תל אפק (אנטיפטריס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת הגן הלאומי
תצלום אוויר, פברואר 2014

תֵּל אֲפֵק[1] הוא תל המכיל את שרידי הערים המקראיות אפק (או אפק לשרון) ואַנְטִיפַּטְרִיס מהתקופה הרומית והביזנטית. שוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון.

העיר אפק נזכרת בתנ"ך מספר פעמים למשל: "וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה, וַיַּחֲנוּ עַל-הָאֶבֶן הָעֵזֶר, וּפְלִשְׁתִּים, חָנוּ בַאֲפֵק" (שמואל א' ד', א); "וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם, אֲפֵקָה" (שמואל א' כ"ט, א); "וַיִּפְקֹד בֶּן-הֲדַד אֶת-אֲרָם; וַיַּעַל אֲפֵקָה, לַמִּלְחָמָה עִם-יִשְׂרָאֵל ... וַיַּכּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-אֲרָם מֵאָה-אֶלֶף רַגְלִי, בְּיוֹם אֶחָד. ל וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה, אֶל-הָעִיר, וַתִּפֹּל הַחוֹמָה, עַל-עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים"" (מלכים א' כ', כו-ל). בכתובים שלאחר התנ"ך העיר מוזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים מראשית האלף ה-2 לפני הספירה. היא מוזכרת כאחת מן הערים שנכבשו על ידי מלכי מצרים בתקופת הברונזה המאוחרת (תחותמס השלישי, אמנחותפ השני). אפשר שהיא נזכרת פעמיים נוספות בתעודות המצריות בשם "שרון" במקום אפק‏[2]. העיר נקראה גם אפק לשרון, כדי להבדיל בינה לבין ערים אחרות ששכנו על מקורות מים וכונו אפק ביניהם אפק הצפונית. אפק לשרון קיבלה כנראה את שמה מאפיקי המים במקום. על פי העדויות במקום מסיקים כי התקיים במקוף יישוב רצוף כ5,000 שנה.

בתקופה ההלניסטית נקרא המקום "פגאיי" – מעיינות, על שם מעיינות ראש העין. השם השתמר בשם הכפר הערבי הסמוך פג'ה. המקום מוזכר גם בפפירוסים של זנון.

בשנת 9 לפנה"ס נבנתה במקום עיר חדשה בידי המלך הורדוס. העיר נקראה אַנְטִיפַּטְרִיס, על-שם אביו של הורדוס, אנטיפטרוס[3]. במקורות שונים שובש שם העיר והוא מופיע כ"אנטיפטרוּס" או "אנטיפטרֵס", העיר נהרסה ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה; הערבים כינו את המקום "אבּוּ בּוּטְרוּס", ובשם זה הם מכנים אף את נחל הירקון הסמוך. בחפירות במקום נתגלה מבצר המכונה לעתים "מבצר אנטיפטריס" (או "מבצר אנטיפטרוס"). המבצר נבנה בתקופה העות'מאנית, בשנים 15711574, ושמו הנכון הוא "מבצר בינאר באשי" (שיבוש ערבי של השם הטורקי "פינאר באשה", שמשמעותו ראש העין). בניית המבצר פגעה קשות בשכבות הקדומות יותר, אך בחלקן ניתן עדיין להבחין.

חשיבותו האסטרטגית של התל היא מיקומו ממערב למעבר אפק – פרוזדור צר העובר בין הרי השומרון במזרח וביצות הירקון במערב. המעבר הוא חלק מדרך הים הקדומה שחיברה בין מצרים ובין מסופוטמיה.

בתחילת המאה העשרים נבנו במקום בריכות מים כחלק מקו מים לירושלים; קו זה נהרס במלחמת השחרור.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל אפק (אנטיפטריס) בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הניקוד ע"פ זאב ענר (מעדכן המהדורה), כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2005 ׁ(מהדורה 20 מחודשת)
  2. ^ תל אפק
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק ו, פסקה ג.
Yarkon-07-binar-bashi-nw.jpg
Magnify-clip.png

קואורדינטות: 32°6′18.15″N 34°55′48.04″E / 32.1050417°N 34.9300111°E / 32.1050417; 34.9300111