זכריה זרמתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זכריה זרמתי
הרב זכריה זרמתי.jpg
תאריך לידה ה'תשכ"ד (בן 53 בערך)
מקום לידה אלג'יר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 1964
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק פסיקת הלכה, קבלה, משנת הרב קוק
תפקידים נוספים ראש מכון תורת אמ"ת, אב בית דין לממונות בחומת שמואל
רבותיו הרב שלום משאש, הרב מרדכי אליהו, הרב יהודה ליאון אשכנזי, הרב אברהם חזן, הרב יעקב יוסף
חיבוריו "תשובות מערביות", "הוד יוסף חי"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זכריה זרמתי (נולד בשנת ה'תשכ"ד, 1964) הוא רב פוסק ומשורר, ראש ומייסד מכון תורת אמ"ת, עומד בראש בית דין לענייני ממונות בשכונת הר חומה בירושלים. חתן פרס עמינח לשנת ה'תשע"ה.

עד שנת תשס"א שימש כמורה הוראה בשכונת ארנונה בירושלים וכר"מ בישיבת קריית חנה דוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפריז למשפחה ממקור יהודי-אלג'יראי[1] שהגיעה לצרפת ב-1962. למד אצל הרב אברהם חזן, שלימים היה הרב הראשי לשב"ס ולמשטרת ישראל. משפחת זרמתי עלתה לישראל מאוחר יותר. בראשית שנות ה-80 למד בישיבת מרכז הרב, את שירותו הצבאי החל בחיל התותחנים, ובהמשך ברבנות הצבאית כרב וחזן צבאי. עם שחרורו החל בלימודי רבנות ודיינות בכולל "בני דוד" שבנשיאות הרב מרדכי אליהו, הוא הוסמך כרב בידי הרב אליהו והרב יעקב יוסף. בתקופה זו עבר הכשרה במכון פוע"ה, והשתתף בקבוצת לימוד כתיבת "אותיות סת"ם" והלכותיה מפי הרב מרדכי אליהו. הרב שלום משאש מינה אותו כמורה צדק והרב אליהו בקשי דורון העניק לו כושר לכהן כרב שכונה. הוא התעניין גם בפילוסופיה יהודית ובעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת פריס IX.

בילדותו בצרפת הכיר את הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו) ובהמשך חייו שמר עמו על קשר, הוא חיבר ספר בצרפתית בשם "קבלה של אמ"ת" (une kabbale de vérité) על תורתו של רבו זה.

לאחר נישואיו למד אצל הדיין הרב דוד אבן כליפא, מחבר שו"ת דרכי דוד, וקיבל ממנו גם מתורת חמיו הרב דוד הכהן סקלי מדבדו. בהמשך שימש כר"מ בישיבתו של הרב אבן כליפא, "קריית חנה דוד", וכמרצה בארגון "אל עמי".

בשנת תשמ"ח, 1988, יסד את מכון תורת אמ"ת והוא עומד בראשו עד היום. המכון עוסק בחקר והפצת פסקי ותורת חכמי ארצות המגרב, שיטת לימודם, מסורת התפילה והשירה שלהם, וזיקתם לענייני גאולת ישראל, לציונות המודרנית ולמרכזיותה של ארץ ישראל בהוויה היהודית. במסגרת המכון ראו אור עשרות ספרים ומאמרים, מאות הקלטות דידקטיות וסרטים. המכון עורך כנסים וימי לימוד ומפעיל אתר אינטרנט במספר שפות. בבית המדרש של המכון לומדים רבנים צעירים מתורתם של רבני "אמ"ת" - אלג'יריה, מרוקו, תוניס. במרכז הלימודים עומדת ההכרה בתהליך שיבת ציון, היחס לציונות ולמודרנה.

כיום מלמד הרב זרמתי בכולל "מערבא"[2] להכשרת רבנים לקהילות בישראל ובתפוצות באפרת, ובבית המדרש של בית כנסת ישורון.

הוא גם עומד בראש כולל "שימושא רבה", המשמש "להכשרת רבנים פוסקים ומורי הוראה בישראל", וכאב בית דין לממונות בשכונת הר חומה בירושלים[3].

מחקריו ויצירתו התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכי פסיקת ההלכה של חכמי המגרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זרמתי בעת קבלת פרס עמינוח

הרב זרמתי רואה בעצמו ממשיך דרכם של חכמי המגרב, ובפרט של חכמי מרוקו. את רבותיו המובהקים הוא רואה ברבנים יוסף ושלום משאש, אותם הוא מכנה בכתביו "בין השמשו"ת". הוא תמצת את פסיקותיו של הרב יוסף משאש בספרו "הוד יוסף חי"[4] המכיל לפי הגדרת המחבר את "אוצר פסקי הרה"ג רבי יוסף משאש זצ"ל" סדורים לפי סדר ה"שולחן ערוך".

בעיני הרב זרמתי, המסורת הספרדית המקורית היא זו של יהדות ארצות המגרב ("המערב"), והוא עסוק בהבדלתה ממסורת הפסיקה של "עדות המזרח", יהדות בבל, יהדות פרס, יהדות סוריה וכו'. לדעתו ישנה חשיבות למסורת עתיקה בפסיקה אף כשהיא עומדת בניגוד לחלק מפסקיו המקובלים של ה"שולחן ערוך", כתב על כך הרב יואל קטן: "בניגוד לדרך הפסיקה של הרב עובדיה יוסף המעמידה את פסיקת השולחן ערוך במרכז ודוחה את מנהגי העדות השונים, הרב זרמתי מעמיד במרכז פסיקתו את מנהגי עדות צפון אפריקה". כאשר חתמו לאחרונה עשרות רבנים יוצאי מרוקו על מחויבותם לפסיקותיו של הרב הראשון לציון הרב יצחק יוסף[5], פרסם הרב זרמתי מאמר לעומתי תחת הכותרת "גאוני המערב בכל הדורות לא בגדו במסורת אבותיהם"[6], ובו ערער על אמינות המכתב, וכן גולל את עיקרי תפיסתו.

הרב זרמתי פרסם שורה ארוכה של ספרים, מחקרים ומאמרים (מהם בצרפתית) בתחומי הפסיקה והמנהג, תורה ומדינה, עצמאות ישראל וענייני גאולה, קבלה ומסורת, וכן קונטרס על משנתו של הרצי"ה קוק ליוצאים למלחמה. על יצירתו זכה בשנת ה'תשע"ה בפרס עמינח, ועדת הפרס שמה דגש על עיסוקו בפסיקת חכמי המגרב, וכתבה כי: "יצירתו התורנית הספרותית של הרב זרמתי באה לידי ביטוי בתחומים רבים ומגוונים, ברם חשיבות מרובה יש לתורתם של חכמי המערב המכונים בחיבוריו תורת אמ"ת [=אלג'יר, מרוקו ותוניס], המהווה ניסיון מוצלח ליצור מסגרת הממזגת בתוכה את תורתם ופסיקתם של חכמי המגרב שהם אחוזים זה בזה ולא נפרדים לעדותיהם".

בהתאם לתפיסתו, הוא שם דגש על מיקומם של ערכי הקבלה והסוד במסורת הפסיקה ובתפילה ואף בלימוד סוגיות בתלמוד הבבלי בהבנה קבלית. לדבריו, הייתה מקובלת מסורת כזו בקהילות צפון אפריקה בכלל ובערי אלג'יריה בפרט. גישה זו קיבלה ביטוי בעיקר בספרו בצרפתית ("une kabbale de verite"[7]).

שימור החזנות והכתיבה האמנותית המסורתית במגרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זרמתי עסק גם בתחום השירה והחזנות המסורתית של יהודי המגרב. לשם כך הקליט פרקי חזנות ושירה רבים מן המסורת של יהודי המגרב במסגרת הפונותיקה הלאומית בספרייה הלאומית. אתר אינטרנט בשם "דקדוק"[8] הוקם על ידי אחד מתלמידיו ומאפשר לימוד אינטראקטיבי של מסורת זו על ידי הקלטות דידקטיות שלו.

הוא גם עוסק בתחום הכתיבה והאיור על קלף, לפי מסורות עתיקות של חכמי ארצות המגרב, לכתיבה אומנותית[9] על פי מסורות הקבלה[10] שאותן הוא מנסה להחיות. הוא הציג חלק מעבודותיו לציבור הרחב בתערוכה לאומנות יהודית בפריס.

פעילות למען יהודי צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד מפעלו לשימור מסורת יהודי צפון אפריקה, עסק בהוראת הלכה בקרב יהודי צרפת. עוד בשנת 2002 היה בין מקימי האתר "שאלה" (Cheela)[11], מראשוני המשיבים לשאלות הלכתיות של יהודי צרפת בצרפתית ברשת האינטרנט, כיום מונה האתר כמעט 80,000 תשובות הלכתיות בכל תחומי החיים. הרב זרמתי פעל במשך שנים רבות לעידוד עליית יהודי צרפת לישראל, ולשם כך הקים גרעיני עליה וקליטה בישראל בשיתוף עם הרב יהושע צוקרמן ומר שלום ואך[12].

לאחרונה יצא במספר מאמרים ואגרות[13] המופנות לקהילות היהודיות שם, בהם יצא נגד חלק מרבני צרפת (כולל רבנים ראשיים) המסרבים לקרוא ליהודי צרפת לעלות לארץ למרות הסכנות האורבות להם במדינתם ובכך סוטים, לדעתו, ממורשתם של רבני יוצאי צפון אפריקה.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב זרמתי משתייך בדעותיו לציונות הדתית, הוא רואה בתפיסות הציונות הדתית חלק מתורתם של חכמי המגרב ובמסגרת זו עסק בכמה ממאמריו בהוכחת מרכזיותה של ארץ ישראל בתפיסתם של חכמי המערב שראו לדבריו בהקמת המדינה "אתחלתא דגאולה". ברוח זו פרסם מספר פסקים בנושא תורה ומדינה, צה"ל ויום העצמאות (בין השאר החובה להתגלח ביום העצמאות למרות שחל בימי ספירת העומר או חיזוק מנהג לומר הלל עם ברכה בתפילות של היום ).

במאמר אחר כתב כי חכמי המגרב ראו בחיוב מאז ומעולם את השילוב של תורה ועבודה, לימוד תורה לצד מעורבות חברתית ועיסוק בפרנסה[14].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תשובות מערביות (ב' כרכים), מכון תורת אמ"ת, תשע"ד
  • המדינה מן המערב: חכמי צפון אפריקה ומדינת ישראל, מכון תורת אמ"ת, תשס"א
  • הוד יוסף חי: קיצור פסקי רבי יוסף משאש, הוצאת ארז, תשס"ח
  • הכל יוצאים למלחמה: על פי משנתו של הרצי"ה קוק, מכון תורת אמ"ת, תשע"ב
  • קונטרס "זמרת הארץ והמדינה"(ויום העצמאות), מכון תורת אמ"ת, תשע"א
  • קבלה של אמ"ת לימוד הסוד על פי משנתו הרב יהודה אשכנזי "מניטו" (בצרפתית)

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משפחת זרמתי היא משפחה צפון-אפריקאית ותיקה, שמות משפחה ממקור דומה הם: זנטה, זלמטי, זנאטי ואחרים.
  2. ^ אתר כולל מערבא
  3. ^ אתר בית הוראה ודין לממונות.
  4. ^ ספר הוד יוסף חי באתר "אור חמה"- במה לתורתם של חכמי מרוקו וממשיכי דרכם.
  5. ^ עשרות רבני מרוקו חתמו: "מקבלים עלינו הנהגות הראשון לציון".
  6. ^ מאמר "מודעה רבא לאורייתא – גאוני המערב בכל הדורות לא בגדו במסורת אבותיהם".
  7. ^ זהות ותולדות- מורשתו התרבותית של הרב יהודה ליאון אשכנזי מאת ד"ר יוסף שרביט, אוניברסיטת בן-גוריון.
  8. ^ אתר דקדוק- Dikdouk.
  9. ^ איור כתובה
  10. ^ קמע מערבית באתר Pinterest.
  11. ^ אתר Cheela
  12. ^ כתבה על פעילותו של שלום ואך לעליית יהודי צרפת באתר ערוץ 7.
  13. ^ אגרת ליהודי צרפת
  14. ^ הרצאת ח"כ הרב חיים אמסלם בנושא "תורה ועבודה בשיטה הצפון אפריקאית". ובעקבותיה מאמרו של הרב זרמתי: מאמר במוסף שבת של מקור ראשון.
  15. ^ יחד עם הרב צפניה דרורי, רבה של עיר קריית שמונה.