אמת המים ברניקי

אמת המים ברניקי
הר ברניקי שעל מורדותיו עברה אמת המים ברניקי
הר ברניקי שעל מורדותיו עברה אמת המים ברניקי
מידע כללי
סוג אמת מים עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש אמת מים
כתובת מנחל יבנאל לטבריה
מיקום מחוז הצפון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°41′38″N 35°32′04″E / 32.69383622263082°N 35.534482524750196°E / 32.69383622263082; 35.534482524750196
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מסלול אמת ברניקי
1) תחילת האמה בעין רן (עין הילה)
2) גשר נחל יבנאל
3,4,5) טחנות קמח
6) שרידי אמה בנחל יבנאל
7) בריכת אגירה
8) השלוחה לתל בית ירח
9) בית המרחץ של בית ירח
10) שרידי הגשר על נחל שלם
11) טחנת הסוכר
12,13,14,15) בריכות אגירה
17) בית המרחץ בטבריה העתיקה
18) הבריכה העירונית
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הגשר מעל נחל שלם. זהו הגשר שמצבו הטוב ביותר בין גשרי האמה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
קטע מתוך מפת הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1880 בו מופיעה האמה כאקוודוקט

אמת המים ברניקי (אמת ברניקי, תעלת ברניקי) היא אמת מים עתיקה שמתוארכת לתקופה הרומית בארץ ישראל ושימשה להובלת מים ממעיינות בנחל יבנאל לבריכות אגירה בטבריה העתיקה על מנת להבטיח מי שתייה נקיים לתושבי העיר כמו גם לגנים ולמוסדות הציבור בעיר המתפתחת. שלוחות של האמה סיפקו מים לאתרים שונים לאורך הדרך..

שרידי התעלה התגלו על ידי חוקרי ארץ ישראל כבר במאה ה-19 ומספר מחקרים נערכו מאז לגביה. במסמכים משלהי המאה ה-19 (למשל מפת הקרן לחקר ארץ ישראל שפרסמה הקרן לחקר ארץ ישראל ב-1880) סומנו חלקים גדולים מהאמה (תחת השם Aquaduct) אולם מכיוון שזו ולא הוגדרה כאתר מורשת לשימור נהרסו חלקים גדולים ממנה במהלך השנים עקב עבודות לפיתוח יישובים, שטחים חקלאיים ודרכים כך שרק שרידים מהאמה נותרו.

מטרות האמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבריה נבנתה על שפת הכנרת וידוע מהכתובים[1] שתושביה שתו מהם לאורך הדורות על ידי שאיבה מהאגם. יחד עם זאת שאפו מנהיגי העיר להזרים מים למוסדות ציבור כמו בתי מרחץ, סבילים, מזרקות, גנים ציבוריים וכו' ואת זה ניתן היה להשיג רק על ידי הזרמת מים ממקור גבוה יותר.

שמה של האמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת הייתה ברניקי מלכה יהודיה מבית הורדוס, בתו של אגריפס הראשון מלך יהודה, ונצר לשושלת בית חשמונאי. אותה מסורת גורסת גם שברניקי בנתה את אחד מארמנותיה על הר ברניקי שמעל לטבריה.

קריאת אמת המים על שמה של בריניקי החלה רק עם תחילת המחקרים במאה ה-19. אין הוכחה שהאמה אכן נקראה כך בעבר אך משערים שהשם ניתן לה על שם הארמון שעל הר ברניקי.

תיארוך האמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין אחידות דעים על התקופה בה נבנתה האמה אך ההערכה היא שנבנתה בשלהי התקופה הרומית בארץ ישראל (המאה השלישית לספירה) ובנייתה קשורה להתחזקותה של טבריה, ועליית קרנו של הגליל, לאחר מרד בר כוכבא. כמו כן ההערכה היא שהשימוש באמה המשיך עד לתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל וכנראה שאנשי בית אומיה השתמשו במי האמה בארמון שהקימו בתל בית ירח[2].

מהלך האמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמה,שאורכה היה כ-11 ק"מ (כ-16 ק"מ כולל הפיתולים), הוליכה מים, בגרוויטציה, ממעיינות בנחל יבנאל (שנקרא במקור "נחל פיג'אס" שמקורו במילה היוונית "פגאי" שפירושה "מעיינות"), נמשכה על צידו הצפוני של הנחל וירדה במתינות לכוון אזור בית ירח. משם המשיכה על שיפוליה המזרחיים של רמת פוריה עד מבואות טבריה שם נאספו המים במערכת בריכות אחסון ושיקוע (קסטיליום) שבתחומי העיר העתיקה של טבריה. נקודת המוצא של האמה נמצאת בערך בגובה פני הים ונקודת הסיום במפלס של קרוב ל 200- מטר כך שהשיפוע של האמה היה כ-2 מטר ל-100 מטר.

חלקה הראשון של האמה (כ-3 ק"מ), בערוץ נחל יבנאל, נבנה בכיוון מזרח-צפון-מזרח. לאחר היציאה מחלקו התלול של הנחל עושה האמה פניה לכוון צפון עד הגיעה לטבריה.

מקורות המים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשוני חוקרי האמה זיהו את מקור המים של האמה ב"עין פטל" (מופיע במפות המנדטוריות כ"עין פיג'אס") אולם חוקרים מאוחרים יותר הבחינו ששרידי האמה, שהתגלו על גדתו הצפונית של הנחל, גבוהים ממפלס מעיין זה ולכן הצביעו החוקרים על מעיין נוסף, גבוה יותר כמקור המים (מופיע במפות המנדטוריות כ"עין רן" וכנראה הכוונה ל"עין יעלה"). מכיוון שמעיין זה נבע מגדתו הדרומית של הנחל מעריכים החוקרים שבוני האמה בנו מוביל מים מעל הנחל כדי לעבור לגדתו הצפונית. ייתכן שמים מ"עין פטל" ומ"עין כוש" (במורד הנחל) זרמו גם הם לאמה זו אם כי במפות הישנות מוזכרות אמות נוספות באזור כך שייתכן שמימי "עין פטל" ו"עין כוש" שימשו את האמות האחרות.

נתוני נביעה של מעיינות נחל יבנאל, בתקופת המנדט, מצביעים על ספיקה של כ-2-2.5 מיליון ממ"ק מים לשנה שזה כ-260 ממ"ק בשעה. ספיקה זו גבוהה משמעותית מהספיקה הקיימת במאה ה-21 לכן ההשערה היא שקידוחים ושאיבה הקטינו את הנביעה במעיינות.

התעלה העיקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמה עקבה אחר קווי הגובה של המדרוונות המזרחיים של רמת פוריה ולכן היא התפתלה בהתאם לטופוגרפיה ולריבוי הנחלים היורדים לכנרת. במקרים רבים נדרשו בוני האמה לחצות אפיקי נחלים ולכן הקימו גשרים מעל ערוצי הנחלים. החוקרים זיהו 11 גשרים שחצו את נחלים כשהשמור ביניהם היה הגשר שנבנה לחציית נחל שלם.

אגירת המים בטבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעד העיקרי של אמת המים הייתה העיר העתיקה של טבריה והחוקרים מעריכים שהאמה הסתיימה בבריכת אגירה בשם "בריכת דונה גרציה" בחלקה הצפוני של טבריה העתיקה. הבריכה שימשה לאגירת המים, שיקוע מוצקים שנסחפו בתעלה ופיזור המים, בעזרת תעלות, לרחבי העיר. אורך הבריכה היה כ-32 מטר, רוחבה כ-10 מטר ועומקה כ-6 מטר (מתוכם 3 מטר קבורים בסחופת) והחוקרים מעריכים שהיא הכילה כ-2,000 מ"ק מים.

שלוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממצאים על האמה, שנתגלו במחקרים עליה, הצביעו על כך שהמיים שהוזרמו בה נוצלו גם למטרות אחרות (בנוסף לאספקת מים לטבריה העתיקה). לשם כך נבנו מהאמה שלוחות שונות:

שלוחת בית ירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנקודה שהאמה עברה מול תל בית ירח נבנתה שלוחה של האמה לכוון מערב, לבית מרחץ שנבנה ביישוב הקדום בבית ירח[3]. בגלל השיפוע החד (כ-40 מטר) הוזרמו המים בצינור תת-קרקעי שהורכב מחוליות עשויות מבזלת. בין האמה הראשית לבין בית ירח עבר ערוצו הישן של נהר הירדן שהיה נמוך בכ-30 מטר מבית המרחץ לכן נאלצו מתכנני הצינור לבנות סיפון שעבר דרך הערוץ הישן. שרידי הצינור התגלו בחפירות שבצעה "רשות העתיקות" ב-2012.

טחנת הסוכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות הכנרת גידלו התושבים קנה סוכר להפקת סוכר. מצפון למושבה כנרת הוקמה טחנה להפקת סוכר שהופעל על ידי מים שהגיעו מהאמה דרך צינור שאורכו כ-18 מטר. במהלך הרחבת שטחי החקלאות של המושבה נרסו שרידי הטחנה.

מפעל הצבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוג פסח בר אדון חשף לחוף הכנרת, בקרבת חוף צינברי, שרידים של מפעל עתיק שלהערכתו שימש לייצור צבע אידיגו וצביעת בדים ושהוזן מהאמה הראשית.

טחנות קמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מורדותיו של נחל יבנאל התגלו שרידים של מספר טחנות קמח עתיקות ומשערים שהן הוזנו מהסתעפויות של אמת ברניקי. יחד עם זאת יש לציין שבערוץ הנחל היו עוד תעלות שהוזנו ממעיינות הנחל כך שייתכן שאמת ברניקי הזינה רק חלק מהטחנות. נמצאו בשטח תעלות שירדו מהאמה והזינו, בגרוויטציה, את הטחנות.

בריכות האגירה החקלאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במספר נקודות בקרבת התעלה התגלו בריכות אגירה משניות שההנחה היא ששימשו את החקלאים באזור להשקיית שדותיהם.

חמת טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרומה של העיר העתיקה עברה האמה בקרבתה של מרחצאות חמת טבריה ושלוחה של האמה המשיכה לתוך המרחצאות. מספר חוליות מצינור זה נמצאו באתר.

מבנה האמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמה נבנתה מ-2 חלקים:

  • הבסיס: יסודות האמה שנועדו לפלס את האמה ולהתגבר על השיפע של המדרון. הרוחב הממוצע של היסודות היה כ-3 מטר והגובה הבנוי של החלק המוגבה היה כ-2 מטר (בהתאם לשיפוה המדרון). הבסיס נבנה מאבני גוויל לא מסותתות שהובאו מהסביבה (לרוב היו אלו אבני בזלת) וחוזקו במלט.
  • תעלת המים: מעל הבסיס נבנתה התעלה באותו אופן שנבנה הבסיס. יחד עם זאת תחתית התעלה רוצפה הלבנים מסותתות וחלקה הפנימי טוייח במספר שכבות של טיח הידראולי כדי למנוע דליפת מים. עומק התעלה השתנה בין 80 ס"מ (המעיינות) ל-60 ס"מ (בריכות האגירה). רוחבה השתנה בין 110 ס"מ (מעיינות) ל-60 ס"מ (בריכות האגירה). הקטנת חתך התעלה מצביע על צמצום בזרימת המים בתעלה שנבעה מהפניית מים להסתעפיויות של התעלה[4]. התעלה כוסתה באבנים שטוחות כדי למנוע כניסת לכלוך למים.

חקירות האמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, אזכורים לאמת ברניקי קיימים כבר במחקריהם של חוקרי ארץ ישראל במאה ה-19. בין השאר הזכירו את האמה החוקרים צ'ארלס וילסון, צ'ארלס וורן, הוריישו קיצ'נר, קלוד קונדר ואחרים. תוצאות של חלק ממחקרים אלו התפרסמו בספרים כמו גם במפת הקרן לחקר ארץ ישראל שפרסמה הקרן לחקר ארץ ישראל ב-1880.

במהלך המאה ה-20 נערכו מחקרים נוספים כמו מחקרו של אאפלי סאריסלו הפיני (פי') ב-1927, מחקרו של מיכאל אבי-יונה ב-1951, מחקרו של זלמן וינוגרדוב ב-1988 ומחקרו של יוסף סטפנסקי בשנות ה-90.

במאה ה-21 נערכו מחקרים בעיקר על ידי רשות העתיקות כשבחלק מהמקרים היו אלו חפירות הצלה באתרים בהם תוכננו הרחבת יישובים. בתקופה זו (2012) נחקרה גם השלוחה לבית ירח.

שרידי האמה (המאה ה-21)[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2021 נשתמרו מהאמה הקטעים הבאים:

  • מקטעי אמה במורד נחל יבנאל.
  • 2 מקטעי אמה ממערב לקבוצת כנרת (נחפר ונחקר על ידי עבד אלגני אבראהים מרשות העתיקות).
  • אומנות גשר בנחל שלם.
  • קיר תמך בואדי ג'רדון.
  • קטעי אמה במתחם גני מנורה, לייד מלון רויאל-פלזה.
  • מקטע של האמה באזור חמת טבריה, ממערב למלון הולידיי אין.
  • מקטע של האמה בתחומי טבריה הקדומה.
  • מקטע של האמה באזור המחצבה הנטושה (קרוב למבנה התיאטרון שלמרגלות מצוקי הר ברניקי).
  • מקטע של האמה בתחום בית העלמין המוסלמי שממערב ל"בריכת דונה גרציה".

שרידי האמה בנחל יבנאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי האמה בקבוצת כנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • C. R. Conder (Author), H. H. Kitchener (Author), The Survey of Western Palestine: Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaelogy, Vol. 1: Sheets 1-6- Galilee, Committee of the Palestine Exploration Fund; 1st edition, 1881, pages 372, 418-419
  • William McClure Thomson (אנ'), The Land and the Book, 1887, page 394
  • Charles William Wilson צ'ארלס וילסון, The Recovery of Jerusalem, Forgotten Books, 1871, page 361
  • Aapeli Saarisalo (פי'), The boundary between Issachar and Naphtali, Suomalaisen Tiedeakatemian Toimituksia, 1927

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמת המים ברניקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף בן-מתתיהו: "...ומימיו של ים כנרת מתוקים וטובים לשתייה כי הם צלולים ממי האגמים העכורים וגם זכים", מתוך מלחמת היהודים
  2. ^ ראו השלוחה לבית ירח
  3. ^ הצינור עבר בין קבוצת כנרת למושבה כנרת
  4. ^ וייתכן שגם בגלל דליפות מים שנגרמו מתחזוקה לא מספקת