רשות האוכלוסין וההגירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשות האוכלוסין וההגירה
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
משרד אחראי משרד הפנים
תאריך הקמה 2008 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות קודמת מנהל האוכלוסין במשרד הפנים
מנכ"ל אייל סיסו
מטה מרכזי ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 2,350
תקציב 840 מיליון ש"ח בשנה
www.piba.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רשות האוכלוסין וההגירה היא הגוף השלטוני האחראי ליישום של מדיניות הממשלה ולביצוע סמכויות שר הפנים שהואצלו לה בתחום של טיפול בתחום האוכלוסין ובנתינים זרים. פעילות הרשות נסמכת על מספר חוקים ובראשם חוק הכניסה לישראל, חוק האזרחות, חוק השבות, חוק מרשם האוכלוסין, חוק עובדים זרים והחוק למניעת הסתננות.

הרשות מהווה יחידת סמך של משרד הפנים וראש הרשות כפוף ישירות לשר הפנים. הרשות מרכזת סמכויות שבעבר היו נתונות בידי מנהל אוכלוסין במשרד הפנים, משטרת ישראל, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד העבודה והרווחה. הרשות הוקמה בשנת 2008 על פי החלטת ממשלה 3434, בה נקבע כי היא תחליף את מנהל האוכלוסין במשרד הפנים. מאז אוגוסט 2021, מנכ"ל הרשות הוא אייל סיסו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלילה הראשון של רשות האוכלוסין וההגירה
סמלילה הקודם של הרשות, שהיה בשימוש עד 2021
משרדי רשות האוכלוסין וההגירה בקניון שער הצפון בקריית אתא

ב-30 ביולי 2002 החליט ראש ממשלת ישראל השלושים אריאל שרון על הקמת מנהלת הגירה במשטרת ישראל, שתהווה בסיס להקמת רשות הגירה, במטרה לצמצם את מספר השוהים הבלתי חוקיים, וכן על הקמת יחידת סמך לטיפול בעובדים זרים במשרד העבודה והרווחה.[1] על הקמתהּ הופקד רב-גונדר (בדימוס) יעקב גנות, לשעבר מפקד משמר הגבול (2001–2002) ונציב בתי הסוהר (2003–2007).

ב-4 באפריל 2004 החליטה הממשלה על הקמת "מנהל האוכלוסין והכניסה לישראל" במשרד הפנים, וקבעה כי הן סמכויות משטרת ישראל בענייני ביקורת הגבולות והן יחידת הסמך לעניין עובדים זרים שבמשרד התמ"ת יועברו לאחריות מנהל האוכלוסין. במקור נקבע שההעברה תיעשה עד 1 בנובמבר 2004,[2] אולם מועד זה נדחה לינואר 2006[3] ובהמשך ל-1 בינואר 2009.[4]

בדצמבר 2007 קבעה השופטת יהודית צור כי מזה שנים נוהג משרד הפנים בניגוד לדין ולפסיקה בכך שאינו דואג לפרסום הנהלים וההנחיות שעל פיהם הוא מפעיל את מכלול סמכויותיו, כאשר חלק מהנהלים לא פורסמו כלל, חלקם פורסמו באופן שהחסר בהן עולה על מה שפורסם, וכן כי עדכונים בנהלים לא פורסמו, וכי גם מקום שהיה פרסום הוא לא נעשה בדרך שהגיעה אל ציבור הנזקקים הרלוונטי לאותו נוהל ולעיתים אף לא ללשכות מנהל האוכלוסין של המשיב עצמו, האמורות לפעול וליישם את הנוהל המעודכן. השופטת צור הורתה למשרד הפנים לפרסם את כל הנהלים וההנחיות שעל פיהם הוא מפעיל את סמכויותיו, בתוך 30 יום.[5]

ב-13 באפריל 2008 החליטה ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשות אהוד אולמרט על הקמת "רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול", אשר תחליף את מנהל האוכלוסין ותהיה אחראית על תחום האוכלוסין ועל הטיפול בנתינים זרים.[6] בין היתר הוחלט לפרק את משטרת ההגירה ולהעביר את הסמכות לטיפול בשוהים בלתי חוקיים לרשות החדשה. משימת ההקמה הופקדה בידיו של ראש מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, גנות, שמונה לתפקידו ביולי 2007 על ידי שר הפנים רוני בר-און. הרשות החליפה את מנהל האוכלוסין ב-15 ביולי 2008.[7]

טרם הקמתה של רשות האוכלוסין וההגירה, היה כפוף מנהל מינהל אוכלוסין ישירות למנכ"ל משרד הפנים[8] והוא חולק לאגף מרשם ומעמד שכלל בתוכו את מחלקת מרשם ודרכונים, מחלקת אשרות ומעמד (מחלקת אשרות וזרים) ומחלקת אזרחות ואגף לשכות שהורכב מלשכות מנהל אוכלוסין הפזורות ברחבי הארץ, תתי לשכות ותחנות רישום.[9] בנוסף כלל המנהל את המחלקה לביקורת גבולות ומעברים שפעלה בשיתוף עם מחלקת ביקורת גבולות של משטרת ישראל ויחידת האכיפה לזרים. מאז הקמתה של רשות האוכלוסין, מנהל המינהל כפוף למנכ"ל רשות האוכלוסין והמחלקות בו הועלו למעמד 'אגף'.[10] עובדי רשות האוכלוסין שואבים את סמכותם מחוקים שונים כמו גם מתקנות הסמכה שהותקנו על ידי שר הפנים (חקיקת משנה), בהן הוא מסמיך בעלי תפקידים לביצוע סמכויותיו.

הרשות החדשה החלה את פעולתהּ ב-1 ביולי 2009. בריאיון שנערך עם מנהל הרשות לקראת פריסת מפקחי ההגירה ברחבי הארץ, הבטיח גנות כי "יהיו הרבה מעצרים. [...] הפעילות צריכה להיות אלפי מורחקים בחצי השנה הקרובה. הרבה מאוד אלפים." ואכן, כבר ביום הראשון לפעילות הרשות ערכה היחידה המבצעית של הרשות, יחידת עוז, מבצע מעצרים באזור גינת לוינסקי ובדירות בשכונת נווה שאנן בתל אביב, בגיבוי שוטרי משמר הגבול. כ-100 פקחים עיכבו ועצרו לפחות 100 זרים,[11][12] בהם מהגרי עבודה ומסתננים מאפריקה לישראל, שעליהם נאסרה השהייה בשטח שבין חדרה לגדרה (וכן בעיר אילת) במסגרת "נוהל גדרה חדרה" שהיה נהוג באותה העת.[13][14]

במוצאי השבת באותו השבוע הפגינו מאות ישראלים וזרים בשדרות בן ציון פינת המלך ג'ורג' בתל אביב כנגד מדיניות הרשות.[15] כעבור שבוע נערכה הפגנה נוספת, בגינת לוינסקי,[16] ושבוע לאחר מכן התקיים מצעד מחאה ברחובות תל אביב, בו השתתפו למעלה מאלף איש.[17]

החל מיולי 2013 החלה הרשות בהנפקת תעודות זהות ודרכונים ביומטריים.

ב-19 באוגוסט 2018 עצרו המשטרה עצרה לחקירה 83 חשודים בחשד לשחיתות עובדים בסניף רשות האוכלוסין שבמזרח ירושלים. ע"פ החשד, ארבעה מעובדי רשות האוכלוסין קיבלו לכיסם שוחד בשווי מאות אלפי שקלים בעבור מתן שירות ללא המתנה לתור.[18] ב-2023 החלה הרשות בהפקת תעודת לידה דיגיטלית.[19] באותה שנה נערך "מרתון לדרכון" במסגרתו נפתחו לשכות רשות האוכלוסין ברחבי הארץ למשך כחודש לשעות נוספות והציבור הוזמן לחדש דרכונים ללא צורך בקביעת תור, וזאת כדי להתגבר על התורים הארוכים שהצטברו. המבצע הוגדר כמוצלח לאחר שלמעלה מ-425,000 דרכונים הונפקו במסגרתו[20]

פעילות ומבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות בנויה מארבעה מנהלים: מנהל אוכלוסין, מנהל ביקורת גבולות, מנהל עובדים זרים ומנהל אכיפה וזרים ומועסקים בה כ-2,350 עובדים.

  • מנהל אוכלוסין – האחראי למכלול הנושאים בתחומים של מרשם האוכלוסין ודרכונים, אזרחות ומעמד, מתן והארכת אשרות ועוד. המנהל כולל 54 לשכות הפזורות ברחבי הארץ. המנהל היווה היווה את הבסיס להקמתה של רשות האוכלוסין. מנהל האוכלוסין כולל את האגפים הבאים:
    • אגף מרשם וביומטרי - (נקרא גם אגף מרשם ומעמד ולפני כן אגף עלייה ומרשם) מהווה סמכות מקצועית בנושא חוקי מרשם אוכלוסין חוק השמות וחוק הדרכונים. האגף אחראי על מתן הנחיות מקצועיות בנושאי תעודות זהות, מסמכי נסיעה, רישום ותיקון פרטים במרשם האוכלוסין, טיפול בנושאים של פונדקאות בחו"ל ורישום צו הורות פסיקתי. בעלי התפקידים באגף כוללים מנהל תחום (מרשם וביומטרי), מנהל תחום (מרשם וביומטרי - חוץ), מנהל תחום (רישום לידות ופטירות), ממונה (ביומטרי), ממונה (מרשם ודרכונים), סגן ממונה (מרשם ודרכונים), ראש ענף (מרשם ודרכונים), ראש ענף (אזרחות), רכז בכיר (מרשם וביומטרי).[21]<
    • אגף אשרות ומעמד - האגף הוא הסמכות המקצועית בתחום אשרות ומעמד של עולים חדשים וזרים בהתאם להוראות חוק השבות וחוק הכניסה לישראל. אגף אשרות ומעמד מהווה סמכות מקצועית בנושא ערעורים ומקרים חריגים ומורכבים המועברים על ידי לשכות מנהל אוכלוסין. בנוסף מהווה האגף את הסמכות המקצועית בעניין ההליך המדורג לאזרחים ישראלים אשר מעוניינים להתגורר בישראל עם בני זוגם שאינם אזרחים. בעלי תפקידים באגף כוללים מנהל תחום (דסק זכאות), מנהל תחום (ועדה הומניטארית), מנהל תחום (דסק חוץ לשכתי וגיור), מנהל תחום (דסק איחוד משפחות), ממונה (שבות), ממונה (גיור), רכז בכיר (אשרות ומעמד), מרכז (אשרות ומעמד).[21]
    • אגף אוכלוסיות זמניות - אחראי על טיפול בבקשות לאשרות כניסה (ויזות) והארכתן עבור תיירים, משתלמים, מתנדבים, סטודנטים, אנשי דת, מומחים ועוד וכמו כן עובד אל מול המינהל האזרחי לגבי כניסת זרים לאיו"ש. בעלי תפקידים באגף כוללים מנהל תחום תיירות, מנהל תחום אשרות זמניות ומנהל תחום רישיונות, ממונה מניעת סחר בבני אדם, ממונה ערבויות וממונה משתלמים ומתנדבים.[21]
    • אגף אזרחות - לפני כן נקראה מחלקת אזרחות. האגף מרכז את הנושא של טיפול במתן אזרחות ישראלית מכוח התאזרחות, הענקה והשבת אזרחות כמו גם בירור סטטוס אזרחות וקביעת מעמד, ויתור וביטול אזרחות ישראלית ומתן תיעוד בנושא אזרחות כולל על אזרחות ארץ-ישראלית. בנוסף, האגף מהווה סמכות מקצועית ואחראי על כתיבת נהלים בתחום האזרחות ומתן מענה ללשכות מנהל האוכלוסין ובירור וקבלת החלטות בקשר לבקשות המוגשות בקונסוליות הישראליות ברחבי העולם בנושא אזרחות ומעמד. בעלי תפקידים באגף כוללים מנהל תחום (בירור ומעמד), ממונה (התאזרחות), סגן ממונה (התאזרחות) ומרכז (אזרחות).[21]
    • אגף תפעול לשכות - האגף אחראי על לשכות מנהל אוכלוסין (בעבר נקראו לשכות לעליה ומרשם), תתי לשכות ותחנות רישום הנותנות הפזורות ברחבי הארץ ב-6 מרחבים: ירושלים, חיפה, ת"א, מרכז, צפון ודרום ואשר נותנות מענה יומיומי בנושאי רישום ומעמד. בעלי תפקידים באגף כוללים מנהלי מרחבים (אוכלוסין), מנהל תחום (מרשם ואשרות) במרחב. לשכות מנהל אוכלוסין הפזורות ברחבי הארץ כוללים בעלי התפקידים מנהל לשכה, סגן מנהל לשכה, ראש צוות (מרשם ומעמד וקבלת קהל), רכז בכיר (מרשם ומעמד), מרכז (מרשם ומעמד), נציג שירות (מרשם ומעמד).[21]
  • מנהל עובדים זרים – אחראי להסדרת העסקתם של העובדים הזרים בהתאם למדיניות הממשלה, בענפים: סיעוד, חקלאות, בניין ומומחים זרים ובפרויקטים לאומיים; וכן הסדרת העסקתם של עובדים ירדנים אזור אילת ושל עובדים פלסטינים בענפים המורשים על ידי הממשלה ועוד. המנהל עוסק ביישום הסכמים בילטרליים להבאת עובדים זרים ממדינות שונות, במתן היתרים להעסקת עובדים זרים ובהנפקת אשרות לעובדים זרים ובמתן היתרים להעסקת עובדים פלסטינים וירדנים בהתאם למדיניות ולמכסות ההעסקה הנקבעות על ידי הממשלה. כמו כן, המנהל עוסק במתן רישיונות לתאגידי כוח אדם וללשכות פרטיות בהתאם לחוק. המנהל גם אחראי לביצוע אכיפה מנהלית במקרים של הפרות חוקים המסדירים את העסקת העובדים הזרים הפלסטינים והירדנים.
  • מנהל אכיפה וזרים – אחראי לאכיפת החוקים המתייחסים לשהות זרים ולתעסוקת זרים. המנהל הוקם ביולי 2010 במטרה לאגד את כל הגופים שעסקו באכיפה[22] המנהל פועל לצמצום של מספר השוהים הלא-חוקיים בישראל ובד בבד גם עוסק בשמירה על זכויותיהם של העובדים הזרים ועל תנאי העסקתם. כמו כן, המנהל אחראי על הטיפול במסתננים ובמבקשי מקלט. רשות האוכלוסין וההגירה מרכזת את ההיבטים השונים בטיפול בשוהים זרים בישראל שאינם אזרחים ישראלים, בהם מבקשי עלייה ואזרחות, תושבי קבע, תושבים ארעיים, אנשי דת בעלי אזרחות זרה, סטודנטים, מתנדבים, תיירים ומסורבי כניסה לישראל, עובדים פלסטינים, שוהים בלתי חוקיים, עובדים זרים ופליטים. ברשות מספר עובדים הממונים על אכיפת חוקי הגירה על מעסיקים (תפקיד שמולא בעבר על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה), פקחים שתפקידם לעצור שוהים בלתי-חוקיים (מה שהיה בעבר בתחום אחריותהּ של המשטרה) ועובדי מנהל האוכלוסין, שבסמכותם להורות על הרחקה מן הארץ. בנוסף מפעילה הרשות יחידת תשאול, שתפקידה לנהל את הטיפול בבקשותיהם של מבקשי מקלט בישראל, כולל ריאיון מבקשי המקלט, סמכות למתן אישורי שהייה והמלצה במי יש להכיר כפליט.
טיפול בנושאים אלה דורש הפעלת שיקול דעת מה שמאלץ את הרשות להתמודד עם עתירות רבות התוקפות את שיקול הדעת שהופעל.
  • מנהל ביקורת גבולות – אחראי לתפעול של מעברי הגבול ולביצוע ביקורת הגבולות ב-22 מעברי הגבול הבין-לאומיים של ישראל: שישה מעברים אוויריים, שמונה מעברים ימיים ותשעה מעברים יבשתיים. ביקורת הגבולות מתבצעת באמצעות קו קדמי, בקרי גבול אשר עורכים תשאול ראשוני לאזרחים זרים ומחליטים האם להעניק אישור כניסה לארץ וקו אחורי בו פועלים בקרים בכירים ואחראי משמרת אשר תפקידים לערוך תשאול פרטני במידה והבקר בקו הקדמי לא הצליח לעמוד על טיבו של המבקש להיכנס.[23] בעלי תפקידים באגף זה כלולים מנהל אשכול (נתב"ג), מנהל אזור מעברים, סגן מנהל אשכול (ביקורת גבולות), מנהל מעבר, ממונה (יישום והדרכה ביקורת גבולות), מנהל תחום (פעילות מבצעית), ממונה מודיעין (ביקורת גבולות), אחראי משמרת, מרכז IPI ובקר.[23]

בנוסף פועלת רשות האוכלוסין בשיתוף פעולה הדוק בנושא עלייה, מעמד אישי והגירה עם האגף הקונסולרי במשרד החוץ[24] כאשר חלק מסמכויות רשות האוכלוסין בחו"ל מואצלות לשר החוץ אשר בתורו, באמצעות חקיקת משנה, מאציל חלק מסמכויותיו לנציגויות ישראל בחו"ל. מכוח החלטות ממשלה שהתקבלו בנושא. הרשות פועלת בשיתוף פעולה גם עם הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה אשר משמש כמיופה כוח[25] של רשות האוכלוסין בתהליך ההתאזרחות (בהגעה הראשונית לישראל), וארגון נתיב (לשכת הקשר) אשר משמש כזרוע הביצועית של הרשות בתחומי עלייה ומעמד ממדינות ברית המועצות לשעבר.[26]

בעבר עסקה הרשות גם בנושא מתן רישיונות לשימוש בכלי ירייה, אולם כיום היחידה העוסקת בתחום זה שייכת למשרד לביטחון לאומי.

מאגר מרשם האוכלוסין ומחשובו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה למידע במאגר הנתונים של מרשם האוכלוסין מוגבלת, בין השאר מכוח חוק הגנת הפרטיות. למשרדי הממשלה יש גישה למאגר הנתונים המלא, לשם מילוי תפקידם, וגישה מצומצמת יותר, באמצעות שאילתות, ניתנת לגופים נוספים. פנקס הבוחרים, הניתן למפלגות לקראת הבחירות, מכיל נתונים רבים ממאגר הנתונים של מרשם האוכלוסין. בשנות ה-90 מוחשב מאגר מרשם האוכלוסין ונוצרה מערכת "אביב". ביקורת פנים שנערכה מצאה כי באילת ראש לשכת מנהל האוכלוסין ניצל את מעמדו ואת הגישה הבלתי מוגבלת כמעט שהייתה לו למערכת "אביב" עבור הנפקת דרכונים שלא כדין וביצוע מניפולציות בתאריכים שונים במרשם. בעקבות הדוח פותח מנגנון במערכת אביב שנקרא "הרשאת מנהל" שעיקרו היה הצורך בקבלת אישור ממוחשב של עובד מטה הרשות להשלמת תהליך הנפקת דרכון או לעדכון רטרואקטיבי של המען. השינוי אשר נכנס לתוקף ביוני 2008 גרם לעיכובים בטיפול בתושבים, כיוון שעובדי מטה רשות האוכלוסין לא תמיד היו זמינים עבור אישור הפעולות. ביולי 2008 הוענקו גם למנהלי הלשכות ולסגניהם חלק מההרשאות.[27] בנוסף מפעילה רשות האוכלוסין את מערכת רותם לניהול ביקורת גבולות ועובדים זרים[28] ואת מערכת "מעוז" המנהלת את הנתונים הביומטריים של זרים בישראל והועברה לידי רשות האוכלוסין ממשטרת ישראל ביולי 2010.[29]

גנבת המאגר והפצתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אגרון (מערכת מידע)

עותק מלא של מאגר הנתונים נגנב בשנת 2006 והופץ באינטרנט.[30] על פי החשד, גנבת הנתונים נעשתה על ידי עובד קבלן של משרד העבודה והרווחה.[31] הנתונים הגנובים הופצו יחד עם תוכנה בשם "אגרון" לעיון בהם, וזו שימשה לשלל מטרות שיש בהן פגיעה בפרטיות וייתכן גם בביטחון האישי.[32][33]

מנהלי הרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החלטת ממשלת ישראל מס' 2327.
  2. ^ הקמת מינהל האוכלוסין והכניסה לישראל, החלטה מספר 1784 של ממשלת ישראל השלושים, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה
  3. ^ שילוב ישראלים בשוק העבודה, החלטה מספר 2445 של ממשלת ישראל השלושים, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה
  4. ^ הגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים, מיום 12 בספטמבר 2006 (סעיף 7), החלטה מספר 446 של ממשלת ישראל השלושים ואחת, משנת 2006, באתר של משרד ראש הממשלה
  5. ^ עת”מ (י-ם) 530/07 האגודה לזכויות האזרח נ' משרד הפנים, פסק-דין מיום 5.12.07
  6. ^ הקמת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי גבול במשרד הפנים, החלטה מספר 3434 של ממשלת ישראל השלושים ואחת, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
  7. ^ שחר אילן, מהיום: רשות ההגירה תחליף את מינהל האוכלוסין, באתר הארץ, 15 ביולי 2008.
  8. ^ עודד פלר, "המיניסטריון", 2004. האגודה לזכויות האזרח בישראל / Violations of Human Rights by the Ministry of the Interior's Population Registrar, ע' 7
  9. ^ רשות האוכלוסין - דו"ח שנתי
  10. ^ מינהל אוכלוסין
  11. ^ דנה וילר-פולק, רשות ההגירה ערכה מבצע אכיפה בת"א ופינתה יותר מ-300 עובדים זרים, באתר הארץ, 1 ביולי 2009
  12. ^ אייל דץ ונעמה טלמור‏, "גירוש הפליטים - פשיטת רגל מוסרית", באתר וואלה‏, 8 ביולי 2009
  13. ^ ורד לי, נפשם בכפם, באתר הארץ, 5 ביוני 2009
  14. ^ אתר למנויים בלבד שחר אילן, משרד הפנים: 2,000 אריתראים יוכלו לעבוד אם ייצאו מאזור המרכז, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2008
  15. ^ עפרי אילני, מאות בני אדם הפגינו בתל אביב נגד רשות ההגירה החדשה, באתר הארץ, 4 ביולי 2009
  16. ^ דנה וילר-פולק, הפגנה בת"א נגד רשות ההגירה - "אין ילד לא חוקי", באתר הארץ, 11 ביולי 2009
  17. ^ דנה ויילר-פולק, מפגינים נגד גירוש הזרים בתל אביב: גרשו את הסרסורים, באתר הארץ, 18 ביולי 2009
  18. ^ ישי פורת, מכרו תורים במאות שקלים: 83 עצורים בפרשת שחיתות ברשות האוכלוסין, באתר ynet, 19 באוגוסט 2018
  19. ^ לראשונה: תעודת לידה רשמית דיגיטלית של רשות האוכלוסין וההגירה
  20. ^ ניצן צבי כהן, ‏הסתיים מבצע 'מרתון דרכון': 425 אלף ישראלים קיבלו שירות ב-35 ימים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 29 ביוני 2023
  21. ^ 1 2 3 4 5 רשומות - ילקוט הפרסומים. אצילת סמכויות שר הפנים. 4 נובמבר 2021
  22. ^ רשות האוכלוסין וההגירה - מבנה ארגוני ויחידות הרשות, דותן כהן, 29.10.2012
  23. ^ 1 2 [1]
  24. ^ השירות הקונסולרי במשרד החוץ
  25. ^ עלייה לישראל - הגדרות והסברים
  26. ^ מסמך רקע לדיון בוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו בנושא 'מדד שקיפות משרדי הממשלה - משרד העלייה והקליטה'
  27. ^ הגנת הפרטיות - אבטחת מידע ואיכותו במאגרי מידע ממשלתיים
  28. ^ כפולים: כך מדינת ישראל עוקבת אחרי הדרכונים הזרים של אזרחיה
  29. ^ התקשרות עם חברת H.P לטובת פיתוח מערכת ביומטרי לזרים באביב ושדרוג מערכת מעו
  30. ^ ניב ליליאן ואהוד קינן, מעקב: המידע האישי של אזרחי ישראל מופץ ברשת, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
  31. ^ אבי בליזובסקי, ‏דליפת הענק של מרשם האוכלוסין לאינטרנט פוענחה לאחר חמש שנים, באתר "אנשים ומחשבים", 24 באוקטובר 2011
  32. ^ יאיר אטינגר, דליפת מרשם האוכלוסין הובילה למהפכה בעולם החרדי, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2011
  33. ^ גלעד גרוסמן‏, חשש: פרטי מרשם האוכלוסין ישמשו לתביעת חיילי צה"ל, באתר וואלה‏, 25 באוקטובר 2011