לדלג לתוכן

גיל ברינגר

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיל ברינגר
לידה אוגוסט 1982 (בן 43)
י"א באב תשמ"ב)
בת ים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ירושלים
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
האוניברסיטה העברית בירושלים
תקופת פעילות מ-2009 - הווה
עיסוק שירות ציבורי, פרשנות ופובליציסטיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיל ברינגר (נולד ב-31 ביולי 1982, י"א באב תשמ"ב) הוא משפטן, איש השירות הציבורי, חוקר מדיניות ופובליציסט. מכהן כמנהל מרכז אומן־פישר למשפט, כלכלה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, כפרשן משפטי בישראל היום[1], וכעמית מחקר בכיר במכון תכלית. עוסק בתיאוריה משפטית ומשלב פעילות אקדמית, כתיבה ציבורית ועשייה פוליטית ומדינית. מאמריו מפורסמים בעיתונות וכתבי עת כגון "גלובס", "מקור ראשון" ו"השילוח".

שימש משנה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, יועצה של שרת המשפטים איילת שקד, פרויקטור לאומי מטעם ממשלת ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארצות הברית, יועמ"ש סיעת "הבית היהודי" וכיועץ ליו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ זבולון אורלב. בין לקוחותיו בעבר נמנים בנק הפועלים וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברינגר נולד בבת ים (1982) וגדל ברעננה, בן ליונה, מורה למתמטיקה בתיכון צייטלין בתל אביב, ולחיים, חשב עיריית כפר סבא. התחנך במוסדות הציונות הדתית ושירת כלוחם בחטיבה 500 של חיל השריון במסגרת מסלול ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים.

הגות ותחומי התמחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבתו של ברינגר עוסקת בשאלות היסוד של המשטר החוקתי בישראל, תוך התמקדות בנקודת המפגש שבין משפט ופוליטיקה, אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל והיחסים שבין חוק, מוסר ורשויות השלטון. מזוהה עם הזרם השמרני-ליברלי של המשפט הישראלי ופועל לקידום תפיסה המעניקה בכורה לריבונות הכנסת. מוקד עיסוקו הוא הממשק שבין משפט ומדיניות ציבורית, תוך הדגשת גבול סמכויותיהן של שלוש הרשויות.

ברינגר תומך בפיצול תפקידיו השונים של היועץ המשפטי לממשלה ועיגונם בחוק, והסדרה מחודשת של יחסי הייעוץ המשפטי ושרי הממשלה[2]. תומך בצמצום ההתערבות השיפוטית בהחלטות נבחרי הציבור, תוך כדי שמירה על עצמאות המערכת, ומבקש להחזיר את מרכז הכובד השלטוני לעקרונות הדמוקרטיה הייצוגית. כתב בהרחבה לטובת מעורבותה של הממשלה בחקיקת הכנסת, באמצעות ועדת השרים לענייני חקיקה, וזאת למול ביקורות פוליטיות ואקדמיות הנשמעות המכוונות נגד מנגנון זה. נחשב למבקר של תופעת ריבוי החקיקה בישראל. כתיבתו מבחינה בין מקור תוקפה של החקיקה הישראלית לשאלות בדבר מוסריותה ואיכותה הנורמטיבית. נמנה עם ההוגים השמרניים המרכזיים בישראל הפועלים לעיצובן התאורטי והפוליטי של חלופות שונות למבנה החוקתי הקיים.

השכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברינגר השלים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר־אילן בשנת 2009, והוסמך כעורך דין בשנת 2010, לאחר שהתמחה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בשנת 2014 סיים תואר שני (LL.M) במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2024 שימש חוקר אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, במסגרת המרכז ללימודים משפטיים ישראליים,[3] בראשות פרופ' זהר גושן. עבודת הדוקטורט שלו מטעם האוניברסיטה העברית עוסקת בחקיקה פרסונלית ומציעה בחינה תאורטית, השוואתית, היסטורית ודוקטרינרית של חקיקה ממוקדת־פרט אשר אינה מבקשת לנסח כלל החל על האוכלוסייה כולה.

קריירה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות פרלמנטרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2009–2010 שימש יועצו של השר לשעבר זבולון אורלב ועסק בנושאי חינוך וחקיקה בכנסת, תוך שיתוף פעולה עם ארגון 'צהר'. בין השנים 2010–2015 כיהן כיועץ המשפטי של סיעת "הבית היהודי" בכנסת וכמנהל תחום החקיקה מטעמה. בתפקיד זה היה אחראי לגיבוש עמדותיה המשפטיות של הסיעה, וקידום הצעות החוק מטעמה. בין החוקים השונים שקידמה הסיעה בתקופה זו: חוק תגמולים ליתומים משני הוריהם בשל פעולות איבה[4]; חוק איסור אפליית עובד מחמת מקום מגורים; חוק איסור אפליה מחמת גיל ; ואיסור שחרור מחבלים.[5]

משרד המשפטים (2015–2019)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברינגר שימש יועץ לשרת המשפטים איילת שקד,[6] ומרכז ועדת השרים לענייני חקיקה בתקופתה במשרד המשפטים. במסגרת זו, היה אחראי לגיבוש עמדות משרד המשפטים מול הכנסת[7]. נאבק בניסיון של מפלגת הליכוד להשתלט על הוועדה, והתעמת בעניין זה באופן פומבי עם יושב ראש הקואליציה, דוד ביטן[8]. היה שותף לקידום רפורמות משפטיות שונות, ולאיתורם ומינויים של שופטים לבית המשפט העליון, בהם דוד מינץ, אלכס שטיין ויוסף אלרון הנחשבים לבעלי תפיסה שמרנית. במקביל ריכז גם את עבודת ועדת שקד-לוין שכחלק ממסקנותיה עיצבה מחדש את תפקיד המשנה למנכ"ל במשרדי הממשלה[9].

ברינגר נחשב למחברו בפועל של המאמר "מסילות אל המשילות"[10] שפורסם תחת שמה של שקד, בתקופת כהונתה כשרת משפטים. המאמר נחשב ליסוד מרכזי בהגות המשפטית השמרנית בישראל, ולראשון שהתיימר לנסח את עקרונותיה התאורטיים והפוליטיים. לצד קריאה ליברלית לצמצום היקפי החקיקה מטעמה של הכנסת, במטרה להגן על החירות האזרחית, ביקש המאמר, וזאת באופן שמרני, להוביל לצמצום התערבות השיפוטית בשאלות של מדיניות. עוד קבע המאמר כי יש לחזק את היסודות הלאומיים של ישראל, באמצעות חקיקת היסוד, וזאת כחלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה הישראלית.

במסגרת תפקידו כיועץ שרת המשפטים לענייני כנסת וממשלה, ובמקביל לקידומו של חוק היועמ"שים[11] מטעמה של שרת המשפטים, פרסם את המאמר "המחטף השקט – מיועצים משפטיים לשומרי סף"[12] המבוסס על הרצאה פומבית שנשא זמן קצר לפני כן וזכתה לעניין תקשורתי רב. במאמרו, כמו בהרצאתו הפומבית, הניח ברינגר את יסודות התפיסה, המקובלת כיום בחוגים שמרניים, בנוגע לתפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה. במסגרת זו עימת ברינגר בין מה שכינה "האתוס" של משפטנים ציבוריים שונים, וזאת בנוגע לתפקידם, לבין היחסים הראויים בדגמים דמוקרטיים בין ממשלה נבחרת וייעוץ משפטי[13]. מאמרו היה לראשון שעסק באופן ביקורתי במושג "שמירת הסף", במובנו המנהלי והחוקתי, ונגע ביחס שבין מושג זה לרעיון "האינטרס הציבורי"[14].

הקמת ממשלת ישראל ה־36

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 העניק ייעוץ משפטי לראש הממשלה נפתלי בנט[15], במסגרת צוות ההקמה של הממשלה ה־36. היה אחראי על ניסוח ההסכמים הקואליציוניים, ניהול הסוגיות המשפטיות בין הגורמים השותפים, וגיבוש דרכי עבודת הממשלה שבדרך[16]. כלי תקשורת שונים הציגו אותו כמי שייצג את הזרם הימני בצוות המשא ומתן וביקש להוביל לקואליציה בין ימינה לסיעת הליכוד בכנסת[17].

רשות האוכלוסין וההגירה (2021–2023)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונה למשנה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ולפרויקטור הלאומי לקידום המהלך לצירוף ישראל לתוכנית הפטור מוויזה לארצות הברית[18] (VWP). בתפקיד זה עמד בראש צוות בין־משרדי, גיבש מדיניות ונהלים מול גופי ביטחון, משפט וממשל, והוביל את ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות מול הממשל האמריקאי. ברינגר היה לבכיר הישראלי שניהל את המשא ומתן ישירות מול הממשל האמריקאי בנושא זה, ומי ששימש הפנים של המהלך בתוך ישראל. המהלך הושלם בהצלחה באוקטובר 2023. מאז צירופה הרשמי של ישראל לתוכנית הפטור[19], זכאים אזרחי ישראל, תיירים ואנשי עסקים, להיכנס לארצות הברית ללא כל צורך בוויזה[20][21].

קריירה אקדמית והכשרה משפטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2012–2021 ניהל ברינגר קליניקות משפטיות בקרייה האקדמית אונו. בין אלה: קליניקת "מצפ״ן" למצוינות ופרקטיקה ניהולית, וקליניקת ברלינר ליוזמות חקיקה שעסקה בהכשרת סטודנטים לעבודה פרלמנטרית, ניתוח מדיניות ציבורית וליווי חקיקה. מאז 2020 הוא משמש המרצה הראשי של סמינר "משפט ודמוקרטיה", מטעמו של המרכז לחירות ישראלית, העוסק בהכשרת צעירים בתחומי ההגות המשפטית והעשייה הציבורית. בשנת 2025 מונה למנהל מרכז אומן־פישר למשפט, כלכלה ומדיניות ציבורית הפועל בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל, משמש ברינגר עמית מחקר בכיר במכון תכלית[22].

פעילות במגזר הפרטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2021-2019, לאחר סיום תפקידו הציבורי, עסק ברינגר בייעוץ משפטי ורגולטורי לגופים מוסדיים, חברות גדולות וגורמים במגזר הפיננסי. בין היתר ליווה מהלכים רגולטוריים מצד בנק הפועלים. בתקופה זו ראש הממשלה נפתלי בנט היה אחד מלקוחותיו, וזאת לקראת הקמת ממשלתו.

תרומתו לשיח המשפטי ציבורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2019–2021 פרסם טור שבועי קבוע בעיתון "גלובס" תחת הכותרת "האדם הסביר"[23], בו עסק בסוגיות משפטיות, ציבוריות ופוליטיות. במסגרת זו, יצא חוצץ נגד יוזמת הוצאתו של נתניהו לנבצרות מהותית וטען כי מדובר בעניין המסכן את יסודות הדמוקרטיה. בטור אחר ביקר את סיעת הליכוד בנוגע להתנהלותה מול היועץ המשפטי לכנסת איל ינון. בטור אחר תיאר מציאות אלטרנטיבית בה ממונה בצלאל סמוטריץ' לנשיא העליון וטען כי גורמים שונים מבקשים להגן על הרחבת סמכויות בית המשפט העליון, לא מטעמים עקרוניים, אלא בשל הרכב השופטים המסוים שמכהן בבית המשפט באותה עת.

פרסם מאמרים עיוניים לצד זאת כתיבתו העיתונאית. ביניהם: המחטף השקט – מיועצים משפטיים לשומרי סף[24]; למי צלצלו פעמוני המשילות; ברשות הפקידים[25] והממשלה המחוקקת[26]. בשנותיו המוקדמות שימש כתב בעיתון "מקור ראשון", שם פרסם בין היתר תחקיר ביקורתי על ספר האזרחות של משרד החינוך ובעקבות הפרסום נפסל הספר, והמפקח על הוראת האזרחות, אדר כהן, סיים את תפקידו[27]. נוסף על כך, פרסם כתבות בנושאי המנהל האזרחי ביהודה ושומרון והשתלטות בלתי חוקית של בדואים על קרקעות בנגב. ברינגר משתתף תדיר בכנסים מקצועיים, פאנלים רעיוניים ודיונים אקדמיים. מופיע בתקשורת ובפודקאסטים העוסקים במשפט, בממשל ובתיאוריה חוקתית ופוליטית.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברינגר מתגורר בירושלים ומנהל אורח חיים דתי.[28]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיל ברינגר בוויקישיתוף

מכּתביו:

הופעות ציבוריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברינגר מרצה בפאנלים משפטיים וציבוריים, ומתראיין תדיר להסכתים ותוכניות טלוויזיה. בין ההופעות הבולטות:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ גיל ברינגר, גיל ברינגר, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2025-08-10
  2. ↑ גיל ברינגר, גיל ברינגר, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2025-08-10
  3. ↑ Israeli Legal Studies, israeli-legal-studies.law.columbia.edu
  4. ↑ מורן אזולאי, כתבתנו בכנסת, אושר: קצבה לכל החיים ליתומים שהוריהם נרצחו, באתר ynet, 25 ביולי 2011
  5. ↑ אתר הכנסת, חוק איסור אפליה מחמת גיל, באתר כנסת ישראל, ‏28/05/14
  6. ↑ אתר למנויים בלבד עידו באום וביני אשכנזי, האיש של איילת שקד למשימות מיוחדות חושף: כך מינינו שופטים, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2019
  7. ↑ טובה צימוקי, היועץ של שקד נגד היועצים המשפטיים, באתר ynet, 16 בספטמבר 2018
  8. ↑ אריק בנדר, ‏מקורבי שקד: דוד ביטן דרש שיועצה יפוטר כי טרק לו את הטלפון, באתר מעריב אונליין, 26 בפברואר 2017
  9. ↑ ליאת נטוביץ' קושיצקי, אפשר להחיל חקיקה חדשה גם ביהודה ושומרון, באתר nrg‏, 26 בדצמבר 2015
  10. ↑ אתר למנויים בלבד עידו באום וביני אשכנזי, האיש של איילת שקד למשימות מיוחדות חושף: כך מינינו שופטים, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2019
  11. ↑ שירית אביטן כהן, ‏חוק היועמ"שים עדיין רחוק מלעבור, בעיתון מקור ראשון, 22 באוקטובר 2018
  12. ↑ גיל ברינגר, המחטף השקט: מיועצים משפטיים ל"שומרי סף", באתר השילוח, ‏2018-09-13
  13. ↑ אתר למנויים בלבד עידו באום וביני אשכנזי, האיש של איילת שקד למשימות מיוחדות חושף: כך מינינו שופטים, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2019
  14. ↑ גיל ברינגר, ‏25 סיבות לירידה באמון הציבור בפרקליטות | דעה, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2019
  15. ↑ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, היועץ, "הילד" והשכן המיליונר: כל אנשי הכוורת של נפתלי בנט, באתר TheMarker‏, 4 ביוני 2021
  16. ↑ גיל ברינגר, ‏אז מה באמת למדתי בחדרי המו"מ הקואליציוני?, באתר גלובס, 22 ביולי 2021
  17. ↑ אתר למנויים בלבד יוסי ורטר, במצוקתו, כל השיטות כשרות: בכל ישראלי צריך לקנן פחד ממהלכים קיצוניים של נתניהו, באתר הארץ, 9 באפריל 2021
  18. ↑ עידן ארץ, ‏טיסה לניו יורק תהפוך לנסיעה לפתח תקווה: פרויקטור הוויזה מגלה הכול, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2023
  19. ↑ Israel's Commitments to Extend Reciprocal Privileges to All U.S. Citizens, United States Department of State (באנגלית)
  20. ↑ עידן ארץ, ‏הפטור מוויזה לארה"ב הוקדם בכחודש: כך זה יעבוד, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2023
  21. ↑ איתמר אייכנר, פרויקטור הפטור מוויזות לארה"ב: "עושים מהפכה - ויש לנו פחות משנה", באתר ynet, 1 בפברואר 2023
  22. ↑ ד"ר גיל ברינגר - עמית בכיר, באתר תכלית - המכון למדיניות ישראלית
  23. ↑ "האדם הסביר : כל החדשות והעדכונים - גלובס". Globes.
  24. ↑ גיל ברינגר, המחטף השקט: מיועצים משפטיים ל"שומרי סף", באתר השילוח, ‏2018-09-13
  25. ↑ גיל ברינגר, ברשות הפקידים, באתר השילוח, ‏2021-03-25
  26. ↑ גיל ברינגר, הממשלה המחוקקת, באתר השילוח, ‏2020-02-20
  27. ↑ המחאה לא הועילה: הודח הממונה על לימודי האזרחות, באתר מאקו, 5 באוגוסט 2012
  28. ↑ עפרה לקס, עניין אישי והפעם עם עו"ד גיל ברינגר, באתר ערוץ 7, 7 באפריל 2018
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גיל_ברינגר&oldid=42507897"