איילת נחמיאס-ורבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איילת נחמיאס-ורבין
חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.jpg
לידה 19 ביוני 1970 (בת 48)
ט"ו בסיוון תש"ל
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות 20
סיעה המחנה הציוני (מטעם העבודה)
עיסוק קודם

איילת נחמיאס-וֶרבִּין (נולדה ב-19 ביוני 1970) היא חברת הכנסת העשרים מטעם סיעת המחנה הציוני. עורכת דין במקצועה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמיאס ורבין נולדה וגדלה בשכונת שפירא בתל אביב. סבה וסבתה מצד אביה, מאיר ורשל נחמיאס, נמלטו מסלוניקי שביוון בינואר 1933, לאחר שסבה, שהיה פעיל ציוני בתנועת מכבי, חווה תקרית אנטישמית אלימה ברחוב.[1] בת דודתה היא השחקנית חני נחמיאס. מצד אמה נחמה, נחמיאס ורבין היא נכדתם של אברהם שטרן ושרה שטרן לבית קרסיק (שרה מקפה תמר),[2] ונינה לאחד משבעת מייסדי נהלל, מיכאל קרסיק.[3]

בוגרת לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובעלת תואר שני במשפט מסחרי בתוכנית ברקלי באוניברסיטת תל אביב.[4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת מפלגת העבודה החל משנת 1991 כאשר הייתה פעילה בתא אופק, תא הסטודנטים של מפלגת העבודה בקמפוס הר הצופים. בגיל 21 היא החלה את דרכה המקצועית במפלגה עם ראש ממשלת ישראל לשעבר יצחק רבין,[5] כשליוותה אותו טרם היבחרו לראשות הממשלה, ובהמשך כעוזרת ליועץ המשפטי במשרד ראש הממשלה.[6] ורבין נמנתה עם המעגל הקרוב לרבין עד להירצחו.[7] לאחר שסיימה סטאז' בעריכת דין, היא ייסדה את עמותת "שלום חבר" להנצחתו וכיהנה כמנכ"לית שלה.[8]

ב–2007 נפטר אביה, ויחד עם אחיה הם ירשו את מפעל "תבליט פלסטיק" העוסק בהשקיה וטכנולוגיית מים.[9] היא מונתה ליו"ר המפעל ובמקביל עמדה בראש ארגון הדירקטוריות בישראל.[10] כיו"ר משותף של ארגון הדירקטוריות הבינלאומי בישראל פעלה ורבין לקידומן של הנשים בדירקטוריונים.[11] כמו כן, הקימה את פורום נשות מילואימניקים למען שוויון בנטל בין כל חלקי החברה הישראלית.

חברת כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמיאס-ורבין יחד עם יו"ר העבודה יצחק הרצוג ויו"ר קק"ל דני עטר, במפגש בסניף העבודה המקומי בפרדס חנה

בשנת 2012, התמודדה לראשונה בפריימריז של מפלגת העבודה[12] לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה והגיעה למקום ה־36 ברשימה הארצית (הבטחת ייצוג לאישה).[13] ב־2015 לקראת הבחירות לכנסת העשרים, התמודדה ורבין בפריימריז של מפלגת העבודה[14] והוצבה במקום ה-22 ברשימת המחנה הציוני לכנסת, אשר שוריין לאישה ונבחרה לכנסת.[15][16] בשנת הכהונה הראשונה שלה בכנסת, העניק לה המכון הישראלי לדמוקרטיה את אות הפרלמנטר המצטיין לשנת 2016.[17] חברה בוועדת חוץ וביטחון. יזמה וישבה בראש וועדת משנה לבחינת משק האשראי בישראל. חברה בוועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת משק האשראי בישראל.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה לעברי ורבין, סא"ל במילואים מחיל השריון ובנו של משה ורבין, שכיהן כראש מועצת רמת השרון. אם לשלושה.[18] מתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתמר אייכנר, אתונה, סגירת המעגל המרגשת של הח"כית ביוון, באתר ynet, 29 בינואר 2018
  2. ^ רון גרנות, דיבידנדים: איילת נחמיאס-ורבין חוגגת, באתר כלכליסט, 26 ביולי 2010
  3. ^ איילת נחמיאס-ורבין, די לתרגילי האקרובטיקה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 19 במאי 2015
  4. ^ הבוגרים שלנו, אוניברסטית תל אביב
  5. ^ מזל מועלם, (הקישור אינו פעיל, 4 במאי 2018)ח"כ נחמיאס ורבין: הרצוג צריך לקבוע מועד לפריימריז, באתר אל-מוניטור, 9 בספטמבר 2015
  6. ^ טליה לוין, ‏ח"כ איילת נחמיאס ורבין: "יצחק רבין היה המצפן שלי", באתר מעריב השבוע, 15 באוקטובר 2017
  7. ^ אסי גל, נשות הלשכה של רבין: "הייתה לנו תחושה קשה שנכשלנו בהגנה עליו", באתר Xnet‏, 19 באוקטובר 2015
  8. ^ אריק בנדר, הכירו את המועמדת, באתר nrg‏, 28 באוקטובר 2012
  9. ^ עידו באום, הדירקטורית איילת נחמיאס-ורבין: לא כל בעלי השליטה מחפשים רק לחלוב את החברות, באתר TheMarker‏, 27 באוקטובר 2009
  10. ^ עפרה אידלמן, קבוצת מיקוד של אשה אחת: איילת נחמיאס-ורבין נערכת לכנסת, באתר הארץ, 11 באפריל 2015
  11. ^ איילת נחמיאס-ורבין, אבירות השולחן, סלונה, ‏9 במרץ 2011
  12. ^ סרטונים נעה בן ארצי בתמיכתה באיילת נחמיאס-ורבין, באתר יוטיוב,‏ 25 בנובמבר 2012
  13. ^ תוצאות הבחירות המקדימות במפלגת העבודה (פריימריז), מפלגת העבודה, ‏30 בנובמבר 2012
  14. ^ סרטונים עמית סגל, חדשות 2, ‏60 שניות, זוז: איילת נחמיאס-ורבין, באתר ‏mako‏‏, ‏5 בינואר 2015‏
  15. ^ עמרי נחמיאס, שליח וואלה! NEWS לוושינגטון‏, הכירו את המועמדים החדשים של מפלגת העבודה, באתר וואלה! NEWS‏, 12 בינואר 2015
  16. ^ מורן אזולאי, העבודה בחרה: יחימוביץ', שפיר ושמולי במקומות הראשונים, באתר ynet, 14 בינואר 2015
  17. ^ צבי זרחיה, השנה הראשונה שלי בכנסת: "הנושא החשוב באמת הוא ההקשבה לציבור", באתר TheMarker‏, 29 ביוני 2016
  18. ^ ליאת רותם מלמד, "נשים משלמות מחיר כבד על טיפולי הפוריות", באתר ynet, 6 במרץ 2013


Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.