ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/קורח
קֹרַח הוא בנו של יצהר (בן קהת בן לוי בן יעקב), שחלק על דרך הנהגתם של משה ואהרן, ולבסוף מת כעונש על מחלוקתו. סיפורו וסיפור המחלוקת שהוביל מתוארים בספר במדבר, פרקים ט"ז-י"ז, בפרשה הנקראת על שמו.
ייחוסו של קורח[עריכת קוד מקור]
דמותו של קורח מופיעה לראשונה במפקד הלויים בספר שמות, פרק ו', פסוקים כ"א–כ"ד, שם מוזכר שהוא בנו של יצהר שהוא בנו השני של קהת בן לוי בן יעקב. בהמשך מצוינים שני אחיו של קורח: נֶפֶג, וְזִכְרִי ומוזכרים שמות בניו של קורח: אַסִּיר, אֶלְקָנָה ואֲבִיאָסָף.
בספר דברי הימים א', פרק ו' מפורטת שושלתו של קורח באופן לא ברור ושונה במעט מהמתואר בתורה, אולם מוזכרים בה כעשרים אנשים מצאצאיו של קורח, ביניהם שמואל הנביא.[1] בהמשך אותו פרק מוזכר גם נכדו של שמואל, הֵימָן, שהיה משורר במשכן בתקופת דוד. רשימת היוחסין שלו עד לקורח מפורטת יותר, וכוללת שמות נוספים שלא מופיעים ברשימה בתחילת הפרק.[2] צאצאיו של קורח מופיעים גם במספר מקומות נוספים בספר דברי הימים, בדרך כלל כמשרתים במשכן או במקדש.
מעבר לכך, בני קורח מוזכרים בראשם של אחד-עשר מזמורי תהילים.[3]
מחלוקת קורח ועדתו[עריכת קוד מקור]
הסיפור העיקרי בתורה בו מופיע קורח הוא המחלוקת שניהלו הוא ועדתו נגד משה ואהרן. קורח, יחד עם דתן ואבירם, און בן פלת ו־250 נשיאי עדה מבני ישראל, ערערו על מעמדו של משה כמנהיג, ועל מעמדו של אהרן ככהן גדול. טענתו של קורח הייתה: ”כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'”[4]. משה הציע לקורח ואנשיו לעשות מבחן, בו יוכח במי בחר ה' להנהיג את בני ישראל. במהלך המבחן, עמדו מצד אחד קורח ועדתו, ומהצד השני אהרן, וכולם החזיקו בידם מחתה שבתוכה קטורת. ה' פנה למשה ואהרן ואמר להם להיבדל מתוך העדה, לפי שהוא עומד לכלותם באופן מיידי. לאחר שמשה ואהרן התפללו לפניו שלא ישמיד את כל העם בחטאו של איש אחד, אמר ה' למשה שיצווה על העם להתרחק מאוהליהם של קרח, דתן ואבירם, וכך יינצלו שאר העם מעונשם. דתן ואבירם, שהיו מובילי המרד יחד עם קורח, נבלעו באדמה יחד עם כל רכושם, וכן גם כל רכושו של קורח עצמו ובאי ביתו, ואילו חמישים ומאתים נשיאי העדה נשרפו מאש שיצאה מלפני ה'. בני קורח לא מתו[5], בספר תהילים מובאים מזמורים שחיברו בני קורח, ובספר דברי הימים[6] מופיע ייחוסו של הימן בן יואל בן שמואל הנביא עד לקורח.
אופן בקיעת האדמה, מפרשני המקרא הראשונים ביארו שאין זה מעין רעידת אדמה (או תופעה טבעית דומה, דוגמת בולען), שכן נאמר בפסוק[7] שלאחר שנבלעו שוב נסגרה האדמה עליהם[8].
הרקע למחלוקת[עריכת קוד מקור]
בתורה לא נאמר למה קורח לא הסכים עם מנהיגותם של משה ואהרן. אולם חז"ל במדרש מציגים הסבר לפיו קורח ערער על חלוקת התפקידים בעת הקמת המשכן וניהולו.
על ידי מה נחלק? על ידי אליצפן בן עוזיאל אחי אביו, שנעשה נשיא על משפחתו. שנאמר (במדבר, ג', ל'): "וּנְשִׂיא בֵית אָב לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל" אמר קרח, ארבעה אחים היו אחי אבא, שנאמר (שמות, ו', י"ח): "ובני קהת עמרם ויצהר חברון וְעֻזִּיאֵל" עמרם הבכור, זכה אהרן ובניו לכהונה, ומשה אחיו למלכות. מי ראוי ליטול את השניה לא השני. ואני בנו של יצהר, הייתי ראוי להיות על משפחתי נשיא. והוא עשה בנו של עוזיאל קטן של אחי אבא יהא גדול עלי. הריני חולק ומבטל כל מה שנעשה על ידו. לפיכך היתה מחלקותו.
על בני שבט ראובן שהצטרפו לקורח במחלוקתו, נאמר "אוי לרשע ואוי לשכנו". כמו כן, בני ראובן דומים לקורח: הם בני השבט הבכור שאיבד את הזכות לשאת בתפקיד ציבורי, ובכורתו ניתנה לבני יוסף. ייתכן שעובדה זו היא שהובילה אותם לערער על תפקידם של משה ואהרן, בתוספת החשד שמשה העדיף את שבטי יוסף מפני יהושע משרתו שהיה מבני אפרים[9]. מדרש אחר מספר כי קורח ראה שיצא ממנו שמואל שינהיג את כל ישראל ובעקבות כך נתמלא גאווה.
העילה למחלוקת על פי המדרש[עריכת קוד מקור]
עילה פוליטית[עריכת קוד מקור]
המדרש מייחס לקורח חלקת לשון. הפירוש נשען על המאמץ של קורח להביא כמה שיותר קהל ועל הסתירה בטענותיו של קורח: מצד אחד כל העדה כולם קדושים, ומכאן נובע שאין צורך במנהיג כלל, ומצד שני- קורח רוצה שה' יודיע בפירוש מי מאנשי העדה הוא הנבחר, כך שהוא בכל זאת מאמין בזכותו של יחיד להנהיג. המדרש שם בפיו של קורח תלונות על מקומם השולי של הלויים ביחס לכוהנים, תלונות על מצוות המעשרות (שעדיין לא נהגו על פיה כי היא נוהגת רק בארץ) ועל התרומות לכוהנים מן הקורבנות.[10]
על פי מדרש אחד קורח היה הראשון מבין הלויים שגולח בטקס הקדשתו לשרת במשכן. הוא רץ מגולח בכל המחנה וכשלא זיהו אותו הוא התלונן על ההשפלה שמסב לו משה בגילוח, ועל יפי בגדיו של אהרן. על פי מדרש אחר, הדורש את סמיכות הפרשיות שבין פרשת קורח לפרשת הציצית, קורח התקין לעצמו טלית שכולה תכלת, ושאל את משה שאלות הלכתיות קנטרניות בדבר חיובה של טלית כזו בתוספת של פתיל תכלת, כמו הטליתות הרגילות.
עילה רוחנית[עריכת קוד מקור]
ברובד אחר מפורשת המחלוקת כמחלוקת ערכית. האם קיים שוויון, והאם הוא ערך נעלה? קורח הוא ממצדדי השוויון: כולם קדושים. בהשלכה למישור הערכי, מוסיפים הפרשנים, המשמעות היא גם שאין ערכים נעלים יותר. פרשנים עכשוויים תולים בקורח פוסט מודרניזם ורלטיביזם: הטענה של קורח, ברובד העמוק יותר, היא שאין אפשרות להכריע בין נקודות מבט אנושיות שונות.
בימים של מחלוקות קשות כנגד הנוצרים הושוו טענותיו של קורח לעקרונות הנצרות. הדגש במדרשים אלו היה על היישומים הפוליטיים שיש ליהדות, בניגוד להימנעות מפוליטיקה, או העליונות על הפוליטיקה, שניתן לראות בהגות הנוצרית. המדרשים שמו בפיו של קורח טענות על השרירות שבמצוות, על כך שצריך להתאים את המצוות לנסיבות (למשל: הטענה שהושמה בפי קורח: בית מלא ספרים אינו זקוק למזוזה). הדרשנים רצו להדגיש כי יש צורך בשילוב המורכב בין הקודש לחול, בין חיי הקודש לחיי החול, ואין מצב שבו הכול קדוש, או הכול חול.
תגובת משה לתלונה של קורח[עריכת קוד מקור]
משה מגן על החלטותיו של ה' ועל מינויו של אהרן, אך לא מגן על מינויו שלו עצמו. תלונתו של קורח מזכירה את דבריו של משה במקרה של אלדד ומידד, המסופר פרקים אחדים קודם לכן. באותו מקרה, מינה משה 70 זקנים לעזור לו, ובדיעבד התברר שבעת מינויים של 70 הזקנים, עוד שני אנשים- אלדד ומידד- החלו להתנבא במקום אחר במחנה. כשנודע על כך למשה וביקשו ממנו לכלוא אותם הוא סירב ואמר "מי יתן כל עם ה' נביאים". במקומות רבים משה מכריז שוב ושוב כי הוא מוותר על הזכות להיות המנהיג, כי לא רצה בה, וכי לא ניצל זכות זו לרעה מעולם. משה לא מוחה בקורח בתקיפות. הוא מסכים למבחן מנהיגות בו יבחר ה' במי שירצה.
מותו של קורח והשלכות המחלוקת[עריכת קוד מקור]
משה ביקש מה' שקורח ועדתו יהרגו בדרך לא טבעית. חשיבות המוות הלא טבעי הייתה הדגש שמוות זה ייתן לבחירתו של ה' במנהיג. אם קורח היה מת במוות טבעי הוויכוח הפוליטי לא היה נפתר, והטענות כנגד משה היו גוברות.
בפרשת קרח לא נכתב במפורש מה עלה בגורלו של קורח עצמו. הוא לא מוזכר בין הנבלעים באדמה[11], ומופיע יחד עם 250 מקטירי הקטורת שסופם היה בעונש בשריפה[12]. במקום אחר בתורה נאמר על דתן ואבירם ”וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה”[13].
אופן מיתתו שנויה במחלוקת בתלמוד ובראשונים:
- לדעת אחת במסכת סנהדרין קורח לא נבלע ולא נשרף (אלא מת במגפה, רש"י)[14].
- לדעה אחרת במסכת סנהדרין קורח גם נשרף וגם נבלע (שלאחר שנשרף בתוך גופו במקום המשכן, התגלגל מהמשכן עד מקום פי הארץ שבלעה את דתן ואבירם, ונבלע שם, רש"י)[15].
- רבי אברהם אבן עזרא ורבי יוסף בכור שור מפרשים שקורח נשרף במקום המשכן[16].
המרד יצר הדים רבים. מיד לאחר מותם של המורדים פרצה מגפה. חז"ל מפרשים את שמו של קורח: שבגללו נעשתה 'קורחה' בישראל, כלומר- בגללו נהרגו אנשים רבים. העם הוסיף להעמיד את משה ואהרן במבחני מנהיגות נסיים, ומשה ואהרן עמדו בהם.
הניצולים[עריכת קוד מקור]
מן האסון היו מספר ניצולים, ביניהם בני קורח, כפי שהתורה מספרת בהזכרת אגב מאוחרת של הסיפור (בפרשת פנחס): "...וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ."(במדבר, כ"ו, י"א).
בתלמוד מסופר באגדה על אופן הצלתם של בני קורח: "בני קורח לא מתו. מקום נתבצר להם בגהינם... ועשו תשובה".[17] כלומר שאכן נבלעו באדמה אך המשיכו לחיות שם, ומשם הם (עצמם - ולא צאצאיהם) שרו את מזמורי התהילים.
כמו כן, על פי התלמוד[18] און בן פלת, שמוזכר בפרשה בתור אחד משותפי המחלוקת, ניצל בזכות אשתו שיעצה לו לעזוב מחלוקת זו, מכיוון שהוא לא יקבל אף תפקיד מנהיגותי גם אם קורח ינצח.
מדרש רבה בהמשך לאגדות התלמודיות על בני קורח, מספר ששמואל הנביא היה מצאצאיו של קורח.[19]
בפרקי אבות[20] נאמר על המחלוקת של קורח:
כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקים, ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו
התייחסויות חיוביות לקורח[עריכת קוד מקור]
בנאומו של משה בספר דברים,[21] וכן בפרק ק"ו בתהילים,[22] נזכר המעשה על שמם של דתן ואבירם, ואילו קרח לא מוזכר כלל.
בנוסף לכך, בדברי הימים[23] מוזכר קרח כאחד מאבותיו של שמואל, סבו של משורר התהלים הימן, שניתן אולי לזהותו כשמואל הנביא. נראה מכך כי צאצאיו לא ראו צורך להסתיר את הייחוס אליו ולא התביישו בו.
בתלמוד הבבלי[24] מופיעה מחלוקת לגבי גורלה של עדת קרח: רבי עקיבא טוען כי "אין להם חלק לעולם הבא" ואילו רבי אליעזר טוען:
פסוק זה לקוח מתפילת חנה אמו של שמואל הנביא, שכאמור היה מצאצאי קרח.
בהמשך הגמרא, מופיעה מחלוקת נוספת: "תנו רבנן: עדת קרח אין להם חלק לעולם הבא שנאמר ותכס עליהם הארץ- בעולם הזה, ויאבדו מתוך הקהל- לעולם הבא, דברי רבי עקיבא. רבי יהודה בן בתירא אומר:
בתנועת החסידות, התפרסמו דבריהם של כמה אדמו"רים שדברו בשבחו של קורח:
- רבי יעקב יצחק הורוביץ ה'חוזה מלובלין' שמסופר עליו שכל אימת שהיה מדבר על קרח, היה מכנה אותו "דער הייליגער זיידע, קרח" - 'הסבא הקדוש קרח'.[25]
- רבי מרדכי יוסף ליינר שאמר כי מזמור מז' בתהילים שנאמר בכל ראש השנה לפני תקיעת שופר, בא כתיקון לקרח ולבניו שחיברו את המזמור.
- רבי צדוק הכהן מלובלין שאמר כי לעתיד לבוא תתקבל "תורתו של קרח"[26]
כמו כן האר"י ציין שהשם קרח עולה מסופי התיבות בתהילים "צדיק כתמר יפרח"
בתורת חב"ד מוסבר במקומות רבים על פי הקבלה, שקרח רצה להגביה את הלוויים על פני הכוהנים, כיוון שהיה פיקח וראה שכך יהיה בעתיד אחרי ביאת המשיח - שאז אכן נשמות הלוויים יהיו גבוהות יותר משל הכוהנים. אלא שקרח טעה בכך שהקדים את זמנו - כי מעלת נשמות הלוויים יכולה להתגלות רק בעתיד, ואילו בזמן הזה צריכים הכוהנים להיות גבוהים יותר.[27]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- אביה הכהן, פני אדם: על תורת האדם והעם בספר במדבר, ידיעות אחרונות, תל אביב, 2014, עמודים 221–238.
- שמואל ליונשטאם, "קרח, דתן ואבירם", אנציקלופדיה מקראית, ירושלים, מוסד ביאליק, 1954.
בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור]
- משה בר, 'מרידת קרח ומניעיה באגדות חז"ל', בתוך: עזרא פליישר וי"י פטחובסקי (עורכים), מחקרים באגדה, תרגומים ותפילות ישראל, ירושלים, תשמ"א, עמ' ט-לג.
- חננאל מאק, נשים וגברים באגדות על קרח ועדתו, מדעי היהדות, 40, תש"ס, עמ' 131–143, באתר JSTOR
- ברכי אליצור, 'מאפייני אופוזיציה מימי הבית השני, המשנה והתלמוד בדרשות על מחלוקת קורח', נטועים, י"ט, תשע"ד, עמ' 49–86.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
יעקב צ. מאיר, פרשת השבוע - עקרונות הצדק של הגיהנום, באתר הארץ, 7 ביוני 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוקים ז'–י"ג
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוקים י"ח–כ"ב
- ^ ”לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח.” (ספר תהילים, פרק מ"ב, פסוק א'),”לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל.” (ספר תהילים, פרק מ"ד, פסוק א'),”לַמְנַצֵּחַ עַל שֹׁשַׁנִּים לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל שִׁיר יְדִידֹת.” (ספר תהילים, פרק מ"ה, פסוק א'),”לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר.” (ספר תהילים, פרק מ"ו, פסוק א'),”לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.” (ספר תהילים, פרק מ"ז, פסוק א'),”שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח.” (ספר תהילים, פרק מ"ח, פסוק א'),”לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.” (ספר תהילים, פרק מ"ט, פסוק א'),”לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.” (ספר תהילים, פרק פ"ד, פסוק א'),”לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.” (ספר תהילים, פרק פ"ה, פסוק א'),”לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר יְסוּדָתוֹ בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ.” (ספר תהילים, פרק פ"ז, פסוק א'),”שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת לְעַנּוֹת מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי.” (ספר תהילים, פרק פ"ח, פסוק א')
- ^ במדבר, ט"ז, ג'.
- ^ במדבר, כ"ו, י"א.
- ^ דברי הימים א', ו', י"ח–כ"ג.
- ^ תבנית:במדבר.
- ^ רמב"ן, במדבר, פרק ט"ז, פסוק ל' ("זלזלה" המוזכרת בדבריו מזוהה כרעידת אדמה המכונה כך בערבית תבנית:ערב, ואילו התופעה המוזכרת בדבריו בה "ימלא הבקע מים ויעשה כאגמים" תואמת לתיאור בולען). וראו גם: רבי חזקיה פייבל פלויט, ליקוטי חבר בן חיים - חלק ד', ברטיסלבה תרל"ח–תרנ"ג, דף י"ב, באתר אוצר החכמה, וכן: יחיאל צבי מושקוביץ, דעת מקרא על התנ"ך, כרך ח' (במדבר), תשמ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); פרופ' מיכה קליין, עלון שאננט - פרשת קורח, שאנן - המכללה האקדמית הדתית לחינוך, ב'–ג' בתמוז ה'תשע"ח, עמ' 5. וראו עוד: רבי יהודה הלוי, הכוזרי, מאמר ג', אות ע"ג.
- ^ רבי אברהם אבן עזרא, במדבר, ט"ז, א'.
- ^ ילקוט שמעוני רמז תש"ן
- ^ ראו במדבר, ט"ז, ל"ה.
- ^ במדבר, ט"ז, ל"ה.
- ^ במדבר, כ"ו, י'.
- ^ רבי יוחנן בדף ק"י, עמוד א'.
- ^ ברייתא בדף ק"י, עמוד א'.
- ^ רבי אברהם אבן עזרא ורבי יוסף בכור שור בפירושם על ספר במדבר, פרק ט"ז, פסוק ל"ה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"א, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ט, עמוד ב'
- ^ "וקרח, שפקח היה, מה ראה לשטות הזה?! אלא - עינו הטעתו: ראה שלשלת גדולה עומדת הימנו - שמואל ששקול כמשה ואהרן שנאמר (תהלים, צ"ט) 'משה ואהרן בכהניו, ושמואל בקוראי שמו...'! עשרים וארבע משמרות עומדות מבני בניו, שכולם מתנבאים ברוח הקודש! "...כל אלה בנים להימן" (דברי הימים א', כ"ה). אמר: אפשר הגדולה הזו עתידה לעמוד ממני, ואני אדום (=אשתוק)?! - ולא ראה יפה. לפי שבניו עשו תשובה, ועומדין מהן. (מדרש רבה קורח פרשה יח)
- ^ פרק ה' משנה י"ז
- ^ ספר דברים, פרק י"א, פסוק ו'.
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ו, פסוקים ט"ז–י"ז
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוקים י"ח–כ"ג.
- ^ סנהדרין, קט', עמוד ב'
- ^ הובא אצל א' קורמן, מבוא לתורה שבכתב ושבעל פה (תל אביב תשל"ה), עמ' 169, הערה 42. אנציקלופדית 'דעת'
- ^ צדקת הצדיק אות סה http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14380&st=&pgnum=19
- ^ רבי שניאור זלמן מלאדי, לקוטי תורה פרשת קרח נד, ב ואילך. רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), אור התורה פרשת קרח דיבור המתחיל ויקח קרח. רבי מנחם מנדל שניאורסון, לקוטי שיחות חלק ד' פרשת קרח, חלק י"ח פרשת קרח שיחות א, ג, ה. ועוד.
קטגוריה:נדודי בני ישראל במדבר: אישים קטגוריה:קטורת הסמים קטגוריה:לוויים בתנ"ך קטגוריה:סיפורי ספר במדבר קטגוריה:אישים בספר במדבר קטגוריה:חטאים במקרא קטגוריה:פרשת קרח