פורמולה 1 עונת 1997

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1997
1997 Formula One season
ז'אק וילנב, הזוכה באליפות
ז'אק וילנב, הזוכה באליפות
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 9 במרץ 1997
תאריך סיום 26 באוקטובר 1997
מספר עונה 48
מספר מרוצים בעונה 17
זוכה באליפות הנהגים ז'אק וילנב
נקודות הנהג הזוכה 81
זוכה באליפות היצרנים ויליאמס
נקודות היצרן הזוכה 123

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1997 נערכו 17 מרוצים. באליפות העולם זכה ז'אק וילנב הקנדי, הפעם היחידה בה זכה באליפות הפורמולה 1. קבוצת ויליאמס זכתה באליפות העולם ליצרנים.

בתחילת העונה, שלט (למעט המרוץ הראשון) וילנב בצורה ברורה באליפות, אולם ככל שהתקדמה העונה, מיכאל שומאכר התקדם וסגר את הפער. לפני המרוץ האחרון בעונה (מרוץ אירופה שנערך בעיר חרס שבספרד), הוביל שומאכר בנקודה אחת על וילנב. במהלך מקצי הדירוג, קרה מקרה נדיר בו שלושה נהגים קבעו את הזמן המהיר ביותר באופן זהה: וילנב, שומאכר והיינץ הרולד פרנצן. וילנב זינק ראשון שכן הוא היה הראשון שקבע את הזמן. אולם כבר בזינוק, עקף שומאכר את וילנב. בהקפה ה-48 של המרוץ, ניסה וילנב לעקוף את שומאכר. שומאכר "שבר את ההגה" לכיוון וילנב ויצר התנגשות בין הרכבים. המקרה הזכיר לרבים את שני המקרים שקרו מספר שנים קודם לכן בין איירטון סנה לאלן פרוסט. ואולם במקרה זה, שומאכר ניזוק ופרש ואילו וילנב הצליח להמשיך ולסיים במקום השלישי שהקנה לו ארבע נקודות שזיכו אותו באליפות. לאחר המרוץ, קבעה ה-FIA כי שומאכר נהג מלכתחילה נהיגה מסוכנת והוא נפסל כליל מעונת הפורמולה 1 שזה עתה הסתיימה. עם זאת, חישובי הסטטיסטיקה של העונה (נקודות דירוג, מיקומים, זינוקים וכו') לא נמחקו לו.

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • הקצאה של 36 צמיגים "יבשים" ו-28 "צמיגי גשם" לכל סוף שבוע של מרוץ.
  • על כל נהג לבחור מלכתחילה 28 צמיגים מסוג אחד בלבד. 16 מתוכם (על פי הגרלה) ישמשו בעת מקצי הדירוג בלבד.
  • חובת נשיאת קופסה שחורה בכל רכב מרוץ.
  • מרכב אחורי עמיד בפני התנגשויות באותה עמידות כמו המרכב הקדמי.
סיבוב מרוץ תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח קבוצה
1 מלבורן, אוסטרליה 9 במרץ קנדהקנדה ז'אק וילנב גרמניהגרמניה היינץ הרולד פרנצן בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד מקלארן
2 אינטרלאגוס, ברזיל 30 במרץ קנדהקנדה ז'אק וילנב קנדהקנדה ז'אק וילנב קנדהקנדה ז'אק וילנב ויליאמס
3 בואנוס איירס, ארגנטינה 13 באפריל קנדהקנדה ז'אק וילנב אוסטריהאוסטריה גרהרד ברגר קנדהקנדה ז'אק וילנב ויליאמס
4 אימולה, סן מרינו 27 באפריל קנדהקנדה ז'אק וילנב גרמניהגרמניה היינץ הרולד פרנצן גרמניהגרמניה היינץ הרולד פרנצן ויליאמס
5 מונטה קרלו, מונקו 11 במאי גרמניהגרמניה היינץ הרולד פרנצן גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי
6 ברצלונה, ספרד 25 במאי קנדהקנדה ז'אק וילנב איטליהאיטליה ג'יאנקרלו פיסיקלה קנדהקנדה ז'אק וילנב ויליאמס
7 מונטריאול, קנדה 15 ביוני גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי
8 מני-קור, צרפת 29 ביוני גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי
9 סילברסטון, אנגליה 13 ביולי קנדהקנדה ז'אק וילנב גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר קנדהקנדה ז'אק וילנב ויליאמס
10 הוקנהיים, גרמניה 27 ביולי אוסטריהאוסטריה גרהרד ברגר אוסטריהאוסטריה גרהרד ברגר אוסטריהאוסטריה גרהרד ברגר בנטון-רנו
11 בודפשט, הונגריה 10 באוגוסט גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה היינץ הרולד פרנצן קנדהקנדה ז'אק וילנב ויליאמס
12 ספא-פרנקורשם, בלגיה 24 באוגוסט קנדהקנדה ז'אק וילנב קנדהקנדה ז'אק וילנב גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי
13 מונזה, איטליה 7 בספטמבר צרפתצרפת ז'אן אלזי פינלנדפינלנד מיקה הקינן בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד מקלארן
14 שפילברג, אוסטריה 21 בספטמבר קנדהקנדה ז'אק וילנב קנדהקנדה ז'אק וילנב קנדהקנדה ז'אק וילנב ויליאמס
15 נורברג, לוקסמבורג (*) 28 בספטמבר פינלנדפינלנד מיקה הקינן גרמניהגרמניה היינץ הרולד פרנצן קנדהקנדה ז'אק וילנב ויליאמס
16 סוזוקה, יפן 12 באוקטובר קנדהקנדה ז'אק וילנב גרמניהגרמניה היינץ הרולד פרנצן גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר פרארי
17 חרס, ספרד (גרנד פרי אירופה) 26 באוקטובר קנדהקנדה ז'אק וילנב גרמניהגרמניה היינץ הרולד פרנצן פינלנדפינלנד מיקה הקינן מקלארן

(*) הערה: הגרנד פרי של לוקסמבורג נערך למעשה בגרמניה במסלול שהיה מקובל להיקרא לפני כן "הגרנד פרי האירופאי". גם לאחר עונה זו הוא חזר להיקרא כך ולמעשה, נחשב כגרנד פרי של לוקסמבורג רק למשך עונות 1997 ו-1998.

דירוג נהגים סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 קנדהקנדה ז'אק וילנב בריטניהבריטניה ויליאמס 81
פסילה גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי 78
2 גרמניהגרמניה היינץ הרולד פרנצן בריטניהבריטניה ויליאמס 42
3 בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד בריטניהבריטניה מקלארן 36
4 צרפתצרפת ג'אן אלזי צרפתצרפת בנטון-רנו 36
5 אוסטריהאוסטריה גרהרד ברגר צרפתצרפת בנטון-רנו 27
6 פינלנדפינלנד מיקה הקינן בריטניהבריטניה מקלארן 27
7 בריטניהבריטניה אדי אירויין איטליהאיטליה פרארי 24
8 איטליהאיטליה ג'אנקרלו פיסיקלה בריטניהבריטניה ג'ורדן-פז'ו 20
9 צרפתצרפת אוליביה פאניס צרפתצרפת פרוסט-הונדה 16
10 בריטניהבריטניה ג'וני הרברט שווייץשווייץ סאובר 15
11 גרמניהגרמניה ראלף שומאכר בריטניהבריטניה ג'ורדן-פז'ו 13
12 בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה ארוז 7
13 ברזילברזיל רובנס באריקלו בריטניהבריטניה סטיוארט 6
14 אוסטריהאוסטריה אלכסנדר וורץ צרפתצרפת בנטון-רנו 4
15 איטליהאיטליה יארנו טרולי צרפתצרפת פרוסט-הונדה 3
16 פינלנדפינלנד מיקה סאלו בריטניהבריטניה טירל-פורד 2
17 ברזילברזיל פדרו דניס בריטניהבריטניה ארוז 2
18 יפןיפן שינג'י נקאנו צרפתצרפת פרוסט-הונדה 2
19 איטליהאיטליה ניקולה לריני שווייץשווייץ סאובר 1

דירוג קבוצות סופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה נקודות
1 בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו 123
2 איטליהאיטליה פרארי 102
3 צרפתצרפת בנטון-רנו 67
4 בריטניהבריטניה מקלארן 63
5 בריטניהבריטניה ג'ורדן-פז'ו 33
6 צרפתצרפת פרוסט-הונדה 21
7 שווייץשווייץ סאובר 16
8 בריטניהבריטניה ארוז 9
9 בריטניהבריטניה סטיוארט-פורד 6
10 בריטניהבריטניה טירל-פורד 2
9 בריטניהבריטניה מסטרקארד לולה-פורד 0
9 איטליהאיטליה מינרדי-פורד 0
1996 1997 1998
דיימון היל אלוף העולם-ז'אק וילנב מיקה הקינן
ויליאמס אליפות היצרנים-ויליאמס מקלארן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1997 בוויקישיתוף