גדליה הרץ

אין תמונה חופשית

הרב גדליה הרץ (טבת תרע"ד - ו' בשבט תשל"ח, 14 בינואר 1978) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת חידושי הרי"ם ומהדמויות המשפיעיות בחסידות גור בישראל.

ביוגרפיה

נולד בעיירת אויאזד במחוז לודז', לפערל ואברהם משה הרץ, שהיה צאצא לרבי שמחה בונים מפשיסחה.

כילד עברה משפחתו לגור בעיירת רמברטוב שליד וורשה, בשנת תרפ"ח שלחו אביו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בוורשה, שם למד אצל הרב שמעון מזליחוב. באדר תר"ץ היה בקבוצה הראשונה של הבחורים בישיבה שנבחנו וקיבלו הוראה וסמיכה לרבנות מגדולי רבני וורשה, ביניהם הרבנים מנחם זמבה, שלמה דוד כהנא וחיים לייב יודקובסקי.

בקיץ תרצ"ג עבר ללמוד בישיבת שער התורה בגרודנה של הרב שמעון שקופ, אחרי כשנה עזב את הישיבה, הרב שקופ התבטא: "כי קשור הוא במיוחד לתלמידו זה, וחסרונו יורגש ביותר".

משחזר לוורשה התחבב אצל התלמידי חכמים שבעיר, והרב מנחם זמבא קירבו מאוד.

בגיל 21 נישא עם בת משפחת גלברד, מחסידי השפת אמת והאמרי אמת מגור.

אחר נישואיו נתבקש על ידי הרבי הריי"צ לצאת לשליחות במנצ'וריה בסין, אך הדבר לא יצא לפועל.^{[דרוש מקור]}

באותו זמן הצליחה "אגודת ישראל" להשיג כמות מצומצמת של סרטיפיקט לעליה לארץ ישראל; כדי להשתתף בהגרלה לקבלת סרטיפיקט, היו צריכים להבחן בפני וועד של רבנים וגדולי תורה מפורסמים ומי שיצליח במבחן השתתף בהגרלה, הרץ הצליח במבחן אבל לא זכה בהגרלה. כששמע הרב יעקב מאיר בידרמן - שהיה בין הבוחנים שלא זכה בהגרלה, השיג עבורו ללא הגרלה סרטיפיקט לארץ ישראל, בתנאי שבבואו לארץ ישראל ילמד בישיבת שפת אמת בירושלים. הרץ שאל את דעתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, והסכים לו שיקבל את התנאי^{[דרוש מקור]}.

בשנת תרצ"ו עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת שפת אמת בירושלים, יחד עם נכדו של האמרי אמת.

עם הקמת סניף הישיבה בתל אביב, לימים ישיבת חידושי הרי"ם, היה הרב הרץ בראש קבוצת האברכים והבחורים שנשלחו להיות בצוות הישיבה.

זמן קצר אחר הקמת הישיבה החליט הלב שמחה שהרב הרץ יהיה הראש ישיבה והוא בן 22.

השיעורים של הרב הרץ היו לוקחים 4–5 שעות ואף יותר, בשיעוריו הרבה מדברי רבותיו שלמד אצלם בהיותו בחור, הרב שמעון מזליחוב, הרב שמעון שקופ והרב מנחם זמבא. גם אחרי השיעור היה נשאר בישיבה שעות ארוכות משעות היום. בשיעוריו לימד כיצד ללמוד, איך לפתוח בסוגיא, להעמיק בדברי הגמרא, רש"י ותוס'.

בנוסף היה נותן דרשות מוסר להחדיר יראת שמים בתלמידים.

בימי מלחמת העצמאות בשנת תש"ח, היה הרב הרץ מראשי הישיבות שהתכנסו לטכס עצה להמשך קיומם של הישיבות לנוכח סכנת גיוס בני הישיבות לצבא.

והיה חבר בוועד הישיבות, ובין ראשי המדברים באסיפות.

לאחר שהישיבה כבר התבססה ביקש ממנו הרב אליהו אליעזר דסלר בסוף שנת תשי"ג להגיע ללונדון ליסד שם ישיבה גדולה, הרב הרץ ענה לו שהוא צריך תשובה מהאדמו"ר מגור, אחרי תשובת האחרון, הרץ הכין את עצמו ללונדון, אך התוכנית ירדה מהפרק בגלל פטירתו הפתאומית של הרב דסלר.

בהמשך קיבל הצעה לשמש כרב בסידני, שם היו באותו זמן פליטים רבים שהגיעו לשם אחרי השואה. הרב הרץ נסע לשם עם משפחתו בתחילת שנת תשט"ו, שם עמל לקרב יהודים ליהדות ולקבוע שיעורי תורה לבני הקהילה. באותה תקופה עסק בגיוס כספים לישיבתו. לאחר כתשע שנים, בסוף שנת תשכ"ג, ביקש ממנו הלב שמחה שיחזור לשמש כראש ישיבה מאחר שלא נמצא מי שינהל את הישיבה כראוי.

ביומי דפגרא היה הרב הרץ מתוועד עם חסידי גור משך שעות ארוכות אל תוך הלילה.

גם כשהיה הרב הרץ נוסע לחוץ לארץ, בכל מקום שהגיע היה מוסר שיעורים ומתוועד עם אנשי המקום וקירב בזכות זה קירב משפחות לתורה ומצוות.

בשנותיו האחרונות התגורר בבני ברק בסמוך לקריית ויז'ניץ והיה מקורב מאוד לאדמור הישועות משה מויזניץ והיו מדברים הרבה בלימוד.

בשבת, כשהיה הבית ישראל עורך טיש, היה מתכבד את הרב הרץ לשבת לידו ובההפסקה בטיש, היה מדבר איתו בלימוד.

בליל שבת פרשת בא, ו' בשבט תשל"ח בעודו לומד בספריו נפטר, ביום ראשון התקיימה הלווייתו כשאחר מיטתו צועדים אלפי בני הישיבות ותלמידיו, בראש ההלוויה צעד "הלב שמחה" מגור (שהתעסק בעצמו עם הטהרה), ראש ישיבת שפת אמת דאז, הרב פנחס מנחם אלתר הספידו בשם מוסדות התורה דחסידי גור, ותיאר את עמלו הגדול של ראש הישיבה להרביץ תורה בתלמידים ולהגדיל ולהרחיב גודלה ועוד. נקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.

משפחתו

בנו הרב יצחק מאיר, הוא ראש ישיבה גדולה ליובאוויטש ורב קהילת חב"ד בלונדון. נכדו הרב ברוך רב בית הכנסת המרכזי של חב"ד וקהילת 'בני ראובן-חב"ד' בשיקגו. חתנו הרב יהודה סילמן, הוא דיין המשמש כרב בית הכנסת והקהילה החסידית בשכונת רמת אלחנן שבבני ברק.

ספריו:

לקראת חתונת נינו יצאו כמה מחידושיו בתורה מכתב ידו בספר ביד גדליה.

קישורים חיצוניים

• תולדות חייו