פורמולה 1 עונת 1997

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אליפות העולם בפורמולה 1 עונת 1997
הקודם: 1996 הבא: 1998

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1997 נערכו 17 מרוצים. באליפות העולם זכה ז'אק וילנב הקנדי, הפעם היחידה בה זכה באליפות הפורמולה 1. קבוצת ויליאמס זכתה באליפות העולם ליצרנים.

בתחילת העונה, שלט (למעט המרוץ הראשון) וילנב בצורה ברורה באליפות, אולם ככל שהתקדמה העונה, מיכאל שומאכר התקדם וסגר את הפער. לפני המרוץ האחרון בעונה (מרוץ אירופה שנערך בעיר ג'ארז שבספרד), הוביל שומאכר בנקודה אחת על וילנב. במהלך מקצי הדירוג, קרה מקרה נדיר בו שלושה נהגים קבעו את הזמן המהיר ביותר באופן זהה: וילנב, שומאכר והיינץ הרולד פרנצן. וילנב זינק ראשון שכן הוא היה הראשון שקבע את הזמן. אולם כבר בזינוק, עקף שומאכר את וילנב. בהקפה ה-48 של המרוץ, ניסה וילנב לעקוף את שומאכר. שומאכר "שבר את ההגה" לכיוון וילנב ויצר התנגשות בין הרכבים. המקרה הזכיר לרבים את שני המקרים שקרו מספר שנים קודם לכן בין איירטון סנה לאלן פרוסט. ואולם במקרה זה, שומאכר ניזוק ופרש ואילו וילנב הצליח להמשיך ולסיים במקום השלישי שהקנה לו ארבע נקודות שזיכו אותו באליפות. לאחר המרוץ, קבעה ה-FIA כי שומאכר נהג מלכתחילה נהיגה מסוכנת והוא נפסל כליל מעונת הפורמולה 1 שזה עתה הסתיימה. עם זאת, חישובי הסטטיסטיקה של העונה (נקודות דירוג, מיקומים, זינוקים וכו') לא נמחקו לו.

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • הקצאה של 36 צמיגים "יבשים" ו-28 "צמיגי גשם" לכל סוף שבוע של מרוץ.
  • על כל נהג לבחור מלכתחילה 28 צמיגים מסוג אחד בלבד. 16 מתוכם (על פי הגרלה) ישמשו בעת מקצי הדירוג בלבד.
  • חובת נשיאת קופסה שחורה בכל רכב מרוץ.
  • מרכב אחורי עמיד בפני התנגשויות באותה עמידות כמו המרכב הקדמי.

מרוצי עונת 1997[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר המרוץ מקום המסלול תאריך המרוץ נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 מלבורן, אוסטרליה 9 במרץ דייוויד קולטהרד מקלארן
2 אינטרלאגוס, ברזיל 30 במרץ ז'אק וילנב ויליאמס
3 בואנוס איירס, ארגנטינה 13 באפריל ז'אק וילנב ויליאמס
4 אימולה, סן מרינו 27 באפריל היינץ הרולד פרנצן ויליאמס
5 מונטה קרלו, מונאקו 11 במאי מיכאל שומאכר פרארי
6 ברצלונה, ספרד 25 במאי ז'אק וילנב ויליאמס
7 מונטריאול, קנדה 15 ביוני מיכאל שומאכר פרארי
8 מני-קור, צרפת 29 ביוני מיכאל שומאכר פרארי
9 סילברסטון, אנגליה 13 ביולי ז'אק וילנב ויליאמס
10 הוקנהיים, גרמניה 27 ביולי גרהרד ברגר בנטון-רנו
11 בודפשט, הונגריה 10 באוגוסט ז'אק וילנב ויליאמס
12 ספא-פרנקורשם, בלגיה 24 באוגוסט מיכאל שומאכר פרארי
13 מונזה, איטליה 7 בספטמבר דייוויד קולטהרד מקלארן
14 ספילברג, אוסטריה 21 בספטמבר ז'אק וילנב ויליאמס
15 נורברג, לוקסמבורג (*) 28 בספטמבר ז'אק וילנב ויליאמס
16 סוזוקה, יפן 12 באוקטובר מיכאל שומאכר פרארי
17 חרס, ספרד (מרוץ אירופה) 26 באוקטובר מיקה הקינן מקלארן

(*) הערה: הגרנד פרי של לוקסמבורג נערך למעשה בגרמניה במסלול שהיה מקובל להיקרא לפני כן "הגרנד פרי האירופאי". גם לאחר עונה זו הוא חזר להיקרא כך ולמעשה, נחשב כגרנד פרי של לוקסמבורג רק למשך עונות 1997 ו-1998.

דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 קנדהFlag of Canada.svg ז'אק וילנב בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ויליאמס 81
פסילה גרמניהFlag of Germany.svg מיכאל שומאכר איטליהFlag of Italy.svg פרארי 78
2 גרמניהFlag of Germany.svg היינץ הרולד פרנצן בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ויליאמס 42
3 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg דיוויד קולטהרד בריטניהFlag of the United Kingdom.svg מקלארן 36
4 צרפתFlag of France.svg ג'אן אלזי צרפתFlag of France.svg בנטון-רנו 36
5 אוסטריהFlag of Austria.svg גררד ברגר צרפתFlag of France.svg בנטון-רנו 27
6 פינלנדFlag of Finland.svg מיקה הקינן בריטניהFlag of the United Kingdom.svg מקלארן 27
7 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg אדי אירויין איטליהFlag of Italy.svg פרארי 24
8 איטליהFlag of Italy.svg ג'אנקרלו פיסיקלה בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ג'ורדן-פז'ו 20
9 צרפתFlag of France.svg אוליביה פאניס צרפתFlag of France.svg פרוסט-הונדה 16
10 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ג'וני הרברט שווייץCivil Ensign of Switzerland.svg סאובר 15
11 גרמניהFlag of Germany.svg ראלף שומאכר בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ג'ורדן-פז'ו 13
12 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg דיימון היל בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ארוז 7
13 ברזילFlag of Brazil.svg רובנס באריקלו בריטניהFlag of the United Kingdom.svg סטיוארט 6
14 אוסטריהFlag of Austria.svg אלכסנדר וורץ צרפתFlag of France.svg בנטון-רנו 4
15 איטליהFlag of Italy.svg יארנו טרולי צרפתFlag of France.svg פרוסט-הונדה 3
16 פינלנדFlag of Finland.svg מיקה סאלו בריטניהFlag of the United Kingdom.svg טירל-פורד 2
17 ברזילFlag of Brazil.svg פדרו דניס בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ארוז 2
18 יפןFlag of Japan.svg שינג'י נקאנו צרפתFlag of France.svg פרוסט-הונדה 2
19 איטליהFlag of Italy.svg ניקולה לריני שווייץCivil Ensign of Switzerland.svg סאובר 1

דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה נקודות
1 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ויליאמס-רנו 123
2 איטליהFlag of Italy.svg פרארי 102
3 צרפתFlag of France.svg בנטון-רנו 67
4 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg מקלארן 63
5 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ג'ורדן-פז'ו 33
6 צרפתFlag of France.svg פרוסט-הונדה 21
7 שווייץCivil Ensign of Switzerland.svg סאובר 16
8 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg ארוז 9
9 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg סטיוארט-פורד 6
10 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg טירל-פורד 2
9 בריטניהFlag of the United Kingdom.svg מסטרקארד לולה-פורד 0
9 איטליהFlag of Italy.svg מינרדי-פורד 0
1996 1997 1998
דיימון היל אלוף העולם-ז'אק וילנב מיקה הקינן
ויליאמס אליפות היצרנים-ויליאמס מקלארן


עונות פורמולה 1

1950195119521953195419551956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016