און בן פלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

און בן פלת הוא דמות מקראית שהייתה ממנהיגי עדת קורח, שקראה תיגר על משה רבנו במהלך ארבעים השנה שהיו בני ישראל במדבר. הסיפור מובא בהרחבה בפרשת קרח[1].

על פי חז"ל, פרש און בן פלת מהשתתפותו בעדת קרח ועשה תשובה, ועל כן לא נענש עם קרח ועדתו.

המחלוקת עם משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורח, בן דודו של משה, אסף מאתים וחמישים אנשים ממנהיגי העם, וביניהם האחים דתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת - שלושתם משבט ראובן. על פי הפרשנים, רוב האנשים היו משבט ראובן כיוון שהם ראו בעצמם את המנהיגים הטבעיים, ולא במשה הלוי וביהושע שהיה בן שבט אפרים (אבן עזרא)[2], או מכיוון שמקומם במחנה היה סמוך למקומו של קרח (רש"י)[3].

משה הזמין את האנשים למבחן: הם ייקחו מחתות, ויבואו למחרת בבוקר להקטיר קטורת במשכן - ואז יראה ה' במי הוא בחר להיות כהן. דתן ואבירם סירבו למבחן, וסופם היה שנבלעו באדמה, וקרח וחבריו שניגשו למבחן נשרפו כולם באש.

דמותו של און בן פלת במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

און בן פלת מוזכר בתחילת הסיפור, במחלוקת על משה, אבל הוא לא מוזכר לא בין הבלועים באדמה ולא בין השרופים באש. מכאן למדו חז"ל כי אף על פי שאון בן פלת היה שותף למחלוקת המקורית עם משה, הוא פרש מעדת קרח ולא הצטרף למבחן הקטורת.

בגמרא נדרש שמו ושם אבותיו: "און - שישב באנינות [על פי רש"י, שעשה תשובה], פלת - שנעשו לו פלאות, בן ראובן - בן שראה והבין".

על פי הגמרא, נראה שאון חיפש שררה, ולא כהונה (בדומה לדתן ואבירם), ולכן אומרת לו אשתו שבשררה הוא בכל מקרה לא יזכה - ועל פי המדרש הוא היה צריך להיות ממקריבי הקטורת, ורצה להיות כהן.

און בן פלת בראי הביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לפרשת קרח אין השם און נזכר במקרא. השם פלת נזכר פעם אחת בספר דברי הימים[4] כשמו של אדם משבט יהודה. במספר מקומות בתורה[5] נמנים ארבעת בניו של ראובן: חנוך, פלוא, חצרון וכרמי. נראה שפלת הוא פלוא ומכאן שאון היה בן פלת ודתן ואבירם היו בני אחיו, אליאב בן פלת.

רשימת המפקד בספר במדבר[6] מונה את דתן ואבירם בני אליאב בן פלוא בן ראובן, אבל איננה מזכירה את און: וּבְנֵי פַלּוּא, אֱלִיאָב, וּבְנֵי אֱלִיאָב, נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם. ייתכן אם כך ש"און" הוא כתיבה כפולה (דיטוגרפיה) של המילה "בן", ובפסוק המקורי[7] נכתב "אליאב בן פלת בן ראובן"[8]. לחלופין, ייתכן שיש לקרוא "הוא" במקום "און", וסופו של הפסוק הוא גלוסה: "הוא בן פלת בן ראובן". בנוסח השומרוני ובתרגום השבעים נכתב "בן ראובן" במקום "בני ראובן" שבנוסח המסורה.

אשת און בן פלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמרא דורשים את הפסוק "חכמת נשים בנתה ביתה"[9] על אשתו של און בן פלת, שלפי המדרש שכנעה אותו להימנע מלחלוק על משה. היא אמרה לו שבשבילו כלל לא משנה מי יהיה המנהיג: "אם משה רב אתה תלמיד, ואם קרח רב אתה תלמיד", ועל פי המדרש: "אם אהרן כהן גדול אתה תלמיד, ואם קרח כהן גדול אתה תלמיד" - ועל כן לא תצא לו שום תועלת מהתערבות במחלוקת. און השיב שהוא נשבע להם שיבוא עמם, כי היה איתם בעצה אחת, ואשתו אמרה לו שהיא תציל אותו, והשקתה אותו יין עד שנרדם. לאחר שנרדם, פרעה את ראשה, מעשה שהתפרש כחוסר צניעות, וישבה בפתח האוהל. האנשים שבאו לקרוא לו לבוא אתם להקטיר קטורת, חששו להיכנס בהיותה פרועת ראש, והלכו משם. עד שהתעורר און, כבר מתו כל עדת קרח.[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]