הלוויית הרב עובדיה יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלק מהקהל בהלווייה
מודעות אבל בירושלים על פטירת הרב יוסף

הלוויית הרב עובדיה יוסף התקיימה בירושלים ביום שני ג' בחשוון תשע"ד (7 באוקטובר 2013). ההערכות לגבי סך המשתתפים בהלוויה נעו בין 450,000 ל-850,000. מסע ההלוויה הועבר בשידור חי בכלי תקשורת רבים בישראל.

ימיו האחרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בספטמבר 2013 (חול המועד סוכות ה'תשע"ד), בעקבות החמרה במצבו הבריאותי, אושפז הרב יוסף, הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר ומנהיגה הרוחני של מפלגת ש"ס, בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. כעבור שבועיים נפטר בשעות הצהריים של יום שני 7 באוקטובר 2013, ג' בחשוון ה'תשע"ד, בגיל 93. הלווייתו ומשא ההספדים החלו בשעה שש בערב באותו יום והסתיימו כעבור חמש שעות.

מסע הלוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיטתו של הרב יוסף הובאה מבית החולים לבית הלוויות שמגר, שם ספדו לו נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו כן השתתפו בהלוויה ראש עיריית ירושלים ניר ברקת והשרים גדעון סער ויובל שטייניץ.

לאחר מכן הובאה המיטה לישיבת פורת יוסף בשכונת גאולה. לפני התיבה עבר חתנו הרב אהרן בוטבול שקרא פרקי תהילים וי"ג מידות, ולאחריו קרא הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר הרב שלמה משה עמאר פרקי תהילים נוספים. ראשון המספידים היה הרב שמואל אויערבך. עוד הספידוהו חברי מועצת חכמי התורה הרב שלום כהן והרב שמעון בעדני, הרבנים הראשיים לשעבר הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו, הרבנים ראובן אלבז, משה צדקה ובניהו שמואלי, וכן ארבעת בניו, הרבנים אברהם, יצחק, דוד ומשה. מאחרוני המספידים היה יו"ר ש"ס, אריה דרעי. לאחר מכן נערכה קבלת עול מלכות שמים על ידי הרב יעקב עדס[1]. המספידים דיברו על שקדנותו בתורה, על חיבוריו ועל פעילותו התורנית והציבורית הענפה. ההספדים הושמעו באמצעות רמקולים שהוצבו ברחובות הסמוכים ומקלטי רדיו שהפעילו תושבי השכונה.

מסע ההלוויה יצא מישיבת פורת יוסף ועבר ברחובות יוסף בן מתתיהו, מלכי ישראל, ברנדייס, ירמיהו ולאורך רחוב בר-אילן. עקב הדוחק העצום שנבע ממספר המלווים, נע רכב החברה קדישא ובו מיטת הרב יוסף באיטיות רבה, בסיוע כוחות משטרה. ברמקולים הושמעו בקשות חוזרות ונשנות לזוז ולאפשר את התקדמות הרכב. מסע ההלוויה ארך כשלוש שעות. הרב יוסף נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים, לצד קבר רעייתו מרגלית. רבים ממשתתפי ההלוויה קרעו את דש בגדיהם, כמנהג המובא בהלכה על פטירת רב גדול שבדור.

המצבה שהונחה על קברו

בהלוויה השתתפו אנשים מכל המגזרים ביהדות החרדית והדתית. אדמו"רים וראשי ישיבות רבים הורו לתלמידיהם להגיע להלוויה. בין המלווים היו רבנים חברי מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה ובהם: הרב אהרן לייב שטיינמן והאדמו"רים מגור, מבעלז ומוויז'ניץ.

מסע ההלויה הועבר בשידור חי בערוץ הלווין דר וסוחרת ובערוצי הרדיו קול ברמה וקול חי. כמו כן מספר ערוצי טלוויזיה ממלכתיים שידרו חלקים מההלוויה בשידור חי. כ-4,000 שוטרים הוצבו לאבטחת ההלוויה ומשתתפיה. כוחות הצלה טיפלו בכ-300 איש שנזקקו לטיפול רפואי עקב הדוחק הרב.

מספר המשתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהלוויה השתתפו, לפי הערכה של משטרת ישראל, כ-750–800 אלף איש,[2] והיא ההלוויה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל.[3] עם זאת, קציני משטרה אחרים התייחסו בספקנות למספרים וטענו כי בפרק זמן של שש שעות ניתן להסיע לירושלים כ-200 אלף איש בלבד, ומשום כך העריכו שבהלוויה השתתפו כ-450 אלף איש: כ-250 אלף מתושבי העיר ו-200 אלף מחוץ לה[2][4]. לפי טרנדאיט, חברה שמתמחה בהערכת מספר המשתתפים באירועים המוניים, ברגעי השיא כ-273,000 איש השתתפו בהלוויה[5]. כלי תקשורת חרדים עיגלו את מספר המשתתפים וכינו את ההלוויה "הלוויית המיליון"[6].

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודם להלוויה ובמהלכה סגרה משטרת ישראל לתנועה את מרבית הכבישים באזור, מאזור רחוב שרי ישראל (בסמוך לבנייני האומה) ועד גבעת התחמושת. בשני הכבישים המובילים לירושלים ממערב (כביש 1 וכביש 443) נוצרו עומסי תנועה כבדים, עקב ריבוי תנועה של אנשים שבאו להשתתף בהלוויה. בשלב מאוחר יותר סגרה המשטרה את מחלף הראל לרכבים פרטיים, ואפשרה מעבר לכיוון ירושלים רק לאוטובוסים ולתחבורה ציבורית. חברות התחבורה הציבורית תגברו את הקווים לירושלים וחברות הסעה פרטיות הוציאו אוטובוסים בהתאם להזמנות, אך במספר מקומות ההיצע היה נמוך מהביקוש הרב. עקב עומסי התנועה בכניסות לעיר, החלו רבים לצעוד רגלית לעבר ההלוויה, מאזור מוצא ומאזור רמות. כלי רכב פרטיים רבים ואוטובוסים הוחנו לאורך צירי התנועה. הרכבת הקלה בירושלים פעלה באופן חלקי, עקב הערכה לחסימת דרך בר-לב. מאוחר יותר חודשה פעילות הרכבת הקלה, לאחר שהרחוב לא נחסם בפועל. התחבורה הציבורית בירושלים פסקה לפעול בהדרגה, בשל חסימת רחובות ראשיים. רכבת ישראל תגברה את הרכבות בקו הרכבת תל אביב - ירושלים[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]