ברק בכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ברק בכר
Dinamo-Hapoel (5).jpg
מידע אישי
לידה 21 בספטמבר 1979 (בן 40)
צרופה שבישראל
גובה 1.70 מטר
עמדה מגן ימני
מועדוני נוער
1993 - 1998 מ.כ. נווה יוסף
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1998–2002
2002–2004
2004–2011
הכח רמת גן
הפועל פתח תקווה
עירוני קריית שמונה

50 (0)
156 (2)
קבוצות כמאמן
2011–2012
2012–2015
2015–2020
עירוני קריית שמונה (עוזר מאמן)
עירוני קריית שמונה
הפועל באר שבע
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ברק בכר בראיון לתקשורת, 2016
בכר, 2017

ברק בכר (נולד ב-21 בספטמבר 1979) הוא מאמן כדורגל וכן כדורגלן עבר ישראלי אשר שיחק בעמדת המגן הימני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכר נולד במושב צרופה לאב יליד טורקיה ולאם ילידת ישראל, והוא אחיינו של רחבעם זאבי[1]. בכר החל לשרת בצה"ל, אך שוחרר לאחר שריצה עונה של 70 ימי מחבוש בכלא צבאי[2]. על נסיבות שחרורו מצה"ל סיפר: "אם לא הייתי משתחרר מהצבא בזמנו לא הייתי היום שחקן כדורגל. שובצתי ליחידה קרבית בחיל השריון וביקשתי בבקו"ם שיעבירו אותי לטירונות 02 ולעשות שירות של ספורטאי, אבל לא היה עם מי לדבר, לכן לא נותרה לי ברירה"[1]. ב-27 במרץ 2017 גויס לשירות מילואים במחלקת כושר קרבי בצה"ל, לפרויקט של חינוך לספורט[3].

בכר מתגורר בחולון. הוא נשוי ואב לשלושה ילדים.

קריירה ככדורגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכר החל לשחק כדורגל בגיל 14 במחלקת הנוער של מ.כ. נווה יוסף. בעונת 1998/1999 החל את קריירת הבוגרים בהכח רמת גן, במדיה שיחק ארבע עונות, במהלכן זכה בגביע הטוטו של ליגת המשנה. בעונת 2002/2003 חתם בהפועל פתח תקווה מליגת העל, במדיה שיחק שתי עונות, במהלכן ערך 50 הופעות.

בעונת 2004/2005 חתם בכר בעירוני קריית שמונה מהליגה הלאומית. בעונת 2006/2007 סייע לקריית שמונה לזכות בגביע הטוטו של ליגת המשנה ולעלות לליגה העל לראשונה בהיסטוריה. בעונת 2010/2011 שיחק במדי הקבוצה בליגת העל וזכה עמה בגביע הטוטו, ובסיום העונה הודיע על פרישה ממשחק פעיל. בסך הכך ערך בכר 156 הופעות ב-6 העונות בקרית שמונה, כשבמהלכן כבש שני שערים.

בכר זומן לנבחרת ישראל באוקטובר 2008 על ידי המאמן דרור קשטן, לקראת המשחקים נגד לוקסמבורג ולטביה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010, אך מכיוון שלא השלים את שירותו הצבאי זימונו בוטל[4].

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עונת 2011/2012 החל בכר כעוזר המאמן של רן בן שמעון בקבוצה הבוגרת של עירוני קריית שמונה, ובהמשך העונה מונה גם למאמן קבוצת הנוער שלה[5]. בסוף אותה עונה זכתה הקבוצה הבוגרת באליפות ראשונה בתולדותיה.

בעונת 2012/2013 המשיך רק בקבוצה הבוגרת כעוזרו של גילי לנדאו, אך עם פיטוריו של לנדאו לאחר המחזור החמישי בליגה מונה בכר למאמן הראשי של עירוני קריית שמונה. בהמשך העונה העפיל עם הקבוצה לגמר גביע המדינה, ובעונת 2013/2014 זכה עם הקבוצה בגביע, לאחר ניצחון 1–0 על מכבי נתניה. לקראת סיום עונת 2014/2015 פוטר בכר מתפקידו לאחר שניהל משא ומתן על מנת לחתום בקבוצת הפועל באר שבע[6].

ב-24 במאי 2015, לקראת עונת 2015/2016, חתם בכר בהפועל באר שבע. במאי 2016 זכה עם הקבוצה באליפות ראשונה לאחר 40 שנה, כשהוא המאמן הצעיר ביותר שזוכה בתואר מזה 37 שנים, מאז הוביל ניסים בכר את מכבי תל אביב לאליפות בעונת 1978/1979. בעונת 2016/2017 זכה עם הפועל באר שבע בתואר אלוף האלופים לאחר ניצחון 4–2 על מחזיקת הגביע מכבי חיפה[7]. בעונה זו התמודד עם באר שבע במוקדמות ליגת האלופות, ובשלב הפלייאוף הודחה הקבוצה מול סלטיק וכתוצאה מכך נשרה לשלב הבתים של הליגה האירופית, אותו סיימה הקבוצה במקום השני והעפילה לשלב 32 האחרונות. ב-28 בדצמבר 2016 זכה בכר עם הפועל באר שבע בגביע הטוטו לאחר ניצחון 4–1 על עירוני קריית שמונה במשחק הגמר[8].

במאי 2017 הוביל בכר את הפועל באר שבע לזכייה שנייה ברציפות באליפות. ביוני 2017 בחר בו המגזין האנגלי FourFourTwo (אנ') במקום ה-46 מבין 50 מאמני הכדורגל הטובים בעולם לשנת 2017[9][10].

בעונת 2017/2018 הוביל את הקבוצה לזכייה באליפות שלישית ברציפות, והפך למאמן השני הכי צעיר שזוכה בשלוש אליפויות, שני רק למשה פוליאקוב שעשה זאת בעודו בן 28 בשנת 1938[11].

ב-6 בינואר 2020 התפטר מתפקידו לאחר שהקבוצה הפסידה 0–1 להפועל תל אביב, צברה רק 29 נקודות מתוך 51 אפשריות והייתה במקום הרביעי. הוא ניהל 161 משחקים במדי הקבוצה, זכה ב-99 ניצחונות, סיים 35 משחקים בתיקו והפסיד ב-27 מקרים, כשהוא זוכה ב-68.7% הצלחה.[12]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכח עמידר רמת גן
עירוני קריית שמונה

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עירוני קריית שמונה
הפועל באר שבע

כעוזר מאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל קריית שמונה

סטטיסטיקה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתונים מתייחסים למשחקי ליגה בלבד, נכון ל-6 בינואר 2020

קבוצה התחלה סיום סך הכל
משחקים ניצחון תיקו הפסד אחוז הצלחה %
הפועל קריית שמונה 3 באוקטובר 2012 14 במאי 2015 100 47 30 23 57.00
הפועל באר שבע 24 במאי 2015 6 בינואר 2020 161 99 35 27 68.74
סך הכל 261 146 65 50 64.24

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברק בכר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ‫עדי סרדס, ברק בכר: מוצדק לא לזמן שחקנים שהשתמטו, באתר ynet, 6 באוקטובר 2008
  2. ^ מוטי פשכצקי, ‏חושב קדימה: בכר פועל על מנת להשלים שירות בצה"ל, באתר ערוץ הספורט, ‏17 באוקטובר 2016
  3. ^ יגאל ברמן, נסללה הדרך לנבחרת: ברק בכר גויס למילואים, באתר "ONE",‏ 27 במרץ 2017
  4. ^ ‫עדי סרדס ואיזי עין דור, בגלל שלא השלים צבא: זימונו של ברק בכר בוטל, באתר ynet, 5 באוקטובר 2008
  5. ^ יובל זיגדון, "יחסית למאמן חדש אני מרגיש שעברתי המון", אתר גולר, 13 במרץ 2012
  6. ^ שמעון אלבז, בכר פוטר מעירוני ק"ש, בדרך לבאר-שבע, באתר ynet, 14 במאי 2015
  7. ^ מחשמלת: הפועל באר שבע זכתה ב"אלוף האלופים", באתר ספורט5, 11 באוגוסט 2016
  8. ^ הפועל באר שבע זכתה בגביע הטוטו אחרי 4–1 על הפועל קריית שמונה, באתר וואלה!, ‏28 בדצמבר 2016
  9. ^ FourFourTwo’s 50 Best Football Managers in the World 2017: 50-46, באתר FourFourTwo, ‏ 19 ביוני 2017
  10. ^ כבוד: ברק בכר במקום ה-46 במאמני העונה של מגזין 'פור פור טו', באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביוני 2017
  11. ^ להיות באמת המיוחד: ברק בכר ינפץ את תקרות הזכוכית בכדורגל הישראלי, באתר וואלה! NEWS‏, 10 בספטמבר 2018
  12. ^ מוטי פשכצקי, ‏זעזוע בנגב: ברק בכר סיים את דרכו כמאמן באר שבע, באתר ערוץ הספורט, ‏6 בינואר 2020