באר שמע
_-_Be%27er_Shama_Mosaic.jpg) | |
| חלק מרצפת המוזאיקה שהתגלתה בבאר שמע, ליד צאלים, 11 בספטמבר 1990 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח |
500 דונם  |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
אלואיס מוסיל |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°15′25″N 34°32′39″E / 31.25691°N 34.54419°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   באר שמע | |
  | |
חורבת באר שמע היא אתר עתיקות גדול במערב הנגב הצפוני, ממזרח לכביש אורים–צאלים (כביש 234), נמצאת כ-6 ק"מ דרומית לקיבוץ אורים. האתר, המשתרע על שטח של כ-500 דונם, נמצא על אחת מתוואי דרך הבשמים בין חלוצה ועזה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום ידוע ממקורות היסטוריים בשם בירזמה (באר צמא) או בירסמה (באר שמע) מהמאה ה-2 לספירה. האתר נזכר באונומסטיקון של אוסביוס מתחילת המאה ה-4 לספירה, ובמסמך הביזנטי Notitia Dignitatum מתחילת המאה ה-5 לספירה, מוזכרת יחידה צבאית בשם 'פרשים תמודים אילירים' שישבו באתר. האתר נזכר גם על ידי היסטוריונים נוצרים בתקופה הביזנטית כ'גרריס' ובו קהילה של נזירים אדוקים. בתקופה זו האתר היה מרכז שלטוני של הטריטוריה האימפריאלית של סלטוס גרריתיקוס.
האתר כולל כנסייה גדולה ובה רצפת פסיפס נדירה. הפסיפס כולל מדליונים ובתוכם בעלי חיים, דמויות מיתולוגיות, סלי פרי ואמפורות. גם מופיעות בו כתובות המציינות שהכנסייה נבנתה לכבודו של סטפנוס הקדוש. הכנסייה ניצבה בתחומיו של מנזר גדול, והיא אחת מכנסיות רבות במערב הנגב הצפוני המכילות פסיפסים דומים, כגון כיסופים, גרר ומגן, שהוקמו בצידם של יישובים גדולים מהתקופה הביזנטית, על צירי העלייה לרגל מארץ ישראל וסוריה אל דרום חצי האי סיני.
האתר נסקר לראשונה בשנת 1902 על ידי אלואיס מוסיל. בשנים 1989-1990 נוהלה במקום חפירה של רשות העתיקות שנוהלה על ידי דן גזית וישעיהו לנדר, ובה נתגלתה הפסיפס. לאחר חקירת הפסיפס הוא כוסה באדמה למניעת השחתתו. בשנת 2006 נערכה עונת חפירות נוספת באתר. בעונה זו נתגלו חלקי מבנים רחבי ידיים, גת מפוארת עם מבנים שבהם אכסנו קנקני יין (קנקני שק וקנקני עזה) ומרתף שנראה ששימש כיקב, יסוד אמת מים ושרידי בית מרחץ. כמו כן, אותרו באמצעות מכ"ם חודר קרקע שרידי מבנה מסיבי, כנראה אמפיתיאטרון או בריכת מים גדולה. בחפירות התגלו גם מבנים מהתקופה האיסלמית הקדומה (המאה ה-8 לספירה), והממלוכית (המאות 13–14 לספירה). האתר עבר שוד אבנים רציני בתחילת המאה ה-20. הממצאים שנתגלו מביאים להשערה כי מדובר ביישוב גדול ומתוכנן היטב. לדעת מרדכי גיחון האתר שימש כחלק מקו ההגנה שנקרא לימס פלשתינה, שהוקם בתקופה הרומית ונועד להגן על הארץ הנושבת מפני פשיטות של נוודים מהמדבר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור היישוב, הכנסייה והממצאים באתר משרד החוץ (אנגלית)
- "קדושה נוצרית בצפון הנגב" מתוך "ספריית מט"ח"
- דן גזית, "ההחמצה הגדולה (בינתיים) - איך פֻסְּפְסָה הקמת פארק הפסיפסים", פורסם לראשונה ב "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 138, 4 ביוני 2015, עמ' 29
- דן גזית, "כמו דוח עיסוקים" ,פורסם לראשונה ב "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 156, 6 בדצמבר 2016, עמ' 28
- דן גזית, "ויקטור וחברים", מתוך האתר "אבני גזית".
באר שמע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
