בבדאג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרי חובה [ סוג יישוב ] חסרים

בבדאג (עיר ברומניה)
Babadag
ROU TL Babadag CoA.png
סמל בבדאג
מראה כללי של העיר
מראה כללי של העיר
מדינה רומניהרומניה  רומניה
חבל ארץ צפון דוברוג'ה
ראש העיר ג'ורג'יאן קאראמן (PNL= המפלגה הלאומית ליברלית) - מ-2012
תאריך ייסוד בערך 1263
שמות קודמים ויקוס נובוס (יישוב קודם)
באבה סלטוק
שטח 121 קמ"ר
גובה 67.5 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 120 מטרים
 ‑ הנקודה הנמוכה 15 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר ברומניה 8,940 (2011)
 ‑ צפיפות 74 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 44°53′53″N 28°44′31″E / 44.898056°N 28.741944°E / 44.898056; 28.741944
אזור זמן UTC+2
http://www.babadag.ro
בבדאג במחוז טולצ'ה

בבדאגרומנית- Babadag, מטורקית:Babadağ - "הר האב", נודע בעבר כ Babatag) היא עיר במחוז טולצ'ה בחבל דוברוג'ה ברומניה. היא שוכנת על גדות אגמון שנוצר על ידי הנחל טאיצה, ברמות המיוערות של צפון דוברוג'ה. בעיר נמצא אחד מהקברות המיוחסים לסארי סלטיק האגם בבדאג נפרד מהאגם ראזים על ידי רצועת ביצות. בבדאג נמצאת 37 ק"מ דרומית מבירת המחוז טולצ'ה. העיר מנתה בשנת 2011 8940 תושבים. בבדאג נמצאת במרחק של 213 ק"מ מזרחית מבירת רומניה, בוקרשט, 80 ק"מ צפונית מקונסטנצה ו 80 ק"מ דרומית-מזרחית מגאלאץ.

השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של בבדאג קשור לדרוויש באבה סארי סלטיק דדה שחי במאה ה-13 , והוביל, לפי המסורת, קבוצה של טורקמנים וטורקים אוע'וזים מן האימפריה הסלג'וקית לשעבר אל חבל דוברוג'ה ויישב אותם באותו אזור. סיפור על כך נמצא בכתבי הנוסע הערבי אבן בטוטה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באבדג בשלהי המאה ה-19

בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוגים גילו בשטח העיר שרידי יישוב מן המאה ה-11-7 לפנה"ס עם כלים משלב המוקדם של תרבות האלשטאט מתקופת הברזל תרבות זאת מאופיינת בקרמיקה עם קישוטים מודבקים נקראת "תרבות בבדאג". [1] בימי קדם התקיים במקום יישוב רומי מכונה ויקוס נובוס (Vicus Novus = "כפר חדש") המוזכר בכתובת רומית זמן האימפריה הרומית משנת 178. במרכז העיר בבדאג נתגלו שרידים רומיים שמעידים על רמת התפתחות עירונית משמעותית (מובילי מים מקרמיקה שנכלאו בחומות וכו'). משערים שהכפר נעלם בעקבות פלישת האווארים בשלהי המאה השישית.

ההתיישבות הטורקית והבולגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון של העיירה הוא משנת 1263. באותן השנים קבוצה גדולה של כ- 12000-10000 טורקים בראשות הדרוויש באבה סארי סלטוק דדה התיישבה בצפון דוברוג'ה כולל האזור בבדאג של היום, בתאום עם הקיסר הביזנטי מיכאיל השמיני פלאולוגוס ששאף לחזק את הגבול האימפריה הביזנטית בצפון דוברוג'ה. עם זאת בסופו של דבר,מתיישבים אלה נסעו אחר כך הלאה אל קרים וערבות קפצ'אק. חלקםפ חזרו אחר כך משם והעיר, המוזכרת על ידי הנוסע אבן בטוטה, הפכה לאחד המאחזים הרחוקים ביותר של ה"טורקים" (למעשה של "אורדת הזהב" [2] .העיר הייתה תקופה חלק מהאימפריה הבולגרית. לפי קונסטנטין אירצ'ק בבדאג הפכה למרכז החשוב ביותר של הסוחרים מרגוזה באזור הדנובה . קמה בה מושבת רגוזנים עם פרוכיה קתולית שנתנה שרותי דת לתושבים מאיסאקצ'ה, איזמאיל, טולצ'ה, בנדרי וקיליה. [3]

השלטון העות'מאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב, שזכה לימים לשם הטורקי בבדאג ("הר האב") נכבש על ידי הסולטאן העות'מאני ביאזיט הראשון בעת מסעו משנת 1393 לעבר הדנובה בעת מלחמתו בנסיך ולאכיה, מירצ'ה הזקן. בשנת 1417 סופח לאימפריה העות'מאנית. בשנת 1484 הפך אותה הסולטאן ביאזיט השני לבירת חבל דוברוג'ה והקים את המאוזוליאום לזכרו של באבה סארי סלטוק והעיר נקראה באבה סלטוק. בימי הסולטאן מוראט הרביעי החלה בו בבניית מבצר שנהרס מאוחר יותר בשנת 1587 על ידי פולשים קוזקים. 1594 סבלה בבדאג מהתקפה של לוחמים מטרנסילבניה בראשות אלברט קיראי ולפי הכרוניקה הקנטקוזינית (Letopisețul Cantacuzinesc) של סטויקה לודסקו ב-1596 הוטל עליה מצור על ידי ההיידוקים של נסיך ולאכיה מיכאי האמיץ . בהמשך ב-1598 השתתף הביי הטורקי מבבדאג בהתקפות על ולאכיה. בשנת 1650 עדיין עמדו על כנם חומות היסוד ומגדלי המבצר מתקופת ימי הביניים נשמרו בעיר מסגד טורקי מן המאה ה-16 לצד קברו של גאזי עלי פאשה והסביל קאלאיג'י, המאוזולאום של סארי סלטוק, בית פאנאגיה וכן כלי קרמיקה, מטבעות, כלי נשק ושרידים נוספים הנמצאים באוספי מוזיאונים ובאוספים פרטיים. לפי עדות הכרוניקן הטורקי אווליה צ'לבי מן המאה ה-17 המאוזוליאום של סארי סלטוק נהרס בעבר על ידי הנוצרים. והחל מאותה תקופה קיבלה העיירה את השם בבדאג, גם כן לזכרו של באבה סארי סלטוק דדה. בשנים 1678-1677 הועבר מושב הפאשה מסיליסטרה לבבדאג. הכרוניקות מזכירות את התערבותו של הפאשה מבבדאג בענייני הנסיכויות הרומניות מולדובה וולאכיה. [4] בבבדאג סודרה ב-1673 למשל העלאתו של גאורגה דוקה לכס הנסיכות של ולאכיה ובשנת 1688 התערב הסרסקר של בבדאג לטובת הכתרת קונסטנטין ברנקוביאנו כשליט ולאכיה. במאה ה-17 העיר נבנתה מחדש ושגשגה. היא הייתה למרכז פוליטי וצבאי עות'מאני . ב-1705 התארחה בה משלחת של הנסיך הטרנסילבני פרנץ ראקוצי כאורחי הסרדאר יוסופ פאשה.

המלחמות בין הטורקים לרוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1739 הייתה בבדאג מושב הפיקוד של הכוחות העות'מאנים באזור ומושב החורף של הווזיר הגדול . נחתמו בה הסכמים בינלאומיים שנגעו במסחר בים השחור. הצבא הרוסי כבש אותה זמנית מספר פעמים: ב-1771 על ידי הגנרל וייסמן, ב-1773 על ידי הקולונל קליאצ'קו וב-1774 על ידי הגנרל קמנסקי. שוב , ביולי 1791 הטיל הגנרל מיכאיל קוטוזוב תבוסה מוחצת על חיל טורקי בן 20,000 לוחמים בסמוך לבבדאג. ב-1809 העיירה נכבשה ללא לחימה על ידי הגנרל מטביי פלטוב. בימי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1829-1828) בבדאג הייתה כמעט ללא הספרה בשליטת החיילים הרוסים. מיקום העיירה הקרובה לים השחור הפך אותה למטרה של הצי הרוסי שהפגיז והרס אותה בשנת 1854 בעת מלחמת קרים. באמצע המאה ה-19 הייתה בבדאג חלק מהסנג'ק סיליסטרה שנכלל בתוך וילאייט טונה ("וילייט דנובה") . בשנת 1872 שלט עדיין במקום הפאשה האחרון של ההדאג, חסן. בימי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), נכבשה בבדאג על ידי הצבא הרוסי אחרי התכתשות קלה.

הבולגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכומר חריטון חלצ'ב , שהגן על הכפריים הבולגרים מסביבות בבדאג, מפני אלימות של אנשי צבא טורקים וצ'רקסים

בעיר היו באמצע המאה ה-19 כ-3000 בתי קרקע, מספר ארמונות בני שתי קומות ואוכלוסייתו הייתה בעיקר בולגרית. הבולגרים התגוררו בעיקר בשכונת סארי פפוקג'י (ה"מחאלה" של סוחרים), צ'יפצ'י, צ'יפטה קיופריו מחלסי, והשכונה (מחאלה) שעל יד מסגד חינקיאר וכנסיית חיונקיארדן.כנסייה זו נשרפה על ידי הטורקים בסוף המאה ה-18 ושוב ב-1842 מכיוון שהייתה חשודה כמרכז של מורדים. בקרב הבולגרים היו גם אנשים אמידים בעלי מעל 5000 ראשי בקר. העיר הייתה מעורבת בתנועת התחייה הבולגרית כשבכפרים הסמוכים פעלו מורים כמו וסיל לבסקי, הכומר חריטון חלצ'ב שעזב עם קבוצת מורדים אל ההר בבדאג. פרט לבולגרים חיו בעיר קבוצה קטנה של רומנים, גגאוזים, יוונים "סרמוסקג'י. הכמרים היו רוסים, להוציא בולגרי אחד ומולדובני אחד. [5] באמצע המאה ה-19 בנו הבולגרים את הכנסייה דמיטר הקדוש. ציורי הקיר עם כתובות בבולגרית נמחקו בשנת 1989 . בחצר הכנסייה נמצא קברו של צעיר ועל מצבתו שיר עם אופייני לתקופת התחייה הבולגרית. כשפרצה מלחמת הבלקן בראשונה בשנת 1912 ארבעה תושבי בבדאג התגייסו למיליציה מקדוניה-אדירנה שלחמה במסגרת הצבא הבולגרי. [6]

השלטון הרומני. ההתיישבות הרומנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום המלחמה הסכם השלום בסן סטפאנו בשנת 1878 שם קץ לשלטון העות'מאני וקבע כי דוברוג'ה תעבור לידי רוסיה. היא הועברה בהמשך (בקונגרס ברלין) לידי רומניה תמורת דרום בסרביה. בנסיבות אלה גם העיר בבדאג סופחה לרומניה, שהשתתפה באופן פעיל במלחמה נגד הטורקים. אחרי 1879 רומניה החלה במדיניות של סילוק הבולגרים ושל יישוב אוכלוסייה הרומנית . בימי מלחמת העולם הראשונה בשנים 1918-1916 נכבשה העיר על ידי צבא בולגריה. החיילים הבולגרים התקדמו בתוך לדוברוג'ה ב-1 בספטמבר 1916. בסוף השנה חטיבת הפרשים של הגנרל קולב, חלק מהארמיה הבולגרית השלישית, הביסה את הכוחות הרומנים והרוסים במספר קרבות וכבשה את מנגליה, קונסטנצה וב-18 בדצמבר 1916 את בבדאג. בחצר כנסיית דימיטר הקדוש הוקם בית קברות צבאי בולגרי. שם קבורים 40 חיילים של הארמיה השלישית הבולגרית שנפלו בקרבות על בבדאג. בימינו בית הקברות אינו קיים יותר. בעיר הוצא עיתון "דוברוג'ה" בבולגרית וה התכנסו זו אחר זו שתי אספות לאומיות גדולות של דוברוג'ה שערכו עצומות /שבהן בקשו את איחוד דוברוג'ה עם בולגריה. הוקמו מויצה עממית מרכזית של דוברוג'ה וועדים עממים בערים ובכפרים. ב-1918 המצב השתנה עם ניצחון מעצמות ההסכמה ודוברוג'ה כולל בבדאג חזרו תחת שליטה רומנית.

התושבים הבולגרים של בבדאג יוצאים לקבל את פני השרים, 1916

בימי מלחמת העולם השנייה ב-1940 כוחות של גרמניה הנאצית בעלת ברית עם רומניה, תפסו עמדות בצפון דוברוג'ה כולל בבבדאג לקראת הפלישה לברית המועצות. בתקופת השלטון הקומוניסטי בשנת 1951 התחילו הלאמות הרכוש. בין השנים 1953-1947 פעלו בעיר מחתרת אנטיקומוניסטית של 33 לוחמים. הם נעצרו ב-1957. אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי ברומניה, מפעיל הצבא הרומני במקום בסיס אימונים בעל שטח של 270 קמ"ר. בו נמצא אחד המטווחים הגדולים והמודרניים באירופה. כוחות של ארצות הברית המתארחים ביישוב מיכאיל קוגלניצ'אנו ,כוח קוסובו וכוחות נאט"ו מתאמנים בבדאג בהתאם להסכמי השילוב של רומניה בברית נאט"ו.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורות נוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוף הוא אופייני לרמת דוברוג'ה. העיר נמצאת בבשעת נחל רבאנה החוצה אותה, בין גבעות בגובה עד 250 מ' , עשויות שחם ואבן גיר ומכוסות חלקית על ידי יערות. מסביב נמצאים האגם באבדג, אגם רזים (רזלם), הגבעות קויון באבה (בטורקית: "אב הכבשים"), גבעת סולטאן טפה (בטורקית:"גבעת הסולטאן") ויאניק באיר (בטורקית:"הגבעה השרופה") [7]

האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים הוא ממוזג יבשתי.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות הדמוגרפית לפי המפקדים
1948 1956 1966 1977 1992 2002 2012
4,022 5,549 7,343 8,564 10,437 10,037 10,111


הרכב אוכלוסיית בבדאג לפי קבוצות אתניות (2002)
סך הכל רומנים טורקים צוענים רוסים מיעוטים אחרים
10.037 8.466 1289 168 37 77
100% 84,3% 12,8% 1,7% 0,4% 0,8%

המיעוטים האחרים כללו 26 יוונים ו-10 אוקראינים.

במפקד בשנת 2009 נספרו בעיר 10273 תושבים.
מוצא אתני מספר התושבים אחוזים
רומנים 8466 84,3 %
טורקים 1289 12,8 %
צוענים 168 1,7 %
רוסים כולל ליפובנים 48 0,5 %
יוונים 26 0,3 %
אוקראינים 10 0,1 %
טטרים 6 0,1 %
פולנים 6 0,1 %
הונגרים 5 < 0,1 %
גרמנים 5 < 0,1 %
בולגרים 4 < 0,1 %
סרבים 1 < 0,1 %
לא הצהירו על מוצא אתני 3 < 0,1 %

לפי שפת האם:

שפה מספר התושבים אחוזים
רומנית 8580 85,5 %
טורקית 1255 12,5 %
שפת רומאנס 134 1,3 %
רוסית 38 0,4 %
יוונית 13 0,1 %
אוקראינית 5 < 0,1 %
טטרית 4 < 0,1 %
גרמנית 3 < 0,1 %
בולגרית 2 < 0,1 %
הונגרית 1 < 0,1 %
פולנית 1 < 0,1 %

הרכב האוכלוסייה לפי דתות:

דת מספר התושבים אחוזים
נוצרים אורתודוקסים 8510 84,8 %
מוסלמים סונים 1426 14,2 %
נוצרים בפטיסטים 33 0,3 %
נוצרים אדוונטיסטים 21 0,2 %
נוצרים אורתודוקסים רוסים לפי הסגנון הישן 19 0,2 %
נוצרים רומיים-קתולים 13 0,1 %
נוצרים יוונים -קתוליים רומנים 5 < 0,1 %
אתאיסטים 3 < 0,1 %
נוצרים פנטקוסטלים 2 < 0,1 %
נוצרים רפורמים 1 < 0,1 %
נוצרים לפי אוונגליון 1 < 0,1 %
נוצרים אוונגליים (לותרנים) 1 < 0,1 %
לא דתיים 1 < 0,1 %

במפקד משנת 2011 מנתה בבדאג 8,940 תושבים, פחות מבמפקד של שנת 2002, כשנספרו 10,037. רוב תושביו - 69.91% היו רומנים. המיעוטים העיקריים היו הטורקים 13.64% והצוענים 4.42% [8]. בהמקרה של 11.39% מהתושבים המוצא האתני אינו ידוע. מבחינה דתית 70.32% היו נוצרים אורתודוקסים ו-17.7% מוסלמים. ב-11.38% מהתושבים לא ידועה השייכות הדתית.

מנהל ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחה של העיר הוא 121 קמ"ר. מתוך זה העיר גופא תופסת 6,020 דונם , בעוד שהשטח החוץ-עירוני הוא 115,859 דונם. מתוך השטח השייך מבחינה מנהלית לבבדאג השטח החקלאי הוא 38,313 דונם - מתוך זה מהקרקע לעיבוד - 28,630 דונם. היערות תופסות 46,682 דונם.

הנהגת העיר כוללת את ראש העירייה ומועצת מקומית מוכרבת מ-17 חברים. לפי תוצאות הבחירות בשנת 2020 במועצת העיר מיוצגות המפלגה הלאומית ליברלית - 9 מושבים, והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית - 8 מושבים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד במאה ה-13 הייתה הסביבה משופעת שטחי מרעה. לפי המסורת בסביבות 1280 הביא לכאן באבה סארי סלטוק כבשים ועזים מאנטוליה. לפני מלחמת העולם הראשונה בבדאג התפרסמה בירידי הצמר והכבשים שלה. במאה ה-15 הופק מלח מהאגם המלוח בבדאג הסמוך . המלח ,שהיה באותם זמנים בעל ערך רב, אוחסן בתוך העיירה. יד לאמצע המאה ה-20 הייתה כלכלת העיירה בעלת אופי כפרי מובהק. פעלו בה גם בתי חרושת קטנים בייחוד בתחום המזון. כיום פועלות בעיר חברות מסחר רבות.[9]

אתרים חשובים ואטרקציות תיירותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגד עלי גאזי פאשה בבבדאג . נבנה ב-1609
  • מסגד גאזי עלי פאשה או המסגד של בבדאג - נבנה ב-1609
  • סביל קלאיג'י
  • המאוזוליסום של באבה סארי סלטוק דדה - ברחוב מצ'ין
  • בית פאנאגיה- מהמאה ה-19, בסגנון אדריכלי מזרחי - מארח את המוזיאון להאמנות מזרחית
  • אנדרטת הנופלים בשתי מלחמות העולם בפארק העיר.
  • האגם בבדאג
  • יער בבדאג
  • שרידים של מבצר רומי מהמאה 4-5 אחה"ס - 5 ק"מ מהעיר לכיוון טולצ'ה
  • מבצר "הרקליה" (במבולה או סטבריקי) - על גבעה סלעית על יד יניסלה, במחוז טולצ'ה - 8 ק"מ מבבדאג, מבצר ג'נובזי שנבנה בשלהי המאה ה-13 .היה במאות 13-14 בשליטת ג'נובה. אחר כך היה למושב נסיך בשם דימיטריה (Demetrius Princeps tartarorum - "דמטריוס, נסיך הטטרים"), אחר כך אוכלס על ידי חיל מצב רומני מוואלכיה. נכבש על ידי הטורקים העו'תמאנים שקראו לה "יני סאלה". במאה ה-15 איבד את חשיבותו ננטש.

בבדאג במדיה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר המסעות של הסופר הפולני אנדז'יי סטאשוק - "הדרך לבבדאג" Jadąc do Babadag - (2005) שזכה בפרס "ניקה" לספרות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jireček, Constantin. Geschichte der Bulgaren. Prag, F. Tempsky, 1876 עמ' 461

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בבדאג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Marius Teja cultura Babadag din perioada Hallstatt, Ziua, Constanța 13.9.2018
  2. ^ Stănciugel et al עמ' 44-46
  3. ^ [http : //macedonia.kroraina.com/ki/ki_27.htm#17 קונסטנטין אירצ'ק "תולדות הבולגרים" עמ' 492]
  4. ^ Cintian Barbuleanu1998
  5. ^ Научна експедиция в Добруджа, 1917 המסע המדעי לדוברוג'ה - הפרק על התחייה הבולגרית מאת סטיליאן צ'ילינגירוב, עמ' 170-169
  6. ^ [Macedonian-Edirne Militia 1912 - 1913. Personnel ", General Directorate of Archives, 2006, p.827]
  7. ^ אתר עיריית באבדג
  8. ^ כנראה מתוך טעות הנתונים בתוצאות המפקד ב-2011 הפוכים: 14% צוענים ו-4.42% טורקים. ב-2009 הטורקים היו 12% .אין הסבר הגיוני לירידה כל כך דרסטית במספר הטורקים ועלייה כל כך דרסטית במספר הצוענים תוך שנתיים
  9. ^ אתר עיריית בבדאג