וולה סויינקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וולה סויינקה

אקינוונדה אולווולה "וולה" סויינקהאנגלית: Akinwande Oluwole "Wole" Soyinka, ביורובה: Akinwándé Oluwo̩lé Babátúndé S̩óyinká; נולד ב-13 ביולי 1934) הוא מחזאי, סופר, משורר, פרופסור לספרות, מניגריה; זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1986.‏[1]

ביוגרפיה וקריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולה סויינקה נולד ב-13 ביולי 1934 באבוקוטה (Abeokuta), ליד העיר איבדן שבמערב ניגריה, במוצאו האתני הוא שייך לשבט יורובה (Yoruba). לאחר שסיים את לימודיו במכללה הלאומית של איבדן, הוא עבר לאנגליה והחל ללמוד באוניברסיטת לידס ספרות השוואתית ב-1960. הוא קיבל את מענק רוקפלר והוא חזר אל ניגריה והחל ללמוד דרמה אפריקאית. יחד עם הלימוד של הדרמה האפריקאית החל הסופר ללמד דרמה וספרות באוניברסיטאות שונות בניגריה, בערים איבדן ולגוס. בשנת 1973 השלים סויינקה את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת לידס.

החל משנת 1975 הוא פרופסור לספרות. בנוסף הוא היה לעתים גם פרופסור אורח באוניברסיטאות קיימברידג', שפילד, וייל שם העניק הרצאות על ספרות השוואתית ודרמה אפריקאית.

פעילותו הפוליטית והאמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת האזרחים בניגריה כתב הסופר מאמר בו הציע הפסקת אש עם המורדים מביאפרה ובעקבות כך הוא נעצר ב-1967 על ידי השלטונות הניגרים והואשם בשיתוף פעולה עם האויב. סונייקה היה לאסיר פוליטי והיה אסור בכלא הניגרי במשך שנתיים. ב-1969 הוא שוחרר מהכלא.

סויינקה כותב את שיריו, מחזותיו והרומנים שלו באנגלית. סויינקה פרסם כ-20 יצירות ועבודות בתחום הדרמה (מחזות ומאמרים), שירה ורומנים. כמחזאי הושפע סויינקה ממחזאים מערביים ובמיוחד מהמחזאי האירי ג. מ. סיינג' (JM Synge), אך מאידך הוא ידע לשלב את הידע שרכש מתרבות המערב עם התיאטרון האפריקני המסורתי ומחזותיו מכילים לרוב פולקלור אפריקאי (הכולל מוזיקה וריקודים אפריקאים עממים), ובכתיבתו הוא משלב לעתים את המיתולוגיה של שבטו יורובה אודות אוגון אל הברזל והמלחמה העומד במרכז הקיום (למשל, במחזהו ריקוד היערות, שנכתב לקראת קבלת העצמאות של ניגריה). את מחזותיו הראשונים כתב סויינקה בהיותו סטודנט בלונדון, ב-1958 כתב את המחזה שוכני הביצה וב-1959 את המחזה האריה ואבן החן. לאחר שחזר אל ניגריה ב-1960 הוא ייסד את קבוצת התיאטרון מסכות 1960. ב-1964 ייסד סויינקה תיאטרון בו הוא הפיק מחזות פרי עטו ואף השתתף בחלקם כשחקן. מחזותיו של סויינקה מגוונים, הם נעים בין קומדיות קלילות וסטיריות כמו המשפט של האח ג'רו (הועלה לפני קהל בין השנים 1960 ל-1963) מטורפים ומומחים (הועלה לפני קהל בין השנים 1970 - 1971) ומחזות בעלי גוון רציני ופילוסופי כמו ריקוד היערות, או מוות ופרשו של המלך (הועלה לפני קהל בין השנים 1976–1977). בין מחזותיו הרבים של סויינקה ניתן לציין את המחזה הקלאסי של אוריפידס "הבאקכות", אותו עיבד והתאים למציאות הניגרית ואף עיבד את המחזה לאופרה (בין השנים 1977- 1981 האופרה הוצגה לפני קהל).

סויינקה פרסם שני רומנים: The Interpreters ב-1965. זוהי יצירה מורכבת אודות שישה אינטלקטואלים ניגרים, יצירה זו הושוותה ליצירות של ג'יימס ג'ויס וויליאם פוקנר ב-1973 פרסם הסופר את הרומן Season of Anomy והוא מבוסס על הרהוריו של הסופר בתקופת מאסרו, ברומן זה מעמת הסופר את המיתוס אורפאוס עם המיתוס של אוגון אל הברזל והמלחמה האפריקאי. בנוסף כתב סויינקה שתי יצירות תיעודיות אוטוביוגרפיות, ב-1972 את איש מת, רשימות מהכלא, ויצירה תיעודית נוספת בשנת 1982 בשם Aké המתעדת את ילדותו של סויינקה; על יצירה זו זכה בפרס אניספילד-וולף בשנת 1983. סויינקה גם פרסם חמישה ספרי שירה ובשיריו יש סוג של התכתבות עם מחזותיו מבחינת הנושאים והסגנון בהם הם כתובים.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 באוקטובר 2011 הועלו בעברית קטעים מ"האריה ואבן החן" וכן מ"ריקוד היערות" (גם בתרגומו של אברהם עוז) על ידי הבמה לתיאטרון אפריקאי-ישראלי במסגרת ערב הצדעה לתרבות אפריקה בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולה סויינקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]