אופציה דיגיטלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אופציה דיגיטלית או אופציה בינארית היא אופציה אקזוטית. אופציה זו היא כלי פיננסי המתייחד בכך שהוא מבטיח לרוכש אחוז תשואה קבועה מראש, ולפיכך מבטל את משמעות המרחק בין שער ביצוע העסקה לשער הפקיעה. כמו כן, באופציה דיגיטלית לרוב אין לרוכש אפשרות למכור את האופציה טרם פקיעתה. גובה ההשקעה באופציה דיגיטלית, יחד עם גובה התשואה התאורטית במקרה של השקעה מוצלחת, נקבעים לרוב על ידי המשקיע כנגזרים של פוזיציה או השקעה גדולה יותר בכיוון הפוך למגמת האופציה הדיגיטלית הנרכשת.

ישנם שני סוגים של אופציות דיגיטליות: אופציה דיגיטאלית אמריקאית ואופציה דיגיטאלית אירופאית. אופציה דיגיטאלית אמריקאית משמע שהאופציה יכולה להתממש/לפקוע בכל תקופת חייה של האופציה עד לסיום תקופת האופציה, ואילו אופציה דיגיטאלית אירופאית משמע מימוש/פקיעת האופציה תהיה רק ביום סיום תקופת חייה של האופציה. האופציה הנפוצה יותר היא האופציה האמריקאית.

אופציה דיגטלית היא כלי עתיר סיכון ותשואה, המשמש על פי רוב לגידור סיכונים. למשל, סוחר שעלול להיפגע מירידת שער הדולר מול הליש"ט - ירכוש אופציה דיגיטלית שתבטיח לו תשואה שתקטין את הנזק או ההפסד שייגרמו לו במקרה שאכן ייחלש הדולר מול הליש"ט מתחת לשער מסוים.

השם אופציה בינארית נובע מכך שלאופציה שתי תוצאות אפשריות: רווח (לפי התשואה הקבועה מראש) או הפסד (סכום ההשקעה יורד לטמיון).

בין המדינות השונות קיימת מחלוקת רגולטורית האם מדובר בהימורים לכל דבר, או שמא במכשיר פיננסי. כפועל יוצא, סוגי הרישיונות הנדרשים מהסוחרים משתנים בין מדינה למדינה. כך למשל הממשל באי מאן רואה במסחר באופציות הללו כהימורים לכל דבר ולכן החברות מפוקחות על ידי רשות ההימורים המקומית, בעוד הממשל הקפריסאי רואה באופציות מכשיר פיננסי וככזה מפוקח על ידי Cysec, הרשות לניירות ערך בקפריסין‏[1].

אופציות דיגיטליות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרגולציה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור גדילה משמעותית במספר הסוחרים העצמאיים בענף הפורקס  ובאופציות בינאריות, נוצר הצורך בהליך הסדרה לענף זה. הליך ההסדרה כולל התקנת תקנות וכללים ברורים, אשר יבטיחו את יציבות הענף ואשר יגנו על עניינם של הסוחרים. תקנות וכללים אלו, נובעים מתיקון 42 לחוק ניירות ערך אשר אושר בכנסת ופורסם בנובמבר 2014. כלל הגופים הפועלים בענף בישראל, אשר בסופו של תהליך, יקבלו היתר, יהיו נתונים לפיקוחה של רשות ניירות ערך. אין ספק שהמרוויחים העיקריים מהרגולציה הם הלקוחות. תהליך ההסדרה יקנה להם את הביטחון הנדרש ואת השקט הנפשי להשקיע בזירות מסחר הנמצאות תחת פיקוח מתמיד של גוף חזק ורישמי בדמותה של הרשות לניירות ערך. כמו היום וגם לאחר שהתהליך יושלם, לכספם של המשקיעים תהיה כתובת מסודרת – מה שיבטיח ביצוע מהיר, אמין ויעיל של כל ההפעילות הפיננסית, החל משלב ההפקדה וכלה בשלב המשיכה ומימוש הרווחים .

הרגולציה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בישראל, הרגולציה קיימת לא מעט שנים במדינות שונות בעולם ומחייבת את הגופים בעלי הרישיון הזר, לפעול לפי הנחיות  הדומות להנחיות המחוקק הישראלי ובאות לידי ביטוי בכללי הגינות ושקיפות אל מול הלקוח וכן בדרישות הון וביטוחים שונים לחברות בעלות רישיון. הרגולציה בישראל ביחס לעולם מאפשרת למשקיע הישראלי לסחור בסטנדרטים הנהוגים במדינות מפותחות בעלות מסורת רבת שנים של מסחר פיננסי, מוסדר.

תקנות הרגולציה החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם להנחיות המחוקק, אשר פורסמו בנובמבר 2014, על חברה המעוניינת להמשיך ולפעול בתחום האופציות הבינאריות להגיש בקשה רשמית  לגוף המפקח על מנת להמשיך ולפעול. על פי התקנות, חברה אשר לא הגישה בקשה שכזו עד יום התחילה (26.05.15), לא תוכל להמשיך ולפעול. חברות אשר הגישו בקשה, ימתינו למתן היתר מן הגוף המפקח ועד אז, יוכלו להמשיך עסקיהן. ככל הנראה, תקנות אלו ינפו מהשוק חברות שאינן מסוגלות לעמוד בסטנדרטים המתבקשים. כפי שהוזכר לעיל, הלקוח הוא זה שיוצא נשכר, כאשר בסופו של תהליך, יעבדו מולו אך ורק חברות שיש בכוחן להעניק לו שירותים ברמה הגבוהה ביותר.

מה בתקנות אלו?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי מטרות להליך ההסדרה שבוצע בתחום: הראשונה להבטיח את יציבותן של זירות המסחר באמצעות דרישות הון וצעדים נוספים כפי שדורשת הרגולציה בענף הבנקים והגופים המוסדיים. המטרה השנייה של הליך ההסדרה, היא הגנה על הסוחר העצמאי מפני ניגודי עניינים, פרסום מטעה ובעיות שונות שצצו בשנים האחרונות בפעילות של חברות שונות בתחום. מרגע קבלת הרישיון, חלות חובות על החברות המפוקחות כגון: הון עצמי מינימלי, חובות דיווח לרשות וללקוחות הפועלים, חובות גילוי ושקיפות אל מול הסוחרים, הגבלות בפרסום ושיווק, התאמה של סוחרים לפעול בפלטפורמת המסחר ועוד…

שאלות נפוצות ותשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלה: מי הוא הגוף שיפקח על זירות המסחר?

תשובה: ככלל החברות הציבוריות וכן התאגידים הפיננסים בישראל כגון בנקים ובתי השקעות, הפיקוח על זירות המסחר יבוצע על ידי  הרשות לניירות ערך בישראל.

שאלה:מהו תיקון 42, לחוק ניירות ערך?

תשובה: תיקון 42 לחוק ניירות ערך, הינו תיסוף לחוק שנועד להסדיר הפיקוח על זירות המסחר הפועלות בישראל. תיקון זה אושר בוועדת הכספים בכנסת ביום 03.08.2014, פורסם ביום ה-26.11.14 וייכנס לתוקפו החל מיום ה-26.05.15.

שאלה:מה בהליך ההסדרה של זירות המסחר אל מול רשות ניירות ערך?

תשובה:

  1. דוחות דו שבועיים וחודשיים ללקוחות החברה.
  2. הגבלת רמת מינוף למכשירים מסוימים.
  3.  הגבלות בפרסום ושיווק.
  4.  בניית תוכנית נהלים פנימית.
  5.  מנגנון דיווחים תקופתי  לרשות ניירות ערך
  6. גילוי נאות מספק ללקוחות הזירה ומניעת/צמצום מצבים בכם ייתכנו ניגודי עניינים.
  7. ניהול מדיניות סיכוני אשראי ועוד…

שאלה: אילו מכשירים פיננסים חייבים בפיקוח לאור ההנחיות החדשות?

תשובה: הרגולציה החדשה, חלה על כל ענף המסחר באופציות בינאריות ואף על כלל ענף המסחר בשערי חליפין

(forex).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]