לעוברים ושבים המעוניינים בכך ומחלקים נרות שבת כדוגמת פעולותיה של חסידות חב"ד.

מול הגישה הטוענת שעצם הלימוד בישיבה הוא מה שיחזק את האור או שיש לעבוד קודם פנימה כלפי הציבור הדתי, משיב הרב יהושע שפירא כי הוא שולח את תלמידיו לפעילות זאת כן מכוח הוראתו והשקפתו של הרבי מליובאוויטש, האדמו"ר האחרון של חסידות חב"ד. הישיבה הקימה תנועה בשם נהורא[2], הממסדת את פעילות ההפצות ומארגנת חברותות עם תלמידי הישיבה ושיעורים לציבור הכללי. התנועה מציעה תוכניות לימודי ערב לגברים ולנשים ואירועים מיוחדים בחגי ישראל (ליל סדר ציבורי, תפילות בימים הנוראים, ריקודים בשמחת תורה ועוד).

הישיבה עוסקת בהפצת יהדות גם על ידי פעילות חינוכית בגנים ובבתי הספר וכן דוכני הפצות בעיר רמת גן. בראשות אגף זה עומדת להבה צוריאל ולצדה עומדות בנות שירות לאומי ממדרשת רעות וגרעין שנת שירות של בני עקיבא.

פרסומים וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סידור גואל ישראל - תפילות יום העצמאות ויום ירושלים
  • נפשי תקשיב שירו
  • חדריו - לקט פסקאות אישיות של הראי״ה
  • תלחש לי סוד ההוויה
  • שמונה קבצים (שני כרכים) וקבצים מכתי"ק של הראי"ה (שני כרכים)
  • פרי עץ הגן - כתב העת של הישיבה (עד כה יצאו חמש כרכים)
  • מציץ מן החרכים (לקט מאמרים של הרב יהושע שפירא)
  • אשיב ממצולות - בענייני שמירת הברית לבנים
  • תשוב תחייני - בענייני שמירת הברית לבנות
  • פאת השלחן - הלכות שמיטה
  • יושב אהלים - שיעורי הרב יעקב אריאל על מסכתות כתובות וקידושין
  • בקרבך קדוש - שיחות על פרשת השבוע (שני כרכים)
  • בקשו פני - שיחות לחודשים אלול-תשרי
  • תמורות - (עד כה יצאו ארבעה כרכים) קובץ שירים מאת תלמידי הישיבה

בשנת תשס"ה הקימו בוגרי הישיבה את 'דברי שיר', רשת להפצת יצירה יהודית. הרשת גם מפיקה ומוציאה לאור יצירות בעלות אופי רוחני-חסידי.

בשנת תשס"ח הקימה קבוצת תלמידים מהישיבה את ארגון אור האורות המפיץ את תורת הרב קוק לחרדים. הארגון מוציא לאור גיליון פרשת שבוע וכן ספרים וחוברות העוסקים במשנתו ובקשרים בינו לבין גדולי ישראל.

בשנת תשע״ז הישיבה החלה בהוצאת חוברות עם שיחות של הרב שפירא לחגים.

שלוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהורא - ישיבת אש קודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבת אש קודש

בשנת ה'תשס"ו הקימה נהורא בית מדרש לבעלי תשובה. בשנת ה'תשס"ח הוקמה בעיר ישיבה לבעלי תשובה בשם ישיבת א"ש קודש (על שמו אלעזר שמאי לייבוביץ'). הישיבה נמצאת במרכז העיר, בסמוך לעיריית רמת גן. מסלול הלימודים בישיבה כולל לימודי גמרא בעיון ובבקיאות, הלכה, חסידות וקבלה. בנוסף, ניתנים שיעורי ערב. בראש הישיבה עומד הרב יובל בר נתן, ורב הקהילה שהתגבשה סביב הישיבה במרכז העיר הוא הרב אור טאוב.

בין מעבירי השיעורים בישיבה: הרב דוד דודקביץ' (רב היישוב יצהר), הרב שלמה קליין (בנו של הרב משה שאול קליין) והזמר אביתר בנאי.

במקביל מפעילה קהילת נהורא מדרשה לבעלות תשובה בשם נביעה הנמצאת גם היא ברמת גן.

גם עלון השבת קרוב אליך, קשור למוסדות נהורא. עורכי העלון הם הרב אהרוני ברנשטיין והרב דרור יהב (בוגר ישיבת אש קודש שמשמש בה כיום כר"מ). בעלון מופיעות בין היתר שאלות ותשובות עם הרב יהושע שפירא.

ישיבת רמת השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשס"ט הוקמה שלוחה נוספת ברמת השרון בראשות הרב ראובן ששון, כחלק מן הגרעין החינוכי המקומי, של בוגרי ישיבת מצפה יריחו.

הגרעין הקהילתי סביב לישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך לישיבה, ברמת עמידר, התפתח גרעין תורני של משפחות צעירות. חלק מן הגברים לומדים בישיבה בתור אברכים ואחרים הם בוגרי הישיבה שקבעו את מגוריהם שם.

בשנת ה'תשס"ח הקימו מספר משפחות מהגרעין של רמת עמידר את גרעין עוזיאל במרכז העיר.

הגרעין ברמת-גן לא הקים מוסדות חינוכיים חדשים אלא הצטרף למוסדות חינוך הממלכתיים דתיים בעיר כדי לשפרם. לאחר שקבוצת הורים הפכה את בית ספר הרא"ה לבית ספר תורני נפרד לבנות והכניסה אותו לרשת נעם-צביה, הצטרפו גם חברי הגרעין למוסד. בנוסף לכך הם הפכו את בית הספר הממלכתי-דתי "שלום" שבקצה רחוב האצ"ל, שהיה על סף סגירה עקב מיעוט הנרשמים אליו, לבית ספר תורני נפרד לבנים הפועל בשיטת זילברמן. כך קרה גם במספר גנים שהיו על סף סגירה והפכו לגנים תורניים. הן הגנים והן בתי-הספר נשארו ממלכתיים וברשות העירייה.

ר"מים בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יהודה מלמד (בנו של הרב זלמן ברוך מלמד)
  • הרב אבשלום ולד
  • הרב דודי ליטמן
  • הרב אברהם וסרמן (ראש כולל רבנות, רב קהילת "גבורת מרדכי" בגבעתיים)
  • הרב בן ציון אלגאזי (ראש בית המדרש וראש מכון צורבא מרבנן)
  • הרב מוטי דיאמנט (רב היישוב גמזו)
  • הרב דודי דודקביץ׳ (רב היישוב וראש ישיבה ביצהר)
  • הרב שלום שפירא (בנו של ראש הישיבה)
  • הרב גד וינקורט
  • אהרוני ברנשטיין

רבנים שלימדו בה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]