צ'אנגג'נג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תיקון
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 10: שורה 10:
*'''צ'אנג ז'נג 6''': משגר המיועד ללוויינים קטנים. שיגור בכורה בוצע בשנת 2015.
*'''צ'אנג ז'נג 6''': משגר המיועד ללוויינים קטנים. שיגור בכורה בוצע בשנת 2015.
*'''צ'אנג ז'נג 7''': גרסה חדשה של משגר לוויינים שנועד להחליף לבסוף את הדגם הנפוץ צ'אנג ז'נג 4. שיגור בכורה בוצע ביוני 2016.{{הערה|שם=שיגור7|[https://www.youtube.com/watch?v=alFgWFVKc04 שיגור הבכורה של משגר צ'אנג ז'נג 7] שידור בyoutube מיוני 2016}}
*'''צ'אנג ז'נג 7''': גרסה חדשה של משגר לוויינים שנועד להחליף לבסוף את הדגם הנפוץ צ'אנג ז'נג 4. שיגור בכורה בוצע ביוני 2016.{{הערה|שם=שיגור7|[https://www.youtube.com/watch?v=alFgWFVKc04 שיגור הבכורה של משגר צ'אנג ז'נג 7] שידור בyoutube מיוני 2016}}
*'''צ'אנג ז'נג 9''': סופר משגר שנמצא עדיין בתחילת פיתוחו, הוא מיועד לשאת 130,000 ק"ג למסלול למסלול לוויני נמוך ו50,000 ק"ג למסלול הוהמן. שיגורו הראשון מתוכנן לשנת 2025 והשיגור המאויש הראשון מתוכנן לשנת 2029.
*'''צ'אנג ז'נג 9''': סופר משגר שנמצא עדיין בתחילת פיתוחו, הוא מיועד לשאת 130,000 ק"ג למסלול לוויני נמוך. שיגורו הראשון מתוכנן לשנת 2025 והשיגור המאויש הראשון מתוכנן לשנת 2029.
*'''צ'אנג ז'נג 11''': משגר תלת שלבי מונע בדלק מוצק, המשוגר מרכב ייעודי. נועד לשיגור מהיר של לוויינים. שיגור בכורה בוצע בשנת 2015.
*'''צ'אנג ז'נג 11''': משגר תלת שלבי מונע בדלק מוצק, המשוגר מרכב ייעודי. נועד לשיגור מהיר של לוויינים. שיגור בכורה בוצע בשנת 2015.



גרסה מ־10:40, 27 ביוני 2018

המשגר צ'אנג ז'נג 3 B

צ'אנג ז'נגסינית: 长征系列运载火箭, "המצעד הארוך" - על שם מצעדו המפורסם של מאו דזה־דונג[1]) הוא שמה של משפחת משגרי לוויינים וחלליות מתוצרת סין העממית. המשגרים פותחו ומיוצרים על ידי "חברת התעשייה החומה הגדולה של סין" (China Great Wall Industry Corporation).

במשפחת משגרי צ'אנג ז'נג חמישה דגמים עיקריים (לחלקם גם דגמי משנה):

  • צ'אנג ז'נג 1: פיתוחו החל בשנת 1965. משגר מדגם זה שימש את סין לשיגור הלוויין הראשון שלה לחלל בשנת 1970. משגר זה אינו מיוצר עוד.
  • צ'אנג ז'נג 2: משגר תלת־שלבי, שוגר לראשונה בשנת 1974. אורכו 31 מטרים (אם כי יש דגמים ארוכים יותר) ומשקלו 191 טון. מסוגל לשגר מטען במשקל 2,200 ק"ג למסלול נמוך בחלל.
  • צ'אנג ז'נג 3: שוגר לראשונה בשנת 1984. אורכו 43.25 מטרים ומשקלו 200 טון. יכול לשגר מטען במשקל 1,500 ק"ג למסלול גבוה בחלל.
  • צ'אנג ז'נג 4: שוגר לראשונה בשנת 1986. אורכו 42 מטרים ומשקלו 249 טון. כושר הנשיאה שלו מגיע ל־4 טון למסלול נמוך ו־1,500 ק"ג למסלול גבוה.
  • צ'אנג ז'נג 5: הדור הבא של סדרת הצ'אנג ז'נג, שוגר בהצלחה בנובמבר 2016.[2]
  • צ'אנג ז'נג 6: משגר המיועד ללוויינים קטנים. שיגור בכורה בוצע בשנת 2015.
  • צ'אנג ז'נג 7: גרסה חדשה של משגר לוויינים שנועד להחליף לבסוף את הדגם הנפוץ צ'אנג ז'נג 4. שיגור בכורה בוצע ביוני 2016.[3]
  • צ'אנג ז'נג 9: סופר משגר שנמצא עדיין בתחילת פיתוחו, הוא מיועד לשאת 130,000 ק"ג למסלול לוויני נמוך. שיגורו הראשון מתוכנן לשנת 2025 והשיגור המאויש הראשון מתוכנן לשנת 2029.
  • צ'אנג ז'נג 11: משגר תלת שלבי מונע בדלק מוצק, המשוגר מרכב ייעודי. נועד לשיגור מהיר של לוויינים. שיגור בכורה בוצע בשנת 2015.

סין העממית מציעה את המשגרים שלה במחיר זול לצורך שיגור לוויינים, ואכן, בעקבות המחסור החמור באמצעי שיגור והדרישה המוגברת לשיגור לוויינים לחלל, ניצלו זאת מדינות שונות. המשגרים הסיניים נחשבים לאמינים ויש להם תקלות מועטות.

מגבלות אמריקאיות על שיגור לוויינים מסין

ארצות הברית הובילה מהלך שמטרתו לנוון את יכולתה של סין לשגר לוויינים על בסיס מסחרי, בטיעון העיקרי של חשש מדליפת טכנולוגיות רגישות לסין, וסיוע לתוכנית הטילים הבליסטיים של המדינה. כתוצאה מאיסור מוחלט של הממשל האמריקני על חברות מארצות הברית לשגר לוויינים באמצעות טילים סיניים נפגעה מאוד היכולת המסחרית של סין לשגר לוויינים, שכן המגבלות האמריקאיות נוגעות גם ללוויינים הכוללים מרכיבים שמיוצרים בארצות הברית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'אנגג'נג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מוכר בתקשורת המערבית כ־Long March
  2. ^ שיגור בכורה למשגר לונג מארץ 5, אתר nasaspaceflight מתאריך 2 בנובמבר 2016
  3. ^ שיגור הבכורה של משגר צ'אנג ז'נג 7 שידור בyoutube מיוני 2016