רשות האוכלוסין וההגירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל רשות האוכלוסין

רשות האוכלוסין וההגירה הוקמה בשנת 2008 על פי החלטת ממשלה, בה נקבע כי היא תחליף את מינהל האוכלוסין במשרד הפנים דאז ותהיה אחראית ליישום של מדיניות הממשלה ולביצוע סמכויות שר הפנים שהואצלו לה בתחום של טיפול בתחום האוכלוסין ובנתינים זרים. פעילות הרשות נסמכת על כמה חוקים ובראשם חוק הכניסה לישראל, חוק האזרחות, חוק השבות, חוק מרשם האוכלוסין, חוק עובדים זרים והחוק למניעת הסתננות.

הרשות, מהווה יחידת סמך של משרד הפנים, ומרכזת סמכויות שבעבר היו נתונות בידי משרד הפנים, משטרת ישראל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד העבודה והרווחה. מנהלה הראשון היה יעקב גנות. לאחריו, כיהן אמנון בן עמי כמנכ"ל הרשות עד לסוף שנת 2016, וכיום מ"מ מנכ"ל הרשות הוא אמנון שמואלי. בחודשים הקרובים, אמור להיכנס שלמה מור יוסף, לתפקיד המנכ"ל, לאחר שמונה לתפקיד זה בחודש יוני 2017.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות בנויה מארבעה מינהלים: מינהל אוכלוסין, מינהל מעברי גבול, מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ומינהל אכיפה וזרים ומועסקים בה כ-2,200 עובדים.

  • מינהל אוכלוסין – האחראי למכלול הנושאים בתחומים של מרשם האוכלוסין ודרכונים, אזרחות ומעמד, מתן והארכת אשרות ועוד. המינהל כולל 28 לשכות, 8 תת-לשכות ו-212 תחנות רישום של הרשות הפזורות ברחבי הארץ.
מספר רב של פסקי דין דנו בשאלת סמכויות פקיד הרישום. פרק ג' לחוק קובע כי פקיד הרישום רשאי לדרוש ממי שמסר הודעה על פרטי רישום למסור לפקיד כל ידיעה או מסמך שברשותו הנוגעים לפרטי הרישום (סעיף 19(1)). כמו כן, הוא רשאי לרשום הצהרה (בכתב או בעל-פה) על אמיתות ידיעה או מסמך שנמסרו לו (סעיף 19(2)). חוק המרשם מבחין בין רישום ראשון לבין רישום שינויים: הרישום הראשון ייעשה על פי "תעודה ציבורית", ובאין תעודה כזאת, על פי הודעת המבקש. רישום שינויים נעשה רק על בסיס תעודה ציבורית המעידה על השינוי[1].
  • מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים – אחראי להסדרת העסקתם של העובדים הזרים בהתאם למדיניות הממשלה, בענפים: סיעוד, חקלאות, בניין ומומחים זרים ובפרויקטים לאומיים; וכן הסדרת העסקתם של עובדים ירדנים אזור אילת ושל עובדים פלסטינים בענפים המורשים על ידי הממשלה ועוד. המינהל עוסק ביישום הסכמים בילטרליים להבאת עובדים זרים ממדינות שונות, במתן היתרים להעסקת עובדים זרים ובהנפקת אשרות לעובדים זרים ובמתן היתרים להעסקת עובדים פלסטינים וירדנים בהתאם למדיניות ולמכסות ההעסקה הנקבעות על ידי הממשלה . כמו כן, המינהל עוסק במתן רישיונות לתאגידי כוח אדם וללשכות פרטיות בהתאם לחוק. המינהל גם אחראי לביצוע אכיפה מנהלית במקרים של הפרות חוקים המסדירים את העסקת העובדים הזרים הפלסטינים והירדנים.
  • מינהל אכיפה וזרים – אחראי לאכיפת החוקים המתייחסים לשהות זרים ולתעסוקת זרים. המינהל פועל לצמצום של מספר השוהים הלא-חוקיים בישראל ובד בבד גם עוסק בשמירה על זכויותיהם של העובדים הזרים ועל תנאי העסקתם. כמו כן, המינהל אחראי על הטיפול במסתננים ובמבקשי מקלט.
רשות האוכלוסין וההגירה מרכזת את ההיבטים השונים בטיפול בשוהים זרים בישראל שאינם אזרחים ישראלים, בהם מבקשי עלייה ואזרחות, תושבי קבע, תושבים ארעיים, אנשי דת בעלי אזרחות זרה, סטודנטים, מתנדבים, תיירים ומסורבי כניסה לישראל, עובדים פלסטינים, שוהים בלתי חוקיים, עובדים זרים ופליטים. ברשות מספר עובדים הממונים על אכיפת חוקי הגירה על מעסיקים (תפקיד שמולא בעבר על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), פקחים שתפקידם לעצור שוהים בלתי-חוקיים (מה שהיה בעבר בתחום אחריותהּ של המשטרה) ועובדי מינהל האוכלוסין, שבסמכותם להורות על הרחקה מן הארץ. בנוסף מפעילה הרשות יחידת תשאול, שתפקידה לנהל את הטיפול בבקשותיהם של פליטים או מבקשי מקלט בישראל, כולל ריאיון מבקשי המקלט, סמכות למתן אישורי שהייה והמלצה במי יש להכיר כפליט או כמבקש מקלט.
טיפול בנושאים אלה דורש הפעלת שיקול דעת מה שמאלץ את הרשות להתמודד עם עתירות רבות התוקפות את שיקול הדעת שהופעל.
  • מינהל מעברי גבול – אחראי לתפעול של מעברי הגבול ולביצוע ביקורת הגבולות ב-23 מעברי הגבול הבין-לאומיים של ישראל: שישה מעברים אוויריים, שמונה מעברים ימיים ותשעה מעברים יבשתיים.

בעבר עסקה הרשות גם בנושא מתן רישיונות לשימוש בכלי ירייה, אולם כיום היחידה העוסקת בתחום זה שייכת למשרד לביטחון פנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלילה הקודם של הרשות

ב-30 ביולי 2002 החליט ראש ממשלת ישראל השלושים אריאל שרון על הקמת מנהלת הגירה במשטרת ישראל, שתהווה בסיס להקמת רשות הגירה, במטרה לצמצם את מספר השוהים הבלתי חוקיים, וכן על הקמת יחידת סמך לטיפול בעובדים זרים במשרד העבודה והרווחה[2]. על הקמתהּ הופקד רב גונדר (בדימוס) יעקב גנות, לשעבר מפקד משמר הגבול (2001–2002) ונציב בתי הסוהר (2003–2007).

ב-4 באפריל 2004 החליטה הממשלה על הקמת "מינהל האוכלוסין והכניסה לישראל" במשרד הפנים, וקבעה כי הן סמכויות משטרת ישראל בענייני ביקורת הגבולות והן יחידת הסמך לעניין עובדים זרים שבמשרד התמ"ת יועברו לאחריות מינהל האוכלוסין. במקור נקבע שההעברה תיעשה עד 1 בנובמבר 2004[3], אולם מועד זה נדחה לינואר 2006[4] ובהמשך ל-1 בינואר 2009[5].

ב-13 באפריל 2008 החליטה ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשות אהוד אולמרט על הקמת "רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול", אשר תחליף את מינהל האוכלוסין ותהיה אחראית על תחום האוכלוסין ועל הטיפול בנתינים זרים[6]. בין היתר הוחלט לפרק את משטרת ההגירה ולהעביר את הסמכות לטיפול בשוהים בלתי חוקיים לרשות החדשה. משימת ההקמה הופקדה בידיו של ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, גנות, שמונה לתפקידו ביולי 2007 על ידי שר הפנים רוני בר-און. הרשות החליפה את מינהל האוכלוסין ב-15 ביולי 2008[7].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2007 קבעה השופטת יהודית צור כי מזה שנים נוהג משרד הפנים בניגוד לדין ולפסיקה בכך שאינו דואג לפרסום הנהלים וההנחיות שעל פיהם הוא מפעיל את מכלול סמכויותיו, כאשר חלק מהנהלים לא פורסמו כלל, חלקם פורסמו באופן שהחסר בהן עולה על מה שפורסם, וכן כי עדכונים בנהלים לא פורסמו, וכי גם מקום שהיה פרסום הוא לא נעשה בדרך שהגיעה אל ציבור הנזקקים הרלוונטי לאותו נוהל ולעתים אף לא ללשכות מנהל האוכלוסין של המשיב עצמו, האמורות לפעול וליישם את הנוהל המעודכן. השופטת צור הורתה למשרד הפנים לפרסם את כל הנהלים וההנחיות שעל פיהם הוא מפעיל את סמכויותיו, בתוך 30 יום[8].

הרשות החדשה החלה את פעולתהּ ב-1 ביולי 2009. בריאיון שנערך עם מנהל הרשות לקראת פריסת מפקחי ההגירה ברחבי הארץ, הבטיח גנות כי "יהיו הרבה מעצרים. [...] הפעילות צריכה להיות אלפי מורחקים בחצי השנה הקרובה. הרבה מאוד אלפים." ואכן, כבר ביום הראשון לפעילות הרשות ערכה היחידה המבצעית של הרשות, יחידת עוז, מבצע מעצרים באזור גינת לוינסקי ובדירות בשכונת נווה שאנן בתל אביב, בגיבוי שוטרי משמר הגבול. כ-100 פקחים עיכבו ועצרו לפחות 100 זרים[9][10], בהם מהגרי עבודה ומסתננים מאפריקה לישראל, שעליהם נאסרה השהייה בשטח שבין חדרה לגדרה (וכן בעיר אילת) במסגרת "נוהל גדרה חדרה" שהיה נהוג באותה העת[11][12].

במוצאי השבת באותו השבוע הפגינו מאות ישראלים וזרים בשדרות בן ציון פינת המלך ג'ורג' בתל אביב כנגד מדיניות הרשות[13]. כעבור שבוע נערכה הפגנה נוספת, בגינת לוינסקי[14], ושבוע לאחר מכן התקיים מצעד מחאה ברחובות תל אביב, בו השתתפו למעלה מאלף איש[15].

החל מיולי 2013 החלה הרשות בהנפקת תעודות זהות ודרכונים ביומטריים.

גניבת המאגר של מרשם האוכלוסין והפצתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה למידע במאגר הנתונים של מרשם האוכלוסין מוגבלת, בין השאר מכוח חוק הגנת הפרטיות. למשרדי הממשלה יש גישה למאגר הנתונים המלא, לשם מילוי תפקידם, וגישה מצומצמת יותר, באמצעות שאילתות, ניתנת לגופים נוספים. פנקס הבוחרים, הניתן למפלגות לקראת הבחירות, מכיל נתונים רבים ממאגר הנתונים של מרשם האוכלוסין.

עותק מלא של מאגר הנתונים נגנב בשנת 2006 והופץ באינטרנט[16]. על פי החשד, גניבת הנתונים נעשתה על ידי עובד קבלן של משרד העבודה והרווחה[17]. הנתונים הגנובים הופצו יחד עם תוכנה בשם "אגרון" לעיון בהם, וזו שימשה לשלל מטרות שיש בהן פגיעה בפרטיות וייתכן גם בביטחון האישי[18][19].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרשם האוכלוסין:

טיפול בשוהים זרים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"א 630/70 טמרין נ' מדינת ישראל, פ"ד כו(1) 197; בג"ץ 147/70 שטדמן נ' שר הפנים, פ"ד כד(1) 766; בג"ץ 1031/93 פסרו (גולדשטיין) נ' שר הפנים, פ"ד יט(4) 661, 676.
  2. ^ החלטה ממשלת ישראל מס' 2327.
  3. ^ הקמת מינהל האוכלוסין והכניסה לישראל, החלטה מספר 1784 של ממשלת ישראל ה-30, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה
  4. ^ שילוב ישראלים בשוק העבודה, החלטה מספר 2445 של ממשלת ישראל ה-30, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה
  5. ^ הגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים, מיום 12 בספטמבר 2006 (סעיף 7), החלטה מספר 446 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
  6. ^ הקמת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי גבול במשרד הפנים, החלטה מספר 3434 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
  7. ^ שחר אילןמהיום: רשות ההגירה תחליף את מינהל האוכלוסין, באתר הארץ, 15 ביולי 2008.
  8. ^ עת”מ (י-ם) 530/07 האגודה לזכויות האזרח נ' משרד הפנים, פסק-דין מיום 5.12.07
  9. ^ דנה ווילר-פולק, רשות ההגירה ערכה מבצע אכיפה בת"א ופינתה יותר מ-300 עובדים זרים, הארץ, 1 ביולי 2009.
  10. ^ אייל דץ, המדינה החלה בגירוש העובדים הזרים, וואלה, 1 ביולי 2009.
  11. ^ ורד לי, נפשם בכפם: תחום המושב, הארץ, 5 ביוני 2009.
  12. ^ שחר אילן, משרד הפנים: 2,000 אריתראים יוכלו לעבוד אם ייצאו מאזור המרכז, הארץ, 5 באוגוסט 2008.
  13. ^ עפרי אילני, מאות בני אדם הפגינו בתל אביב נגד רשות ההגירה החדשה, הארץ, 4 ביולי 2009
  14. ^ דנה ווילר-פולק, הפגנה בת"א נגד רשות ההגירה - "אין ילד לא חוקי", 11 ביולי 2009
  15. ^ דנה ווילר-פולק, מפגינים נגד גירוש הזרים בתל אביב: גרשו את הסרסורים, 18 ביולי 2009
  16. ^ ניב ליליאן ואהוד קינן, מעקב: המידע האישי של אזרחי ישראל מופץ ברשת, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
  17. ^ אבי בליזובסקי, ‏דליפת הענק של מרשם האוכלוסין לאינטרנט פוענחה לאחר חמש שנים, באתר "אנשים ומחשבים", 24 באוקטובר 2011
  18. ^ יאיר אטינגרדליפת מרשם האוכלוסין הובילה למהפכה בעולם החרדי, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2011
  19. ^ גלעד גרוסמן, חשש: פרטי מרשם האוכלוסין ישמשו לתביעת חיילי צה"ל‏ 25 באוקטובר 2011