החגורה האלפידית

החגורה האלפידית
מידע כללי
על שם	הרי האלפים
גובה	8,848 מ'
מדינה	אלג'יריה, טורקמניסטן, איראן, אוזבקיסטן, קירגיזסטן, קזחסטן, טג'יקיסטן, עיראק, אזרבייג'ן, טורקיה, ארמניה, רוסיה, גאורגיה, יוון, אפגניסטן, הרפובליקה העממית של סין, קמבודיה, לאוס, וייטנאם, מלזיה, פקיסטן, תאילנד, בנגלדש, הודו, מיאנמר, נפאל, בהוטן, אינדונזיה, בולגריה, מונטנגרו, סן מרינו, איטליה, קריית הוותיקן, שווייץ, גרמניה, מונקו, אנדורה, תוניסיה, צרפת, פורטוגל, ספרד, מקדוניה הצפונית, ליכטנשטיין, סלובניה, בוסניה והרצגובינה, קרואטיה, סרביה, קוסובו, אוסטריה, רומניה, אוקראינה, צ'כיה, הונגריה, סלובקיה, פולין, מרוקו
מיקום	אלג'יריה

החגורה האלפידית או החגורה האורוגנית האלפינית-הימלאיה,^[1] ולעיתים רחוקות יותר החגורה האורוגנית של ים תטיס, היא חגורה סייסמית ואורוגנית הכוללת מערך של רכסי הרים המשתרעים על פני יותר מ-15,000 קילומטרים (9,300 מיל) לאורך השוליים הדרומיים של אירואסיה, המשתרעים מג'אווה וסומטרה, דרך חצי האי הודו-סין, הרי ההימלאיה והטרנסהימלאיה, הרי איראן, הקווקז, אנטוליה, הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי.^[2]

החגורה האלפידית כוללת, ממערב למזרח, את הרכסים העיקריים של הרי האטלס, הרי האלפים, הרי הקווקז, אלבורז, הינדו-כוש, קארקוראם והרי ההימלאיה. זהו האזור השני הפעיל ביותר בעולם מבחינה סייסמית, אחרי החגורה המקיפה של האוקיינוס השקט (טבעת האש), ובה קורות 17% מרעידות האדמה הגדולות בעולם.^[3]

החגורה היא תוצאה של סגירה מהמזוזואיקון עד הקנוזואיקון, עד לאחרונה ים תטיס, ושל תהליך ההתנגשות בין הלוחות ההודי האפריקאי והערבי הנעים צפונה עם הלוח האירואסיאתי.^[1] כל התנגשות גורמת לגבול מתכנס, נושא המתואר בטקטוניקת הלוחות. הקו הישר המשוער של כל כך הרבה רכסים בקו אחד ממזרח למערב, שהבחין בו לראשונה הגאולוג האוסטרי אדוארד סואס (Suess), מצביע על כך שפעם לוחות רבים היו לוח אחד, וההתנגשות יצרה אזור שכבה אחד, שהיה אוקיאני, מעל רצפת ים תטיס.

סואס כינה את היבשת הבודדת גונדוונה, על שם כמה תצורות סלע בהודו, אז חלק מיבשת העל של גונדוואנה, שנפרדה קודם לכן מיבשת על אחרת, לאוראסיה, ונדחפה ממנה. אירואסיה יורדת מלאוראסיה, ממנה התפצלה לורנטיה מערבה ויצרה את האוקיינוס האטלנטי. כאשר ים תטיס נסגר, גונדוואנה גדלה בדרום אירואסיה.

היסטוריה קצרה של הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החגורה האלפידית היא מושג של גאולוגיה היסטורית מודרנית, שהיא חקר הזמן הגאולוגי של האירועים שעיצבו את פני כדור הארץ.^[4] חקר הנושא התחיל באמצע המאה ה-19 עם הביולוגים האבולוציוניים. הגאולוגים ההיסטוריים המוקדמים, כמו צ'ארלס דרווין וצ'ארלס לייל, מצאו סידור של מאובנים ושכבות של סלע משקע המכילים אותם לפי פרקי זמן שמסגרתם נותרה.^[5]

סוף המאה ה-19 הייתה תקופה של סינתזה, שבה ניסו גאולוגים לשלב את כל הפרטים לתמונה הגדולה. הראשון מסוגו, אדוארד סואס, השתמש במונח "אורוגרפיה השוואתית" כדי לתאר את שיטתו להשוואת רכסי הרים, כמו "אנטומיה השוואתית" ו"פילולוגיה השוואתית".^[5]

עבודתו קדמה לטקטוניקת הלוחות ונדידת היבשות. השלב הפרה-טקטוני הזה נמשך עד 1950 לערך, אז הפכה תאוריית נדידת היבשות לדומיננטית. המושגים והשפה של הגרפים ההשוואתיים נשמרו בשינוי מסוים, אך הוסברו בדרכים חדשות.

תורת השקיעה של סואס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סואס העלה את הרעיון של אזור שקיעה טרנס-אירו-אסיאתי, שאותו כינה ים תטיס. השקיעה התגלתה במשקעים של המזוזואיקון, שעלו לשכבות גבוהות בכוח דחיסה.^[6] סואס גילה את האזור במהלך עבודתו על הרי האלפים. הוא חקר את האזור בפירוט, וסיכם את מחקרו בספרו "das Antlitz der Erde" – "פני כדור הארץ". כמו בפנים אנושיות, לפני כדור הארץ יש קווים. סואס הגדיר וסיווג את הקווים של אזור זה, אחריהם עקב מקצה אירואסיה לקצה השני, עד המזרח, בחצי האי המלאי.

סואס הסתכל, כמו כל הגאולוגים, בשכבות ובתוכן של סלע משקע מאגני האוקיינוס, ששקע בלחץ המעמקים והועלה מאוחר יותר בלחץ אופקי לקפלים של שרשראות הרים. סואס הוסיף לתחום את מחקר מה שכינה "קווי המגמה" או הכיוונים של שרשראות ההרים. אלה היו אמורים להתגלות על ידי בחינת פגיעותיהם, או הצטלבויותיהם עם פני השטח. עד מהרה גילה את מה שמכונה היום "גבולות לוחות מתכנסים", שרשראות של הרים שהועלו על ידי דחיסה או השקעה של לוח אחד מתחת לאחר, אבל הידע לא היה במצב כזה שהוא יכול היה לזהות אותם ככאלה. הוא עסק בדפוסים.

טווחים עיקריים (ממערב למזרח)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרים הקנטבריים (כולל הרי הבאסקים), Sistema Central, Sistema Ibérico, הרי הפירנאים, הרי האלפים, הרי הקרפטים, הרי הבלקן, הרי רילה – רודופי, תאסוס – איי הים התראקי, הרי קרים – באירופה.
הרי האטלס והריף בצפון אפריקה, המערכת הבאטית (סיירה נבדה והאיים הבלאריים), הרי האפנינים, האלפים הדינריים, פינדוס (הלנידס) והר אידה.
הרי הקווקז (על הגבול בין אסיה לאירופה), הרי קופט, הרי פמיר, הרי עלאי, טיין שאן, הרי אלטאי, הרי סייאן.
הרי הפונטוס, רמת ארמניה, אלבורז, הינדו-כוש, הרי קונלון, הרי הנגדואן, הרי אנאמיט, הרי טיטיוואנגסה, הרי באריסאן – באסיה.
הרי הטאורוס, הרי טרודוס, הרי זגרוס, היילנד מאקראן, הרי סולימאן, קארקוראם, ההימלאיה, טרנסהימלאיה, פטקאי, גבעות צ'ין, הרי ארקאן, איי אנדמן וניקובר – באסיה.

אינדונזיה שוכנת בטבעת האש באוקיינוס השקט לאורך האיים הצפון מזרחיים הסמוכים וכוללים את גינאה החדשה והחגורה האלפידית לאורך דרום ומערב, מסומטרה, ג'אווה ואיי סונדה הקטנים (באלי, פלורס וטימור). רעידת האדמה באוקיינוס ההודי ב-2004 הייתה ליד חופי סומטרה, בתוך החגורה האלפידית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Suess, Eduard (1904). Sollas, W. J. (ed.). The Face of the Earth [das Antlitz der Erde]. Vol. I. תורגם ע"י Sollas, Hertha B. C. Oxford: Clarendon Press.
Suess, Eduard (1908). Sollas, W. J. (ed.). The Face of the Earth [das Antlitz der Erde]. Vol. III. תורגם ע"י Sollas, Hertha B. C. (Revised ed.). Oxford: Clarendon Press.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא החגורה האלפידית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² K.M. Storetvedt, K. M., The Tethys Sea and the Alpine-Himalayan orogenic belt; mega-elements in a new global tectonic system, Physics of the Earth and Planetary Interiors, Volume 62, Issues 1–2, 1990, Pages 141–184 Abstract
^ "Where do earthquakes occur?". USGS. אורכב מ-המקור ב-5 באוגוסט 2014. נבדק ב-8 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ "Where do earthquakes occur?". USGS. אורכב מ-המקור ב-5 באוגוסט 2014. נבדק ב-8 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ Suess 1904, p. 594 "In human affairs as in the physical world the present is only a transverse section; we cannot see the future which lies beyond, but we may gain instruction from the past. Thus the history of the earth is of fundamental importance in the description of the earth."
^ ¹ ² Suess 1904, p. 594 "A general comparative orography, drawn from the existing store of observations, has not yet been created, and he who endeavours step by step to organize the elements of such a synthesis must be content if he finds that the structure he has raised is open to completion and correction,..."
^ Suess 1908, p. 19 "Gondwana-land is bounded on the north by a broad zone of marine deposits of Mesozoic age....It must be regarded in its entirety as the relic of a sea which once extended across the existing continent of Asia."

[Storetvedt-1] ¹ ² K.M. Storetvedt, K. M., The Tethys Sea and the Alpine-Himalayan orogenic belt; mega-elements in a new global tectonic system, Physics of the Earth and Planetary Interiors, Volume 62, Issues 1–2, 1990, Pages 141–184 Abstract

[2] "Where do earthquakes occur?". USGS. אורכב מ-המקור ב-5 באוגוסט 2014. נבדק ב-8 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[USGS1-3] "Where do earthquakes occur?". USGS. אורכב מ-המקור ב-5 באוגוסט 2014. נבדק ב-8 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[4] Suess 1904, p. 594 "In human affairs as in the physical world the present is only a transverse section; we cannot see the future which lies beyond, but we may gain instruction from the past. Thus the history of the earth is of fundamental importance in the description of the earth."

[hs594-5] ¹ ² Suess 1904, p. 594 "A general comparative orography, drawn from the existing store of observations, has not yet been created, and he who endeavours step by step to organize the elements of such a synthesis must be content if he finds that the structure he has raised is open to completion and correction,..."

[6] Suess 1908, p. 19 "Gondwana-land is bounded on the north by a broad zone of marine deposits of Mesozoic age....It must be regarded in its entirety as the relic of a sea which once extended across the existing continent of Asia."

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]