נישואים של זוגות מאותו המין בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:26, 5 בפברואר 2020

לפי החוק בישראל, נישואים נערכים על ידי רשויות הדת הרשמיות, לפי הדין הדתי של הדת אליה שייכים בני הזוג. ולפיכך אין אפשרות לנישואים חד-מיניים. עם זאת, בעקבות בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, משרד הפנים הישראלי מכיר בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינה אחרת. בנוסף, בני זוג מאותו מין יכולים להיחשב לידועים בציבור, שמעמדם החוקי דומה לזה של זוגות נשואים.

המצב החוקי

ערך מורחב – נישואים בישראל

הסמכות להשאת בני זוג יהודים בישראל היא של רבנים שאושרו בידי הרבנות הראשית לישראל, גוף אורתודוקסי הפועל בהתאם לחוקי ההלכה, שאין בה נישואים חד מיניים. הרשות המוסמכת להשיא בני-זוג מוסלמים היא בית הדין השרעי, ומקבילים להם בתי הדין של העדה הדרוזית ובתי דין נוצריים שונים. בכל הרשויות הדתיות הללו אין נישואים בין בני-זוג מאותו מין.

תחליפי נישואים

בני זוג מאותו מין המעוניינים בכך יכולים למסד בדרכים שונות את הקשר ביניהם, באופן שיטיל עליהם חובות וזכויות החלות בדרך-כלל על זוגות נשואים. בכל הנוגע ליחסים ביניהם, יכולים בני הזוג לכרות הסכם מחייב המגדיר את זכויותיהם וחובותיהם, באופן הדומה לחובותיהם של זוגות נשואים זה כלפי זה (למשל בנוגע למזונות). בני הזוג יכולים להיחשב ידועים בציבור, ובדרך זו לזכות במעמד חוקי דומה לזה של בני זוג נשואים.

ידועים בציבור

ידועים בציבור הם בני-זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה. הדין בישראל השווה באופן חלקי את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של נשואים. כלומר, חלק מהחובות המוטלות על בני-זוג נשואים ומהזכויות המוענקות להם חל גם על ידועים בציבור.

עם זאת, זכויות שונות הנתונות בישראל לבני זוג נשואים אינן מוקנות לבני זוג חד-מיניים. כך, בני זוג כאלה אינם רשאים לפנות להליך של פונדקאות ואינם יכולים בדרך-כלל לפנות להליך של אימוץ (אלא אם המאומץ הוא צאצא ביולוגי של אחד מבני הזוג).

בתי-משפט קבעו מספר פעמים כי בני-זוג מאותו מין יכולים להיחשב כידועים בציבור. הקושי הוא, כי נישואים מתחילים באופן ברור במועד החתונה, ואילו אצל ידועים בציבור קשה לעיתים לזהות אם אכן הגיעו לדרגה של קיום מסגרת משפחתית דמוית נישואים, ומתי הגיעו לכך. כדי להגביר את הוודאות בעניין זה, זוגות חד-מיניים עורכים לעיתים טקסים אלטרנטיביים, אשר נועדו להביע את מחויבותם זה לזה ואת כניסתם למסגרת משפחתית דמוית נישואים. קיימים סוגים שונים של טקסים מסוג זה: לעיתים מדובר בטקסים דמויי חתונה המנוהלים על ידי אנשי דת חסרי סמכות חיתון, כגון רבנים רפורמיים. לעיתים מדובר בטקס אזרחי חילוני בעל סממנים חיצוניים של חתונה אזרחית. בני-זוג חד-מיניים גם חותמים לעיתים על הסכמים, שבהם הם מביעים את מחויבותם זה לזה ומגדירים את היחסים ביניהם. גם הסכם שכזה יכול להוות ראיה לכך שהשניים הם ידועים בציבור.

רישום במרשם האוכלוסין

ערך מורחב – בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים

בני-זוג מאותו מין יכולים להינשא במדינה אחרת המתירה באופן רשמי נישואים חד-מיניים. בבואם ארצה, בני-הזוג אינם נחשבים נשואים, שכן הדין בישראל אינו מכיר בנישואים אלה. עם זאת, בני-הזוג יירשמו כ"נשואים" במרשם האוכלוסין הישראלי, וכך יירשם גם בתעודת הזהות שלהם. לרישום זה אין משמעות לפי החוק, והוא אינו הופך את בני הזוג לנשואים לפי הדין הישראלי. עם זאת, בפועל מסתמכים גופים רבים על הרישום בתעודת הזהות, ומתייחסים לבני-הזוג כאילו היו נשואים לכל דבר ועניין.

בעבר לא היה ברור אם משרד הפנים אכן נדרש לרשום במרשם האוכלוסין בני זוג מאותו מין שהתחתנו מחוץ לישראל בתור "נשואים". הדברים הובהרו ב-21 בנובמבר 2006 בפסק-דין של בית המשפט העליון. בפסק-הדין הורה בית המשפט למנהל האוכלוסין לרשום חמישה זוגות הומוסקסואלים ישראלים שהתחתנו בקנדה בתור "נשואים"^[1]. בית המשפט גם הבהיר כי אין לרישום במרשם האוכלוסין ובתעודת הזהות השפעה על הסטטוס של בני הזוג כרווקים או נשואים, והותיר פתוחה את שאלת תוקפם של הנישואים הללו בישראל, שהתשובה עליה "קשה וסבוכה".

ניסיונות שינוי הדין

חקיקה

ערך מורחב – ברית הזוגיות

במסגרת הניסיון להנהיג בישראל נישואים אזרחיים גם בלי שירשמו קודם במדינה אחרת, עלתה לא פעם השאלה האם יש לכלול במסגרת זו גם נישואים חד-מיניים. חלק מהצעות-חוק ברית הזוגיות, שנועד להסדיר נישואים אזרחיים בישראל, כללו בתוכן זוגות חד-מיניים, אולם רובן נמנעו מכך כדי להגביר את הסיכויים שהחקיקה תתקבל בכנסת. קהילת הלהט"ב התנגדה בדרך-כלל להוצאתה מהצעות החוק הללו, שכן הן כללו גם ביטול של מוסד הידועים בציבור, או לימדו על הגבלת הזוגיות המוכרת לכזו שבין גבר לאישה. בנוסף עלה החשש, שהסיכוי שהקהילה תצליח להעביר חקיקה פרטנית בעניינהּ קטן בהרבה מהסיכוי שתוכל לקבל הכרה כחלק מהסדר כולל, הנוגע גם לעניינם של מגזרים אחרים.

חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010,‏^[2], אשר התקבל לבסוף בכנסת ב-22 במרץ 2009 ונכנס לתוקף ב-22 בספטמבר 2010, אכן אינו חל על זוגות חד-מיניים. ב-1 באפריל 2009 וב-23 בנובמבר 2009 הגיש חבר הכנסת ניצן הורוביץ הצעות חוק לנישואים וגירושים, שניתן לפרשן ככוללות גם זוגות חד-מיניים^[3]^[4]. הצעות אלה לא הבשילו לכדי חוק.

עתירות לבתי המשפט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ראו כאן.

באוקטובר 2015 הגישה אגודת הלהט"ב עתירה לבג"ץ בדרישה לאפשר נישואים חד-מיניים בישראל^[5].^[6] בחודש אוגוסט 2017 דחה בית-המשפט את העתירה. השופטים כינו בהחלטתם את המצב הקיים "אפליה מובהקת נגד קהילת הלהט"ב", ואחת השופטות אמרה כי מדובר בפגיעה בזכויות יסוד, אולם קבעו בהחלטתם כי הסמכות לשנות את המצב נמצאת בידי הכנסת^[7]^[8].

המערכת הפוליטית

לפני הבחירות לכנסת ה-19 המפלגות הבאות הביעו תמיכה בנישואים חד-מיניים או ב'איחוד אזרחי' בין זוגות חד-מיניים:^[9]^[10] יש עתיד, מפלגת העבודה, התנועה, מרצ וחד"ש.

בנוסף לתמיכת המפלגות שצוינו לעיל, נישואים חד-מיניים נתמכו על ידי מספר בכירים במערכת הפוליטית הישראלית, ביניהם: יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג^[11] (וכן קודמתו בתפקיד שלי יחימוביץ'^[12]), שמעון פרס שהביע את תמיכתו בזמן היותו נשיא המדינה^[13], משה יעלון ממפלגת הליכוד, שהביע את תמיכתו בזמן היותו המשנה לראש הממשלה^[14] ועוד.

דעת הקהל

בדומה למדינות אחרות, גם בישראל נושא הנישואים החד-מיניים נמצא במחלוקת ציבורית, אולם סקרים מראים שרוב הציבור בישראל תומך במתן אפשרות לנישואים כאלה (בדומה לדעת הקהל במדינות רבות אחרות, בעיקר באירופה). על-פי סקר שהתפרסם בעיתון הארץ בחודש אוגוסט 2009, 61% מהציבור בישראל תומך במתן אפשרות לנישואים אזרחיים להומוסקסואליים ולסביות^[15]. מספר זה היה גבוה מהמקביל לו באיחוד האירופי^[16].

בפברואר 2016 ישראל חופשית פרסמה סקר על-פיו 70% מהישראלים שנשאלו באיזה אופן יש לאפשר נישואים אזרחיים בישראל, בחרו באפשרות לאפשרם כמסלול מקביל לנישואים ברבנות או באפשרות לאפשרם לפסולי חיתון (כולל להט"ב). ביוני באותה השנה פרסמה עמותת חדו"ש סקר, על-פיו 76% מהישראלים תומכים בכך שיש לאפשר לזוגות בני אותו מין נישואין או רישום זוגיות בישראל. על פי שני הסקרים, רוב מצביעי הליכוד הם בכלל התומכים, ובנוסף להם גם רוב מצביעי המחנה הציוני, רוב מצביעי הבית היהודי, רוב מצביעי מרצ, רוב מצביעי ישראל ביתנו, רוב מצביעי כולנו ורוב מצביעי יש עתיד^[17]^[18].

גירושים

עמית קמה ועוזי אבן, שנישאו בקנדה ונרשמו כנשואים בישראל, לא יכלו להתגרש בקנדה, משום שהליך הגירושים פתוח שם לתושבי המדינה בלבד. לפיכך פנו למערכת המשפט בישראל. עמדת משרד הפנים הייתה שהסמכות הבלעדית לעניין היא בתי הדין הרבניים, אולם בסוף 2012 הורה לו בית המשפט למשפחה ברמת גן למחוק את רישום נישואיהם^[19]^[20].

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
	פורטל להט"ב

קישורים חיצוניים

מיסוד זוגיות חד-מינית, בפורטל השירותים והמידע הממשלתי
כתבת וידאו: נישואים חד מינים בישראל
פרשנות פסק הדין בעניין בן ארי, באתר GoGay
פסק דין אורית מויאל-לפלר נ' מבטחים
עומרי גולדשטיין וורד שפילמן, "אמא יש רק אחת?" – בעקבות ע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה, באתר אוניברסיטת חיפה.
תביעת גיורא רז נ' הביטוח הלאומי לשלם גמלת שארים לאלמן לאחר פטירת בן זוגו, באתר האגודה לזכויות האזרח
דן יקיר ויונתן ברמן, נישואין בין בני אותו המין: האומנם הכרחי? האומנם רצוי?, מעשי משפט א', 2008, עמ' 169-177
אביטל אברהם ואיתי אפטר, ייבוא לישראל של הפוטנציאל הבינלאומי להכרה שיפוטית-ציבורית בתוקף נישואים חד-מיניים - מדע בדיוני?, הארת דין א(2), 2004.
יובל מרין, נישואין בין בני זוג מאותו המין והכשל שבאלטרנטיבות לרגולציה משפטית של זוגיות חד-מינית, המשפט, יולי 2001
שי רודין, עוז אלמוג, דוד פז, ‏משפחה חד מינית בישראל, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
סקירת המצב המשפטי בישראל בסוגיית הזוגות החד-מיניים
הרחבה בנושא נישואין חד מיניים בישראל.
מיכל טמיר, ‏"השפה העברית לא המציאה לי תואר" - על כבודן של משפחות אלטרנטיביות בישראל, קריית המשפט ח', תשס"ט

הערות שוליים

^ בג"ץ 3045/05 בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, פסק-דין באתר בית המשפט העליון
^ חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, ס"ח 2235 מיום 22.3.2010
^ הצעת חוק נישואין וגירושין, התשס"ט-2009
^ הצעת חוק נישואין וגירושין, התש"ע-2010
^ ג'ורג' אבני, ‏עתירה לבג"ץ: אשרו נישואים חד מיניים בישראל, באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2015
^ בג"ץ 7339/15 האגודה לשמירת זכויות הפרט נגד משרד הפנים ואחרים, העתירה המלאה באתר אוניברסיטת תל אביב
^ בג"ץ דחה העתירה הדורשת הכרה בנישואים חד מיניים: "המחוקק צריך לתקן המצב הקיים", 31 באוגוסט 2017, באתר נענע 10
^ פסק הדין המלא באתר אוניברסיטת תל אביב
^ חדשות 2, ‏בחירות 2013: אילו מפלגות בעד נישואים חד-מיניים ומי מתנגד?, באתר ‏מאקו‏, 8 בינואר 2013
^ יאיר פרי, ‏ח"כים למען הקהילה הגאה: "מבטיחים שוויון - לא מצליחים לקיים", באתר ‏מאקו‏, 6 בינואר 2013
^ מערכת תכניות קשת, ‏בדיקה: מי מהח"כים תומך בנישואים גאים?, באתר ‏מאקו‏, 3 ביוני 2016
^ אופיר בר-זהר ואילן ליאור, הקהילה הגאה בישראל מברכת על דברי אובמה, באתר הארץ, 10 במאי 2012
^ אייל להמן, גוואדלחרה, נשיא המדינה פרס בעד נישואים חד-מיניים: "לכל אחד יש זכות להקים משפחה", באתר ynet, 1 בדצמבר 2013
^ השר בוגי יעלון: "יש לאפשר נישואים חד-מיניים בישראל", באתר גלובס, 14 במאי 2012
^ "Three-in-Five Israelis Back Same-Sex Marriage", מתוך ארכיון האינטרנט
^ http://ec.europa.eu/public_opinion/archives/eb/eb66/eb66_highlights_en.pdf
^ חדשות 2, ‏סקר: 76% בעד נישואים חד מיניים, באתר ‏מאקו‏, 1 ביוני 2016
^ סקר: תמיכה חסרת תקדים בנישואים חד-מיניים, באתר WDG,‏ 19 בפברואר 2016
^ אילן ליאור, בית משפט אישר בפסיקה תקדימית גירושים של זוג הומואים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
^ דורון חלוץ, הצרה הבאה של הלהט"ב בישראל: איך מתגרשים?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2015

[1] בג"ץ 3045/05 בן-ארי נ' מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, פסק-דין באתר בית המשפט העליון

[Law-2] חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, ס"ח 2235 מיום 22.3.2010

[3] הצעת חוק נישואין וגירושין, התשס"ט-2009

[4] הצעת חוק נישואין וגירושין, התש"ע-2010

[5] ג'ורג' אבני, ‏עתירה לבג"ץ: אשרו נישואים חד מיניים בישראל, באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2015

[6] בג"ץ 7339/15 האגודה לשמירת זכויות הפרט נגד משרד הפנים ואחרים, העתירה המלאה באתר אוניברסיטת תל אביב

[7] בג"ץ דחה העתירה הדורשת הכרה בנישואים חד מיניים: "המחוקק צריך לתקן המצב הקיים", 31 באוגוסט 2017, באתר נענע 10

[8] פסק הדין המלא באתר אוניברסיטת תל אביב

[9] חדשות 2, ‏בחירות 2013: אילו מפלגות בעד נישואים חד-מיניים ומי מתנגד?, באתר ‏מאקו‏, 8 בינואר 2013

[10] יאיר פרי, ‏ח"כים למען הקהילה הגאה: "מבטיחים שוויון - לא מצליחים לקיים", באתר ‏מאקו‏, 6 בינואר 2013

[חכים-11] מערכת תכניות קשת, ‏בדיקה: מי מהח"כים תומך בנישואים גאים?, באתר ‏מאקו‏, 3 ביוני 2016

[12] אופיר בר-זהר ואילן ליאור, הקהילה הגאה בישראל מברכת על דברי אובמה, באתר הארץ, 10 במאי 2012

[13] אייל להמן, גוואדלחרה, נשיא המדינה פרס בעד נישואים חד-מיניים: "לכל אחד יש זכות להקים משפחה", באתר ynet, 1 בדצמבר 2013

[14] השר בוגי יעלון: "יש לאפשר נישואים חד-מיניים בישראל", באתר גלובס, 14 במאי 2012

[15] "Three-in-Five Israelis Back Same-Sex Marriage", מתוך ארכיון האינטרנט

[16] ttp://ec.europa.eu/public_opinion/archives/eb/eb66/eb66_highlights_en.pdf

[17] חדשות 2, ‏סקר: 76% בעד נישואים חד מיניים, באתר ‏מאקו‏, 1 ביוני 2016

[18] סקר: תמיכה חסרת תקדים בנישואים חד-מיניים, באתר WDG,‏ 19 בפברואר 2016

[19] אילן ליאור, בית משפט אישר בפסיקה תקדימית גירושים של זוג הומואים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012

[20] דורון חלוץ, הצרה הבאה של הלהט"ב בישראל: איך מתגרשים?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 71: / שורה 71: @@
 * [http://law.haifa.ac.il/lawatch/lawatch_files/gilionB/6%20הארת%20לסביות%20תשסה.htm סקירת המצב המשפטי בישראל בסוגיית הזוגות החד-מיניים]
 * הרחבה בנושא [http://www.newfamily.org.il/main/נישואים-חד-מיניים-בישראל/ נישואין חד מיניים בישראל].
-* [http://free-wedding.info/טקס-נישואין-אלטרנטיבי-טקס-חתונה-אזרחי/ נישואין אזרחיים חד מיניים]
 * {{קריית המשפט|מיכל טמיר|"השפה העברית לא המציאה לי תואר" -  על כבודן של משפחות אלטרנטיביות בישראל|2012/01/מיכל-טמיר-השפה-העברית-לא-המציאה-לי-תואר-על-כבודן-של-משפחות-אלטרנטיביות-בישראל|ח', תשס"ט}}

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.