כפר נטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר נטר
Kfar-netter.2009-01-07.JPG
מרכז הכפר, 2009
מחוז המרכז
מועצה אזורית חוף השרון
גובה ממוצע ‎24‏ מטר
תאריך ייסוד 1939
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,236 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.8%‏ בשנה עד סוף 2017
כפר נטר בין אבן יהודה בתחתית התמונה ונתניה ברקע

כְּפַר נֶטֶר הוא מושב עובדים במישור החוף ליד העיר נתניה השייך למועצה אזורית חוף השרון. כפר נטר הוקם בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל על ידי בוגרי בית הספר מקוה ישראל. הכפר נקרא על שמו של קָרְל נֶטֶר שיזם והקים את מקווה ישראל והיה גם מנהלו הראשון. חלקו של המושב הוותיק כולל 70 משקים חקלאיים ששטחם כ-30 דונם האחד. ענפי החקלאות העיקריים כוללים פרדסים, מטעי אבוקדו ולולים. כמו כן פועלים במושב כרם יין, חוות סוסים, דיר ושדות ירקות. הרחבת המושב הוקמה בשנת 2001. שכונת ההרחבה כוללת 82 מגרשים בגודל חצי דונם ועליהם בתים פרטיים.

במרכז המושב פועל מועדון תרבות ("בית העם") בו מתקיימות מסיבות חגים, הרצאות, חוגים ופעילויות קהילתיות נוספות. כמו כן פועלים במושב משרדי מזכירות הכפר, סופרמרקט, בית כנסת, מרפאת קופ"ח כללית, מגרש כדורסל ובסמוך לו גן הבנים. במרכז הכפר מתחם גני ילדים הכולל 4 גנים מטעם המועצה האזורית חוף השרון לילדים בגילאי 3–6. במושב 4 גני משחקים לילדים. ילדי כפר נטר לומדים בבית הספר היסודי על שם ויצמן בבית יהושע ובבית החינוך המשותף חוף השרון שבשפיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלייה לקרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר נטר הוא היישוב ה-50 מבין 52 יישובי חומה ומגדל. היישוב נקרא על שם קרל נטר מייסד בית הספר החקלאי מקוה ישראל. תאריך העלייה לקרקע היה ב-27 ביולי 1939[2]. גרעין המתיישבים הראשון כלל קבוצה של בוגרי מקווה ישראל, קבוצה של בוגרות בית הספר החקלאי בנהלל ובנות ממשק פועלות בת"א, סה"כ כ-25 נפשות. ביום העלייה על הקרקע הגיעו לעזרתם שכנים מיישובים קרובים ויחד הקימו מחנה מוקף גדר ובו מגדל שמירה, 3 צריפים ו-10 אוהלים. החיים במחנה נמשכו 4 שנים. החברים חיו בשיתוף, חיי קומונה. כשנה מיום העלייה לקרקע, היו כבר קרוב ל-1,000 דונם מעובדים. היבולים כללו שעורה, חיטה, אבטיחים, פול, שעועית, בוטנים ומספוא. כמו כן היו חמש בהמות עבודה, עגלה, שתי פרות, שני חמורים, ו-450 פרגיות. ליישוב נוספו אנשים, נערכו חתונות והוקמו משפחות.

המעבר לחלקות הקבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1943 פורק המחנה והתושבים עברו למגורי הקבע. לאורך הכפר נפתחה דרך מדרום לצפון ומשני צידיה החלקות. בראש החלקה ליד הדרך הראשית תוכננו הבתים והמבנים הנוספים כמו לול, רפת וסככה ומאחוריהם - השטח החקלאי. בין כל שתי חלקות הייתה דרך שירות משותפת וצינור מים משותף שהיה צריך להגיע עד קצה החלקה. בחלקה שגודלה כ-25 דונמים גידלו ירקות ומספוא. לחברים לא היה הון עצמי וכל מה שנרכש להקמת המשק היה בכספי התקציב שחולק במשורה. התקציב איפשר "חצי סוס", סוס אחד לשני משקים שכנים וכך גם "חצי עגלה", "חצי מחרשה" ו"חצי משדדה". לאורך הכפר, במקביל לדרך הראשית, מהצד הדרומי עד המרכז, הונח צינור מים שהגיע מקיבוץ תל יצחק הסמוך. התעלה נחפרה בידיים, באתים ובמכושים והמים הספיקו רק בקושי. רק ב-1945 נחפרה באר בצד הדרומי של הכפר. הקידוח המוצלח סיפק מים בשפע וצינור המים הוארך עד קצה הכפר.

באותן שנים ראשונות לא היה תקציב לבניית בתי מגורים, לכן נאלצו התושבים לגור במבני הרפתות. הרפתות נבנו בצורת מלבן בגודל שישה על ארבעה מטרים עם דלת אחת ושני חלונות. המבנה היה עשוי מבלוקים דקים. הגג, שהיה עשוי מפלטות בטון טרומי, נבנה בצורה קשתית שהעניקה לו חוזק ללא שימוש בברזל יקר. כדי למנוע דליפות מי גשמים צופה הגג בשכבת זפת. עד היום ניתן לראות בחלק מהמשקים מבנים ייחודיים אלו.

הכפר גדל ומתפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1951 בנתה הסוכנות היהודית בתים לתושבי הכפר. באותן שנים הצטרפו לכפר תושבים נוספים, ביניהם פליטי שואה. הצטרפו גם חיילים משוחררים ששוכנו ברחוב השלום, שהוא כמעט היחיד שאין לו את כל מכסת הקרקע ליד הבית. את שארית הקרקע קבלו תושבי רחוב השלום באדמות חנון, אדמות מצפון לכפר שננטשו על ידי הערבים שנמלטו במלחמת השחרור. בשלב זה מנה הכפר 70 משקים. הרחוב האחרון שיושב הוא זה הסוגר את הכפר מצפון, כיום רחוב האלון. הרחוב יושב על ידי אנשים ותיקים בארץ, חלקם יוצאי קיבוצים, שעברו לעיר ושוב חזרו לחקלאות.

לאורך הכפר הייתה דרך עפר שהיוותה את רחובו הראשי. באמצע שנות ה-60 נסלל כביש בתוואי זה, כיום רחוב ההדרים, והיישוב הפך למסודר ומטופח יותר. ענפי החקלאות השתנו מרפת וירקות לפרדסים ומטעים. בשנת 1970 הוקמה שכונה חדשה בכפר בשם "שיכון בנים", כיום צדו המזרחי של רחוב השיטה, לראשונה ללא חלקות חקלאיות.

שכונת ההרחבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 הוקמה שכונת ההרחבה בה 82 מגרשים בשטח של חצי דונם האחד. השכונה מחוברת למושב בכביש ובנוסף בשביל הליכה מרוצף ומואר בלילה שאורכו כקילומטר, העובר דרך השדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר נטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ בשרון הצפוני הוקם כפר נטר, דבר, 27 ביולי 1939; המשך


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.