שמואל ורסס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

שמואל וֶרְסֶס (Werses;‏ 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל ורסס נולד בווילנה. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה "תרבות" החל ללמוד באוניברסיטת וילנה. מגיל 14 עד 19 עבד כמתנדב בייוו"א (מכון המחקר ליידיש). בנעוריו עשה מספר ניסיונות בכתיבה ספרותית, חלקם ביידיש, ופרסם מספר סיפורים ורשימות בעיתונות יידיש בווילנה ובוורשה, חלקם תחת שם העט "א יונגער".[1] בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והמשיך ללמוד בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית. שם עשה את לימודיו מהתואר הראשון עד השלישי, והושפע ביותר ממורו הנודע פרופ' יוסף קלוזנר. לאחר הגעתו לארץ חדל מכתיבת פרוזה. עבודת המ"א שלו שהוגשה בשנת 1939 לקלוזנר הוכתרה בשם "תקופת ההשכלה העברית בווילנה (הסופרים העבריים בדורם של רמא"ג ואד"ם הכהן)", והקיפה 316 בכתב יד. את עבודת הדוקטור כתב בהנחייתו של פרופ' שמחה אסף, ועבודת הדיסרטציה שלו הייתה בנושא "מחקרים בספרות המוסר של היהודים בספרד: מראשית המאה הי"ג ועד סוף המאה הט"ו". את תואר הדוקטור קיבל ב-1947.

לפני קום המדינה הרצה בסמינר למורים שבמחנות המעצר בקפריסין ובפני מדריכי תנועת נוער מבוגרים. לאחר קום מדינת ישראל לימד חיילים עולים חדשים ספרות עברית.

החל מ-1953 נמנה עם סגל החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, ובשנות ה-70 כיהן כראש החוג. בשנת 1967 התמנה כפרופסור חבר,[2] וב-1975 היה לפרופסור מן המניין.[3] ב-1983 פרש לגמלאות. שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות חיפה, תל אביב, ובאר שבע.

מנישואיו לרחל (נפטרה ב-1941) נולדה בתו דבורה אלרן. אשתו השנייה, אסתר כספי, הייתה מתרגמת ומשוררת.

שמואל ורסס נפטר ב-18 באוקטובר 2010 בירושלים.

ארכיונו, הכולל תעודות אישיות, יומנים ופנקסים, התכתבות, חומרי הכנה ורשימות (וכן חומר משל אשתו אסתר כספי ואודותיה), נמסר למחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של שמואל ורסס חובקים ספרות יהודית בפרק זמן של מאתיים שנה, תקופה המשתרעת מראשית תקופת תנועת ההשכלה היהודית ועד לשנות ה-50 של המאה ה-20 ואף מעט אחרי כן.

פעילותו מקיפה מספר סוגות: סוגה אחת היא המגעים שחלו בין ספרות היידיש לספרות העברית, בצורת עיבודים לשוניים מלשון אחת לרעותה ותרגומים. זאת הוא בחן ביצירותיהם של יוסף פרל, מנדלי מוכר ספרים, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, י"ד ברקוביץ, חיים נחמן ביאליק, וש. בן ציון.

ורסס הוא מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה. הוא הרבה לחקור את הפואטיקה, הנושאים והז'אנרים השונים של ספרות ההשכלה (הסאטירה, הפרוזה המחורזת, הפיליטון, האוטוביוגרפיה והרומן. תיאר את האוריינטציה שלה לחסידות ולשבתאות ואת מערכת היחסים שלה עם ספרות אירופה הכללית. הוא חקר את היוצרים הבולטים של ספרות ההשכלה, כמו יצחק ארטר, י"ל גורדון, יוסף פרל, יהודה בן מרדכי הורביץ ואברהם מאפו. פרט לכך סיכם את תולדות המחקר בהּ.

ורסס חקר גם את הספרות העברית הקלאסית. הוא בחן את התמורות בנושאים ומאפיינים בספרות. הוא בחן את המקורות העממיים והמיתיים שספרות זו שאבה ממנה. זאת הוא עשה בסופרים שהם מעמודי התווך של ספרות זו: ביאליק, פיארברג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, חיים הזז וש"י עגנון.

הוא חקר את תולדות כתבי העת העבריים, מן "המאסף" ועד העתונות העברית בפולין שבין מלחמות העולם. הוא אף שלח ידו בחקר הספרות העברית החדשה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר יובל

רשימת פרסומים

  • רות שנפלד, 'שמואל ורסס: ביבליוגרפיה של כתביו', קריית ספר נט (תשמ"ד), 258–267. נוסח מעודכן: רות שנפלד ואברהם הולצמן, 'ביבליוגרפיה של כתבי שמואל ורסס (1938–2002)', בתוך ספר היובל מווילנה לירושלים, עמ' 609–627.

על סיפור ושורשו

על ידידתו של משורר

הערכות כלליות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבנר הולצמןסודו של ורסס, באתר הארץ, 24 באפריל 2011.
  2. ^ העלאות ומינויים באוניברסיטה העברית, דבר, 6 ביולי 1967.
  3. ^ שמואל ורסס, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים.