חיים מרדכי אייזיק חדקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חדקוב (מימין) לצד הרבי מליובאוויטש (משמאל)
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב (ד' בשבט ה'תרס"ב, 12 בינואר 1902 - ג' באייר ה'תשנ"ג, 24 באפריל 1993) היה יו"ר מזכירות הרבי מליובאוויטש, יו"ר המרכז לענייני חינוך, הממונה על שיגור שלוחי חב"ד לכל העולם, ויו"ר אגודת חסידי חב"ד העולמית. קודם מלחמת העולם השנייה שימש כשר הממונה על החינוך היהודי מטעם משרד החינוך הלטבי[1], חבר אגודת ישראל ומנהל בתי החינוך "תורה ודרך ארץ" במדינת לטביה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה בישנקוביץ לחוה טריינא ולרב שלום ישראל, נצר לחסידי חב"ד. בגיל שנתיים משפחתו עברה לריגה, לטביה, שם התחנך על ידי הרב יואל ברנצ'יק. בתקופת מלחמת עולם הראשונה הוא ניהל את הארגון "תפארת בחורים" , מיסודו של הרב ברנצ'יק.

בגיל 18 החל לנהל את בית הספר "תורה ודרך ארץ" בריגה, ופיתח את המוסד לרשת בתי ספר ברחבי לטביה. עבד יחד עם חבר הסיים הלטבי הרב מרדכי דובין. הפך את רשת המוסדות לרשת מוכרת ממשלתית, ונתמנה לחבר משרד החינוך הלטבי. שימש חבר הנהלת אגודת ישראל ונציגה בממשלת לטביה, שם התמנה לתפקיד השר הממונה על החינוך היהודי.

בשלהי תשרי תרפ"ח (אוקטובר 1927), עבר רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי מליובאוויטש, להתגורר בריגה. אז התקרב אליו הרב חדקוב ונהפך לחסידו. שם גם נקשר לחתנו - רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי העתידי מליובאוויטש. בזמן מלחמת העולם השנייה נדד עם רבי יוסף יצחק ושימש עוזרו. רבי יוסף יצחק צירף אותו לקבוצה המצומצמת שבאה אתו לארצות הברית באדר ה'ת"ש, ושם השתלב בהנהלת הפעילות של חסידות חב"ד.

בשנת 1941 הקים רבי יוסף יצחק את שלשת המוסדות המרכזיים של תנועת חב"ד בתחומי החינוך והשליחות: מרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, וקה"ת ומינה את חתנו רבי מנחם מענדל לעמוד בראשם, ואת הרב חדקוב למנהל העובד תחתיו, וכן בגוף העל אגודת חסידי חב"ד.

לאחר התמנות רבי מנחם מענדל לתפקיד הרבי מליובאוויטש מונה הרב חדקוב ליו"ר המזכירות וליו"ר מרכז לענייני חינוך ואגודת חסידי חב"ד. שימש יד ימינו של הרבי בכל מגוון הפעילות הענפה שבוצעה על ידו. היה גם הממונה על מסירת תשובות הרבי לשואלים הרבים ומסדר ומתאם הפגישות האישיות ("יחידות") עם הרבי.

הרב חדקוב היה ידוע כמחנך, והעלה חלק מהגיגיו בתורת החינוך על הכתב. כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "החינוך והמחנך", קה"ת תשנ"ה. בנוסף היה ידוע כנואם. חלק מנאומיו פורסמו בכתבי עת שונים.

השלוחים ששלח הרבי מליובאוויטש ברחבי תבל נשלחו רשמית על ידי ה"מרכז לענייני חינוך", והרב חדקוב בתוקף תפקידו ניהל ופיתח את מוסד השליחות של חב"ד. נחשב לדמות החזקה בחב"ד אחרי הרבי, אך עם זאת היה בטל אל הרבי בתכלית ולא עשה דבר מבלי לשאול את פיו. כמו כן היה אחראי יחד עם הרב חיים יהודה קרינסקי על הניהול הפיננסי של שלשת המוסדות המרכזיים. לאחר שהתרבתה עבודת המזכירות הוא מינה לעוזרו את הרב בנימין קליין שעבד במזכירות לצידו של הרב לייבל גרונר.

בג' אייר תשנ"ג נפטר ונטמן בבית הקברות היהודי על שם מונטיפיורי בניו יורק. יורשיו בתפקיד הנהלת המוסדות הם הרב ניסן מינדל והרב חיים יהודה קרינסקי.

משפחתו:

  • אשתו, עטל צערנא שוחאט מהעיר טלז, עבדה בהנהלת ארגון נשי ובנות חב"ד וחיברה ספרים בשפת האידית. נפטרה כ' סיון ה'תשס"ו.
  • בנו הרב שלום ישראל ששימש כמשב"ק.
  • בתו חיה קרמר.
  • גיסו הרב חיים יהודה בלוי, מהדיר כתבי יד הראשונים ומחבר ספרים רבים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם זיגלבוים, סיפורים מחדר הרבי, ג' תמוז תשס"ט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.