טיוטה:משתמש Gilbuzaglo/אותיות אור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אותיות אור
מידע כללי
פַּסל מיכה אולמן
תאריך יצירה 2020-2023
טכניקה וחומרים פסל סביבתי שעשוי מאבן
נתונים על היצירה
מיקום ירושלים שבישראל
הבניין החדש של הספרייה הלאומית

אותיות אור הוא פסל סביבתי של הפַּסָּל מיכה אולמן. הפסל מוצב בגן המקיף את הבניין החדש של הספרייה הלאומית שבקריית הלאום בירושלים.

מיכה אולמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכה אולמן הוא חתן פרס ישראל לפיסול לשנת 2009, ואחד מן האומנים הישראלים המוכרים בעולם. עבודותיו עוסקות בזיכרון ובהיסטוריה האנושית וכן ביחס בין האדם לטבע. עבודותיו משתמשות בתצורות אמנותיות שונות מתחומי הפיסול.

אולמן יוצר בעיקר פסלי חוצות, וידוע בעיקר בזכות סדרת פסלי "האדמה". רבות מיצירותיו כוללות חפירה באדמה, עיסוק באדמה וחול וכן יציקות בטון ופלדה.הוא עיצב פסלים ואנדרטאות בארצות רבות, ובכללן ישראל בגרמניה, צרפת, פולין, יפן, איטליה ופינלנד.

בין בפסלים שעיצב בישראל נכללים אנדרטת נצר אחרון בהר הרצל בירושלים,והפסל יסוד בשדרות רוטשילד בתל אביב.

תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל הוא יצירה סביבתית המבוססת על האלפבית העברי. היצירה כוללת בתוכה שני אלמנטים מרכזיים: מעגל רחב ידיים של שמונה עשרה אותיות עבריות,(בקוטר של עשרים ושתיים מטר) שעומדות באופן עצמאי ומפוסלות באבן.האבנים נחצבו ועוצבו במצפה רמון.אולמן מתאר את המעגל כמעין "שעון שמש" של אותיות,שמסתתרות בין האבנים".[1]האותיות יכולות להיות מזוהות רק באמצעות הצל שהאבן מטילה על הרצפה. האותיות נכתבות באמצעות הצל, שיוצר את הרווחים שבין האבנים. אותיות האבן נראות מרחוק כעמודי אבן דוממים,שזהים בצורתם.המוטיב המרכזי במעגל הוא המוטיב שאולמן רואה כ"רואים את הקולות".אולמן מעוניין להציג ביצירה הזו את הקולות שניתן להפיק מהאותיות. האותיות שמופיעות במעגל האבנים הן האותיות :ב,ו,מ,פ,שמייצגות את אותיות שנהגות בשפתיים. האותיות: ג,י,כ,ק,שמייצגות את האותיות שנהגות באמצעות החך.האותיות ד,ט,ל,נ,ת, שמייצגות את האותיות שנהגות באמצעות הלשון. האותיות ז, ס, שׁ,צ, מייצגות את האותיות שנהגות באמצעות השיניים.[1]

האלמנט השני של הפסל הוא חדר תת קרקעי שממוקם מתחת למעגל האותיות,ובמרכזו.אל החדר מוביל שביל מקורה,שהוא מעין מנהרה.על קירות המנהרה חקוקות האותיות שמבוטאות באמצעות הגרון(האותיות הגרוניות):ח,ע,ה. המנהרה, והאותיות שחקוקות בה, היא מעין "גרון" שמוביל אל הפה.[2] אולמן מדמה את החדר אליו מוביל השביל המקורה לפֶּה האנושי.לחדר יש מספר פתחים בתקרה שלו.אור השמש חודר דרך התקרה אל החדר עצמו.האור מקרין על רצפת החדר את האותיות הראשונות של האלפבית העברי, הלטיני והערבי. האותיות שמשתקפות הן האות א' בעברית,האות הלטינית A, והאות הערבית אליף(ا).האות A פונה אל המערב,האות אליף פונה אל המזרח,ואילו האות אלף עמדת במרכז הרחבה.שלוש האותיות האלו,עומדות במרכזו של מעגל האותיות,והן מכוסות בחלונות זכוכית.

הצללים של האותיות משנים את תנועתם בתוך החדר,בהתאם לשעות היום,ובהתאם לעונות השנה. ביום הארוך ביותר בשנה הצללים של שלושת ההאותיות יופיעו במרכז הרצפה של החדר התת קרקעי. ביום הקצר ביותר בשנה,הצללים של שלושת האותיות יופיעו על הקיר הצפוני של ההחדר התת קרקעי. ביום שמציין את נקודת השוויון.האות אלף משתקפת ברובה על הקיר הצפוני, בעוד שהקצה שלה משתקף ברצפתו של החדר התת קרקעי.[1] אולמן נעזר במומחה לאסטרונומיה במסגרת תהליך היצירה כדי לדעת במדויק באיזה אופן ישתקפו שלוש האותיות בחדר התת -קרקעי בשלושת המועדים הבאים: א.יום השיוויון.ב.היום הארוך ביותר בשנה. ג. היום הארוך ביותר בשנה.[3]בנוסף לכך,ניתן להבחין בתוך היחסים בין האבן לבין הצל בצירופים וצורות שונות של אותיות.הצללים של אותיות האבן משתנים באופן רציף במהלך היום.

חלק מהפסל אותיות אור

מקורות ההשראה ופירושים אפשריים ליצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור ההשראה ליצירה הוא ספר יצירה. ספר יצירה הוא טקסט מיסטי יהודי עתיק, שפרופ' יוסף דן טוען שהוא נכתב המאה השלישית,או הרביעית לספירה.[4] מיכה אולמן התבסס בעיקר על המשנה השישית בפרק השני של הספר:

כ"ב אותיות יסוד,חקוקות בקול,חצובות ברוח,קבועות בפה בחמש מקומות :1.חה"ע (גרון) 2.בומ"ף(שפתיים).3.דטלנ"ת(לשון) 4.זסשר"ץ(שיניים ) 5.גיכ"ק(חיך).

— ספר יצירה פרק ב' משנה ו

ההשראה למעגל האבנים יכולה לבוא ממספר מבנים או יצירות אחרות.מעגל האבנים האבנים יכול לרמוז למעגל האבנים שקיים בסטונהג' באנגליה. זהו קישור שאולמן עצמו עורך בהרצאה שנתן. הוא טוען שבדומה לסטונהנג, גם ב"אותיות אור" המסר שעולה מן האבנים הוא מסר שהמבקר מתקשה לפענך במפגש הראשון עם היצירה.יחד עם זאת,לדעתו של אולמן שני האתרים הם אתרים בעלי משמעות,גם אם יש בהם חלקים לא מובנים. [3][5][6]

גדעון עפרת טוען שמיכה אולמן מנסה ליצוק תוכן חדש אל תוך מעגל האבנים חסר המשמעות של סטונג' .אולמן,לדעת עופרת,מתרגם את מעגל האבנים של סטונהנג' "לאמירה רוחנית-יהודית נשגבת, אשר "מתיכה" את האבנים הכבדות לאותיות,לשערים לחלונות ולקירות "חדרים".אלה מזמינים את צופיו לתנועה רב-כיוונית ביניהם, תנועה של רוח חופשית, יוצרת, בוראת, בין היש לבין האין".[6]

החדר התת קרקעי מתכתב עם הכתובות שהתגלו במקדש סרביט אל חדאם,שנמצא בחצי האי סיני. במקדש זה התגלו כתובות ב כתב פרוטו-סינאי. זאת העדות המוקדמת ביותר של התפתחות של כתב ההירוגליפים המצרי,שכלל מאות ולפעמים גם אלפי סימנים,לכתב אלפבית פרוטו-כנעני, שכולל מספר מצומצם יותר של אותיות או סימנים. מן הכתב הזה החל להתפתח האלפבית הבסיסי.האלפבית הזה הוא המרכיב הבסיסי של שפות רבות.בין השפות האלו ניתן למנות את השפות שעושות שימוש באלפבית הלטיני ,העברית, והערבית.מטרת הפסל היא לאפשר למבקר להסתובב בין האותיות המפוסלות,ולהבחין בכך שהן יוצרות עולם מוחשי שניתן לבקר בו.[7] באמצעות משחקי האור והצל של האותיות, המבקר בפסל יכול לדמיין וליצור צירופים שונים של אותיות. זאת בדומה לצירופי המילים שנמצאים בספרים ובמקורות שנמצאים הספרייה הלאומית.

"אותיות אור"מתכתבת עם יצירה אחרת שיצר אולמן ,"יום השוויון ".יצירה זו הוצבה במוזיאון ישראל בשנת 2009. בדומה ל"אותיות אור ",גם היצירה הזו בנויה מחדר תת קרקעי ,שניתן להשקיף עליו באמצעות חלון זכוכית.מדובר בחלון זכוכית מלבני שהשתקפיות שבתוכו מושפעות מהשינויים בשעות היום ומשינויים שקשורים לעונות השנה. גם ב"יום השוויון" ,בדומה ל"אותיות אור" הזמן משפיע על אופיים של הצללים והמראות. גם גם ביצירה הזו אולמן מנסה לבחון את היחסים בין באור לבין הצל ,ולבחון את ההשפעה של עונות השנה עליהם. שתי היצירות מתוארות כסוג של "שעון שמש".[8] בנוסף לכך, בשתי היצירות נעזר מיכה אולמן באסטורונום כדי לחשב במדויק כיצד ישתקפו הצללים בחדר התת קרקעי במהלך יום השוויון ,היום הקצר והיום הארוך ביותר בשנה. [9]

האות א' -משמעויות ופירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשמעות של הצבת התנועה א' בשלוש השפות, וההשתקפות שלה בחדר התת-קרקעי יכולה להתפרש בכמה אופנים שלעיתים הם אופנים משלימים.מיכה אולמן רואה את השתקפות של שלוש האותיות הראשונות בחדר התת קרקעי "כרגע של לידת שפה".[1] באחת מן ההשתקפיות של שלוש האותיות בחדר התת קרקעי ניתן לראות את האות A שעומדת בצורה הפוכה.הצורה הזו מזכירה צורה של שור בעל קרניים. אולמן טוען שזהו הפירוש הבסיסי ביותר של האות אלף בכתב הפרוטו כנעני. האות א' סימלה בכתב הפרוטו כנעני העתיק את השור,שמכונה גם בשם "אלוף" או "אלף".[10] השור נחשב בעבר לחיה החשובה ביותר,ולמקור החיים. זוהי הסיבה לכך שאלף נבחרה להיות האות הראשונה באלף בית הפרוטו כנעני,שמייצגת את הצליל הבסיסי ביותר.[1]

פירוש נוסף ומשלים להצבת האות א' במרכז מעגל האותיות יכול להסתמך על המשמעות של האות אלף בתורת הקבלה.האות אלף על פי הקבלה, מסמלת את ספירת כתר. ספירת כתר היא הספירה העליונה באילן הספירות. מדובר בספירה הקרובה ביותר על פי המסורת הקבלית אל האינסוף.מכיוון שהאינסוף איננו יכול להיות מושג על ידי בני האדם,הקדוש ברוך הוא מנסה לתרגם את האינסוף לשפה אנושית.התרגום נעשה באמצעות שלושה אמצעים :צמצום,אותיות ומילים. הרצון הראשוני שברא את העולם מיוצג על ידי ספירת הכתר והאות א'.הרצון הראשוני הזה יצר את הבחנה והעצמיות של המציאות ושל בני האדם.[11]ספירת כתר שמיוצגת באמצעות האות אלף היא הבסיס לכלל המציאות,והיא נמצאת במובן מסוים מעליה. בנוסף לכך, האות אלף תוארה בקבלה כ"הראש העליון טמיר הטמירים, האות המאירה בבחינת האור הקדום, עומק הבאר שממנה נובעות כל הברכות ויוצאות ונמצאות, ראשון זכר וסתום וגנוז בו מה שלא נודע"[12]

גדעון עופרת מוסיף פירוש נוסף,משלים גם הוא,שיכול לדעתו לעזור בהבנת המשמעות של הצבת האות אלף במרכזו של מעגל האותיות. לדעת עופרת,האות אלף בשלוש השפות,שמצויה במרכז המעגל מתכתבת עם הסיפור "אלף", של הסופר חורחה לואיס בורחס.בורחס מתאר את האות א' כמיקרוקוסמוס או כייצוג של המציאות בכללותה.[6][13]בורחס מתייחס אל האות א' באופן הבא:

"שהרי בפינת המרתף יש אלף. הוא הבהיר שאלף היא נקודה במרחב שנכללות בה כל הנקודות האחרות. […] המקום שכל המקומות בתבל נמצאים בו ונראים מכל הזוויות. […] אתה שוכב על המרצפות וקובע את המבט במדרגה התשע-עשרה […] תוך כמה דקות אתה רואה את האלף, את המיקרוסוקמוס של האלכימאים ושל המקובלים".

— חורחה לואיס בורחאס, "האלף", תרגום: יורם ברונובסקי.(הספרייה החדשה, תל אביב, 2000.) עמ' 122-123.

המעמד המשמעותי של האות אלף בתרבות ובמחשבה באה לידי ביטוי גם בדבריהם של הוגים אחרים ובפירוש אליהם. מדובר בהוגים כדוגמאת ולטר בנימין, ז'יל דלז, וגאורג וילהלם פרידריך הגל. [14]

מהאותיות הראשונות של שלושת השפות שמופיעות בחדר התת קרקעי מייצגות את התרבויות הייחודיות של מדינת ישראל(התרבות היהודית,והערבית),ואת התרבות האוניברסלית. אלו הן התרבויות שמיוצגות באוסף הספריה הלאומית. בנוסף לכך,יכול להיות ששלושת המופעים השונים של האות אלף באים לסמל לשאיפה לשלום ולחיבור בין שלוש הדתות המונותאיסטיות. גדעון עופרת מתאר את שלושת המופעים של האות א ' במרכז הרחבה כאותיות "שזיווגן מסמן חיבור אוטופי בין-תרבותי ובין-דתי-מונותאיסטי."[6]



חלק מהפסל אותיות אור

הזיקה בין "אותיות אור" לפסל "הספרייה הריקה" בברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל "אותיות האור" מתכתב עם יצירה אחרת שיצר מיכה אולמן,הספריה הריקה. זוהי היצירה המפורסמת ביותר של אולמן .הספרייה הריקה היא אנדטת זיכרון לאירוע שריפת הספרים, בגרמניה הנאצית, שתרחש בברלין בכיכר בבל,בעשירי למאי 1933. האנדרטה הוקמה בברלין ב1993,לציון שישים שנה לאירוע שרפת הספרים. לדברי דוד בלומברג,שהיה יושב ראש הדירקטוריון של הספריה הלאומית,הפסל "אותיות אור" הוא מענה חי העוצמתי והראוי דממת המוות שנקברה תחת הקרקע בליבה של ברלין."[7] בשתי היצירות,גם ב"אותיות האור" וגם ב"ספרייה הריקה" קיים חדר תת קרקעי. בנוסף לכך, בשתי היצירות קיימים חלונות או חלון שניתן להשקיף באמצעותם על החדר התת קרקעי.הגודל של החדר התת קרעי בשתי היצירות הוא בגודל זהה. בספרייה הריקה מדובר בחדר או ספרייה שיכולה להכיל עשרים אלף ספרים,כמות הספרים שנשרפו על ידי הנאצים במאי 1933.עם זאת,קיים ניגוד מובהק בין שני החדרים. החדר התת קרקעי בברלין הוא חדר קר וריק.הרִיק מתבטא בכך שהחדר,שבנוי כספרייה ריק מִסְּפָרִים,שהאותיות הן המרכיב מהותי בהם.לעומת זאת, החדר התת קרקעי,ב"אותיות אור" הוא חדר שיש בו חַיּוּת,והאותיות נוכחות בו באופן תמידי. זהו הבדל בין הספריה הריקה ברלין, שמסמלת חושך ומוות ,לעומת "אותיות אור " שנמצאת בספרייה הלאומית בירושלים. בהקשר הזה הספרייה הלאומית והפסל של מיכה אולמן מייצגים את החיים ואת היצירה.[6]

הפסל הספרייה הריקה של מיכה אולמן בכיכר בבל בברלין

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפסל אותיות אור למרגלות הבניין החדש של הספרייה הלאומית
    הפסל אותיות אור למרגלות הבניין החדש של הספרייה הלאומית
  • חלק מהפסל אותיות אור
    חלק מהפסל אותיות אור
  • חלק מהפסל אותיות אור
    חלק מהפסל אותיות אור
  • חלק מהפסל אותיות אור
    חלק מהפסל אותיות אור
  • חלק מהפסל אותיות אור
    חלק מהפסל אותיות אור

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 הרצאה של מיכה אולמן בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון 26.7.2022 דקה 47
  2. ^ >Between the Burning of a Language and Its Birth. 90 Years Since the Berlin Book Burning.Lecture by Yigal Zalmona and discussion with Micha Ullman  16.5.2023 mintute 34
  3. ^ 1 2 Between the Burning of a Language and Its Birth. 90 Years Since the Berlin Book Burning., נבדק ב-2023-10-23 minute 40.
  4. ^ יוסף דן, "המשמעות הדתית של ספר יצירה",בתוך: מחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך יא. (ירושלים: האוניברסיטה העברית ,1993). עמ' 5
  5. ^ אתר למנויים בלבד יעל פרידסון, סטונהנג' פינת גבעת רם, באתר "ידיעות אחרונות", 14 בנובמבר 2019
  6. ^ 1 2 3 4 5 גדעון עפרת, אותיות האור בתוך: המחסן של גדעון עפרת 5.10.2023
  7. ^ 1 2 סרטון של הספריה הלאומית על הפסל אותיות האור
  8. ^ על היצירה יום השוויון באתר מוזיאון ישראל. ראה גם : גאל צלמונה ,מיכה אולמן שעון-חול : עבודתו של מיכה אולמן. (ירושלים : מוזיאון ישראל, 2011) עמ' 432.
  9. ^ גאל צלמונה ,מיכה אולמן .שעון-חול : עבודתו של מיכה אולמן (ירושלים : מוזיאון ישראל, 2011) עמ' 432.
  10. ^ לדוגמא: ספר דברים פרק ז' פסוק י"ג :"שגר אלפיך ועשתרות צאנך"
  11. ^ הרב איתמר אלדר,מבוא לעשר הספירות שיעור 26 - אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'.
  12. ^ חן מלול, סיפורה של האל"ף : הצנועה שבאותיות, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 13.9.2020
  13. ^ חורחה לואיס בורחאס, "האלף", תרגום: יורם ברונובסקי.(הספרייה החדשה, תל אביב, 2000.) עמ' 123-122.
  14. ^ דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "א, אלף", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות

31°46′39″N 35°12′11″E / 31.777466°N 35.20319°E / 31.777466; 35.20319

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:משתמש_Gilbuzaglo/אותיות_אור&oldid=37921864"