אופציה בינארית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אופציה דיגיטלית)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אופציה בינארית או אופציה דיגיטלית היא אופציה על מגמת השינוי (עלייה או ירידה) ומחיר המימוש של נכס סחיר כגון מניה, מטבע זר או סחורה, בתוך פרק זמן שנקבע מראש. לאופציה שתי תוצאות אפשריות: רווח, לפי תשואה קבועה מראש, כאשר המגמה החזויה התממשה, או הפסד של מלוא סכום ההשקעה, כאשר המגמה החזויה לא התממשה. אופציה בינארית היא אופציה אקזוטית משום שהקשר בינה לבין השווי האמיתי של נכס הבסיס נקבע בהיבט אחד בלבד - מחיר המימוש של נכס הבסיס - שעל פיו נקבע אם קונה האופציה ירוויח, או שהאופציה תפקע חסרת ערך. באופציה דיגיטלית לרוב אין לרוכש אפשרות למכור את האופציה טרם פקיעתה.

עיקרון הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופציה בינארית היא כלי פיננסי עתיר סיכון ותשואה, המיועד לגידור סיכונים, אך משמש גם לשם ספקולציה פיננסית. למשל, סוחר שעלול להיפגע מירידת שער הדולר מול הליש"ט - ירכוש אופציה בינארית שתבטיח לו תשואה שתקטין את הנזק או ההפסד שייגרמו לו במקרה שאכן ייחלש הדולר מול הליש"ט מתחת לשער מסוים. גובה ההשקעה באופציה בינארית, יחד עם גובה התשואה התאורטית במקרה של השקעה מוצלחת, נקבעים לרוב על ידי המשקיע כנגזרים של פוזיציה או השקעה גדולה יותר בכיוון הפוך למגמת האופציה הבינארית הנרכשת. יתרונה העיקרי של אופציה בינארית על פני אופציות אחרות כמכשיר לגידור סיכונים טמון במחירה הזול משמעותית, עובדה המהווה שיקול חשוב במיוחד בבניית אסטרטגיה פיננסית.

אופציות בינאריות נכתבות (מונפקות) עבור מגוון רחב של נכסים פיננסיים סחירים כגון מט"ח, מניות וסחורות. האופציות הנכתבות על ידי גופים פיננסיים גדולים ניתנות למסחר בבורסות מתאימות או בהנפקות ספציפיות ללקוח "מעבר לדלפק".

רכישת אופציה בינארית קצרת טווח שלא למטרה של גידור סיכונים נושאת אופי של הימור על התנודה הצפויה במחיר המוצר או נייר הערך שבו עוסקת האופציה, אך בתנאים מסוימים מהווה מכשיר השקעה לגיטימי המשמש לפיזור סיכונים ואו הקטנתם.

כמו בשאר סוגי האופציות הפיננסיות, קיימים שני סוגים של אופציות בינאריות: אופציה בינארית אמריקאית ואופציה בינארית אירופאית. אופציה בינארית אמריקאית משמע שהאופציה ניתנת למימוש בכל תקופת חייה של האופציה עד לסיום תקופת האופציה, ואילו אופציה בינארית אירופאית משמע מימוש/פקיעת האופציה תהיה רק ביום סיום תקופת חייה של האופציה. האופציה הנפוצה יותר היא האופציה האמריקאית.

ההיבט המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המדינות השונות קיימת מחלוקת רגולטורית האם מדובר בהימורים לכל דבר, או שמא במכשיר פיננסי, כאשר מדובר באופציה בינארית קצרת טווח. כפועל יוצא, סוגי הרישיונות הנדרשים מהסוחרים משתנים בין מדינה למדינה. כך למשל הממשל באי מאן רואה במסחר באופציות הללו כהימורים לכל דבר ולכן החברות מפוקחות על ידי רשות ההימורים המקומית, בעוד הממשל הקפריסאי רואה באופציות מכשיר פיננסי וככזה מפוקח על ידי Cysec, הרשות לניירות ערך בקפריסין[1]. הרשות לניירות ערך בישראל[2] וכן הרגולטורים בבלגיה[3] אסרו על המסחר באופציות בינאריות באמצעות זירות מסחר פרטיות.

אופציות בינאריות לעתים מפוקחת על ידי הבורסות, אך לרוב אין זה כך והמסחר נעשה באמצעות זירת מסחר באינטרנט. הרשות לניירות ערך בארצות הברית SEC[4] וועדת המסחר בחוזי סחורות עתידיים CFTC(אנ'), הוציאו הודעה משותפת המזהירה את המשקיעים האמריקאיים מפני אופציות בינאריות לא מפוקחות. הן אף אילצו את אחת החברות האלה Banc de Binary (אנ') להפסיק את פעולתה בארצות הברית ולהחזיר ללקוחותיה את הכסף שהפסידו. בישראל המסחר באופציות בינאריות באמצעות זירות מסחר פרטיות נאסר על ידי הרשות לניירות ערך במארס 2016, בנימוק שהשקעה זו דומה מאד להימורים ובלתי אפשרי לפקח על החברות העוסקות בכך[5].

אופציות בינאריות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבורסה לניירות ערך בתל אביב, לא קיימות אופציות בינאריות. המסחר באופציות בינאריות בישראל התבצע כיוזמה מסחרית פרטית ולא תחת המסגרת של הבורסה. האופציות הללו אינן סחירות מחוץ לחברות בהן מתבצע המסחר, אין אפשרות לכתוב אותן אלא רק לקנות אותן, כאשר הקנייה מתבצעת מול החברה המנפיקה את האופציות ולא מול משקיעים, וניתן למעשה להמר על הכיוון של תנועת נכס הבסיס ביחס הימורים בעל תוחלת שלילית. בדרך כלל האופציה פוקעת בטווח קצר מאוד של דקות עד שעות מעטות, כך שלא ניתן באמת להעריך את הכיוון אליו ינוע הנכס, אלא מדובר למעשה בהימורים. כך למשל, אתר "איטריידר", העוסק במסחר באופציות דיגיטליות, הבליט בפרסומת שלו את הרווח הצפוי בפעילות זו, ובהערת שוליים באותיות זעירות השלים את המידע: "המסחר באופציות בינאריות כרוך בסיכון גבוה. באפשרותך להרוויח בין 71-65% על כל אופציה שפוקעת בתוך הכסף או להפסיד 85% באופציה שפוקעת מחוץ לכסף."[6] למעשה מדובר במקרה הזה על תוחלת תשואה שלילית של בין -8.3 לבין -11.8%.

ביולי 2016 פעלו מספר חברות פרטיות בבעלות ישראלית המעניקות שירותי מסחר באופציות בינאריות לתושבי חוץ, בדרך כלל באמצעות חברות חוץ וחברות זרות. חלק מהחברות נדרשות לעמוד בקריטריונים שונים הנוגעים לרגולציה של המדינות השונות וחלקן פועלות ללא רישיון כלל, בהתאם לחוק המקומי, כגון קנדה ואוסטרליה. ביקורת בין לאומית רחבה נמתחה על מעורבותם של אנשי עסקים הפועלים מישראל בנושא[7][8]. חברות ישראליות רבות דואגות בשנים האחרונות להעביר את פעילותן לקפריסין ולמדינות זרות נוספות המקלות על הפעילות באופציות בינאריות.

הרגולציה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור גידול משמעותית במספר הסוחרים העצמאיים בענף הפורקס ובאופציות בינאריות, נוצר הצורך בהליך הסדרה לענף זה. הליך ההסדרה כולל התקנת תקנות וכללים ברורים, אשר יבטיחו את יציבות הענף ואשר יגנו על עניינם של הסוחרים. תקנות וכללים אלו, נובעים מתיקון 42 לחוק ניירות ערך אשר אושר בכנסת ופורסם בנובמבר 2014. כלל הגופים הפועלים בענף בישראל, אשר בסופו של תהליך, יקבלו היתר, יהיו נתונים לפיקוחה של רשות ניירות ערך.

בהתאם להנחיות המחוקק, אשר פורסמו בנובמבר 2014, על חברה המעוניינת להמשיך ולפעול בתחום האופציות הבינאריות להגיש בקשה רשמית לגוף המפקח על מנת להמשיך ולפעול. על פי התקנות, חברה אשר לא הגישה בקשה שכזו עד יום התחילה (26.05.15), לא תוכל להמשיך ולפעול. חברות אשר הגישו בקשה, ימתינו למתן היתר מן הגוף המפקח, ועד אז יוכלו להמשיך עסקיהן. אף על פי כן, חברות אשר הגישו בקשה לקבלת היתר כאמור, קיבלו תשובה שלילית מרשות ניירות ערך, ובמרץ 2016 אסרה הרשות על מסחר באופציות בינאריות בישראל באמצעות זירות מסחר פרטיות. בין הנימוקים לצעד זה: "מורכבות המכשיר, הקושי בתמחור שלו והיעדר האפשרות לבצע ניתוח כלכלי מושכל מקנים לפלטפורמה ולמכשירים הפיננסיים אופי של משחק ניחושים"[2]. באוקטובר 2016 פנה ראש רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיפעל לשינוי החוק כך ניתן יהיה לאסור גם שיווק אופציות בינאריות מישראל לחו״ל.[9]

תביעה לאישור תובענה ייצוגית נגד מפעילי המסחר באופציות בינאריות, בנימוק שפעילות זו היא בגדר הימור או משחק אסור, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אופציות בינאריות באי מאן מול האלטרנטיבות
  2. ^ 2.0 2.1 רעות שפיגלמן, רשות ני"ע אסרה על סחר באופציות בינאריות, באתר כלכליסט, 21 במרץ 2016
  3. ^ In European first, Belgium bans binary options טיימס אוף ישראל,13 באוגוסט 2016
  4. ^ SEC – הרשות לניירות ערך האמריקאית
  5. ^ כתבה ב-TheMarker - "משחק הימורים": רשות ניירות ערך לא תאשר שיווק אופציות בינאריות בישראל
  6. ^ ארכיון של אתר איטריידר
  7. ^ עמר כהן, ‏איך הפכה ישראל לקזינו פיננסי, באתר דבר ראשון, 18 באוקטובר 2016
  8. ^ עמר כהן, ‏סיפורם של הקורבנות, באתר דבר ראשון, 27 באוקטובר 2016
  9. ^ גיא בן סימון, האוזר: לאסור שיווק אופציות בינאריות מישראל לחו״ל, באתר Bizportal‏, 26 באוקטובר 2016
  10. ^ אפרת נוימן, אורי תומר, ביהמ"ש: על אף העמדה של רשות ניירות ערך - אופציות בינאריות אינן הימור אסור, באתר TheMarker‏, 5 באוקטובר 2016
    תצ (ת"א) 25717-10-13 שירה בר-אור ואחרים נגד איטריידר בע"מ ואחרים, ניתן ב-28 בספטמבר 2016