פורמולה 1 עונת 1996

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורמולה 1 עונת 1996
1996 Formula One season
דיימון היל
דיימון היל
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 10 במרץ 1996
תאריך סיום 13 באוקטובר 1996
מספר עונה 47
מספר מרוצים בעונה 16
זוכה באליפות הנהגים דיימון היל
נקודות הנהג הזוכה 97
זוכה באליפות היצרנים ויליאמס
נקודות היצרן הזוכה 175

עונת 1996 הייתה העונה הארבעים ושבע של אליפות הפורמולה 1. העונה החלה ב-10 במרץ 1996 והסתיימה ב-13 באוקטובר לאחר 16 מרוצים. דיימון היל הבריטי זכה באליפות הפורמולה 1 הראשונה והיחידה שלו, והפך יחד עם אביו גרהאם לצמד אב-בן הראשון שהשלימו זכייה באליפות.

היל, שסיים שני באליפות בשנתיים הקודמות, הוביל את האליפות לאורך כל העונה, אך נאבק בבן קבוצתו ז'אק וילנב, בעונתו הראשונה באליפות, עד למרוץ האחרון. קבוצת ויליאמס זכתה באליפות העולם ליצרנים לאחר שניצחה ב-12 מתוך 16 המרוצים.

קבוצת ויליאמס זכתה באליפות היצרים עם מכונית ה-FW18

שינויים בתקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקצה הדרוג ביום שישי בוטל והחל מעונה זו נקבע הדירוג במקצה אחד שנערך ביום שבת.
  • מספר מקצי האימון עלה משניים לשלושה.
  • כל נהג אשר זמן הקפת הדירוג הטובה ביותר שלו יחרוג ביותר מ-107% מזמן הדירוג של הנהג המוביל לא יוכל לזנק למרוץ (למעט מקרים חריגים בהחלטת שופטי המרוץ).
גרנד פרי מונקו, המרוץ השישי בעונה, במאי 1996

מרוצי עונת 1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב מרוץ מיקום תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליהאוסטרליה גרנד פרי אוסטרליה אלברט פארק, מלבורן 10 במרץ קנדהקנדה ז'אק וילנב קנדהקנדה ז'אק וילנב בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
2 ברזילברזיל גרנד פרי ברזיל אוטודורמו חוסה קרלוס, סאו פאולו 31 במרץ בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
3 ארגנטינהארגנטינה גרנד פרי ארגנטינה בואנוס איירס 7 באפריל בריטניהבריטניה דיימון היל צרפתצרפת ז'אן אלזי בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
4 האיחוד האירופיהאיחוד האירופי גרנד פרי אירופה נורבורגרינג, גרמניה 28 באפריל בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה דיימון היל קנדהקנדה ז'אק וילנב בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
5 סן מרינוסן מרינו גרנד פרי סן מרינו אימולה, איטליה 5 במאי גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
6 מונקומונקו גרנד פרי מונקו מונקו, מונטה קרלו 19 במאי גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר צרפתצרפת ז'אן אלזי צרפתצרפת אוליביה פאניס צרפתצרפת ליג'יה-מיוגן-הונדה
7 ספרדספרד גרנד פרי ספרד מסלול ברצלונה-קטלוניה 2 ביוני בריטניהבריטניה דיימון היל גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
8 קנדהקנדה גרנד פרי קנדה מסלול ז'אק וילניב, מונטריאול 16 ביוני בריטניהבריטניה דיימון היל קנדהקנדה ז'אק וילנב בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
9 צרפתצרפת גרנד פרי צרפת מני-קור 30 ביוני גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר קנדהקנדה ז'אק וילנב בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
10 בריטניהבריטניה גרנד פרי בריטניה סילברסטון 14 ביולי בריטניהבריטניה דיימון היל קנדהקנדה ז'אק וילנב קנדהקנדה ז'אק וילנב בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
11 גרמניהגרמניה גרנד פרי גרמניה הוקנהיים רינג, הוקנהיים 28 ביולי בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
12 הונגריההונגריה גרנד פרי הונגריה הונגרורינג, בודפשט 11 באוגוסט גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר בריטניהבריטניה דיימון היל קנדהקנדה ז'אק וילנב בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
13 בלגיהבלגיה גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורצ'מפס, סטבלוט 25 באוגוסט קנדהקנדה ז'אק וילנב אוסטריהאוסטריה גרהרד ברגר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
14 איטליהאיטליה גרנד פרי איטליה מסלול מונזה, מונזה 8 בספטמבר בריטניהבריטניה דיימון היל גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי
15 פורטוגלפורטוגל גרנד פרי פורטוגל אסטוריל 22 בספטמבר בריטניהבריטניה דיימון היל קנדהקנדה ז'אק וילנב קנדהקנדה ז'אק וילנב בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו
16 יפןיפן גרנד פרי יפן מסלול סוזוקה, סוזוקה 13 באוקטובר קנדהקנדה ז'אק וילנב קנדהקנדה ז'אק וילנב בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו

דירוג הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 בריטניהבריטניה דיימון היל בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו 97
2 קנדהקנדה ז'אק וילנב בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו 78
3 גרמניהגרמניה מיכאל שומאכר איטליהאיטליה פרארי 59
4 צרפתצרפת ז'אן אלזי צרפתצרפת בנטון-רנו 47
5 פינלנדפינלנד מיקה הקינן בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס 31
6 אוסטריהאוסטריה גרהרד ברגר צרפתצרפת בנטון-רנו 21
7 בריטניהבריטניה דייוויד קולטהרד בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס 18
8 ברזילברזיל רובנס באריקלו בריטניהבריטניה ג'ורדן-פז'ו 14
9 צרפתצרפת אוליביה פאניס צרפתצרפת ליג'יה-מיוגן-הונדה 13
10 בריטניהבריטניה אדי אירויין איטליהאיטליה פרארי 11
11 בריטניהבריטניה מרטין בראנדל בריטניהבריטניה ג'ורדן-פז'ו 8
12 גרמניהגרמניה היינץ הרולד פרנצן שווייץשווייץ סאובר-פורד 7
13 פינלנדפינלנד מיקה סאלו בריטניהבריטניה טירל-ימאהה 5
14 בריטניהבריטניה ג'וני הרברט שווייץשווייץ סאובר-פורד 4
15 ברזילברזיל פדרו דניס צרפתצרפת ליג'יה-מיוגן-הונדה 2
16 הולנדהולנד יוס ורסטאפן בריטניהבריטניה פוטוורק-הארט 1

דירוג הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום קבוצה נקודות
1 בריטניהבריטניה ויליאמס-רנו 175
2 איטליהאיטליה פרארי 70
3 צרפתצרפת בנטון-רנו 68
4 בריטניהבריטניה מקלארן-מרצדס 49
5 בריטניהבריטניה ג'ורדן-פז'ו 22
6 צרפתצרפת ליג'יה-מיוגן-הונדה 15
7 שווייץשווייץ סאובר-פורד 11
8 בריטניהבריטניה טירל-ימאהה 5
9 בריטניהבריטניה פוטוורק-הארט 1
- איטליהאיטליה מינרדי-פורד 0
- איטליהאיטליה פורטי-פורד 0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1996 בוויקישיתוף


הקודם:
מיכאל שומאכר
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1996
דיימון היל
הבא:
ז'אק וילנב
הקודם:
בנטון
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1996
ויליאמס
הבא:
ויליאמס