מדרך עוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדרך עוז
Midrakh Oz.JPG
מדרך עוז - מזכירות המושב
מחוז הצפון
מועצה אזורית מגידו
גובה ממוצע ‎128‏ מטר
תאריך ייסוד 1952
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 770 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.9%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 32°35′42″N 35°09′31″E / 32.5950587266595°N 35.1586389106453°E / 32.5950587266595; 35.1586389106453

מִדְרַךְ-עוֹז הוא מושב ישראלי בעמק יזרעאל השייך למועצה האזורית מגידו.

היישוב הוקם בשנת 1952 ברובו על ידי עולים מתימן. שמו של היישוב לקוח מהמקרא, משירת דבורה: "נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז" (ספר שופטים, ה' כ"א) ומהווה הרמז מקראי לקרבות מלחמת העצמאות שניטשו במקום לפני הגעת העולים בשנות החמישים, ליד קיבוץ משמר העמק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרך עוז התחיל כמעברה בשם מנסי (על שם הכפר הערבי שניטש במלחמת העצמאות, שעל אדמותיו נבנתה המעברה) שהוקמה ב-1951 ובה נקלטו משפחות יהודים מתימן שהגיעו ברובם מחמישה כפרים על יד בירת תימן צנעא ומיעוטם משנים עשר כפרים במרכז ודרום-מערב תימן. שנה לאחר מכן המעברה התפרקה וב-12 בדצמבר 1952 הוקם המושב שתחילה נקרא מנסי ולאחר מכן שונה שמו למדרך עוז.

ב-2008 הושלם השלב הראשון של הקמת הרחבה קהילתית למושב (83 בתי קרקע) שהוקמה על גבעה סמוכה למושב הוותיק הנקראת חיברת אל-חישש, למרגלות רמות מנשה, במיקום הצופה על עמק יזראעל. ההרחבה הביאה לתנופה אדירה ליישוב ולפיתוח מואץ של תשתיות, חינוך, תרבות ולהקמת ועד מקומי פעיל המנהל את חיי הקהילה ביישוב.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחות המושב מתפרנסות מחקלאות (מטעים, גידולי שדה, רפתות לחלב, ומרעה) כן קיימים ביישוב בתי מלאכה ועסקים קטנים.

כל יצרני המזון במדרך עוז חברים בתאגיד חקלאי בשם "עוז דגנים", בו החברים משלמים דמי חבר ומנהלים את מרכז המזון המשותף.

תעשיית החלב במדרך עוז נחשבת לאחת הבולטות בישראל, עם יצור שנתי של 13.5 מיליון ליטר חלב נכון לשנת 2010. עד שנות ה-90 פעלו במושב 48 רפתנים ב-46 רפתות. בעקבות הרפורמה בענף החלב צומצמו מספר הרפתנים ל-31 ומספר הרפתות ל-26. לפני הרפורמה, ענף החלב ביישוב גרם לזיהום אוויר ובממוצע לכל פרה היה רק 5 מטר מרובע למחיה. בעקבות הרפורמה השתפר המצב הסביבתי ושטח המחיה הממוצע לפרה התרחב ל-18 מטר מרובע. כיום רוב העבודה מבוצעת על ידי עובדים זרים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגיל הרך קיימים בתוך היישוב פעוטון מגיל חצי שנה ועד גיל 3, ועוד 3 גני ילדים עם צהרונים - גן לגילאי 3 עד 4, גן לגילאי 4 עד 5 וגן חובה לגילאי 5 עד 6. הגנים מנוהלים על ידי הוועד המקומי והמועצה האזורית מגידו. ילדי היישוב בגיל בתי הספר היסודיים לומדים בביתי הספר האזוריים של המועצה האזורית מגידו בית הספר פלגים ועומרים (כיתות א׳ עד ו׳) לציבור הדתי לומד בבית הספר הדתי "התקווה" במושב אליקים . תלמידי בתי הספר התיכוניים לומדים בבית הספר האזורי החילוני "מגידו" ליד קיבוץ עין השופט או בבית הספר הדתי "יהודה" שבעפולה ואו בבית הספר הדתי לבנות אולפנת "צבייה" עפולה.

הסעות לבתי הספר ולפעילות ילדים ונוער מובצעת על ידי המועצה האזורית מגידו.

חוגים תנועת נוער וחינוך בלתי פורמלי מתבססים על מערך החינוך הבלתי פורמלי של המועצה האזורית מגידו והקיבוצים בסביבה הקרובה.

ועד מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את היישוב מנהל ועד מקומי אשר נבחר על ידי התושבים ככחלק מהבחירות לראשות המקומית . הועד מנהל את הפעילות ביישוב על ידי הוועדות השונות : ועדת תרבות , ועדת חינוך, ועדת ביטחון , ועדת ביקורת , וועדת שיפור פני היישוב. הועד המקומי והוועדות מנוהלות בהתנדבות על ידי תושבי היישוב.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב חיים חילוניים לצד דתיים בחיי שיתוף התחשבות וסבלנות רבה. בשביל תושבי היישוב זו מציאות חיים פשוטה ואף רצויה. היכולת של היהדות הישראלית המתחדשת לחבר בין חלקים שונים בעם ולהצביע על המשותף יכולה להיות התרופה שלנו לסקטוריאליות האכזרית ובמדרך עוז ניתן ללמוד כיצד ניתן לעשות זאת בצורה מדהימה.

כחלק מבניית ההרחבה נחנך בשנת 2008 בית כנסת, המשמש לתפילה והתכנסויות דתיות לתושבי היישוב ולכלל תושבי המועצה האזורית מגידו.

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב קיימת מרפאה של שירותי בריאות כללית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.