לדלג לתוכן

טיוטה:בינוש פינקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תבנית {{אישיות רבנית}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

הרב בינוש פינקל (שם לידה; בנימין בינוש פינקל, מכונה: ר' בייניש; ה'תרע"ג, 1913 - י"ח בשבט ה'תש"ן, 13 בפברואר 1990) היה ראש ישיבת מיר בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ביום ט' בתשרי ערב יום כיפור שנת תרע"ג בעיירה מיר שבבלארוס לרב אליעזר יהודה פינקל, ולמלכה בת הרב אליהו ברוך קמאי, שכיהן אז כראש הישיבה וכרבה של העיירה מיר. בהיותו בן שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא עבר עם משפחתו לעיר סטויבץ, יחד עם תלמידי ישיבת מיר. כעבור זמן עברה הקבוצה לפולטבה. עם סיום המלחמה נפטר סבו ראש הישיבה הרב קמאי, ואביו התמנה תחתיו כראש הישיבה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו, יחד עם תלמידי הישיבה, לווילנה, שם שהו עד אמצע שנת ה'תרפ"א (1921). בקיץ ה'תרפ"א שב עם משפחתו למיר, ואביו חידש את פעילותה של הישיבה במקום. בבחרותו למד בישיבת מיר, והיה מתלמידיו של אביו.

עלה והגיע לארץ ישראל בעיצומו של יום פורים שנת ה'תש"א (1941) דרך טורקיה ומוסקובה שברוסיה. הוא עלה לארץ ישראל עם קבוצת תלמידים בראשות אביו, והוא התיישב בירושלים. הוא סייע לאביו בהקמת הישיבה בירושלים, ולאחר מכן סייע לו במשך עשרות שנים באחזקתה. באותה תקופה עלתה על הפרק בעיית 'קו התאריך' לגבי קביעת יום כיפור, אצל גולי ישיבת מיר ששהו ביפן עקב כך אביו שלחו להרב אברהם ישעיהו קרליץ בעל החזו"א לדעת כדת מה לעשות. החזו"א תהה על קנקנו של הבחור הצעיר ומני אז קירבו אהבו וחיבבו בחיבה יתירה. באותו העת דברו נכבדות לשידוך לבת גיס החזו"א הרב שמואל גריינמן, טובי הלומדים היו באים לביתו של החזו"א אך כולם נדחו מלהשתדך עם הבת, אך משהגיע רבי ביינוש הצעיר אמר החזו"א כי אל הנער הזה התפללתי ואכן התארסו, ובשנת ה'תש"ב (1942) נשא לאשה את אסתר יענטא (לבית גריינמן, שנודעה בירושלים בשם "הרבנית פינקל" וייעצה לאנשים רבים ולנשים רבות בענייני רפואה והועילה להם מאד, מרת אסתר פינקל נפטרה בגיל 90, בכ"ח באב ה'תשע"ז[1]), בתו של הרב שמואל גריינימן[2], שבשנות ה-20 כיהן כמנהלה של ישיבת מיר וסייע לאביו באחזקתה. במשך תקופה התגורר בבני ברק והתפלל בבית הכנסת של הרב אברהם ישעיהו קרליץ בעל החזון איש[3].

לאחר פטירת אביו הרב אליעזר יהודה פינקל, בי"ט בתמוז ה'תשכ"ה, התמנה תחתיו כראש הישיבה ומנהלה. לצדו עמד גיסו, הרב חיים שמואלביץ. בתקופתו יזם בישיבת מיר את שיטת ההספק, שכונתה "הדף", לפיה יש להשלים לימוד של חמישה דפי תלמוד מדי שבוע. נודע בענוותנותו ובצניעותו הרבה עד כדי כך שגדולי הדור התבטאו עליו: שהוא גאון וגדול הדור בעניין הצניעות ב"הצנע לכת" להסתיר מעלותיו[4]. במשך שנים נהג להתפלל מדי יום בכותל המערבי כולל בימי ראש השנה.

לאחר הקמת דגל התורה, בשנת ה'תשמ"ט (1988), הזמינו הרב שך להצטרף כחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה.

נפטר בשנת ה'תש"ן. בהלווייתו שיצאה מישיבת מיר בצהרי היום הספידו הרב אלעזר מנחם מן שך על יד בנין ישיבת מיר בהשתתפות סלתה ושמנה של גדולי ישראל.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הותיר אחריו חמש בנות, שכולן נשואות לרבנים ילידי ארצות הברית:

  • חתנו הגדול, בעל בתו לאה, הרב נתן צבי פינקל, התמנה לאחר פטירתו לראש הישיבה.
  • הרב נחמן ליבוביץ, ר"מ בישיבה.
  • הרב נתן ישראל גלושטיין, ר"מ בישיבה.
  • הרב בנימין קרליבך[5], ר"מ בישיבה.
  • הרב אהרן שרגא הלוי לופיאנסקי, ראש ישיבה בארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליעזר היון, אם ממלכת מיר: הרבנית אסתר פינקל ע"ה הלכה לבית עולמה, באתר חרדים10, ‏כ"ח אב התשע"ז / 20.08.2017
  2. ^ ואחותם של הרבנים הרב חיים גריינמן והרב מאיר גריינימן
  3. ^ ראו: תלמידי ישיבות פליטים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 105
  4. ^ מליצי יושר, באתר אוצר החכמה אנציקלופדיה לימי זיכרון וליומי דהילולא, ליום י"ח שבט בשם הרב יעקוב יצחק פרידמאן מראשי ישיבת תפרח במושב תפרח שבדרום
  5. ^ נינו של הרב שלמה קרליבך מליבק שנכדו הקרוי על שמו הינו הרב שלמה קרליבך ונינתו היא נשמה קרליבך