גרנד פרי אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרנד פרי אירופה
ענף מרוץ מכוניות
תאריך ייסוד 1983
תאריך פירוק 2016
ארגון מפעיל הפדרציה הבין-לאומית לרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
הכי הרבה זכיות נהגים: מיכאל שומאכר (6)
יצרנים: פרארי (7)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרנד פרי אירופה הוא מרוץ גרנד פרי שהתקיים 23 פעמים כחלק ממרוצי אליפות הפורמולה 1. על פי הכללים כל מדינה רשאית לארח מרוץ גרנד פרי אחד בשנה. גרנד פרי אירופה היווה דרך לעקוף את התקנה ולקיים מרוץ שני במדינה שבה כבר מתקיים מרוץ באותה עונה. המרוץ הראשון התקיים בשנת 1983 במסלול ברנדס האטץ' הבריטי והמרוץ האחרון התקיים בשנת 2016 ברחובות באקו, אזרבייג'ן. כמחצית המרוצים (12) התקיימו במסלול נורבורגרינג בגרמניה.

בשנים מוקדמות לא היה גרנד פרי אירופה אירוע בפני עצמו, אלא תואר כבוד שניתן לאחד ממרוצי העונה שהתקיימו באירופה. המרוץ הראשון שזכה לתואר היה גרנד פרי איטליה שהתקיים בשנת 1923. המרוץ האחרון בו נעשה שימוש בשם היה גרנד פרי בריטניה שהתקיים בשנת 1977.

כתואר כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנד פרי סן סבסטיאן (1926) זכה בתואר גרנד פרי אירופה באותה שנה

גרנד פרי אירופה נוסד על ידי האיגוד הבינלאומי של מועדוני הרכב המוכרים (AIACR) כתואר של כבוד. המרוץ הראשון שזכה לתואר היה גרנד פרי איטליה שהתקיים בשנת 1923 במונצה. בהמשך התקיים המרוץ בצרפת, בבלגיה ובספרד. בשנת 1929 לא התקיים המרוץ, אך הוא שב להתקיים בשנת 1930 בבלגיה. היה זה המרוץ האחרון שהתקיים עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה. בשנת 1947 חודש המרוץ והתואר הוענק למרוצים שונים במהלך 30 השנים הבאות (למעט 4 שנים שבהן לא התקיים המרוץ: 1953, 1969-1971).

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנד פרי אירופה לא תוכנן להתקיים מראש ונוצר כפתרון זמני. בעונת 1983 תוכנן לקיים מרוץ במהלך חודש ספטמבר בפארק פלאשינג מדוז, ניו יורק, אך האירוע בוטל כשלושה חודשים לפני התאריך. מנהלי מסלול ברנדס האטץ' שבבריטניה הציעו לקיים מרוץ חלופי במסלול. מכיוון שבותה עונה כבר התקיים גרנד בריטניה ניתן למרוץ הנוסף השם גרנד פרי אירופה. ההצלחה הגדולה של האירוע הובילה להחלטה לשוב לקיימו גם בעונה הבאה. ברנדס האטץ' היה המסלול שאירח את הגרנד פרי הבריטי בשנים זוגיות (בשנים אי זוגיות התקיים המרוץ במסלול סילברסטון) ולכן לא התאפשר לקיים בו את המרוץ בשנת 1984. במקום זאת נקבע כי המרוץ יתקיים במסלול הנורבורגרינג הגרמני. המרוץ שב לברנדס האטץ' בשנת 1985. לקראת שנת 1986 הוצא המרוץ מן הסבב ואת מקומו תפס גרנד פרי הונגריה.


בשנת 1990 בנה איש העסקים היפני את מסלול הניפון אוטופוליס במטרה לארח בו מרוצי פורמולה 1. בשנת 1992 נעשו תוכניות לקיים במסלול החדש את גרנד פרי אסיה, שאמור היה להתקיים שנה לאחר מכן. בסופו של דבר התוכניות נגנזו. במקומן החזיר ברני אקלסטון לסבב את גרנד פרי אירופה, שהתקיים במסלול דונינגטון פארק(אנ'). שנה לאחר מכן עבר המרוץ למסלול חרס בספרד. המרוץ שב להתקיים בחרס גם בעונת 1997 ונודע בעיקר בשל האירוע בו התנגש מיכאל שומאכר בז'אק וילנב. בעקבות התאונה נענש שומאכר באיבוד כל הנקודות שצבר במהלך העונה (לפני הפסילה דורג במקום השני בטבלת האליפות)[1].

המרוץ שב לנורבורגרינג בעונת 1995 והתקיים במסלול גם שנה לאחר מכן. בשנים 1997 ו-1998 שונה שם המרוץ לגרנד פרי לוקסמבורג. בשנת 1998 לא נכלל הגרנד פרי האירופאי בסבב התחרויות. המרוץ שב לגרמניה בעונת 1999 והמשיך להתקיים במסלול עד לשנת 2007. בין השנים 2008 - 2012 התקיים המרוץ בולנסיה, ספרד.

לאחר הפסקה של שלוש שנים בהן לא התקיים המרוץ הוא התחדש בשנת 2016 ברחובות באקו, אזרבייג'ן. שנה לאחר מכן שונה שם המרוץ לגרנד פרי אזרבייג'ן וגרנד פרי אירופה הוצא מסבב התחרויות.

מנצחי גרנד פרי אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהגים שניצחו את המרוץ מספר פעמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל שומאכר בגרנד פרי אירופה בעונת 2001 בו השיג את אחד מששת הניצחונות שלו במרוץ

ברשימה נכללים רק נהגים שניצחו את המרוץ יותר מפעם אחת.

מספר ניצחונות נהג שנים
6 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר 1994, 1995, 2000, 2001, 2004, 2006
3 ספרדספרד פרננדו אלונסו 2005, 2005, 2012
2 ברזילברזיל רובנס באריקלו 2002, 2009
גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל 2010, 2011

קבוצות שניצחו את המרוץ מספר פעמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימה נכללים רק קבוצות שניצחו את המרוץ יותר מפעם אחת.

מספר ניצחונות יצרן שנים
7 איטליהאיטליה פרארי 2000, 2001, 2002, 2004, 2006, 2008, 2012
4 בריטניהבריטניה מקלארן 1984, 1993, 1997, 2007
3 בריטניהבריטניה ויליאמס 1985, 1996, 2003
2 בריטניהבריטניה בנטון 1994, 1995
אוסטריהאוסטריה רד בול 2010, 2011

מנצחים לפי שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה נהג יצרן מסלול
2016 גרמניהגרמניה ניקו רוזברג מרצדס אזרבייג'ןאזרבייג'ן באקו
2015

2013
לא התקיים
2012 ספרדספרד פרננדו אלונסו פרארי ספרדספרד ולנסיה
2011 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל רד בול-רנו
2010 גרמניהגרמניה סבסטיאן פטל רד בול-רנו
2009 ברזילברזיל רובנס באריקלו בראון-מרצדס
2008 ברזילברזיל פליפה מאסה פרארי
2007 ספרדספרד פרננדו אלונסו מקלארן-מרצדס גרמניהגרמניה נורבורגרינג
2006 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי
2005 ספרדספרד פרננדו אלונסו רנו
2004 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי
2003 גרמניהגרמניה ראלף שומאכר ויליאמס-ב.מ.וו
2002 ברזילברזיל רובנס באריקלו פרארי
2001 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי
2000 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי
1999 בריטניהבריטניה ג'וני הרברט סטויארט-פורד
1998 לא התקיים
1997 פינלנדפינלנד מיקה האקינן מקלארן-מרצדס ספרדספרד חרס
1996 קנדהקנדה ז'אק וילנב ויליאמס-רנו גרמניהגרמניה נורבורגרינג
1995 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר בנטון-רנו
1994 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר בנטון-פורד ספרדספרד חרס
1993 ברזילברזיל איירטון סנה מקלארן-פורד בריטניהבריטניה דוניגטון
1992

1986
לא התקיים
1985 בריטניהבריטניה נייג'ל מנסל ויליאמס-הונדה בריטניהבריטניה ברנדס האטץ'
1984 צרפתצרפת אלן פרוסט מקלארן-טאג גרמניהגרמניה נורבורגרינג
1983 ברזילברזיל נלסון פיקה ברבהאם-ב.מ.וו בריטניהבריטניה ברנדס האטץ'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרנד פרי אירופה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]