מבצע מטאטא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבצע מטאטא היה חלק ממבצע יפתח בגליל העליון המזרחי במלחמת העצמאות. המבצע נערך בתחילת מאי 1948 באזור שבין הכנרת לעמק החולה, ואילץ את השבטים הבדואים באזור לחצות את הירדן לסוריה. בעקבות המבצע חובר הגליל העליון לתחתון והתאפשרה תחבורה חופשית אליו וממנו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסוף אפריל 1948 החלו כוחות ההגנה לבצע את תוכנית ד' גם באזור הגליל העליון המזרחי. הרעיון מאחורי התוכנית היה מעבר מאסטרטגיה הגנתית לאסטרטגיה התקפית ויצירת רצף טריטוריאלי יהודי בשטח שהוכר כמדינה היהודית על פי תוכנית החלוקה, והיערכות לקראת פלישת צבאות ערב הצפויה ב-15 במאי, לאחר עזיבת הבריטים את הארץ.

בעקבות התעצמות הלחימה בגליל וכישלון שתי ההתקפות הראשונות על מצודת המשטרה נבי יושע נשלח יגאל אלון מהמטכ"ל צפונה כדי לבחון את המצב. המלצותיו הביאו להחלטה על מבצע יפתח, אשר נוהל בפיקודו, שמטרתו הייתה להשתלט על הגבול הצפוני המזרחי ממטולה ועד הכנרת, ולמנוע חדירת לוחמים דרך הגבול שהיה למעשה פרוץ. באזור שכנו עשרות כפרים ערבים בנוסף לערביי העיר צפת. כדי לאפשר תנועה חופשית בצירי התנועה החליט אלון בשלב ראשון לפעול נגד הבדואים ממזרח לכביש ט'בחה-ראש פינה שבמשך חודשים התנכלו לתחבורה היהודית שעברה באזורם. לדברי בני מוריס אלון החליט שהדרך הטובה ביותר לחסימת גבול הצפון המזרחי היא על ידי טיהור השטח שממערב לו מכל הלוחמים והאזרחים הערבים.[1]

בסוף אפריל התפנו רוב הכפריים[דרושה הבהרה] מצפון וממזרח לראש פינה בהוראת הכוחות הערביים וקצינים סוריים. בכפרים נשארו רק הגברים ולוחמים ערביים. ב-1 במאי נכבשו ביריה ועין זיתים. בליל ה-2 במאי ירו כוחות פלמ"ח כמה מטחים של פצצות מרגמה לעבר כפרים מצפון לראש פינה שהטרידו את התחבורה היהודית ובעקבות כך החלה בריחה מהכפרים.

סדר הכוחות למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף אפריל פעלו בגליל העליון שני גדודים של ההגנה: הגדוד השלישי של הפלמ"ח וגדוד 11 של חטיבת גולני. לצורך מבצע יפתח הוזעק גם הגדוד הראשון של הפלמ"ח, אשר פעל עד אז באזורי הגליל המערבי ועמק יזרעאל, אל הגליל העליון המזרחי. כיוון שהדרך אל הגליל העליון עברה אז רק בכביש טבריה-ראש פינה, 'נוצל' מעברו של הגדוד הראשון לצורך הקצאתו כגרעין הכוח המיועד למבצע מטאטא. הגדוד תוגבר גם במחלקה מגדוד 11 ובשתי מחלקות של חטיבת אלכסנדרוני.

המבצע ותוצאותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 במאי נערך מבצע מטאטא במטרה להרחיק את הבדואים בשטח המשתרע בין כביש טבריה-ראש פינה במערב עד לירדן במזרח. מטרות המבצע הוגדרו: "חיסול בסיסי האויב המחבל ומטריד את התחבורה בגליל, הריסת נקודות היאחזות לכוחות פולשים ממזרח, חיבור הגליל התחתון והעליון ברצועה רחבה ובטוחה יחסית [של שטח יהודי רצוף]".

למבצע קדמה הרעשת מרגמות, ועם התקרבות לוחמי הגדוד הראשון של הפלמ"ח נמלטו הערבים מזרחה.[1] לטענת הסורים מדובר היה בכ-2,000 איש בני השבטים ערב אל-שמלינה באזור שפך הירדן לכנרת, ערב אל-סמכיה ערב אל-סויאד וערב אל-זנגריה בירדן ההררי. בני שבט ערב אל-הייב בכפר טובא שגילו עמדה אוהדת ליישוב היהודי ואף נלחמו לצידו במסגרת הפלהיב לא נפגעו.[2] למחרת פוצצה יחידת ההנדסה של הפלמ"ח עשרות בתים בזנגריה ובכפרים נוספים.[1]

כתוצאה מהמבצע, חובר הגליל העליון אל שאר חלקי הארץ ונתאפשרה תחבורה חופשית אליו וממנו, ללא צורך בנסיעה בשיירות מאובטחות. לדברי יגאל אלון למבצע הייתה "השפעה פסיכולוגית עצומה" על ערביי צפת ועמק החולה שנותקו מסוריה, וסלל את הדרך לכיבושם.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947 - 1949, הוצאת עם עובד, 1991, עמ' 170-169
  2. ^ יואב גלבר, קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948, אור יהודה: דביר, 2004, עמ' 178.