יער מאכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גינון יערות)
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך מתמקד ברוברט הארט ובתאוריה שלו במקום לסקור את התופעה בכללותה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
גינת היער של רוברט הארט

יער מאכל (נקרא גם בשם "גינון יערות") היא שיטת גידול אוכל מבוססת צמחים בעלת עלות החזקה נמוכה באזורים בעלי תוואי שטח מיוער, שמשלבת פירות ועצי אגוז, שיחים, עשבי תיבול, צמחים מטפסים וירקות רב שנתיים אשר מפיקים תועלת ישירה לבני אדם. בעזרת שתילה של מספר סוגי צמחים, ניתן ליצור אזור מיוער המפיק אוכל.

גינון יערות היא שיטה פרהיסטורית להבטחת אוכל באזורים טרופיים.

חסה היא דוגמה לירק אותו ניתן לגדל למאכל

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוח יערות מאכל היא אחת משיטות עיבוד הקרקעות הוותיקות ביותר. השיטה ככל הנראה התפתחה בתקופות פרהיסטוריות באזורים טרופיים ובעלי מונסון. במהלך התהליך בו קבוצות אנשים שיפרו את צורת החיים שלהם באופן מיידי, סוגי צמחים יעילים זוהו והורבו בידי האנשים, וצמחים לא יעילים הושמדו.

טיפוח יערות מאכל עדיין נפוץ באזורים טרופיים וידועות בשמות שונים, כגון: "גינות בית" בדרום הודו, נפאל, זמביה, זימבבואה וטנזניה; "גינות יער קנדניות" בסרי לנקה ו"הגינות של העיצוב המושלם" בג'אווה. יערות מאכל הוכחו[דרוש מקור] כמקור אוכל גדול במיוחד לאוכלוסיות מקומיות.

באקלים ממוזג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השישים של המאה ה-20 טיפוח יערות מאכל אומץ ושונה בידי רוברט הארט כך שיתאים לאקלים הממוזג של בריטניה. התאוריות של הארט פותחו והועמקו בידי מרטין קרוופורד.

שיטת שבע השכבות

השיטה של רוברט הארט

ציור של שיטת שבע השכבות

רוברט הארט ביסס את השיטה שלו על העובדה כי ניתן לחלק את היער הטבעי לשכבות נפרדות. השיטה שלו המבוססת על השכבות הבאות:

  1. החופה - השכבה בנויה מהעצים הבוגרים של היער
  2. עצים נמוכים - שכבה זאת כוללת עצים לא בוגרים ועצים ננסים
  3. שיחים - שכבה זאת מורכבת משיחי מאכל, כגון: פירות יער
  4. צמחים נמוכים - שכבה המורכבת מעשבים וירקות
  5. תת קרקעי - צמחים אשר מגודלים בשביל השורשים שלהם, כגון תפוחי אדמה
  6. כיסוי קרקע - שכבה זאת מורכבת מצמחים המתפשטים על הקרקע, כגון אבטיחים
  7. משתנה - שכבות של צמחים מטפסים וגפנים

אחד המפתחות להצלחת השיטה היא בחירת הצמחים. הארט בחר צמחים שאוהבים צל, כך שהחוסר בשמש לא היה בעייתי. מרבית הצמחים אשר מגודלים היום, כגון גזרים, לא היו שורדים בשיטה זאת מחוסר בשמש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יער מאכל בוויקישיתוף