מבצע הולנדי מעופף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרך צליחה 7 – הולנדי מעופף
יישור=מרכז
אח"י געש בחוף הסעודי, 26 בספטמבר 1981
מטרה חילוץ אח"י געש והבאתה לתחזוקה מתוכננת במספנת חיל הים באילת
תוצאה החילוץ הצליח והספינה נגררה למספנה באילת
תאריכים 22 בספטמבר 1981 - 27 בספטמבר 1981
משך ההפלגה 5 ימים
צי שייטת ספינות הטילים
כלי שיט משתתפים אח"י חנית (סער 3), נחתת אח"י שקמה (פ-55), שתי ספינות דבור, גוררת צאלה וגוררת צינה מנמל אילת
נתיב ההפלגה
נמל מוצא חיפה
נמל יעד אילת
אורך הנתיב חיפה-אילת 550 מיל ימי, החפה לאחר 510 מיל ימי
נקודות ציון החפה קרתה באתר 28°39′45″N 34°46′18″E / 28.66250°N 34.77167°E / 28.66250; 34.77167
צוות
פיקוד תא"ל חנוך בן אליהו
אל"ם משה אורון
קברניטים מפקד אח"י געש רס"ן גבי שילה, מפקד פלגה סא"ל עמירם רפאל
צוות 54 כולל נספחים
מפליגים נוספים סא"ל מייק אלדר
ר/ח איתי בארי
רס"ן שמואל נואה
מפת נתיב הפלגת אח"י געש (סער 3) מחיפה לאילת עד להחפה לא-רצויה בחוף הסעודי ב-22 - 24 בספטמבר 1981

מבצע הולנדי מעופף היה מבצע חילוץ של ספינת הטילים אח"י געש מדגם סער 3 של חיל הים, לאחר החפה לא-רצויה בחוף הסעודי בספטמבר 1981, בדרכה לשיפוץ במספנת חיל הים באילת. הספינה חולצה בפעולה מהירה של חיל הים, בסיוע חיל האוויר ויחידת יפת"ח וכלי צמ"ה של חיל ההנדסה. נגררה לאילת, והוחזרה לכשירות לאחר כשנה ומחצה.

רקע היסטורי למבצע החילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים הועברה מפקדת זירת ים סוף של חיל הים משארם א-שייח לבסיס אילת. מעבר כלי שיט ישראליים, ובכלל זאת ספינות חיל הים, בתעלת סואץ התנהל כסדרו.

המצב הטכני של הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י געש הוכנסה לשירות ב-1969. בספטמבר 1981 הוחלט על עבודת תחזוקה מקיפה באח"י געש שתבוצע במספנת חיל הים באילת. מבצע ההפלגה לתחזוקה נקרא: דרך צליחה 7.

אנשי מספן הציוד יצאו עם הספינה מנמל חיפה במטרה לערוך סקר תקלות בה. בביקורת שנערכה תוך כדי הפלגה מנמל חיפה לנמל אשדוד, נמצאו ליקויים שלא חייבו את הפסקת ההפלגה:

  • באחד מתוך שני המצפנים המגנטיים בגשר הספינה לקתה התאורה (כדי לראות את הכיוון בחשכה היה צורך להאיר עליו בפנס).
  • התאורה ב"עוקב ג'ירו" - תא הניהוג בגשר הספינה הסגור - הייתה חלשה.
  • מד המהירות של הספינה נמצא מראה פחות מהמהירות הנכונה.
  • משקפות המכוון של מערכת הנשק נתקעו בעת הגבהתן.

תקלות נוספות בספינה, שהתגלו בהפלגה בין נמל אשדוד לנמל פורט סעיד:

  • סימון כיוון החרטום בצגי המכ"ם אבד: חלה תקלה במכ"ם הגילוי, והקו המסמן את כיוון חרטום הספינה לא הופיע. במצב זה לא ניתן היה לדעת את כיוון תנועת הספינה מהמכ"ם.
  • בגנרטור מס' 1, מתוך שלושת הגנרטורים של הספינה, אירעה סתימה בצינורות הדלק, ולכן מדי פעם הוא נעצר (תקלה זו נובעת מלכלוך שהצטבר במערכת צינורות הדלק, וקרתה בעבר בגנרטור זה).
  • מגבי המשקפות לא היו תקינים (וכדי לראות היטב, היה צורך לצאת מהמכוון מדי פעם, ולנגב את השמשה הקדמית).

ההכנות להפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפני מפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם אריה רונה עמדה בעיה של מחסור בקצינים בעלי ניסיון, אשר עברו את הקורס המתקדם ומוסמכים לפקד על המחלקות בספינות הטילים. באח"י געש אוישו שתי המחלקות מחלקת גנ"ק ומחלקת הנשק, בקצינים לא מוסמכים בעלי ניסיון מועט, שמילאו את מקומם של קציני המחלקות החסרים.

כאשר מונה מפקד חדש ל"פלגה 45", חזר אל"ם רונה על הדרישה לתגבור הספינה בקציני מחלקות מוסמכים. הוא קיבל תשובה ממפקדיו, שהתגבור יהיה לאחר שיפוץ הספינה בבסיס חיל הים באילת. רמת הביצוע של הספינה בתרגילים ומבצעים לא נפגעה. אך סגנון העבודה היה שונה מספינות סער אחרות, בכך שמפקד הספינה ביצע את תפקידם של קציני המחלקות בעצמו.

על מפקד הספינה הוטלה משימה להעביר את אח"י געש מחיפה למספנת חיל הים באילת לצורך פעילות תחזוקה כוללת בה. בנוסף להעברת הספינה לצורך עבודת התחזוקה באילת, מילאה אח"י געש מטלות נוספות, כגון: אירוח אורחי מפקד חיל הים, הכשרת קציני משמרת גשר חדשים ולימוד הזירה הימית לסגל קצין סטי"לים חילי.[א]

לפי תכנון אח"י געש הייתה אמורה לצאת מנמל חיפה, לעבור דרך נמל אשדוד ולהוריד את נציגי מספן הציוד. משם תמשיך לפורט סעיד, תעבור בתעלת סואץ, תצא דרך מפרץ סואץ, תעבור במצרי טיראן ותעלה במפרץ אילת לכיוון הנמל הצבאי באילת. בדרך כלל נעשה המעבר במצרי טיראן באור יום. אך לא נקבע דבר על כך בפקודת ההפלגה.

צוות הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות אח"י געש בבסיס חיפה לפני ההפלגה לאילת

תקן האיוש לספינת סער 3 באותם ימים עמד על 40 איש. אך צוות הספינה הקבוע כלל בפועל רק 33 קצינים וחיילים. לקראת ההפלגה נוספו 24 מפליגים נוספים. היה זה איוש דחוס, שלא אפשר מקום שינה פרטי לכל מפליג, והיווה לחץ על ניהול החיים התקינים בספינה. חלק מהאנשים בספינה לא הכירו זה את זה.

תדרוך אחרון – נעשה בבסיס חיפה ב-21 בספטמבר בפני מפקד הבסיס, תא"ל אברהם בן שושן, שהורה לשים לב לאפשרויות פעילות חבלנית עוינת במהלך ההפלגה.

יציאה לים - הספינה יצאה לים ב-22 בספטמבר בשעה 08:00.

מהלך ההפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כניסה לאשדוד ויציאה – רס"ן מיכאל אופיר ואנשי מספן הציוד ירדו לאחר שתיקנו תקלות במכ"ם שהתגלו במהלך ההפלגה. הספינה יצאה לים בשעות הצהריים.

מעבר תעלת סואץ ומפרץ סואץ - הספינה עברה את תעלת סואץ ומפרץ סואץ ללא בעיות ומהר יותר מהתוכנית.

מעגן שארם א-שייח - ביום ד' בערב הודיע מפקד הספינה למפקד הפלגה כי הוא מרגיש עייפות. הוא הציע בשנית להיכנס לעגינה בשארם א-שייח למנוחת לילה, ולעבור את מיצרי טיראן בבוקר באור יום. לטענתו, תוכנית ההפלגה לא הייתה ניזוקה לפי תוכניתו, והספינה תוכל להגיע לנמל אילת ביום חמישי בצהריים. מפקד הפלגה לא נענה לדרישת מפקד הספינה ולא אישר כניסה למנוחה בנמל שארם א-שייח. גם לא נתן פתרון אופרטיבי אחר למצב העייפות של מפקד הספינה.

שתי ספינות סיור מדגם דבור, מפלגה 915, ניצלו הזדמנות במעבר אח"י געש, ותרגלו עליה תקיפת לילה. אח"י געש המשיכה בדרכה לעבר מיצרי טיראן. המעבר נעשה כאשר הצוות בעמדות מלאות. הניווט בחשכה נעשה באמצעות המכ"ם. לאחר המעבר במצרי טיראן שונה איוש המוצבים למשמרות.

איוש לקוי במוקדי פיקוד של הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגשר הספינה נמצאו באותה עת קצין משמרת שלא מהצוות הקבוע של הספינה, ז.ס. שהיה לאחר בחינות הסמכה אך ללא ניסיון. הקצין הגיע מהספינה אח"י סער בהמלצת מ"מ קצין הנשק, ומבלי שאף אחד יעדכן את מפקד אח"י געש שהקצין נכשל בבחינות. העובדות היו ידועות למפקדי הגעש ולמפקדי הפלגה הקודמים, שכבר לא שירתו בשייטת.

סמל המשמרת היה היחידי מהצוות המקורי של הספינה, ונמצא על "הטרוטלים" - מוטות השליטה במנועים - בגשר הסגור. לידו נמצא גם קצין האחזקה הפלגתי וקצינה ממספן כוח האדם, אשר ישבה במעבר שבין "הגשר הסגור" - תא המכשירים המחובר לגשר הספינה - לבין הגשר הפתוח, ואולי מנעה את המעבר. בגשר הפתוח נמצא טכנאי קירור מחיל תחזוקה אשר צורף להפלגה, ושובץ לתפקיד הצופה.

הכוון, שאמור לקיים תצפית רצופה, אויש על ידי כוון שהגיע מספינה אחרת. הסתבר שבמשך 20 דקות לא נכח במשמרתו ולא קיים תצפית.

הלילה היה בהיר והכוכבים נראו היטב. קצין המשמרת החדש לא יצא אל הגשר הפתוח, ולא שם לב לתנועת הגלים ולמיקום הכוכבים. תשומת לבו נדרשה גם לאורחים שנכחו בגשר הסגור.

מפקד הספינה היה עייף מההפלגה. הוא דיבר עם מ"מ קצין נשק, וזה שכנע אותו ללכת לישון, ושהוא רואה עצמו כאחראי. מ"מ קצין הנשק הבטיח למפקד הספינה שהכול יהיה כשורה, אך גם הוא ירד מגשר הספינה, שמשמש כמוקד הפיקוד, התצפית, הניהוג והניווט, בעת הפלגה בים, למרכז ידיעות קרב. מ"מ קצין הגנ"ק (ראשי תיבות: גילוי, ניווט וקשר) קיבל הוראה ממפקד הספינה, לשמש קצין משמרת מי"ק עד אילת.

התפתחות תקלה במנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ אילת – הספינה התקדמה לפי תוכנית ההפלגה בכיוון אליו מופנה חרטום האונייה בעת התנועה - בקורס 016 מעלות ומהירות 27 קשר. היא נמצאה על הנתיב במרכז המפרץ במרחק כ-5 מיל ימי מכל חוף. הלילה היה חשוך והגלים בגובה ממוצע של חצי מטר, באו מכיוון צפון. תפעול הספינה נעשה במשמרות. מפקד הפלגה עמירם רפאל ומפקד הספינה גבי שילה נמצאו במנוחה בחדר המפקד.

מערכת החשמל פעלה כאשר לוחות החשמל מחוברים ביניהם, ותצרוכת החשמל הכוללת הייתה כ-120 אמפר. אספקת המתח נעשתה על שניים משלושת הגנרטורים. גנרטור מס' 1 וגנרטור מס' 3. הבחירה נעשתה כך, אף על פי, שהיה ידוע שניתן לצפות לתקלות בגנרטור מס' 1. (לו הייתה תשומת לב של קצין מחלקת המכונה, הייתה ניתנת הוראה להפעיל את גנרטור מס' 2).

בשעה 02:45 הייתה ירידת מתחים כללית במנוע הספינה, שנבעה מכך שבגנרטור מס' 1 נוצרה סתימת דלק ומהירות המנוע החלה לרדת. המתח בגנרטור ירד מתחת ל-380 וולט. מערכת החשמל בספינות סער תוכננה להתגבר על מצב כזה, והאספקה עברה באופן אוטומטי ללוח האחורי. גנרטור 3 שנשא בכל העומס, החל לרדת בסיבובים, אך התייצב. התקלה הטכנית תיקנה את עצמה, וניתן היה להמשיך בהפלגה.

התנהלות הספינה בסמוך להחפה הלא-רצויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגד במשמרת המכונה לא סמך על המנוען התורן בחדר מכונות קדמי שלא הכיר, היות שהגיע כמחליף מספינה אחרת, ויצא בעצמו להניע את גנרטור מס' 2 ולשלב אותו ללוח. לפני שיצא הודיע למרכז ידיעות הקרב בקשה להקטין עומסים (דבר שלא היה הכרחי).

מ"מ קצין הנשק שנמצא במרכז ידיעות הקרב כמפקד תורן, נענה לבקשת קצין משמרת מכונה, הורה להדמים מכשירים כדי להקל את העומס על מערכת החשמל.

הסמן הראשי ניגש ללוח הפעלת המכשירים בפינה השמאלית הקדמית של מרכז הידיעות הקרבי. כיבה חלק מהמכשירים, וגם את הממיר האחורי. ממיר זה היווה את מקור האספקה (של 115 וולט 400 הרץ) ללוח האחורי אליו עברו כל המכשירים. כתוצאה מסגירת הממיר הפסיק המכ"ם לשדר, עוקבי מצפן הג'ירו של ההגאי בגשר הספינה ובשולחן התנועה של מרכז הידיעות הקרבי כבו, והמשיכו להראות את הכיוון האחרון שלפני הפסקת החשמל.

אזעקת המצפן הג'ירו המותקנת במרכז הידיעות הקרבי, שהייתה אמורה להזעיק ולהודיע "שהכיוון המוצג בעוקבי הג'ירו אינו נכון" לא נשמעה.[ב]

ההגאי בגשר לא שם לב לכך שההגה אינו משפיע על קו החרטום בעוקב הג'ירו, ולא עבר לנהוג לפי המצפן המגנטי.[ג]

קצין משמרת בגשר נשאר בגשר הסגור ליד צג מכ"ם שלא עבד. הוא לא שם לב לכך שההגה אינו משפיע על קו החרטום בעוקב הג'ירו, ולא הורה לנהוג לפי המצפן המגנטי. הוא לא הבין שהספינה במצב קריטי.

קצין האחזקה הפלגתי שהגיע להפלגה יחד עם מפקד הפלגה על מנת לשים לב על המערכת נמצא בגשר הסגור. לא שם לב לכך שמופעל גנרטור מס' 1 שצפוי לתקלות. גם לא לכך שבהפסקת החשמל נתקעו עוקבי הג'ירו.

מהגשר הפתוח ניתן היה להבחין באותה עת בשינוי כיוון תנועת הספינה לפי סימנים אחדים:

  • הכיוון היחסי לכוכב הצפון.
  • תנועת הגלים שעברה ממול החרטום אל הדופן השמאלית.
  • אורות החוף של דהב שנראו מדופן שמאל לירכתיים. מהגשר הפתוח מול החרטום נראה רכס ההרים שבחוף הסעודי.

מפקד הספינה רס"ן גבי שילה ישן בחדרו כאשר אירעה התקלה. קציני המשמרת בגשר ומ"מ קצין הנשק עליו סמך ושנמצא במרכז הידיעות הקרבי, במי"ק לא קראו לו. אזעקת הג'ירו לא נשמעה. מפקד הפלגה עמירם רפאל נמצא גם הוא ישן בחדר המפקד.

סמל רמי נבון מפעיל מכ"ם בקרת האש, מוותיקי צוות המקורי של אח"י געש, הבין את חומרת המצב, והסיק שיש לקרוא למפקד הספינה. נבון הפעיל את רשת הפיקוד הנשמעת ברמקול גם בחדר המפקד, וביקש אישור להפעלת מכ"ם בקרת האש. נבון חזר על בקשה קודמת, שקיבל עליה תשובה שלילית. מתוך צפייה שישמעו אותו בחדר המפקד. המפקד התעורר, רץ לגשר והגיע בזמן מכת העלייה על החוף. גם בקר האש רמי נבון עלה למעלה וחיפש את הכוכבים ואמר למפקד: "אוי ואבוי כוכב הצפון בדופן שמאל". משמעות הדבר היא שהספינה נמצאת בחוף הסעודי. כי לו היה הכוכב נצפה מדופן ימין של הספינה, היא הייתה בחוף סיני.[ד]

החילוץ מהחוף הסעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התארגנות לחילוץ הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיל הים הוקמה במהלך מלחמת ההתשה יחידת הנצלה ימית המתמחה ומיועדת לטפל במצב בעייתי. אם הייתה הספינה חופה בסיני הייתה יחידת ההנצלה מקבלת את משימת החילוץ, והנושא היה מתבצע בפרק זמן סביר, מחוץ לאור הזרקורים. היות שההחפה קרתה בחוף הסעודי, נוצר פוטנציאל לעימות בינלאומי, ולצדו דחיפות רבה לפתור את הבעיה.

ראש מספן הציוד תא"ל חנוך בן אליהו ניהל את משימת החילוץ, כאשר ראש מחלקת תכנון כלי שיט במספן ציוד בדק, חישב וגיבה את ראש מספן הציוד. מפקד זירת ים סוף אל"ם משה אורון הקים מוקד מנהלתי בחוף דהב, ופיקד על הכוחות השטים אל אתר ההחפה. לחפ"ק בדהב נשלח ראש מספן ים תא"ל אלי רהב. היות שהנחתת הייתה כבר מושבתת ולא ראויה להשטת מטענים כבדים, דרש רהב את נוכחות מפקד פלגה 921 סא"ל מייק אלדר לפקד על פעולות ההנחתה של כלי הציוד מכני כבד לביצוע החילוץ.

למחרת הגיע מפקד חיל הים לאזור ההחפה ופיקח על פעולות החילוץ. לצדו נמצאו גם מפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם אריה רונה וקצין סטי"לים חילי אל"ם דוד הרפזי, אשר מונה לחבר כוועדת החקירה לסיבות ההחפה. תא"ל חיים שקד כקצין משמרת במוצב הפיקוד הימי בתל אביב.

פעילות למניעת תקרית מול סעודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת למנוע התדרדרות לתקרית אש בין סעודיה לבין ישראל, העביר ראש מספן המודיעין הימי, אל"ם מיכה רם בקשה לנציג הצי האמריקאי בשגרירות ארצות הברית בתל אביב, שיעזור בנסיבות המורכבות שנוצרו, יעדכן את הסעודים בתקלות הספינה שבעטין החפה בשטחם, ויבקש את רשותם לבצע פינוי במהירות ללא הפרעות. נציג הצי האמריקאי פנה לסעודיה. תשובת הסעודים הגיעה באותו יום אחרי הצהריים. הם נתנו הסכמה שבשתיקה, ודרשו למנוע פרסום להסכמתם. תנאי נוסף שהעמידו היה שלא להעביר כוחות נוספים לשטחם.

בעת סקירת המצב באג"ם מבצעים, התברר כי הערכת הכוחות הסעודים בקרבת מקום ההחפה הייתה בחסר. גיחת צילום שבוצעה העלתה כי לאורך החוף בגזרת הפעולה נבנו נקודות משמר ותצפית רבות של הסעודים. וכי היקף הכוח הסעודי היה רב יותר. אולם הסעודים הסכימו לא להפריע, ולפער המידע לא היה משמעות.[1]

עם זאת, אג"ם מבצעים העמיד בכוננות את חטיבת הצנחנים ומסוקי קרב קודמו לאזור במצב כוננות. מפקדת מרחב שלמה הקימה חפ"ק בשדה התעופה בדהב לצורך שליטה בפעולה קרקעית, אם יהיה בה צורך. החלטתו של סגן הרמטכ"ל לשלוח מחלקת אבטחה של מרחב שלמה לחוף הסעודי בוטלה, עקב הבקשה הסעודית שלא לשלוח לאזור כוחות נוספים.

פעילות אח"י חנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותם ימים, הספינה אח"י חנית (סער 3) סיימה טיפול תקופתי במספנת חיל הים באילת, ועמדה לחצות את תעלת סואץ יומיים מאוחר יותר. הספינה הייתה כשירה ולא-חמושה בטילי גבריאל. מפקד הספינה היה רס"ן שמואל נואה ועמו רס"ן מיכאל גנור, שהוסמך לפיקוד ויועד לקבל אותו באח"י חנית (סער 3) לאחר שיבצעו יחד את ההפלגה ותגיע לנמל חיפה.[2]

לאחר שהוזעקה, הגיעה אח"י חנית (סער 3) לאתר ההחפה בחוף הסעודי בעת הזריחה. היא פעלה בשלב ראשון:

  • להותיר מרחב ימי נקי סביב אח"י געש מבלי ליצור תקרית אש.
  • להגביל את הפעילות של ספינות משמר סעודיות מבסיסן במעגן חקל במרחק 10 מיל ימי צפונה מנקודת ההחפה. שתיים מהן הגיעו זמן קצר לאחר הגעת אח"י חנית. הושגה הבנה והספינות הסעודיות חזרו לבסיסן.
  • לתת גיבוי מעשי ומנטלי לצוות אח"י געש.

בשלב השני - בתיאום עם מפקד אח"י געש, רס"ן שילה פורק הציוד האלקטרוני, ציוד הקשר, קודים ואמצעים מיוחדים, והועברו אל אח"י חנית.

בשלב השלישי - לאורך כל פעולת החילוץ שירתה אח"י חנית כחפ"ק ולהעברת ציוד ואישים בין מקום האירוע לאילת. אח"י חנית (סער 3) פעלה ברצף שלוש יממות באזור ההחפה.

פינוי אווירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוק המרעומים מהטילים לפני העברת הטילים במסוקים לאילת.
מסוק אנפה אוסף מפקדים באתר ההחפה

מסוקי חיל האוויר הופעלו תחילה לפינוי הנספחים להפלגה וחלק מאנשי הצוות. טילי הגבריאל שניצבו בספינה והיו חמושים היוו בעיה בטיחותית, ולא היה תקדים לשינוע טיל חמוש במסוקים. לשם ביצוע הפינוי שיתפו פעולה מחלקות אמצעי לחימה בשתי הזרועות. אנשי בית מלאכה טילים נשלחו לנטרל את מרעומי הטילים לפני שניתן אישור להרמתם מהספינה לחוף הישראלי.

נערך נוהל מזורז של בדיקה ותרגולת על ספינה אחרת שנמצאה בים התיכון. סא"ל מרדכי מיכאלי מענף נשק חיל הים, נשלח לחוף וניהל את השינוע.

שני המוצבים המצטודדים של הטילים, במשקל 3.5 טון כל אחד, פורקו והובלו במסוקי חיל האוויר למנחת דהב בחוף המערבי.

המיומנות של טייסי המסוקים תרמה לכך שכל פעולת הפירוק והעברת הטילים נעשתה ללא תקלות.

חילוץ הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים חילוץ אח"י געש מהחוף הסעודי

על מנת לחלץ את הספינה ממקומה על החוף הסעודי היה צורך בשתי פעולות מורכבות. האחת, אטימת החורים הרבים שנוצרו בדופן והתחתית מהחיכוך באלמוגים. והשנייה, הפעלת כוח רב להסעת הספינה כ-50 מטר מהחוף לכיוון הים. הפעילות נוהלה על ידי חנוך בן אליהו. הוא הסביר את כוונותיו, וחילק קבוצות עבודה להכנת האמצעים לפעילות ותגובות בו זמנית. בן אליהו הציג שני שלבים: הפעלת כוח רב להוצאת הספינה מהמצב הסטטי ולגרום לתחילת ההזזה שלה, והפעלת כוח מתמשך פחות אבל מתמשך לשמירת התנועה בהחלקה. לקראת ביצוע הזזת הספינה הוכנו לוחות ברזל מרוחים בגריז, כריות אוויר מתנפחות לניתוק מהקרקע והרמה, וצינורות פלדה לשמש כגלגליות לשם החלקת הספינה למים, שהוזמנו מחברת קו צינור אילת אשקלון.

לצורך איטום הסדקים שנוצרו בספינה, הופעלה שיטה מתקדמת של ייצור קצף פלסטי על ידי אנשי יחידת יפתח, כאשר החומר ואמצעי הייצור הובאו על גבי שתי משאיות ריאו. במשאית שהגיעה היה גם מנוף, שסייע להרכבת הרסן בחרטום אח"י געש. הוכנו משאבות חזקות (מהדגם שנלקח שלל מהמצרים), לשאיבת המים שיחדרו בעת הגרירה.

נקודות הקשירה שנבדקו היו ארבעת עמודי החיבור לצירי המדחפים. תחשיב שנעשה במספן הציוד העלה שניתן יהיה להפעיל כוח משיכה של עד 240 טון.

לצורך החלקה בלא מעצורים של גוף הספינה לכיוון הים חתכו אנשי ילת"ם את צירי המדחפים. הקטרפילר די-7 חפרו תעלה בריף האלמוגים באזור שמאחורי הספינה לים הפתוח.

מפקד יחידת הנצלה ימית אמנון ריסין מסר את הערכתו קטרפילר די-7 לא תספיק, וכי יש להביא שלושה טרקטורי קטרפילר די-9 שידחפו וימשכו יחד את חרטום הספינה. חנוך בן אליהו שריכז את העבודה שמע את העצות ופעל כפי שמצא לנכון.

מספנת אילת ייצרה מסגרת שמאפשרת מגע בטוח מהמחרשה של הקטרפילר די-9 לחרטום אח"י געש. שני קטרפילר די-9 התחברו אל המזקום של הקטרפילר די-9 הדוחף, ופעלו יחד בכוח של כ-220 טון.

המשיכה ודחיפה לים חייבת הייתה להיעשות אך רק בעת הגאות, כאשר נפח גוף הספינה השקוע במים מפחית את משקל ספינה בקרקע. באותו יום זמני הגאות היו ב-4:30 בבוקר או אחרי הצהריים. הניסיון למשוך את הספינה עם הגוררות בדחיפה של משאית הדי-9 אחד ושתי משאיות הדי-7 לא צלחו. רק כאשר רוכזו במקום שלושת הטרקטורים קטרפילר די-9 הופעל החילוץ בהצלחה.

המילוי בקצף פלסטי לא יכול היה להשיג איטום מושלם. לכן הועברו משאבות נוספות בכוננות להפעלה. עם הירידה מהשונית החלה חדירת מים מנקודות שונות בתחתית. שאיבת מים מכל המדורים הופעלה ברציפות עד להספנה ב"סינקרוליפט" - מתקן מעלית ימי המרים ומוריד כלי שיט למים באילת.

פעילות הנחתת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התברר כי החילוץ מצריך הבאת טרקטורים לדחיפת הספינה, ומשאית שתייצר את חומר האיטום בסדקים שנבעו בספינה. בנמל אילת עגנו באותה העת שלוש נחתות (באורך 36 מטר) כולן במצב השבתה וללא צוות. רוחב המחסן בנחתת 3.8 מטר לא אפשר להעביר קטרפילר די-9 שרוחב הכף שלו 4.5 מטר. היה ברור שיש צורך להפעיל את הדי-9 ללא הכף.

מפקדי זירת ים סוף ומספנת אילת בחרו את אח"י שקמונה (פ-55), שהייתה במצב פחות ירוד משתי הנחתות האחרות. בהכנות לשילוחה אל אתר ההחפה בחוף הסעודי. למפקד הנחתת מונה סרן ציקי חקלאי, מפקד נחתת מוסמך שנמצא בשירות מילואים פעיל בתחנת המכ"ם באילת. הצוות לאיוש הנחתת נשלח מפלגת הנחתות בנמל אשדוד. התוכנית הייתה להעביר את הצמ"ה והרכבים מחוף דהב לאזור ההחפה.

ב-25 בספטמבר בשעה 10:20 הגיעה הנחתת לחוף דהב. מפקד פלגה 921 סא"ל מייק אלדר הוזעק מביתו על ידי ראש מספן ים וקיבל אחריות כוללת על מבצעי ההנחתה. אלדר שהגיע במסוק למנחת דהב, יצא לבדוק את המצב בשטח ולבחור חוף להנחתת הנחתת. אלדר התרשם כי יש צורך הדחוף בהבאת טרקטורים קטרפילר די-9 וקטרפילר די-7.

הנחתה ראשונה - בשעה 20:00 יצאה הנחתת לסבב ראשון כשהיא מועמסת בקטרפילר די-9, קטרפילר די-7 ומשאית ריו. אותם הנחיתה ב-22:20. השפל בים ומזג האוויר הנוח הקלו על החיילים להעמיס יותר ציוד ועזר לנחיתה. נהגי כלי הרכב שלא עברו אימון מוקדם, לוו בנחיתה על ידי המפל"ג, והביצוע עבר חלק ללא תקלות ועיכובים.

הנחתה שנייה - בשעת חצות הגיעה הנחתת שוב לחוף דהב, והעמיסה קטרפילר די-7 ומשאית ריו שנייה שנשאה מיכל עם חומר הקצפה. בעת ההתקרבות לנחיתה כבה המכ"ם, והיא נעזרה בדבּוּר שיכוון אותה לנחיתה. ב-26 בספטמבר בשעה 04:20 בוצעה ההנחתה במים גבוהים בחושך. הנחתת עלתה על ריף האלמוגים באתר. הצמ"ה וכלי הרכב ירדו ללא בעיות.

הנחתה שלישית - ב-26 בספטמבר בשעה 06:35 נחתה בחוף דהב, תיקנה את מכשיר המכ"ם, והמתינה לשני טרקטורי הקטרפילר די-9. באותה הפלגה הייתה אמורה להביא צינורות מתכת עבים, שהוזמנו ומחברת קו צינור אילת אשקלון. העמודים היו אמורים לשמש כגלגלות החלקה מתחת לגוף הספינה. מפל"ג 921 הבין שיש להעדיף את הובלת הטרקטורים.[3] הנחתת אספה גם קומנדקר עם מכלי דלק אל סירות הגומי. יצאה בשעה 14:14 והגיעה לחוף החילוץ בשעה 16:20.

שני טרקטורי קטרפילר די-9 שהגיעו נרתמו אל הקטרפילר די-9 שדחף את חרטום אח"י געש ומשכו משני הצדדים את הספינה לכיוון הים. גוף הסטי"ל התנער, נע אחורה וירד מהשרטון. הנחתת חזרה לחוף והחלה לאסוף כלים וציוד. הנחתת נתקעה בחוף, ולא הצליחה לרדת מהשונית. טרקטור קטרפילר די-7 דחף ועזר לה לרדת. המצב הרעוע של הנחתת התבטא בכך שהדחיפה עם הכף גרמה לחור בדלת הנחיתה.

הנחתת פעלה עם צוות מאולתר, תקלות שתוקנו בים וחוסרים רבים. אך עם פיקוד מקצועי ויזמתי ביצעה את משימתה באופן מיטבי. המקצוענות והסיכון המחושב יצר מצב שהנחתת שכבר הוכרזה מושבתת ובלתי-כשירה להובלה ולהפלגה בכלל היוותה גורם משמעותי לביצוע המוצלח.

פינוי כלי החילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחתת העבירה לדהב בשלושה סבבים את כלי הצמ"ה ונשארה עם מפקד זירת ים סוף עד לניקיון יסודי של שטח החילוץ מחפצים הנוגעים להחפה הלא-מתוכננת.

לאחר גרירת הספינה התפנו המפקדים והמחלצים מהשטח. מפקד זירת ים סוף אל"ם משה אורון קיבל את משימת החזרת השטח לקדמותו ככל האפשר, כפי שהובטח לסעודים. הטרקטורים יישרו את השטח, ולאחר מכן נאספו אל הנחתת שיצאה לאילת.

עלות מבצע החילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליסטרן מוקצף ששימש לאטימת מדורים שנסדקו בספינה

מבצע החילוץ עלה לצה"ל כ-8 מיליון שקל שערכם באותה עת היה כ-513 אלף דולר אמריקני.[4] סכום זה אינו כולל את ההוצאה שנדרשה לתיקון והחזרת הספינה לכשירות.

הוצאות חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאה כוללת הסתכמה ב-2.972 מיליון שקל. סכום שחיל הים נדרש לספוג מתקציבו השנתי.

  • ההוצאות הישירות של חיל הים היו 510 אלף שקל
  • עלות שעות ים שהושקעו 904 אלף שקל
  • גיוס הגוררות 373 אלף שקל

הוצאות חיל האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאות מטוסי חיל האוויר מחושבת לפי מפתח שעות טיסה למטוסים השונים 4.9 מיליון שקל. בחילוץ השתתפו: במסוקי אנפה 18:50 ש"ט (ראשי תיבות: שעות טיסה), מסוקי סייפן 4:15 ש"ט, מסוקי יסעור 53:15 ש"ט, מטוסי קרנף 27:55 ש"ט, מטוסי דקוטה 21:05 ש"ט, מטוס זמיר, 7:50 ש"ט, מטוסי דפנה 9:20 ש"ט, מטוסי קורנס 2:30 ש"ט, מסוקי צפע 12:00 ש"ט, ומטוס כפיר 1:20 ש"ט.

הוצאות יחידות צה"ל אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים בהפלגה ובחילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד דרגה ושם הערות
פיקוד כללי
ראש המטה הכללי רב-אלוף רפאל איתן
סגן הרמטכ"ל אלוף יקותיאל אדם אישר להתחיל בחילוץ
מפקד מרחב שלמה תת-אלוף אהרון פלד "פדלה" סיפק טרקטורים אבטחה בחוף דהב
מפקד חיל הים אלוף זאב אלמוג עבר לחוף החילוץ מ-251100
משלחים
מפקד בסיס חיפה תא"ל אברהם בן שושן תדרוך אחרון להפלגת דרך צליחה 7
מפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם אריה רונה איוש צוות הפלגה ובחירת מפקד המבצע
מפליגים
מפקד פלגה 45 סא"ל עמירם רפאל מפקד בכיר בהפלגה
מפקד אח"י געש (סער 3) רס"ן גבי שילה פיקד על הספינה
מפקחים מקצין סטי"לים חילי רס"ן שמואל צוייג וסרן הראל גוב
קצין סטי"לים במספן הציוד רס"ן מיכאל אופיר נילווה לספינה ביציאתה מחיפה והכין את השיפוץ
קצין אחזקה פלגתי סרן איתן טל ניסה לפקח על פעילות המכונה
מחלצים
ראש מספן הציוד תת-אלוף חנוך בן אליהו תכנן ניהל וביצע את החילוץ
מפקד זירת ים סוף אל"ם משה אורון פיקוד על הכוחות בזירה
מחלקת ים נמל אילת ר/ח איתי בארי וסגנו ר/ח אליעזר עירון מתאמי פעולות הגוררות
מפקד פלגה 921 סא"ל מייק אלדר הפעלה מיצוי יכולת ההנחתה
מומחה לחילוץ ימי אמנון ריסין יחידת הנצלה ימית
ראש מדור ספינות טילים בענף הנדסה ימית רס"ן יגאל שפיר סייע לרמצ"ד בחוף, בקרת נזקים בתנועה ואחריות מטה על החזרה לכשירות
ראש ענף תכנון כלי שיט, מהנדס גוף בכיר רס"ן יצחק שחם חישובי ציפה וסיוע תכנוני במטה חיל הים
מפקד מספן הציוד במצפ"י אל"ם יוסי פז אספקת כל הרכיבים
מפקד יחידה לעבודות תת-מימיות רס"ן גיורא נדיב חיתוך צירי המדחפים
מפקד טייסת היסעורים סא"ל יוסי טרון הכיר היטב ספינות הטילים[5]
ראש ענף נשק במחלקת אמצעי לחימה סא"ל מוטי מיכאלי הבטחת פינוי של טילי הגבריאל מהספינה על החוף
מפקד יחידת יפת"ח סא"ל משה פרנקל ייצור הקצף ואיטום פלסטי
מפקדי אח"י חנית רס"ן שמואל נואה וסרן מיכאל גנור שיועד להחליפו עידוד הצוותות וסיוע בהעברת ציוד מיוחד
מפקדות ועורף
ראש מספן המודיעין אל"ם מיכה רם העביר דרישה לגורמים דיפלומטיים למניעת התערבות סעודית
מפקד החפ"ק בדהב ראש מספן ים תא"ל אלי רהב
מפקד המצפ"י תא"ל חיים שקד ניהול המצפ"י לאחר צאת מח"י
מפקד מספנת אילת רס"ן מאיר רונן ייצור מתקן לחרטום הספינה שיאפשר דחיפה עם קטרפילר די-9
מפקד החפ"ק באילת סא"ל יגאל גולן קידום ציוד ורכב לחילוץ
חוקרים ושופטים
ועדת חקירה אל"ם דוד הרפזי, סא"ל דני מלמד וסא"ל שמואל שלף התמנו ביום הראשון והחלו לאסוף חומר
קצין בודק אל"ם רפי אפל קיבל את תוצאות ועדת החקירה והכין בדיקה לקראת משפט
צוות בית הדין חיל הים השופט צבי גורפינקל, סא"ל דוד מעוז, סא"ל רפי רז שפטו את קציני הספינה

יחידות וכלי שיט מעורבים בחילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד שם כלי השיט תיאור הפעילות הערות
נשוא האירוע אח"י געש (סער 3) בפיקוד גבי חי שילה עלתה על החוף
אבטחה וסיוע אח"י חנית (סער 3) בפיקוד שמואל נואה הדיפת ספינות המשמר הסעודיות ופינתה אנשים וציוד מיוחד 56 שעות ים
הנחתת ציוד מיכני הנדסי נחתת פ-55 בפיקוד סרן ציקי חקלאי העבירה ופינתה טרקטורים ורכב עבודה. 38 שעות ים
אבטחה וקישור ארבעה דבורים של פלגה 915 הגיעו מבסיס מפרץ שלמה ואבטחו את האזור 182 שעות ים
משיכה ושאיבת מים גוררת "צאלה" בפיקוד צבי שטרוצר של נמל אילת כוח גרירה 20 טון 67 שעות ים.[6]
משיכה מהים גוררת "צינה" נמל אילת בפיקוד אברהם טפר של נמל אילת כח גרירה 40 טון 65 שעות ים
משיכה מהים גוררת מגויסת "חגית" בפיקוד ר/ח מיכה זנד וסא"ל חיים להב גויסה בנמל אשדוד יצאה וחזרה לאחר שמנועה מתחמם. 6 שעות ים
כוננות להעברת ציוד מכני הנדסי נחתת פ-61 הוכנה בנמל אשדוד אך לא נשלחה
גיבוי לנחתת דוברת חיל הנדסה שחף 20 הובאה מאזור חברון נתקעה בדרכה בין אילת לדהב בגלל סחף בכביש.
העברת לוחמים מדהב לסעודיה וחזרה שלוש סירות גומי משייטת 13
צמ"ה 3 טרקטורים קטרפילר די-9 שני טרקטורים קטרפילר די-7 מיחידת הנדסה של מרחב שלמה
רכב 3 משאית ריו מפעל הקצפה של יחידת יפתח וקומנדקר לציוד

החזרת אח"י געש לכשירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י געש בסינקרוליפט יורדת למים לאחר סיום התיקונים במספנת אילת, מרץ 1983

פירוט הנזקים בספינה אשר חייבו תיקון לקראת חזרה לכשירות:

  • דופן ימין מעוכה לכל האורך.
  • שדרית מעוכה בשליש הקדמי של הספינה.
  • צלעות רבות קרסו בחלק הקדמי.
  • מערכת צירי המדחפים ניזוקה והצירים עצמם נחתכו במהלך החילוץ.
  • מדחף מס' 1 – הימני ביותר – חדר לתוך גוף הספינה בחדר ההגה.

החזרת הספינה לכשירות ברמה סבירה הייתה מבצע מסובך. הוחלפה השדרית לאורך חצי מאורך הספינה מה שדרש השאלת עומסים בעזרת מערכת של ג'קים הידראולים שנרכשו במיוחד לצורך זה. מספנת חיל הים באילת ביצעה את התיקונים והשיפוץ באח"י געש. מספנות ישראל בנו מחדש בתחתית הספינה חלקים מהגוף התחתון. החלקים הועברו לאילת והורכבו לספינה. התיקון לכל שלביו נעשה בהנחיה צמודה של מחלקת כלי שיט וענף הנדסה ימית. רס"ן יגאל שפיר מונה למרכז התיקון ואחריות כוללת אילת, ושהה במספנה כשבועיים בתחילת התיקונים.

התיקונים ארכו כשנה וחצי, ולאחריהם חזרה הספינה לבסיסה בחיפה.[7] הספינה חזרה לתפקוד מלא. אף כי הייתה מתאמצת והמעבר לשלב הגלישה ארך יותר מהמצופה. לא היו בעיות הפלגה בכוח משולב בכל המהירויות.

תחקירים ולקחים של האירוע בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירוע ספינת הטילים שהפליגה בלילה, ובמקום להגיע ליעדה מצאה עצמה על החוף חייבה התייחסות מקצועית ולימוד לקחים. אמנם באירוע ההחפה על החוף הסעודי לא היו נפגעים. ולכן, על פי הנוהל הצבאי לא הייתה מחויבת חקירת משטרה צבאית. התקרית וחקירתה נשארה באחריות חיל הים. בשייטת ספינות הטילים היה נהוג לקיים תחקיר בפורום רחב של קציני השייטת וגורמים נוספים הרלוונטיים לנושא. בתחקיר כזה ניתנת הזדמנות לתאר את הפעילות בפני מביני דבר וכך האמת יוצאת לאור. מפקד השייטת אל"ם אריה רונה לא חשש לערוך תחקיר. הוא הגיע למקום האירוע ובהיותו בחוף הסעודי הודיע למפקד חיל הים שהוא מקבל עליו אחריות ואם צריך, יגיש התפטרות. מפקד חיל הים דחה את דבריו. ולמעשה, היות שנפתחה ועדת חקירה לא נעשה תחקיר.

יוקרת חיל הים נפגעה בעקבות ההחפה הלא-מתוכננת בחוף הסעודי. הסגנון שנקבע כיעד: "התנהלות באפס תקלות" לא מומש. נוצרה שאיפה להכיל את האירוע ברמה הנמוכה ביותר. האירוע קיבל פרסום רב בחוגי צה"ל ובקרב גופי המדינה הרלוונטיים והייתה סקרנות ורצון לבדיקת האירוע בכללו. קיום תחקיר רב-משתתפים אינו מאפשר בקרה על מה שיאמר ומה יהיו המסקנות. מונתה ועדת חקירה שהורכבה מקציני מטה חיל הים. ועדת החקירה הוכוונה לבדוק ברמת הספינה בלבד. מסקנות הוועדה הוצגו לממונה וזוקקו עד למסקנה שניקתה את פיקוד ההפלגה וגם את מחלקת מכונה של הספינה.

ראש המטה הכללי רב-אלוף רפאל איתן דרש מחיל הים לקיים תחקיר בפני סגל פיקוד בצה"ל. מפקד חיל הים הסכים להציג את פעולת החילוץ בלבד. הצגת החילוץ על ידי מבצעיו נעשתה על ידי המחלצים בראשות תא"ל חנוך בן אליהו. "מפל"ג 45" שהיה מפקד ההפלגה ומפקד הספינה לא הופיעו בהצגת החילוץ. תא"ל גדעון רז העיר שיש צורך לבדוק את נסיבות העלייה על החוף, אך לא הייתה לכך התייחסות. נראה שהרמטכ"ל הבין שהבעיה הייתה בסגל הקצינים, וסיכם שחיל הים יציב תקן לסגן מפקד ספינת טילים. [ו]

מפקד חיל הים לשעבר אברהם בוצר התבקש לחוות דעת על מסקנות ועדת החקירה. הוא ראיין את מפקד הספינה ומסר התרשמותו למפקד חיל הים. בוצר התרשם באופן שלילי ממצב קציני המחלקות בספינה ושאל את מפקד הספינה האם התריע על כך שאין לו קציני מחלקות שאפשר לסמוך עליהם.

מונה קצין בודק[8] אל"ם רפי אפל שחקר את האירועים המליץ להעמיד לדין תשעה אנשים: מפל"ג מפקד הספינה, קצין המכונה, קצין משמרת גשר, מ"מ קצין הנשק, מ"מ קצין הגנ"ק, נגד המשמרת בגשר, ההגאי וכוון המכוון. להדיח מתפקידם את מפקד הספינה וקציני המחלקות וקצין משמרת הגשר. כן הומלץ להעיר למפקד השייטת על כך שלא מינה קצין מחלקה מוסמך וכי לא פיטר את קצין המכונה למרות ההתרעות שקיבל על תפקידו הגרוע. כן הציע לחפש דרכים בתהליך הכשרת הקצינים שיביאו אותם לגילויי יזמה בתנאי לחץ.

בפני בית דין צבאי הועמדו המפקד קצין משמרת גשר וקציני הספינה וההגאי. הם נמצאו אשמים הורדו בדרגה. לגבי מפקד הספינה גבי שילה חיווה בית הדין את דעתו:
"התרשמנו מאישיותו ומידיעת המקצוע וממליצים לא לפגוע במסלול הפיקוד בים ולראות באירוע מקרה נדיר ומזל רע."[9]

מפקד שייטת ספינות הטילים אריה רונה הודיע: שהוא מעריך שפעולותיו של גבי שילה היו נכונות, וכי מתאים שימשיך במסלול הפיקוד בחיל הים.[10]

משימות העברת ספינות טילים לשיפוץ במספנת אילת דרך תעלת סואץ היו דרושות. תחקיר מיידי לאחר האירוע לא נערך. מסקנות ועדת החקירה וההתדיינות המשפטית נשארו חסויים. קציני שייטת ספינות הטילים שהיו אמורים ללמוד ולהפיק לקחים לא הצליחו בכך. פעילות החילוץ במבצע הולנדי מעופף קיבלה שבחים.

האירוע והחילוץ סוכמו בפברואר 1983 על ידי מדור היסטוריה של חיל הים. במגמה להצניע את האירוע סווג הסיכום כ"סודי ביותר".[ז]

סיכום האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולת החילוץ מבצע הולנדי מעופף נעשתה בשיתוף פעולה מלא של צוותי כלי השיט, קבוצות העבודה של חיל הים, ואנשי אגף אפסנאות ויחידת הצמ"ה של מרחב שלמה. כל הצוותות בחוף בחפ"קים הארעיים ובמפקדות עשו, בתחום שהוקצה להם, כמיטב יכולתם.

מפקד חיל הים כתב הערכה בכתב לראש מספן הציוד תא"ל חנוך בן אליהו.[11] חנוך בן אליהו ראש מספן הציוד שניהל את החילוץ. כתב מכתבי הערכה לקצינים מהמערך הטכני שפעילותם המוצנעת תרמה רבות להצלחה. פלגת הנחתות בפיקוד סא"ל מייק אלדר לא זכתה להערכה.

מפקד הספינה רס"ן גבי חי שילה זכה להערכה כאשר הפגין מנהיגות במצב המשבר של החילוץ. איש מילואים מיחידת הנצלה ימית ביטא את הדבר: "הוא לא בחל בשום עבודה באופן סמכותי ופיקודי הורה לאנשיו להתייצב לעזרתנו כשהוא אישית בראש. ...ידו הייתה בכול... יחד עם אנשיו הפשיל שרוולים ומכנסיים נכנס למים שחה מתחת לספינה על מנת לבדוק אישית את הפגיעות. לכל אורך הדרך שמר על קור רוח ומורל גבוה בקרב אנשיו ואנשי החילוץ. ובין היתר דאג אישית לארוחה חגיגית של ערב שבת. ברצוני להדגיש ... ולא ראיתי הקרבה כמו של המפקד בזמן מצבי לחץ... ומסירות לאנשיו ולסובבים אותו."[12]

בסיכום ראיון שנערך לאחר המשפט, הודיע מפקד חיל הים לרס"ן שילה, שהוא יישאר בחיל הים, יוכל להוכיח את כושרו, ואז יועלה חזרה לדרגת רס"ן בהקדם. גבי חי שילה המשיך בחיל הים בתפקידי פיקוד ומטה רכש את דרגתו מחדש ואף עלה לדרגת סא"ל עד שפרש בשנת 1995.

לוח זמנים של ההפלגה והחילוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספטמבר 1981 מקום אירוע תוצאות
22 ספטמבר נמל חיפה תדרוך ויציאה לים בפני מפקד בסיס חיפה
22 ספטמבר בסיס אשדוד כניסה והורדת מפקחי מספן הציוד רשימת תקלות שלא תוקנה
23 ספטמבר תעלת סואץ ומפרץ סואץ מעבר בתעלה ובמצרים
23/9 22:00 - 23:00 מבואות בסיס מפרץ שלמה תרגול תקיפה מול דבורים
23/9 23:00 מצרי טיראן אח"י געש עוברת מים סוף למפרץ אילת
24/9 02:45 מפרץ אילת ירידת מתחים עקב סתימת דלק בגנרטור מס' 1 העומס עבר אוטומטית ללוח אחורי.
24/9 02:50 מפרץ אילת בהוראת מ"מ קצין הנשק הדממת מכשירים כיבוי ממיר אחורי הפסקת שידור במכ"ם ותקיעת עוקבי הג'ירו.
24/9 03:00 לערך חוף סעודיה הספינה עלתה על החוף אין נפגעים, נזק רב בתחתית
24/9 04:10 - 05:10 מפרץ אילת יציאת כלי שיט לעזרה דבור ואח"י חנית (סער 3) מאילת ודבור נוסף מבסיס מפרץ שלמה.
05:00 - 05:25 מפקדת חיל הים הוראות התארגנות והחלטות לביצוע פינוי אווירי, הפעלת יחידת הנצלה ימית, הורדת אנשי הילת"ם לשטח והקמת חפ"ק בדהב
24/9 אור ראשון מפרץ אילת הגעת אח"י חנית (סער 3) למקום הפגנת נוכחות מנעה מסמ"רים סעודיים להתקרב.
24/9 05:54 - 07:25 חוף ההחפה פינוי במסוקים מהחוף בקרבת הספינה 23 אורחים ונספחים הועברו לאילת 31 איש נשארו.
24/9 07:40 מפרץ אילת גוררת צאלה יצאה מנמל אילת לאזור ההחפה
07:55 מנחת דהב מסוקי תקיפה נערכו בכוננות
08:45 חוף דהב מוקם חפ"ק בעל ידי מפקד זירת ים סוף
10:50 חוף ההחפה העברת אורחים ואנשי צוות ומיותרים לאח"י חנית (סער 3) בסירת גומי על ידי מיקי גנור.
13:00 באח"י חנית (סער 3) מפקד הזירה מפעיל חפ"ק ימי מפקד שייטת ספינות הטילים מגיע לאותה משימה
15:18 תל אביב הודעה מנציג הצי האמריקאי בשגרירות ארצות הברית הסעודים לא יתערבו. לשמור פרופיל נמוך
25/9 22:22, 26/9 04:20, 26/9 16:20 חוף החילוץ נחיתות להבאת צמ"ה ומיכלי חומר איטום העמסה בחוף דהב
26/9 17:15 חוף החילוץ משיכה מהים ודחיפה מהחוף אח"י געש ירדה מהשרטון ונגררת לאילת
27/9 02:56 נמל אילת אח"י געש מגיעה בגרירה על ידי גוררת צינה מוספנת באילת
27/9 07:30 החוף הסעודי נחתת עוזבת את החוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מירב בוקשפן וצבי רייך, "62 שעות בחוף הסעודי", בין גלים, ינואר 1982.
  • עמנואל רוזן, "תקועים על חוף סעודיה", מעריב, 11 אוקטובר 1992.
  • מייק אלדר, שייטת 11, הד ארצי הוצאה לאור ספרית מעריב, 1996, עמ' 185 - 197.
  • ליאת לרר, חילוץ אח"י געש מהחוף בראס-סוואיל-אל-כביר, מבצע הולנדי מעופף, מפקדת חיל הים. מבצעים, מדור היסטוריה, פברואר 1983. ועיקרי ממצאי ועדת החקירה שנערכה בנושא. בספרית מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.
  • משה אימבר, ספינות הטילים בחיל הים, הפלגות בעידן השלום עם מצרים, תל אביב: הוצאה לאור משרד הביטחון – אריק נצק, 2005, עמ' 50.
  • אליהו דקל-דוליצקי, מודיעין תלוש מהקרקע הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי הוצאת אלי דקל ספרים, 2010, עמ' 83 - 84

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תפקיד קצין סטי"לים חילי היה קיים כחמש שנים ונסגר. האחריות הוחזרה למפקד שייטת ספינות הטילים.
  2. ^ פעולת מערכת האזעקה לא נבדקה על ידי ועדת החקירה והקצין בודק. ייתכן והאזעקה הופעלה ולא נתנה לה תשומת לב הראויה. או שבמערכת האזעקה נוצרה תקלה והיא לא פעלה כלל.
  3. ^ באחד המקורות כתוב כי ההגאי טען, כי שם לב לכך שעוקב הג'ירו אינו משתנה עם תנועות ההגה, וכי אמר זאת לסמל המשמרת אך לא הבין את משמעות הדבר.
  4. ^ זו עדות שלכך הלילה היה בהיר וניתן היה לראות כובים ולהתמצא בלי מצפני הג'ירו.
  5. ^ הקצין בחזית הוא סג"מ ערן גולדברג מצוות הספינה.
  6. ^ הוראת הרמטכ"ל לא בוצעה. לספינת טילים בחיל הים אין תקן לסגן מפקד שאיננו קצין מחלקה.
  7. ^ בחודש פברואר 2015, שינה הגורם האחראי במפקדת חיל הים, את הסיווג הביטחוני ל"מוגבל" והחוברת הועברה למוזיאון ההעפלה וחיל הים.
  8. ^ בהסתייגות - נושאים שאינם פעילות אווירית אינם מדויקים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליהו דקל-דוליצקי, עמ' 83 - 84
  2. ^ אל"ם שמואל נואה, סיוע אח"י חנית לאח"י געש, באתר משמר המורשת הימית.
  3. ^ מייק אלדר, שייטת 11, עמ' 191
  4. ^ על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמד שער החליפין, בסוף שנת 1981 על 15.607 שקל ל-1 דולר.
  5. ^ הכרות שנבעה מכך שפתח את מעטפת הנחיתת מסוקים על ספינות חוחית.
  6. ^ הגוררות גויסו כדי להיות במעמד של משרד הביטחון, היות שהביטוח הרגיל אינו מכסה את פעילותן מחוץ לתחומי הנמל. הן הופעלו עם צוות מוגבר, ולעובדים שולמה משכורת המלאה לפי תנאי רשות הנמלים.
  7. ^ אל"ם יגאל שפיר, וסא"ל חיים היימן החזרת אח"י געש לכשירות, באתר משמר המורשת הימית.
  8. ^ עו"ד חיים שטנגר, קצין בודק במשפט הצבאי.
  9. ^ גבי שילה דיווח מפקד אח"י געש על נסיבות ההחפה באתר משמר המורשת הימית.
  10. ^ עדות אריה רונה לפני בית הדין.
  11. ^ הערכה בכתב לראש מספן הציוד תא"ל חנוך בן אליהו, באתר הגבורה
  12. ^ אירוע אח"י געש בחוף הסעודי, באתר משמר המורשת הימית.