בני טבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בני טבק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 7 ביוני 1956 (בן 67)
נס ציונה, ישראל
שם מלא בנימין טבק
עמדה חלוץ
מועדוני נוער

1971–1973 		הפועל נס ציונה
מכבי תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1973–1989
1984–1985
1989–1990
1990–1992
1992–1993
1993–1994 		מכבי תל אביב
← קנזס סיטי קומטס
מכבי יבנה
מכבי פתח תקווה
הפועל כפר סבא
מכבי יפו 		390 (121)
44 (18)
29 (19)
52 (26)
29 (15)
5 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1976–1981 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 12 (5)
קבוצות כמאמן
1996–1997
1997
2000–2001
2007–2008
2010–2012
2012–2013
2019 		נבחרת ישראל עד גיל 16
הפועל באר שבע
עירוני קריית שמונה
הפועל רמת השרון
הפועל הרצליה
הפועל רמת השרון
הפועל הרצליה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין (בני) טבק (נולד ב-7 ביוני 1956) הוא כדורגלן עבר ומאמן ישראלי, ששיחק בעמדת החלוץ עם המספר 15 על חולצתו, ונודע בכינויו "F-15" על שם מטוס הקרב F-15 איגל בזכות מהירותו הרבה. הוא נחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים של מכבי תל אביב בכל הזמנים.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני טבק נולד בנס ציונה שם שיחק במחלקת הנוער של קבוצת הפועל נס ציונה. בגיל 14 עבר לקבוצת הנוער של מכבי תל אביב, ושנתיים מאוחר יותר עלה לקבוצת הבוגרים של המועדון. בני טבק, שנחשב לאחד החלוצים הישראלים הטובים בכל הזמנים, כבש 127 שערים ב-412 הופעות בליגה הבכירה של ישראל, מתוכם 121 במדי מכבי תל אביב (בה שיחק 17 עונות), אשר הקנו לו את המקום השלישי ברשימת הכובשים הגדולים של המועדון בכל הזמנים.

טבק זכה עם מכבי תל אביב בשתי אליפויות (1977 ו-1979) ובשלושה גביעי מדינה (1977, 1987 ו-1988), ושיחק במדיה ברציפות עד שנת 1989, למעט עונה אחת בה שיחק בקבוצת קנזס סיטי בארצות הברית. בעונתו האחרונה במכבי תל אביב זכה בתואר מלך השערים של הליגה, עם 18 שערים, ולאחר מכן שיחק גם במכבי יבנה, מכבי פתח תקווה והפועל כפר סבא, וכן שיחק זמן קצר במכבי יפו.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 ערך את הופעת הבכורה בנבחרת ישראל, מול נבחרת יוון. כבר במשחק זה כבש את שער הניצחון של הנבחרת, 0:1, ובסך הכול כבש חמישה שערים ב-12 הופעות במדיה, כולל שלושער נגד נבחרת פורטוגל, בניצחון 1:4 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1982.

בשנת 1983 ערכה נבחרת ישראל משחק ראווה נגד ליברפול, בו הבקיע את כל ארבעת השערים של הנבחרת (תוצאת הסיום הייתה 3:4 לטובת ישראל)[1].

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מונה טבק למאמן נבחרת הנערים של ישראל, ובשנת 1996 הוביל אותה להישג שיא, מדליית ארד באליפות אירופה עד גיל 17, כשבמדי הנבחרת כיכב יוסי בניון.

כשנה לאחר מכן חווה את רגע השפל בקריירה הקצרה שלו כמאמן, כאשר הובס עם קבוצתו, הפועל באר שבע, על ידי קבוצת רודה ההולנדית 10:0 בגביע אופ"א, ונאלץ להתפטר מהקבוצה.

בעונת 2000/2001 העלה את עירוני קריית שמונה לליגה הארצית[2]. בשנת 2004 חזר לקבוצת נעוריו, מכבי תל אביב, ובה שימש כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער[3][4]. ב-2007 מונה טבק למאמן של עירוני רמת השרון, ששיחקה אז במסגרת הליגה הלאומית. באותה שנה עבר טבק שני אירועים מוחיים שמהם יצא בשלום[5]. בשנת 2008 פוטר מתפקידו ברמת השרון. בין 2010 ל-2012 אימן את הפועל הרצליה.

בשנת 2012 מונה למאמן הפועל רמת השרון, והוביל אותה עד לפלייאוף העליון של ליגת העל.

בשנת 2013 מונה למנהל קבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב במקום אבנר טוויטו שפוטר[6]. בשנת 2017 הועבר למחלקת הסקאוטינג במועדון בעקבות מינויו של יואב זיו למנהל הקבוצה. ביוני 2019 מונה למאמן הפועל הרצליה מליגה א'. בספטמבר 2019, לאחר 3 מחזורים, פוטר מהקבוצה[7].

נכון ל-2023 משמש בתור ממנהל טכני בנבחרת ישראל הבוגרת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו המנוח דוד טבק היה אלוף ישראל בריצות קצרות, שייצג את ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952). אחותו אתי טבק, היא הייתה בעברה אצנית מצטיינת[8].

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבי רצון, בני טבק העלה עשן מ"ליברפול", מעריב, 17 במאי 1983
  2. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏"זה ישטוף את המדינה", באתר גלובס, 19 בנובמבר 2000
  3. ^ מכבי ת"א: הסתיימה תקופת ההמתנה של בני טבק, באתר הארץ, 14 במאי 2008
  4. ^ איציק גניש ומשה בוקר, טבק היה מעורב בקביעת ההרכב; איל ברקוביץ' יורד לספסל, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2005
  5. ^ רותם גרוסמן, בני טבק שוחרר לביתו: "איבדתי את ההכרה כתוצאה מעומס", באתר ynet, 3 במאי 2007
  6. ^ ספורט הארץ, בני טבק מונה למנהל מכבי תל אביב, באתר הארץ, 27 במאי 2013
  7. ^ בני טבק פוטר מהפועל הרצליה, באתר ב-Doublepass ספורט 5, ‏27 בספטמבר 2019
  8. ^ אתי טבק רצה עקבות אבא, מעריב, 18 בדצמבר 1978


מלך השערים של ליגת העל
1950: מרימוביץ' • 1952: גלזר • 1954: שפיגל • 1955: אלמליח • 1956: א. לוי ומיכאלוב • 1957: גינזבורג • 1958: ר. לוי • 1959: אמר • 1960: ר. לוי • 1961: רצאבי וש. לוי • 1962: ש. לוי ונזרי • 1963: רצאבי • 1964: אשכנזי • 1965: אשכנזי וי. מזרחי • 1966: שפיגלר ורומנו • 1968: שפיגלר • 1969: שפיגלר • 1970: רומנו • 1971: בן רימוז' • 1972: שהרבני • 1973: רומנו • 1974: אלון • 1975: רומנו • 1976: מכנס • 1977: פרץ • 1978: לביא • 1979: מכנס ומיאלי • 1980: לביא • 1981: פיטוסי • 1982: מכנס • 1983: מכנס • 1984: לביא • 1985: לביא • 1986: מלמיליאן ורבינזון • 1987: יאני • 1988: ארמלי • 1989: טבק • 1990: מלמיליאן • 1991: לוין • 1992: א. מזרחי • 1993: א. מזרחי • 1994: א. מזרחי • 1995: רביבו ותורג'מן • 1996: רביבו • 1997: קקון • 1998: א. מזרחי • 1999: קוביקה • 2000: טובי • 2001: נמני • 2002: רפואה • 2003: הולצמן ואברג'יל • 2004: הולצמן וחיים • 2005: קולאוטי • 2006: הולצמן • 2007: עזרן • 2008: יבואה • 2009: אבו חצירא, יצחקי ועטר • 2010: ארבייטמן • 2011: תמוז • 2012: א. סבע • 2013: עטר • 2014: זהבי • 2015: זהבי • 2016: זהבי • 2017: קיארטאנסון • 2018: ד. סבע • 2019: שהר • 2020: רוקאביציה • 2021: רוקאביציה • 2022: אצילי • 2023: אצילי
מאמני הפועל באר שבע
עזרן (1955–1957) • דבורין (1957–1958) • דבורין, גיבונס (1958–1959) • מור (1959–1961) • ר. שרף, מור (1961–1962) • מור (1962–1964) • מילושביץ' (1964–1965) • סטנקוביץ' (1965–1966) • מור (1966–1968) • סטפנוביץ', ליטבק (1968–1969) • מנצ'ל (1969–1970) • ליטבק (1970–1972) • פוקס (1972–1974) • לבקוביץ' (1974–1976) • פוקס, עופר (1976–1977) • עופר (1977–1979) • לבקוביץ' (1979–1980) • עופר (1980–1981) • שנהר (1981–1983) • עופר (1983–1984) • רוזן, דקל (1984–1985) • סטלמך (1985–1986) • ברגיג, בר-נור (1986–1987) • נ. בכר (1987–1988) • נ. בכר, שנהר (1988–1989) • שנהר, ח. כהן, בן דור, עופר (1989–1990) • עופר (1990–1992) • חדד (1992–1994) • שבצ'נקו (1994–1995) • שבצ'נקו, חדד, גוטמן (1995–1996) • גוטמן (1996–1997) • עופר, טבק, דקל (1997–1998) • פייגנבוים, לנדאו (1998–1999) • עופר, איוניר, לחמן (1999–2000) • לחמן, ש. שרף, דקל (2000–2001) • קדוש (2001–2003) • גוטמן (2003–2004) • גוטמן, א. כהן, קדוש (2004–2005) • לוין, בן שאנן, בלבול (2005–2006) • לנדאו (2006–2007) • בלבול, לנדאו (2007–2008) • ג. לוי (2008–2009) • עזורי, חדד (2009–2010) • קלינגר (2010–2011) • קלינגר, ג. לוי (2011–2012) • א. לוי (2012–2015) • ב. בכר (2015–2020) • אבוקסיס (2020–2021) • ר. לוי (2021–2022) • ברדה (2022–)
מאמני עירוני קריית שמונה
טבק (2000–2002) • הדרי (2002–2005) • לחמן (2005–2006) • בן שמעון (2006–2008) • דיין (2008) • א. כהן (2008–2009) • בן שמעון (2009–2012) • לנדאו (2012) • בכר (2012–2015) • חסארמה (2016) • דורה (2016) • איוניר (2016) • בן זקן (2016) • קשטן (2016–2017) • סילבס (2017–2018) • קשטן (2018–2019) • הדרי (2019) • דגו (2019) • רפואה (2019–2021) • נוסבאום (2021) • דראפיץ' (2021–2022) • קורצקי (2022) • ברקוביץ' (2023) • דראפיץ' (2023) • ברדה (2023–)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בני_טבק&oldid=37118627"