ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/שישק הראשון

פניו של שושנק הראשון כפי שתוארו בתבליט קיר מצרי.

שושנק הראשון ובנו-תבליט במקדש כרנך

כתובת שישק הראשון שהתגלתה בתל מגידו, הכתובת היום מוצבת במוזיאון רוקפלר

שישק היה מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים, ומזוהה עם המלך המצרי שושנק הראשון. היה מייסדה של השושלת ה-22 (הלובית) ששלטה במצרים בשנים 924-945 לפנה"ס. זיהויו עם שושנק הראשון נותן את אחד התיעודים החוץ-מקראיים המוקדמים ביותר, אם לא המוקדם ביותר; דבר שנותן חשיבות רבה לחקר תולדות עם ישראל.

שישק במקרא

שישק מוזכר במקרא שלוש פעמים:

1. במלכים א' פרק יא, פס' מ', מסופר כי שישק העניק מקלט מדיני במצרים לירבעם בן נבט, לימים מלכה הראשון של ממלכת ישראל, לאחר שברח מפני שלמה המלך.
2. במלכים א' פרק יד, פס' כה'-כו', מסופר כי שישק עלה על ירושלים בשנה החמישית לשלטונו של רחבעם בנו של שלמה, אשר עלה למלוכה במקביל לירבעם מלך ישראל.
3. בדברי הימים ב' פרק יב, פס' ב'-ט', מסופר כי שישק עלה על ירושלים באלף ומאתיים רכב ובששים אלף פרשים, ועם לוחמים מצרים, לובים סֻכִּיים וכושיים. לכד את ערי המצודות שביהודה, והגיע עד ירושלים. שמעיה הנביא מוכיח את רחבעם ושרי יהודה שנאספו בירושלים, על כי נטשו את ה', ולכן ה' החליט לתת אותם בידי שישק. המלך ושריו משתכנעים ומחליטים לחזור בתשובה. בתגובה ה' מסיר את האיום, ושישק מקבל את אוצרות בית המקדש והארמון, ואת מגני הזהב שהכין שלמה, עוזב, וירושלים ניצלת מכיבוש.

זיהוי שישק עם שושנק הראשון

רוב האגיפטולוגים כמו קנת' קיטצ'ן, בוב בייר, איידן דודסון, מזהים את שישק עם הדמות ההיסטורית שושנק הראשון, מלך מצרים ממוצא לובי, מייסדה של השושלת ה-22. הסיבה לזיהוי היא כתובת ניצחון שחקוקה על קיר במקדש אמון בכרנך, שבו מתאר שושנק הראשון את כיבושם של כ-50 מקומות בארץ ישראל, לבנון וסוריה.

מספר אגיפטולוגים, כמו דייוויד רול ופיטר ג'יימס, מטילים ספק בזיהוי, והסיבה לכך היא שהם לא מקבלים את התיארוך לפי הכרונולוגיה הגבוהה, ולכן שושנק הראשון לא מקביל למלכותו של רחבעם. סיבה נוספת היא שבספר מלכים א' ובדברי הימים ב' נאמר כי שישק עלה על ירושלים, ואילו בכתובת בכרנך ירושלים כלל לא נזכרת. למעשה ניתן ליישב קושי זה על פי המופיע בדברי הימים ב', בו שישק לא כבש את ירושלים, אם מניחים שרחבעם נכנע בעוד מועד, כאשר צבאות שישק היו סמוכים לירושלים, אולי בגבעון. במקרה כזה הסתפק שישק בקבלת המס הכבד ולא נכנס אל תחום ירושלים והמשיך בדרכו צפונה אל הר אפרים כדי להילחם בירבעם.

דעה נוספת שאינה מסכימה עם הזיהוי, היא של מייקל סנדרס, שמתבסס על ההבדל בין השם בתנ"ך, שישק, לבין שמו של מלך מצרים, שושנק. הוא מזהה את שישק עם רעמסס השלישי.

זיהוי נוסף של שישק המקראי, הוא של עמנואל וליקובסקי, המזהה אותו עם תחותמס השלישי (את שושנק הראשון הוא מזהה עם סוא מלך מצרים המוזכר בספר מלכים, שעמו הושע בן אלה כרת ברית תוך שמרד בשלמנאסר החמישי מלך אשור).

שושנק הראשון

קיים ויכוח על תקופת שלטונו של שושנק הראשון, האגיפטולוג קנת קיטצן (Kenneth Kitchen) קבע את שלטונו בשנים 924-945 לפנה"ס. אך כיום יותר מקובל בין החוקרים שהוא שלט בשנים 922-943 לפנה"ס. תיארוך זה נובע מהערכה שמסעו הצבאי לארץ ישראל נערך בשנת 925 לפנה"ס, ושהוא חי עוד מספר שנים לאחר המסע.

לפני שהומלך למלך, היה שושנק הראשון מפקד בצבא מצרים, ויועץ למלך הקודם פסוסנס השני. אבותיו היגרו מלוב בתקופת הממלכה החדשה. דודו אוסרקון הזקן מלך במצרים במשך שש שנים לפחות, כחלק ממלכי השושלת ה-21, לכן לא נחשבה עלייתו לשלטון כהפתעה גמורה. הוא נישא למאעתקארה בתו של פסוסנס השני, ולאחר עלייתו לשלטון בחר בבנו אוסורקון הראשון כיורשו, ומינה את בנו השני לתפקיד הכהן הגדול של אמון בתבי, מושל מצרים העליונה ומפקד הצבא. את בנו השלישי מינה כמפקד הצבא בעיר הרקלאופוליס שבמרכז מצרים.

שושנק הראשון שמר על טאניס כעיר בירתו, ולא הכין כל תוכניות לבניית עיר בירה חדשה.

מסעו הצבאי של שושנק הראשון

תיאור על הקיר הדרומי במקדש אמון-רע מכרנך של מסע הכיבושים של ששונק הראשון בארץ ישראל המתוארך ל-925/6 לפנה"ס, ותוצאותיו - שבויי מלחמה מישראל ומיהודה אשר סביב צווארם קשורים חבלים המוחזקים על ידי אמון-רע

שישק מלך בימי המלך שלמה. שני המלכים גילו עניין בפיתוח המסחר עם גְבָל שבפיניקיה, ולכן נעשו במהרה מתחרים על ההשפעה בפיניקיה בכלל ובגבל בפרט. הואיל ולא היה מסוגל לנקוט בפעולה צבאית ישירה בראשית ימי מלכותו, העדיף שישק פעילות מדינית והעניק מקלט למתנגדו של שלמה, ירבעם בן נבט שברח למצרים, תוך סיכום ביניהם שבזמן המתאים יצאו להילחם על יהודה, ירבעם מהצפון כמנהיג בית יוסף ופרעה מדרום. לאחר מות שלמה חזר ירבעם ליהודה, מרד ברחבעם והקים את ממלכת ישראל, ולאחר שהבין שרחבעם אינו חפץ להילחם בו התחמק משישק והפר את הסיכום. כשהבין זאת שישק סבר שהתנאים בשלו לפעולה צבאית. הוא פלש ליהודה וישראל והחריב ערים רבות (925 לפנה"ס לערך).

פרטים על מסע זה נתגלו בכתובת ארוכה ומפורטת על קירותיו של מקדש אמון בכרנך שבמצרים: על הקיר הדרומי של המקדש נמצא תחריט ובו רשימת טופונימים המכילה כ-150 שמות מקומות אותם כבש שושנק בארץ ישראל. ירושלים לא מופיעה ברשימת השמות. אמנם ייתכן שירושלים הייתה רשומה באחד החלקים של הכתובת שלא נשתמרו, אולם אם השמות כתובים בסדר גאוגרפי מסוים היינו מצפים למצוא אותה אחרי איזכור בית חורון וגבעון, ושם הכתובת שלמה.

בנימין מזר ניתח את הכתובת ושיחזר את מסעו של שושנק הראשון, שאותו הוא זיהה עם שישק שבמקרא. המסע העיקרי התנהל לכיוון ממלכת ישראל, וחלקו פנה דרומה לנגב. המסע עבר מעזה לגזר, ומשם דרך אילון, בית חורון וגבעון לירדן. המשיך בירדן המרכזי, עמק בית שאן, עמק יזרעאל, מגידו, נחל עירון ולאורך השרון. מזר יחס לשישק חלק מהחורבן באתרים שנחפרו: תל בטש שכבה IV, גזר שכבה VIII, תל אל מזר, תל א-סעידייה, ותל אל חמה שבעמק הירדן, בית שאן, מגידו שכבה VA-IVB, תל אבו הואם שכבה IV, תל מבורך VII, תל מיכל ותל קסילה שכבה VIII. שבר מאסטלה עם הקרטוש של שושנק הראשון שהתגלה במגידו, פירש מזר כשבר מאסטלת ניצחון שהציב שושנק במגידו לאחר שנכבשה, ובה הוא תיאר את כיבושיו. בעיר גבל התגלה בסיס פסל עם שמו של שושנק הראשון.

קבר שושנק הראשון

שושנק שלט במצרים כ-21 שנה, ולאחר מותו ירש אותו בנו אוסרקון הראשון. עד היום לא נמצא קברו של שושנק הראשון. פריט הקבורה היחיד שידוע הוא תיבה קנופית, שנמצאת במוזיאון לאגיפטולוגיה בברלין. ישנם אגיפטולוגים שסבורים שהוא נקבר בעיר טאניס. אחרים משערים שהוא נקבר בעיר ממפיס, בגלל מפעלי הבניה שלו בעיר.

פולקלור

בסרט שודדי התיבה האבודה, מזוהה שושנק הראשון עם המלך שישק. הוא מתואר כמי שכבש את ירושלים, בזז את בית המקדש הראשון, ולקח איתו למצרים את ארון הברית. במצרים הוא הציב את הארון בעיר הבירה שלו טאניס (צען). לאחר זמן לא רב, העניש א-לוהים את טאניס, וקבר אותה בחול. בסוף שנות ה-30 שלח אדולף היטלר משלחת צבאית לחפור את טאניס, ולמצוא את ארון הברית, שישמש אותו כנשק לכיבוש העולם. העלילה אינה תואמת את הכתוב בתנ"ך ואת הכתובת בכרנך. בשני המקורות לא מצוין ששישק לקח מבית המקדש את ארון הברית (אם כי בספר מלכים נכתב "ואת הכל לקח" שממנו אפשר להבין שכל אוצרות המקדש נלקחו, כולל ארון הברית), ולפי הכתובת מכרנך כלל לא ברור אם שישק הגיע בכלל לירושלים.

תיארוך זמנו של מסע שישק לאור המקרא

הועלתה הצעה^{[דרושה הבהרה]}, לתארוך זמנו של מסע שישק לכנען, לאור קרב קרקר. הקרב נערך בשנת 853 לפני הספירה, בין שלמנאסר ה-3 מלך אשור, לבין קואליציית המלכים שכללה את אחאב מלך ישראל. מועד זה, ביחד עם הנאמר במקרא לגבי סך כל שנות מלכותם של מלכי ישראל (בניכוי שנות קורגנציה אפשריות), חושף כי השנה בה נערך מסע שישק לארץ כנען היא 924 לפני הספירה, בקירוב.

לקריאה נוספת

• בנימין מזר, "מסע שישק לארץ-ישראל", כנען וישראל, ירושלים תשל"ד, עמ' 234–244
• נדב נאמן, "מסע שישק לארץ ישראל בראי הכתובות המצריות, המקרא והממצא הארכאולוגי", ציון סג, תשנ"ח, עמ' 247–276
• יוחנן אהרוני, "מסע שישק", "ביצורי רחבעם", ארץ ישראל בתקופת המקרא, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, ירושלים תשמ"ז, עמ' 249–257

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שישק הראשון בוויקישיתוף

• יהודה אליצור, פלישת שישק במקרא: היסטוריוסופיה נבואית מול מציאות, מתוך אתר דעת.
• אברהם גרוסמן, מסע שישק, מתוך: הוראת פרקים נבחרים בנביאים ראשונים (קצת עצות למורה), בר-אילן, תשמ"ה
• עמיחי מזר, 'ימי הממלכה המאוחדת: תמונה ארכאולוגית- תוצאות מסע שישק', דוד מלך ישראל חי וקיים?: הרצאות בכנס בוגרי החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, ירושלים, הוצאת סימור, 1997.
• פרק 63 – דברי הימים: לוּבִים סֻכִּיִּים, וְכוּשִׁים – על מסע שישק בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס

הערות שוליים

קטגוריה:פרעוני השושלת ה-22 קטגוריה:מלכי הגויים בתנ"ך קטגוריה:אישים מצרים בתנ"ך קטגוריה:אישים בתנ"ך המוזכרים במקורות חיצוניים קטגוריה:מלחמות בארץ ישראל קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-10 לפנה"ס