דאג ג'ונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דאג ג'ונס
Doug Jones
ג'ונס בתמונה מינואר 2018
ג'ונס בתמונה מינואר 2018
ג'ונס בתמונה מינואר 2018
לידה 4 במאי 1954 (בן 69)
פיירפילד, אלבמה, ארצות הברית
שם מלא גורדון דאגלס ג'ונס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת אלבמה, בית הספר למשפט קאמברלנד, אוניברסיטת סמפורד
עיסוק משפטן, פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
דת מתודיזם
בת זוג לואיס ניו (מאז 1992)
www.jones.senate.gov
סנאטור מטעם מדינת אלבמה
3 בינואר 20183 בינואר 2021
(3 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גורדון דאגלס ג'ונסאנגלית: Gordon Douglas Jones; נולד ב-4 במאי 1954) הוא משפטן ופוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כסנאטור מטעם אלבמה.

ג'ונס כיהן כתובע בבית המשפט המחוזי של ארצות הברית עבור המחוז הצפוני של אלבמה בשנים 1997–2001. הוא העמיד לדין את שני המבצעים הנותרים של הפיגוע בכנסייה הבפטיסטית האפרו-אמריקאית בברמינגהאם ב-1963, בו נרצחו ארבע ילדות אפרו-אמריקאיות, וכן הגיש כתב אישום נגד אריק רורולף, מבצע הפיגוע בפארק האולימפי סנטניאל[1].

ג'ונס, כמועמד הדמוקרטי בבחירות המיוחדות לסנאט של ארצות הברית בדצמבר 2017 שנערכו על מנת למלא את מקומו של ג'ף סשנס, שמונה לתובע הכללי של ארצות הברית, הביס את מועמד המפלגה הרפובליקנית רוי מור, שהואשם בשורה של עבירות מין ופדופיליה על ידי מספר נשים[2]. ג'ונס הוא הדמוקרט הראשון בחצי היובל האחרון (2017) שייצג את אלבמה בסנאט מאז ריצ'רד שלבי, שנבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית ב-1986 וב-1992, אך עבר למפלגה הרפובליקנית ב-1994[3].

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס, 21 בנובמבר 2017

דאגלס ג'ונס נולד ב-1954 בפיירפילד שבאלבמה, למשפחת צווארון כחול והוריו היו גורדון וגלוריה ג'ונס[4]. אביו עבד בחברת הפלדה "U.S. Steel" ואמו הייתה עקרת בית[5]. ג'ונס בוגר אוניברסיטת אלבמה עם תואר ראשון במדע המדינה אותו קיבל ב-1976 ואת הדוקטורט שלו הרוויח מבית הספר קמברלנד למשפטים באוניברסיטת סמפורד ב-1979.

את הקריירה המשפטית שלו החל כאשר עבד כסניגור עבור ועדת הסנאט של ארצות הברית למשפט[6]. לאחר מכן עבד ג'ונס כעוזר של תובע פדרלי בשנים 1980–1984 לפני שהתפטר למען עבודה במשרד עורכי דין פרטי בברמינגהאם, אלבמה, מ-1984 עד 1997[7].

תובע פדרלי בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא ארצות הברית ביל קלינטון הכריז ב-18 באוגוסט 1997 על כוונתו למנות את ג'ונס לתובע פדרלי עבור במחוז הצפוני של אלבמה[8], ואכן מינה את ג'ונס לתפקיד ב-2 בספטמבר 1997. ב-8 בספטמבר אותה השנה מינה בית המשפט המחוזי של ארצות הברית עבור המחוז הצפוני של אלבמה את ג'ונס לתובע הפדרלי הארעי של בית המשפט. הסנאט של ארצות הברית אישר את מינויו של ג'ונס ב-8 בנובמבר בהצבעה קולית[9].

בינואר 1998 הפציץ אריק רודולף את המרכז החדש לבריאות האישה בברמינגהאם. ג'ונס הפך אחראי על התיאום המדיני ועל כוח המשימה הפדרלי עת העמדת רודולף לדין, והעמיד אותו לדין על פשעיו הן באלבמה והן בג'ורג'יה, בין היתר הפיגוע שהוציא בפארק האולימפי סנטניאל[10][11].

תיק הפיגוע בכנסייה הבפטיסטית של רחוב 16[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס העמיד לדין את תומאס אדווין בלנטון הבן ואת בובי פרנק שרי, שניים מחברי תנועת קו קלוקס קלאן, על תפקידם בהפצצת הכנסייה הבפטיסטית של רחוב 16 ב-1963. התיק המשפטי נפתח מחדש בשנה שקדמה למינויו של ג'ונס, אך לא הייתה התקדמות בתיק עד למינויו. חבר מושבעים גדול פדרלי נתכנס בשנת 1998, עורר את תשומת הלב של אשתו לשעבר של שרי והוביל אותה להתקשר אל לשכת החקירות הפדרלית למסור עדות. אשתו לשעבר הציגה את ג'ונס בפני בני משפחה וחברים שדיווחו על חוויותיהם בזמן ההפצצה. עדות מרכזית הייתה קלטת שמע מזמן ההפצצה בה בלנטון הצהיר כי הוא זמם עם אחרים כדי להכין את הפצצה איתה ביצע את הפיגוע. ג 'ונס הגיש כתב אישום נגד בלנטון ושרי ב-2000[12][13]. בלנטון נמצא אשמה ב-2001, שרי נמצא אשם ב-2002. שניהם נידונו למאסר עולם.

קריירת משפט מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס חדל מלהיות תובע פדרלי כשעזב את המשרה ב-2001 וחזר לפעילות משפטית פרטית. ב-2004 התמנה למומחה מיוחד במשפט שהתנהל נגד חברת מונסנטו באשמת גרימת נזק חמור לבריאות האדם[14]. ב-2007 הוענק לג'ונס עיטור בגין שירותו המכובד עבור זכויות האזרח מטעם המכון לזכויות האזרח של ברמינגהאם. כמו כן, באותה השנה העיד ג'ונס בפני ועדת בית הנבחרים של ארצות הברית למשפט בנוגע לחשיבות בדיקה מחודשת של פשעים מתקופת המאבק לזכויות האזרח[15]. ב-2017 קיבל ג'ונס פרס מפעל חיים מסניף אלבמה של "הדמוקרטים הצעירים של אמריקה"[16].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל מסע הבחירות של ג'ונס לסנאט

הבחירות המיוחדות לסנאט באלבמה 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2017, ג'ונס הודיע על מועמדותו בבחירות המיוחדות לסנאט של ארצות הברית באלבמה, והתמודד למושב שנותר פנוי כאשר ג'ף סשנס מונה לתובע הכללי של ארצות הברית. סשנס, חבר המפלגה הרפובליקנית, החזיק במושב בסנאט מאז נבחר ב-1996, כאשר האוול הפלין הדמוקרטי בחר שלא לרוץ לבחירה מחדש, וסשנס נבחר מחדש שלוש פעמים. ג'ונס זכה במועמדות הדמוקרטית באוגוסט, והפך לסנאטור הנבחר של אלבמה בסנאט לאחר שהביס את נשיא בית המשפט העליון של אלבמה לשעבר, רוי מור, בבחירות הכלליות שנערכו ב-12 בדצמבר 2017[17].

ג'ונס קיבל 671,151 קולות (49.9%) לעומת 650,436 קולות שקיבל מור (48.4%)[18]. מור סירב להודות בהפסדו, על אף שהפסיד את הבחירות בפער של יותר מ-20,000 קולות. ג'ונס יכהן עד ינואר 2021, את יתרת תקופת כהונתו של סשנס[19]. הוא הסנאטור הדמוקרטי הראשון מטעם אלבמה ב-25 השנים האחרונות.

בסנאט האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס הושבע ב-3 בינואר 2018, לצד עמיתתו הדמוקרטית טינה סמית' ממינסוטה, ותקופת כהונתו נמשכה עד 3 בינואר 2021. הוא הדמוקרט הראשון שייצג את אלבמה בסנאט האמריקני מזה 21 שנה, והראשון שנבחר לתפקיד זה 25 שנים. ג'ונס נמנה בין חמשת הסנאטורים הדמוקרטים שהצביעו בעד החלטה שקראה לסיים את השבתת הממשל בארצות הברית בשלהי 2018. על פי החברה "Morning Consult", הסוקרת את שיעור התמיכה בחברי הסנאט של ארצות הברית, ב-17 באוקטובר 2019, ג'ונס היה בעל שיעור תמיכה בן 41%, כשמנגד 36% מתושבי אלבמה לא תמכו בו.

במרץ 2018 הצביע נגד הצעתם של הסנאטורים כריס מרפי וברני סנדרס לסיים את הבעת התמיכה הרשמית של ארצות הברית בהתערבות הצבאית של ערב הסעודית בתימן. ב-8 בינואר 2019 היה ג'ונס אחד מארבעת הדמוקרטים שהצביעו בעד קידום הצעת חוק המטילה סנקציות נגד ממשלת סוריה ומשטרו של בשאר אל-אסד וקידום תמיכה אמריקאית בישראל ובירדן. בראשית 2020 הצביע בעד הדחתו של דונלד טראמפ מנשיאות ארצות הברית.[20]

בבחירות לסנאט של ארצות הברית ב-2020 ניצב ג'ונס בפני מסע בחירות עיקש. סיכוייו להיבחר של ג'ונס הדמוקרטי לתקופת כהונה מלאה באלבמה, אחת המדינות השמרניות ביותר בארצות הברית, היו קלושים בין כה וכה. ביום הבחירות הכלליות גבר עליו המועמד הרפובליקני טומי טוברוויל עם כשישים אחוז מקולות הבוחרים.

בנובמבר 2020 הוזכר ג'ונס כמועמד פוטנציאלי לתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית בממשלו של נשיא ארצות הברית הנבחר ג'ו ביידן, לצד סאלי ייטס ומריק גרלנד. אך לבסוף נבחר גרלנד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Birmingham lawyer and former Clinton appointee Doug Jones seeks Democratic nomination for Senate, באתר AL.com‏, 14 ביוני 2017
  2. ^ עמרי נחמיאס‏, מכה לטראמפ: הרפובליקנים הפסידו בבחירות באלבמה - ואיבדו מושב בסנאט, באתר וואלה!‏, 13 בדצמבר 2017
  3. ^ The last Democrat to win an Alabama Senate race later became a Republican — and did not vote for Roy Moore, באתר Business Insider‏, 12 בדצמבר 2017
  4. ^ הכירו את דאג ג'ונס, באתר הרשמי של דאג ג'ונס (באנגלית)
  5. ^ קווין סאק, PUBLIC LIVES; An Alabama Prosecutor Confronts the Burden of History, באתר הניו יורק טיימס, 5 במאי 2001
  6. ^ Doug Jones announces run for US Senate, באתר AL.com‏, 11 במאי 2017
  7. ^ Douglas Jones, 18 במאי 2017
  8. ^ ההכרזה, מפי משרד דובר הבית הלבן (באנגלית)
  9. ^ Meet the Alabama Senate candidates: Controversial gun-toting judge Roy Moore and a lawyer who fought the KKK, באתר ABC‏, 27 בספטמבר 2017
  10. ^ Bombing Suspect Eric Rudolph Indicted, באתר ABC‏, 25 בנובמבר 2000
  11. ^ Bombing Suspect Is Moved to Alabama, for Trial There First, באתר הניו יורק טיימס, 3 ביוני 2003
  12. ^ Prosecutor reflects on 50th anniversary of 1963 Birmingham bombing, באתר הניו יורק טיימס, 14 בספטמבר 2003
  13. ^ As Church Bombing Trial Begins in Birmingham, the City's Past Is Very Much Present, באתר הניו יורק טיימס, 25 באפריל 2001
  14. ^ Birmingham attorneys Doug Jones and Greg Hawley form law firm, באתר AL.com‏, 7 ביוני 2013
  15. ^ Testimony of G. Douglas Jones, מסמך מאת ועדת בית הנבחרים של ארצות הברית למשפט (באנגלית)
  16. ^ Democratic Senate candidate Doug Jones launches campaign headquarters in Birmingham, באתר Weld‏, 27 ביוני 2017
  17. ^ חיים איסרוביץ', ‏רוי מור, שהואשם בעבירות מין, הפסיד את המושב בסנאט מטעם אלבמה, באתר מעריב אונליין, 13 בדצמבר 2017
  18. ^ תוצאות הבחירות, באתר הניו יורק טיימס, 12 בדצמבר 2017 (באנגלית)
  19. ^ The Latest: Moore not conceding Senate race to Jones, באתר ABC‏, 13 בדצמבר 2017
  20. ^ ג'רמי הרב ושון או'קיי, How each senator voted on impeachment, באתר CNN‏, 5 בפברואר 2020 (באנגלית)}.