יוסי שחר
 | |
| שחר, ספטמבר 2011 | |
| לידה |
5 בינואר 1987 (בן 36) פתח תקווה, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| לאום | יהודי |
| עיסוק | מאייר וקריקטוריסט |
| שפות היצירה | עברית |
| תקופת הפעילות | 2004–הווה (כ־19 שנים) |
| הושפע מ |
שי צ'רקה רנה גוסיני ואלבר אודרזו (אסטריקס) |
  | |
יוסף מרדכי "יוסי" שחר (נולד ב-5 בינואר 1987, ד' בטבת ה'תשמ"ז) הוא מאייר, אנימטור וקריקטוריסט ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחר נולד ב-5 בינואר 1987 בפתח תקווה ולמד בישיבת ההסדר כרם ביבנה ובישיבת הר ברכה.
את הקריירה באיור החל בשנת 2004 כמאייר פינת הילדים במוסף "דיוקן" של מקור ראשון כשכתב את הקומיקס "פרופסור קלציום". הקומיקס עסק בעלילות פרופסור מפוזר בשם קלציום והרובוט שלו, סירופ.
בשנת 2008 התגייס, במסגרת ישיבת ההסדר כרם ביבנה, לחטיבת הצנחנים. במבצע עופרת יצוקה נלחם תחת פיקודו של אהרון קרוב[1].
במהלך שנת 2009, לאחר שחרורו מצה"ל, החל לפרסם את הקומיקס "המעצבייניש" במסגרת עלון השבת "גילוי דעת". "המעצבייניש" - הלחם בין "מעצבן" לבייניש - עוסק בחייל דתי בעל משקפיים עגולים ופאות, שהתנהלותו גורמת לאירועים מגוחכים מול החיילים והמפקדים החילונים שאינם מבינים אותה. לראשונה, הקומיקס הופיע בעיתון ישיבת כרם ביבנה ומשם עבר ל"גילוי דעת". באותה שנה, שחר גם המשיך לאייר את "עלילות מושון" וכתב גם את הקומיקס "פיראטים למהדרין", העוסק בחבורה של פיראטים יהודים שומרי תורה ומצוות. לאחר סיום הקומיקס "פיראטים למהדרין" החל לכתוב את הקומיקס "משפחת חומרא ומשפחת קולא" יחד עם הלל גולדבלום, המוציא לאור של עיתון "מקור לילדים". "משפחת חומרא ומשפחת קולא" עוסק בשתי משפחות, משפחה חרד"לניקית ומשפחה דתית לייט, ובמאורעות משעשעים שקורים עקב ההבדלים בין שתי המשפחות.
בשנת 2011 פרסם ספר קומיקס בשם "עלילות מושון" שהורכב מחלק מהקומיקסים שפורסמו ב"מקור לילדים". הספר יצא בהוצאה עצמית והופץ על ידי דני ספרים[1]. באותה שנה אוחדו העיתונים מקור לילדים ואותיות, ושחר עבר לכתוב בעיתון החדש "אותיות לילדים". באותה שנה גם החל לכתוב בעלון "גילוי דעת" את הקומיקס "תורה-מן", נוסף על קומיקס "המעצבייניש".
עוד מתחילת דרכו נהג לאייר קריקטורות פוליטיות. חלק מן הקריקטורות התפרסמו בערוץ 7 ובמקומות נוספים. שחר מאייר באופן קבוע במדור משפחה בעיתון בשבע.
שחר נשוי ומתגורר בפתח תקווה.
יצירות מעוררות דיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר פעמים זכו איוריו של יוסי שחר לעלות לכותרות ולעורר דיון ציבורי, דבר הנובע מסגנונו החד והתעסקותו בעניינים אקטואליים מזווית יהודית וציונית ייחודית.
בשנת 2008, במהלך שירותו הצבאי, צייר איור פרובוקטיבי לחולצת "סוף מבצע עופרת יצוקה" בה רואים חייל ישראלי בייניש ענק, הורס את העיר עזה תחת הכותרת "אם אתה מאמין שיכולים לתקן תאמין שיכולים להרוס". האיור הגיע לעיתונאי אורי בלאו שפרסם אותו בעיתון "הארץ", ובעקבות זאת הגיע האיור גם למהדורות חדשות רבות בעולם[2][3].
בתחילת דרכו של קומיקס "המעצבייניש" התעורר פולמוס במגזר כיוון שרבים ראו בקומיקס ניסיון ללעוג לחיילים הסדרניקים[4].
באוקטובר 2012 פרסם שחר בקומיקס "תורה מן" פרק בו תורה-מן נלחם נגד גיבור רע בשם "חפי החפיפניק", שמחזיק בידו את המגזין "מוצש" ומשדל אותו לעבור עברות. בסופו של הקומיקס, תורה-מן העיף את חפי החפיפניק עד לגבעת שמואל. הקומיקס עורר סערה בציבור הדתי. בתגובה אמר שחר כי "תורה-מן הוא קומיקס הומוריסטי לחלוטין... אכן, אני לא מסתיר שיש לי גם ביקורת אמיתית על העיתון מוצ"ש שמדי שבוע לועג לציבור החרדי והדתי לאומי ולכן חשבתי שיהיה נכון אם מישהו יעמיד אותו על מקומו. גם אם ברמז"[5]. ב-28 באוקטובר 2012 פורסמה באתר "סרוגים" תגובתה של מערכת העלון "גילוי דעת": "מדור הקומיקס של יוסי שחר, הוא מדור סאטירי (...) המערכת מבקשת להבהיר שאם מבין הקוראים נמצא מי שנפגע באופן אישי מהמדור, המערכת מוסרת את התנצלותה העמוקה"[4]. בעקבות הסערה פרסם הרב משה רט באתר "כיפה" מאמר בו הוא תומך בדעתו של שחר ואף מסביר ש"גם אם להיות תורה-מן זה לא האידיאל, להיות חפיפניק זה הרבה יותר גרוע"[6].
ב-4 בנובמבר 2012, כשבוע לאחר פרסום הקומיקס הקנטרני, פרסם שחר קומיקס התנצלות. בקומיקס, תורה-מן מגיע לגבעת שמואל ומגלה שתושביה עסוקים בלימוד תורה ושמירת מצוות. בתגובה להתנצלות של שחר כתב הרב חיים נבון בדף הפייסבוק שלו כי "דווקא ההתנצלות הזו מעידה על תפישה דתית שהיא בעייתית בעיניי. הרי בדיחה לעיתים מגלה על עולמו של המספר יותר מכל טיעון רציני... ההתנצלות האמיתית צריכה לומר: גם הבורגנים לא בהכרח מחפפים במצוות. הם אולי לא מגדלים זקן, ואולי לא פודים פטר חמור, אבל (חלקם) משתדלים להיות הורים טובים, עובדים נאמנים והגונים, לקבוע עתים לתורה כמידת יכולתם, להתפלל בכנות, לבנות קהילות בריאות וטובות. כפי שחיו יהודים טובים (ובורגניים) מאז ומעולם"[3].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי שחר, עלילות מושון, בהפצת דני ספרים, 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ניר הר זהב, ספר קומיקס חדש: עלילות מושון, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2011
- ^ Lawrence of Cyberia - "If You Believe It Can Be Fixed, Then Believe It Can Be Destroyed!": It's Not Just A Slogan On A T-Shirt, 23 במרץ 2009
- ^ 1 2 יוני קמפינסקי,"תורה-מן" - קומיקס ההתנצלות, באתר ערוץ 7, 4 בנובמבר 2012
- ^ 1 2 מערכת 'גילוי דעת': איפה חוש ההומור של הדתיים לייט?, באתר "סרוגים", 28 באוקטובר 2012
- ^ אבי כהן, עלון גילוי דעת: תושבי גבעת שמואל הם חפיפניקים, באתר "סרוגים", 27 באוקטובר 2012
- ^ משה רט, גם אם להיות תורה-מן זה לא האידיאל, להיות חפיפניק זה הרבה יותר גרוע, באתר "כיפה", 29 באוקטובר 2012
