לדלג לתוכן

המונולוג של יגאל עמיר

ערך טוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונולוג של יגאל עמיר
מערכון מ"החמישיה הקאמרית"
השחקן רמי הויברגר מגלם את דמותו של המתנקש יגאל עמיר
השחקן רמי הויברגר מגלם את דמותו של המתנקש יגאל עמיר
מספר עונה 5
תאריך שידור מקורי 1997
שפה עברית
תסריט עוזי וייל
בימוי איתן צור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המונולוג של יגאל עמיר הוא מערכון סאטירי של החמישייה הקאמרית ששודר בשנת 1997, שנתיים לאחר רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, במהלכו גילם השחקן רמי הויברגר את דמותו של המתנקש יגאל עמיר תוך שהוא מציג את הטענה לפיה בעוד שני עשורים תוענק לו חנינה והוא ישוחרר ממאסר.

ערכים מורחבים – רצח יצחק רבין, יגאל עמיר

ב־4 בנובמבר 1995 נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין בידי המתנקש יגאל עמיר, שהתנגד לדרכו המדינית של רבין ולחתימתו על הסכמי אוסלו. עמיר נתפס במקום והועבר לחקירה בידי השב"כ, שבה שיתף פעולה באופן מלא והביע את שמחתו על הצלחתו. בסיום החקירה הועמד לדין באשמת רצח ופציעה בנסיבות מחמירות לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב.

הוא הורשע ונידון למאסר עולם ועוד שש שנים על פציעת מאבטח. במשפט נוסף נידון לחמש שנות מאסר, ולאחר ערעור המדינה הוחמר העונש לשמונה שנות מאסר, על קשירת קשר עם אחיו ועם עדני. כל העונשים ניתנו במצטבר בעוד עמיר מעולם לא הביע חרטה על הרצח.

יצירה ושידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריט המערכון נכתב על ידי עוזי וייל[1][2][3][4][5] וצולם כשבוע אחרי רצח רבין[6][7]. בריאיון ל"כאן תרבות" תיאר הויברגר את יום הצילומים:

זה היה יום קשה, לא צחקו באותו יום צילום, נכנסנו לצלם את המערכון הזה כמו להיכנס למשהו שצריך "לעשות אותו".. עשיתי שניים שלושה טייקים.

גם כן תרבות: רמי הויברגר, סרטון בערוץ "כאן | תרבות", באתר יוטיוב (אורך: 38:34)

המערכון צולם בבימוי איתן צור[8], ושודר ב-1997[1][4][9] כחלק מהעונה החמישית של תוכנית המערכונים הישראלית "החמישייה הקאמרית"[1].

תוכן המערכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונולוג התרחש בתא הכלא של יגאל עמיר, כשעל הקירות נראים דפי הוקרה ותמיכה שקיבל מתומכיו. עמיר מביט למצלמה בחיוך שנותר על פניו עד לסיום המערכון ואומר: ”יום אחד, עוד עשרים שנה, אני אקבל חנינה. אתם יודעים את זה, בתוך הלב עמוק אתם יודעים שעוד עשרים שנה אני אקבל חנינה”. הוא מסביר שחנינתו תבוא בתירוץ שבישראל הייתה תקופה קשה ופילוג בעם, כך שהמערך יסכים לחנינה תמורת ביטול כתב האישום שיוגש כנגד סיעת "רם" בהסתדרות. עמיר מציין כי בזמן שחרורו הוא יודיע שהוא מצטער על הרצח שאותו עשה בהשפעת האווירה הציבורית.

לאחר מכן הוא מתאר כיצד יתנהלו חייו לאחר השחרור: אחרי חודש הסערה התקשורתית תדעך, עמיר יגור בירושלים ובכל פעם שיצא לרחוב כל השכונה תמחא לו כפיים. לאחר שנה יתקיימו בחירות לעירייה וראש העיר יבוא להצטלם עמו. כעבור כמה שנים בודדות הוא יראה את איתן הבר שיקרא לעברו קריאות "רוצח, רוצח", וכשחבריו סביבו ישאלו האם לפגוע בהבר הוא יענה להם ”עזבו, בן אדם זקן, במילא אלוהים היה אתנו”, אך לאחר מכן הוא יפנה לעברו תנועה מאיימת שתגרום להבר להתקף לב.

עמיר מסיים את המונולוג בהצהרה: ”ככה זה יהיה עוד עשרים שנה, אתם יודעים שזה מה שיהיה, עמוק בלב אתם יודעים”.

על פי בן כספית מ"מעריב" דמותו של יגאל עמיר מוצגת באופן כזה שהוא לא מדבר "סתם" אלא הוא מחייך, מזלזל בנו ובטוח בעצמו[10]. ועל פי אורי הייטנר מ"ישראל היום", בשביל יוצרי המערכון, יגאל עמיר ייצג כל מי שחשב אחרת מהם[11].

קבלת המערכון בציבור הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
זה דוגמא מובהקת לאחד המערכונים שלא הצחקנו.

רמי הויברגר בסרט "איפה היית כשרבין נרצח?"[12]

המערכון גרר תגובות רבות בציבור הישראלי; שרון כידון מאתר "ynet" ורותם דנון ממגזין "ליברל" תיארו אותו בתור הקטע הזכור ביותר של החמישייה הקאמרית[4][13],יסמין גואטה ורפאלה גויכמן מ"דה מרקר" תיארו אותו כמערכון מיתולוגי[14], שלמה פיוטרקובסקי מערוץ 7 תיאר את המונולוג כקאלט[15], וערן לאור מ"הארץ" כתב הפגיעה המדויקת של המערכון בפחד הציבורי מפני עמיר הנציחה מחדש את "החמישייה הקאמרית" כבעלת האמירה הכי נוקבת בסאטירה הישראלית מאז התוכנית הסאטירית "ניקוי ראש"[16].

המערכון נכלל ברשימת "75 מערכונים ל-75 לישראל" של "ישראל היום"[1][17], ברשימת "עשרת הרגעים הסאטיריים הכי חריפים בטלוויזיה" של מגזין "Time Out"[18], וברשימת "המערכונים הגדולים ביותר של החמישייה הקאמרית" של עיתון "מעריב"[3].

אתגר קרת, מי ששימש כתסריטאי בשלוש העונות הראשונות של התוכנית, סיכם כי מה שנשאר מ"החמישייה" - זהו המונולוג של יגאל עמיר[2]. הוא ציין שבאותו הזמן סבר כי אותו המערכון לא היה צריך להיות משודר בתור חלק מתוכנית החמישייה הקאמרית אלא בתוכנית אחרת שכן אין הוא מתאים לסגנון של החמישייה[2][3].

נירית אנדרמן מ"הארץ" תיארה אותו כאחד המערכונים המבריקים והמצמררים ביותר של "החמישייה הקאמרית". היא ציינה כי בזמן שידור המערכון הציבור הישראלי טרם התאושש מן הטראומה הלאומית, ויש להניח כי האגרוף שבשלב מסוים שיגר הויברגר לעבר המצלמה הצליח להקפיא כל חיוך[19].

שי להב מ"מעריב" כתב שהמערכון תיאר היטב את חששות הציבור הישראלי[20], וב"וואלה!" נאמר כי בפשטות גאונית, תוכנית המערכונים המיתולוגית הצליחה להגדיר חברה יותר מאשר תקופה[21].

ניר קיפניס מ"גלובס" ציין כי הדבר הראוי ביותר לעשות לזכרו של רבין הוא לשדר שוב את מערכון המונולוג[22], ועידו קינן ציין כי המערכון משותף ברשת האינטרנט "עד מיאוס"[23].

התייחסויות לסוגיית "התגשמות" המערכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2006 כתב גיל סלומון מ"מעריב" כי בזמן שידור המערכון רק מעטים חשבו כי קיים סיכוי שהדמיון יהפוך למציאות[24]. בנובמבר 2006 כתב צפריר אלטרמן-רבין ב"וואלה!" כי התגשמות המערכון היא חלק מתהליך, שמתבטא בכך ששליש מהעם הביע תמיכה במתן חנינה לעמיר[25]. בדצמבר 2007 כתב ניר קיפניס מ"גלובס" כי המערכון מתגשם בדיוק מבהיל[26].

באוקטובר 2015, במהלך הטקס הממלכתי של יום הזיכרון ליצחק רבין בבית הנשיא, ציטט נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין, את דבריו של הויברגר מהמונולוג: "בעוד 20 שנה אני אקבל חנינה", והצהיר כי המערכון גילם בצורה עמוקה ביותר את החרדה של השמאל מפני הימין באותם הימים. לאחר מכן הכריז כי לא יעניק חנינה ליגאל עמיר[27][28][29].

באוקטובר 2019 כתב בר דנינו ב"הארץ" בקשר לעצרת השנתית לזכר רצח רבין, כי יש לוודא שהמונולוג של החמישייה הקאמרית יישאר בגדר מערכון בלבד[30].

באפריל 2021, בעקבות ריאיון שקוים עם אלאור אזריה, הזהיר איתי שטרן מעיתון "הארץ" כי המונולוג של יגאל עמיר מהדהד בהקשר זה, של הפיכתו של פושע לגיבור[31]. באוקטובר 2021, קבע העיתונאי גיא זהר בתוכניתו "מהצד השני עם גיא זהר" כי נבואת המערכון לא התגשמה וכי "הפאנץ' כבר לא עובד"[32].

ביוני 2023, בעקבות הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, אמר רמי הויברגר כי הצטרפות גורמים הקיצוניים לממשלה זהו דבר שלא רחוק מהחזון הדיסטופי שהציג במערכון[4][6][7][33]. באוגוסט 2023, בעקבות חרם של חברת שטראוס על ערוץ 14 עקב קריאה שהושמעה בו למען שחרורו של יגאל עמיר אמר ידידיה מאיר, פאנליסט בערוץ 14, כי "החיים הם לא מערכון של החמישייה הקאמרית"[34][35].

טענות כנגד שידור המערכון בטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 ביולי 2012 דווח בתוכנית 'מבט' בערוץ הראשון על יציאתו של האסיר יגאל עמיר מבידוד לתא משותף עם אסירים אחרים. פעמיים, לפני הכתבה ובאמצעה, שודר קטע המערכון. עדי גרסיאל מערוץ 7 התלונן על הפרה של הקוד האתי המקצועי ואמר שגם אם יש לקטע קשר חזק לנושא, מכיוון שהוא נועד לנגח לא מתאים לכלול אותו דווקא בחדשות, כי זו מסגרת שבה יש לשמור על איזון ועל חוסר הטיה פוליטית או אישית של העורך. התלונה נדחתה על הסף על ידי דדי מרקוביץ, הממונה על קבילות הציבור אשר אמר כי השימוש במערכון הוא שימוש נכון בחומרים העומדים לרשות החדשות, המשתמשת בסאטירה כמסמך תיעודי-חברתי המשקף את האווירה שנוצרה בישראל מייד לאחר הרצח[36].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 מאיה כהן, 75 מערכונים ל-75 לישראל: יגאל עמיר במונולוג מהכלא, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2023
  2. ^ 1 2 3 אתגר קרת: "מה שנשאר מ'החמישייה' היום - זה המונולוג של יגאל עמיר"., סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 01:47)
  3. ^ 1 2 3 סמולר דה השפלה: חוגגים 30 לחמישייה הקאמרית עם המערכונים הגדולים ביותר, באתר מעריב אונליין, 19 במרץ 2022
  4. ^ 1 2 3 4 שרון כידון, "מאז ש'החמישייה' ירדה כלום לא השתנה. אני מת שכבר לא תהיה אקטואלית", באתר ynet, 3 ביולי 2023
  5. ^ אורי מינץ, ‏המהפכן: מודי בר און הצליח ליצור כאן טלוויזיה טובה יותר, באתר מעריב אונליין, 30 במאי 2022
  6. ^ 1 2 גם כן תרבות: רמי הויברגר, סרטון בערוץ "כאן | תרבות", באתר יוטיוב (אורך: 38:34)
  7. ^ 1 2 גם כן תרבות, רמי הויברגר לכאן תרבות: המערכון על יגאל עמיר התגשם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 ביוני 2023
  8. ^ החמישיה הקאמרית - יגאל עמיר, סרטון בערוץ "Hamishiya Kamerit", באתר יוטיוב (אורך: 05:07)
  9. ^ רנן פריד‏, עוזי וייל בטור אורח במוסף "הארץ", באתר וואלה‏, 24 באוקטובר 2006
  10. ^ בן כספית, ‏20 שנה לרצח רבין: 1 מכל 5 ישראלים מאמין שיגאל עמיר הוא לא הרוצח, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2015
  11. ^ אורי הייטנר, תפסיקו להסית: לעולם לא תהיה חנינה, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2015
  12. ^ רשת 13, איפה היית כשרבין נרצח?, באתר חדשות 13, 18 באוקטובר 2010
  13. ^ רותם דנון, יגאל עמיר // מנצח כבר משנת 1995 - מגזין ליברל, באתר מגזין ליברל, ‏18 באוקטובר 2019
  14. ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, שטראוס מקפיאה פרסום בערוץ 14 עקב "התבטאויות פוגעניות", באתר TheMarker‏, 31 ביולי 2023
  15. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ריבלין יכריז: לא אחון את יגאל עמיר, באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2015
  16. ^ ערן לאור, עכבר העיר תל אביב, האם "החמישייה הקאמרית" עדיין רלוונטית?, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2008
  17. ^ 75 המערכונים של ישראל, באתר ישראל היום
  18. ^ עמית קלינג, ‏לנין היה פטרייה: 10 הרגעים הסאטיריים הכי חריפים בטלוויזיה, באתר "Time Out ישראל", 21 בנובמבר 2018
  19. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, כן, גברתי הצנזורית — סליחה, השרה, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2018
  20. ^ שי להב, ‏נסו לדמיין איך היה נראה הפייסבוק שלכם למחרת ה-4 בנובמבר 1995, באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2020
  21. ^ מערכת וואלה!‏, שירי רעות: הדרכים הטובות לזכור את יצחק רבין, באתר וואלה‏, 19 באוקטובר 2010
  22. ^ ניר קיפניס, ‏16 מלאו, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2011
  23. ^ עידו קינן, חגי עמיר: לא שותף לרצח. חברבוק, באתר חדר 404, ‏2 בנובמבר 2012
  24. ^ גיל סלומון, תחילת הסוף, באתר nrg‏, 15 ביוני 2006
  25. ^ צפריר אלטרמן-רבין‏, ב-4.11.95 איבדנו את הדרך, באתר וואלה‏, 2 בנובמבר 2006
  26. ^ ניר קיפניס, ‏המופע של שנות ה-90, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2007
  27. ^ עמרי נחמיאס‏, ריבלין בטקס לזכר רבין: "אנחנו צריכים לשאול - האם אנו עושים מספיק?", באתר וואלה‏, 25 באוקטובר 2015
  28. ^ גדעון אלון, "כל עוד אני נשיא - יגאל עמיר לא ישוחרר", באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2015
  29. ^ אריק בנדר, ‏ריבלין: "תיבש ימיני אם אי פעם אחתום על חנינה ליגאל עמיר", באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2015
  30. ^ אתר למנויים בלבד ברי דנינו, בשם הזכרון, רק עצרת פוליטית, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2019
  31. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, הראיון עם אלאור אזריה ב"ישראל היום" הוא עוד נקודת שפל של החינמון, באתר הארץ, 12 באפריל 2021
  32. ^ מהצד השני עם גיא זהר | 18.10.2021, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  33. ^ שרון כידון, "מאז ש'החמישייה' ירדה כלום לא השתנה. אני מת שכבר לא תהיה אקטואלית", באתר ynet, 3 ביולי 2023
  34. ^ ידידיה מאיר, מונופול דעות: הסיבה האמיתית לחרם של שטראוס על ערוץ 14, באתר עכשיו 14, 6 באוגוסט 2023
  35. ^ שטראוס מרחיבה את פעילותה לתחום החינוך מחדש // ידידיה מאיר, באתר בחדרי חרדים, 4 באוגוסט 2023
  36. ^ עדי גרסיאל, הגנה רדיופונית, באתר ערוץ 7, 9 באוגוסט 2012